בתשובה להיא, 11/07/19 17:11
סליחה על הניג'סיות אבל יש לי צורך לחלוק איתכם את החוויה 707887
דף החסימה. קראתי את דף ההסבר ולא ברור לי אם אני מסכים איתם.

למי שאיכשהו עדיין לא שמע: מיזם גוטנברג מחזיק עותקים של ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו ולכן אין מגבלות על הפצתם. מדובר על 18 ספרים שנכתבו על ידי סופרים גרמניים (בעיקר האחים מאן) שלפי תאריך פטירתם זכויות היוצרים כבר פגו על היצירות לפי החוק האמריקאי אך לא לפי החוק הגרמני.

ועולה כאן השאלה: האם החוק שצריך לחול הוא החוק של המקום שבו נמצא השרת? החוק של המקום שבו נכתבה היצירה מראש? החוק של המקום שבו נמצאים הקוראים? כולם ביחד? בית המשפט הגרמני החליט במפתיע לכבד את הדרישה ללכת לפי החוק הגרמני.

לא ברור לי מה הם מנסים להשיג בחסימה הזו.
סליחה על הניג'סיות אבל יש לי צורך לחלוק איתכם את החוויה 707888
מה שבטוח, כדאי להצמיד לכל פקטת IP עורך דין.
סליחה על הניג'סיות אבל יש לי צורך לחלוק איתכם את החוויה 707929
אני חושבת שברור מה הם מנסים להשיג בחסימה הזאת: שליטה בשוק ובסופו של דבר גם רווח. כל שכן, את חלק מיצירתם של הסופרים הללו לומדים כטקסט סטנדרטי בבתי הספר.

עוד פרט להבנה: ספר של ה. ג. וולס (שנפטר ב1946) חסום עם ההודעה הזאת. הסיפור של קורדויינר סמית (שנפטר ב1966) דווקא זמין.
סליחה על הניג'סיות אבל יש לי צורך לחלוק איתכם את החוויה 707936
הבהרה: המוטיבציה של המו״ל הגרמני ברורה (בלי קשר לדעתי עליה). התכוונתי לצעד של מיזם גוטנברג. במחשבה שניה: אולי הם לא רוצים (מתוך עיקרון) לממש חסימה לפי כותר. אבל אז למה הסיפור של סמית לא חסום?
סליחה על הניג'סיות אבל יש לי צורך לחלוק איתכם את החוויה 707940
הם כתבו בפירוש בדף שקישרת אליו: אין להם את המשאבים להמשיך להתמודד עם תביעות מסוג זה או עם חוקי זכויות פרטניים, די להם בהתמודדות עם החוק האמריקאי. מכיוון שביהמ"ש הגרמני הראה שהוא יעמוד על החוק הגרמני ולא יסתפק באמריקאי, עלולות לצוץ תביעות אחרות בהמשך. החסימה הגורפת מונעת אותן מראש.
סליחה על הניג'סיות אבל יש לי צורך לחלוק איתכם את החוויה 707942
אבל סמית נפטר רק ב־1966. בהנחה הסבירה מאוד שזכויות היוצרים על היצירות נרשמו (בארצות הברית לא הייתה אז קבלה אוטומטית של זכויות יוצרים/ חיפוש מאוד זריז לא העלה שידוע שיצירותיו של סמית לא נרשמו), הרי שהן לא פגו מאז. אולי מישהו נתן הרשאה מפורשת ליצירות הללו? ועדיין, זה הורס לי את התאוריה של אי מימוש חסימה לפי יצירה (הרבה יותר קל לחסום רק את אותן 18 היצירות. אבל אז נכנסים להרבה פינות).

לשם השוואה, בויקימדיה קומונז מנסים לוודא שהיצירה מצייתת בפרט לחוקי זכויות היוצרים של ארץ המקור של היצירה ושל ארצות הברית (המקום שבו הכי קל לתבוע את הארגון) ואם אפשר גם של כל העולם. יש מקרה של תמונות שצולמו בארץ לפני פחות מחמישים שנים ולכן זכויות היוצרים עליהם כבר פגו. אבל זה לא המצב בארצות הברית. וזה יוצר בעיות לפעמים.
סליחה על הניג'סיות אבל יש לי צורך לחלוק איתכם את החוויה 707947
הם כותבים בדף ההסבר: על פי החוק האמריקאי, תוקף הזכויות על יצירות שפורסמו לפני 1978 מבוסס על תאריך הפרסום, ולא על תאריך הפטירה.
סליחה על הניג'סיות אבל יש לי צורך לחלוק איתכם את החוויה 707950
כן אבל גם הסיפור נכתב כעשרים שנה לאחר הספר.

בדקתי את הדברים יותר לעומק. אני מגיעה לדף הראשי של פרוייקט גוטנברג, אבל זהו בעצם. אם אני מנסה להגיע לדף החיפוש אני נחסמת.
עשיתי חיפוש גוגל של כמה וכמה מהסופרים אהובים עלי, חלקם נפטרו מעולו של עולם לפני 300 שנה ויותר. היצירות שלהם על אתר פרוייקט גוטנברג גם חסומות בפני.
אז העובדה שהכניסה לסיפור של סמית' לא חסומה, היא להשערתי טעות טכנית, או סידור מיוחד.

כן, סביר שהחסימה מונעת תביעות נוספות, ואם היא נועדה גם ליצור הדים ומחאה - אלו באו במנות קטנות יחסית. (יש לי כמה השערות מדוע)
בכל מקרה, פרוייקט גוטנברג בגרמניה (שהדפים שלו עדיין זמינים בגרמניה) הוא תחת חסותה של הוצאת לאור אחרת - שפיגל, והיא מכילה יצירות בגרמנית ותרגום גרמני ליצירות בשפות אחרות. שפיגל מנצלת את ההזדמנות שם לפרסם ולמכור ספרים דיגיטלים שלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים