709415
קראתי אתמול בפייס חידה חביבה: איך ייתכן שמצביע שנתן את קולו לאחת הרשימות גרם לה להפסיד מנדט?
אין כאן התחכמות, זו שאלה מתמטית. האתגר הוא למצוא קונסטלציה מסוימת של התפלגות הקולות כך שתוספת קול לרשימה מסוימת תגרע ממנה מנדט.
709420
מותר להשתמש באלמנטים לא אלגנטים כמו אלה שרשומים למטה מתחת לקו?
\
\
\
\
\
\
\
\
\
\
_____
המיסחה זוחאו םיפדוע ימכסה
זה יכול לקרות? 709421
נעבור שלב שלב על חישוב תוצאות הבחירות:
1. אחוז החסימה: אחוז החסימה מחושב בקולות שלמים ולכן מצביע אחד נוסף עשוי להעלות את אחוז החסימה בקול אחד, אבל אם המפלגה שלה הצביע הייתה מעל אחוז החסימה לפני הצבעתו, היא תישאר מעליו גם אחריה שכן במקרה הקיצוני אחוז החסימה עלה בקול אחד, אבל גם המפלגה קיבלה קול נוסף.
2. חלוקת מנדטים שלמים: המודד למנדט מחושב גם כן בקולות שלמים ולכן מצביע אחד נוסף עשוי להעלות את המודד למנדט בקול אחד, ולכן אם המפלגה שלה הצביע קיבלה (בלעדיו) כפולה שלמה של המודד למנדט (או מעט יותר) בלי ההצבעה שלו, אז אם ההצבעה שלו גורמת לעלייה של המודד למנדט בקול אחד המפלגה תאבד מנדט. אירוע כזה ישים אותה בראש המפלגות שיקבלו מנדט נוסף בשלב הבא, אך יתכן כמובן שלא יהיה שלב נוסף.
3. חלוקת המנדטים העודפים (אם יש): כאן תוספת של קול אחד יכולה רק להגדיל את "המחיר" שהמפלגה משלמת עבור המנדט העודף הבא ולכן לא יכולה להוריד מנדט. כנ"ל אם יש למפלגה הסכם עודפים - הקול הנוסף יכול רק להעביר את המנדט העודף מהשותפה להסכם למפלגה אליה הצביע.

מסקנה: אם יש מפלגה שמספר הקולות שקיבלה הוא בדיוק המודד למנדט או מעט יותר (המודד למנדט + מספר המנדטים שקיבלה פחות אחד) וקול אחד נוסף גורם לעליית המודד למנדט באחד, היא תפסיד מנדט (בלי קשר אם הקול הנוסף היה עבורה או לא). אם אין מנדטים עודפים (כל 120 המנדטים חולקו בסיבוב הראשון) אז התסריט הזה אפשרי, אך הסיכוי לכך הוא מאוד נמוך.
זה יכול לקרות? 709423
אזהרת ספוילר:
\
\
\
\
\
\
\
\
\
\
אם מרשים פתרונות כאלה, חשוב מה יכול לקרות במצב שבו הקול הנוסף מפיל את השותפה להסכם העודפים אל מתחת לאחוז החסימה.
(יש עוד תנאי שצריך להתקיים, אבל זה המפתח)
זה יכול לקרות? 709432
יפה!
727837
ממש לאחרונה שמתי לב שבשיטת הבחירות בארה''ב קיימת אפשרות תאורטית שמועמד יבחר לנשיא עם תמיכה של שברי פרומיל ממספר המצביעים הכולל.
727844
מה הטריק שחשבת עליו?
מדינה אחת, קול אחד 727845
במדינות המאוכלסות יותר מצביע אחד בכל מדינה. סה"כ פחות מ־25 מצביעים.
727846
לא טריק. פשוט גרירת העיוות המוכר והידוע של השיטה לכיוון המקסימום התאורטי של הסקאלה.

למשל:
אם ב-‏5 המדינות המאוכלסות ביותר שיעורי ההצבעה גבוהים מאד, וכולם מצביעים למועמד א', אבל בכל יתר המדינות מועמד ב' זוכה בנצחונות מסד"ג של 0-1 (הכוונה למספר הקולות האבסולוטי).
727851
אפשר גם עם אפס מצביעים.
לאלקטורים יש שיקול דעת; החוקה אינה מחייבת אותם להצביע בעד המועמד שזכה לרוב במדינה שלהם.
727854
די, אח של. מה הלאה? עוד מעט גם תטען שבשיטה הישראלית (תאורטית, כמובן) גנץ ופרץ יכולים לחבור לביבי ולהקנות לו רוב בשביל קואליציה.

(אבל אתה צודק)
727870
מה שמציף באופן מובהק את אחת הבעיות בשיטה האמריקאית - לא כל הקולות שווים, ויש כאלה ששוים יותר.
The curse of the toss up 727890
זה אשליה / רק נדמה לי, או שהבחירות בשנים האחרונות בישראל/ארה״ב מרגישות כמו Galton Board אחד ענקי וחסר תוכן?

כשמחליטים בסופו של דבר על המנצח/המפסיד, זה עם הפרשים זעומים של אחוז לפה או לשם או ניצחון טכני בגלל שיטת בחירות ולא כי באמת אפשר להצביע על העדפה ברורה של הציבור של ברירה אחת על השניה.

צריך לעשות ניסוי ולצאת ברפרנדום ששואל את האוכלוסיה הכללית את השאלה: ״האם את/ה בעד/נגד הצורך להמריל את הנורמילים הטימלים בשיטה הנמסוסית?״. יש לי תחושה שנקבל מהאוכלוסיה תוצאה הקרובה ל-‏50% בעד ו-‏50% נגד (והמון קבוצות בפייסבוק שמשוכנעות לחלוטין שהעמדה המנוגדת היא טירוף).
The curse of the toss up 727893
ההפך. כל מפלגה בוחרת עמדות, מועמדים, דגשים, שפה, קואליציה... באופן שימקסם את הסיכוי שלה להשיג כח. שיטת הבחירות (שיצרו המפלגות) יוצרת מחסום כמעט בלתי עביר לשחקנים חדשים (מלבד במשברי ענק כמו המשבר סביב העבדות בארה"ב במאה ה-‏19 או המשבר סביב היחסים עם הפלשתינאים בישראל בסוף המאה ה-‏20 ותחילת המאה ה-‏21) ולכן כל מה שהם צריכים לעשות בכל נושא שנמצא בויכוח ציבורי זה לבחור את הצד בו מרבית בוחריהם מעוניינים, וללכת למרכז ככל הניתן, ובגלל ששתי המפלגות הולכות לאותו כיוון באותה עוצמה, סביר שהן יפגשו באמצע.
The curse of the toss up 727905
צודק.
727847
ויקיפדיה טוענת שהמינימום לנצחון עומד על 22%. אני לא יודע למה.
727848
עכשיו אני יודע למה. המקור שלהם לא היה מספיק יצירתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים