בתשובה לשוקי שמאל, 24/04/19 12:57
על מה בעצם אנו מתוכחים? 706001
אני לא מסכים שה"פיתרון הריאליסטי היחיד שיש היום בפני מחנה השמאל הוא הפיתרון של ברלין". יש עוד שני פתרונות ואפשרות נוספת שאינה פתרון.
1. דעת הציבור תשתנה יום אחד והשמאל יחזור לשלטון.
2. רובו המכריע של השמאל ישנה את דעתו והוא ישתכנע שהאידאולוגיה שלו היא לא ישימה וצריך למצוא דרך חדשה (ויש מי שיגיד שזה כבר קרה ורוב השמאל כבר עבר ימינה)
3. לא יקרה כלום, הימין ימשיך לשלוט גם בעוד 100 שנים, השמאל ישאר באופוזיציה וימשיך לקטר, הימין ישנה בהדרגה את האופי של המדינה לפחות ליברלי, יותר שמרני, יותר דתי, אבל הדמוקרטיה תשרוד.
אני לא מאמין שהפתרון שאתה מעלה כאן, השמאל יעזוב לברלין והמדינה תהפוך לתאוקרטיה פאשיסטית עם גיוס חובה עד גיל 50 כדי לשמור על המיעוט היהודי מפני הרוב הערבי, יקרה אי פעם.

אם נחיה, נראה.
על מה בעצם אנו מתוכחים? 706008
"הכל זורם. דבר אינו נשאר חסר תנועה" אמר הפילוסוף היווני הרקליטוס. הדבר היחיד שאפשר לדעת בודאות שלא יקרה זה שלא יקרה כלום. משהו תמיד קורה.
אני גם לא בטוח שמה שהימין הלאומי רוצה זה תאוקרטיה פאשיסטית, אלא אם כן כך אתה מתאר את רוסיה של פוטין. אני די בטוח שהחרדים ןהחרדלים לא רוצים תאוקרטיה. אלו הן מפלגות סקטוריאליות, הזליגה אל המרכז תחסל גם אותן בסופו של דבר. ליצמן לא נשפט ע"פ רמת הכשרות בבתי החולים אלא ע"פ ההנחות וההעדפות שיצליח להשיג לציבור החרדי שם.
אגב, לא השתכנעתי מהטענה שלך שלכיבוש לא היו השלכות מעבר לקו הירוק. מערכת המשפט ברמה העליונה ביותר (נאלצה) השלימה עם הפיקציה המשפטית כאילו ההתיישבות מעבר לקווי 67 אינה בלתי חוקית ביחס לאמנת ז'נבה. למעשה המערכת פסקה שמדובר בעניין מדיני שהוא מחוץ לגדר סמכותה ובכך שמה מכשול בפני הטיעון שהיא בעצמה רצתה להעלות אח"כ (מלוא כל העולם משפט). האם אין קשר בין מה שקרה בשטחים לבין התערערות שלטון החוק בישראל שיתכן שכבר בקרוב יגיע לשיא מקומי של זיכוי השררה מדין ובדיעבד.
על מה בעצם אנו מתוכחים? 706013
כאמור, אני לא רואה קשר ישיר בין השליטה בשטחים שמעבר לקו הירוק ובין "התערערות שלטון החוק בישראל שיתכן שכבר בקרוב יגיע לשיא מקומי של זיכוי השררה מדין ובדיעבד". אולי שניהם נובעים ממקור משותף של זלזול בנורמות (בינלאומיות / ציבוריות), אבל אני לא רואה כאן קשר ברור של סיבה ותוצאה.
על מה בעצם אנו מתוכחים? 706046
אני רואה את המעבר (וההכרזה על המעבר) לברלין כ''טיול אחרי צבא'' של שמאלנים צעירים היום. בערך כמו המעבר לטבעונות, אחרי שנתיים-שלוש האבק שוקע ורואים מי לאט לאט נסוג מההכרזות ומי באמת התכוון לזה בכל מאודו וגם הצליח ליישם.
על מה בעצם אנו מתוכחים? 706047
אבל עם זאת, שוקי צודק באבחנה שההגירה (שנומקה פעם בסיבות כלכליות ואישיות בעיקר, והיום ב''גנבו לנו את המדינה'') נראית לנוקטים בה כ''פתרון סמוי''. אני פשוט לא מאמינה שהפתרון הזה יחזיק מעמד לאורך זמן. וזה עוד בלי לבדוק גורמים שקשורים לארצות ההגירה עצמן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים