בתשובה לאח של אייל, 24/04/19 17:15
המצביע הראשון 706045
easy • בתשובה לאח של אייל יום ד', 24/4/2019, 21:53
לצורך העניין, תניח שהיעילות היא כמות האנרגיה נטו המופקת ליחידת מסה של ליבת השמש/כור ליחידת זמן. יש הבדל שבשמש אין אספקה של דלק חדש ובכור מן הסתם יוסיפו מדי פעם עוד דלק גרעיני, אבל נסתפק בזה לבינתיים.
המצביע הראשון 706142
אח של אייל • בתשובה לeasy שבת, 27/4/2019, 17:06
איך באופן מעשי מודדים את כמות האנרגיה *נטו* המופקת בכור? למיטב ידיעתי, כמות האנרגיה נטו המופקת בכור נמדדת בכמות חשמל נטו (מושקעת לעומת מופקת). זה מה שכתבתי בתגובה 706405.
כל זה כמובן לא רלוונטי עבור השמש. זה מה שאני מנסה להגיד.

אגב, ויקיפדיה מפנה אל Lawson_criterion [Wikipedia] בתור מדד חשוב עבור כורי היתוך. לא הצלחתי למצוא השוואה מספרית, אפילו עקרונית, של מדד זה (או מדד דומה אחר) בין כורי היתוך לבין השמש. האם יש לך מראה מקום להשוואה כזו?
המצביע הראשון 706143
אח של אייל • בתשובה לאח של אייל שבת, 27/4/2019, 17:07
אופס. תגובה 706004
המצביע הראשון 706148
אח של אייל • בתשובה לאח של אייל שבת, 27/4/2019, 20:43
הסבר חביב וקצר על כח היתוך (6 דקות): https://youtu.be/mZsaaturR6E
הסיכום: כורי ההיתוך הם הימור. יכול להיות שהטכנולוגיה בלתי אפשרית. יכול להיות שהיא אפשרית, אבל זה פשוט יקר מדי לבנות אותם. ויכול להיות שלא נדע, כי נחליט שזה יקר מדי ושעדיף להשקיע את הכסף במקומות אחרים.
המצביע הראשון 706154
שוקי שמאל  (אתר) • בתשובה לאח של אייל שבת, 27/4/2019, 22:11
כשניסיתי להסתכל קצת על קריטריון לאוסון שלא ראיתיו מאז ימי התיכון שלי, מצאתי שני דברים שלא הבנתי קודם.
א. הצתה - קריטריון לאוסון הוא פשוט מכפלת צפיפות הפלסמה במשך זמן הכליאה (הזמן שמצליחים לשמור על הצפיפות). כאשר המכפלה עוברת ערך מסויים הדלק ניצת באופן המקביל לתגובת שרשרת בביקוע. במצב הצתה הדלק יוצר יותר אנרגיה ממה שהוא מצליח לפזר, ולכן "בוער" עד למיצוי או עד להתפזרותו. הטכנולוגיות שבהן מנסים להשיג היתוך ע"פ כדוה"א שונות ממה שקורה על השמש. בשמש הכליאה מושגת ע"י כוח הגרביטציה של מסת השמש. על כדוה"א השיטות המוכרות הן כליאה אינרציאלית (ICF) וכליאה מגנטית (יש שיטה שלישית שנמצאת עדיין בשלב ניסיוני). מסיבה זו ההשוואות בין מה שקורה בשמש להיתוך מבוקר אינן תופשות.
ב. באחד הקטעים בויקיפדיה מסופר שמה שהושג במעבדת לורנס ליברמור שהיא המתקן הותיק ביותר של ICF היה Breakeven, כלומר פלט הדלק התחמם לאנרגיה שעלתה על זו שהלייזרים השקיעו בה. ההיתוך נגרם ע"י פולס הפצצה של פלט המימן. ה"פיצוץ" יצר גל דחיסה פנימה, כך שבמרכז הטיפה גרעיני המימן היו קרובים מספיק למשך זמן שהספיק להתרחשות היתוכים. יחד עם זה קריטריון לאוסון לא הושג ולא היתה הצתה. אפשר לתאר זאת כפיצוץ רגעי של טיפת הדלק שהפיקה יותר אנרגיה משהושקע בה, אבל לא נוצר מצב של בעירה שבו האנרגיה המופקת מספיקה כדי להבטיח את המשך הבעירה ללא השקעה נוספת מבחוץ.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות