בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 16/10/19 11:18
השלכות MeToo 710229
סליחה שאני מתפרץ.
אני חושב שצריך להבדיל בין הדיון התאורטי למעשי.
ברמה התאורטית- אם אתה חושש מעצמך שתעשה מעשים לא ראויים בגלל חוסר היכולת שלך לשלוט בליבידו שלך, אז כדאי שתנקוט זהירות ולא תעסיק נקבות שמושכות אותך.
ברמה המעשית- מזכירות, פקידות קבלה וכו', הן הפנים של הארגון. יש רוב מוחץ לנשים במקצועות האלה, והנטיה המובהקת היא להעסיק כאלה שנראות טוב. יש לזה אפילו מילת קוד במשרדי כח אדם- "ייצוגית".
בתל אביב במיוחד, מעולם לא קיבלה את פני מזכירה שלא היתה "ייצוגית". אני לא מעודכן בעניין זה, ויתכן ש Me Too משנה דברים.
אבל יותר מכך: בערוץ בלומברג, שפתוח אצלי בעבודה כל היום, המגישות והכתבות (ויש להן רוב גדול מול הזכרים) כולן נראות ממש טוב. לעומת זאת הקול של רובן ככולן ממש לא רדיופוני. כלומר- גם ברשת של חדשות כלכליות, שאמורה לבחור את המגישות לפי איכות ההגשה שלהן, עדיין המראה החיצוני חשוב יותר מהכ(ק)ול.
ועוד ברמה המעשית- אני חושב שדווקא מי שצריך להזהר לא יזהר, ולהיפך. האם לדעתך מי שיש לו נטיה להשמנה וחיבה למתוק יימנע מלעבוד בקונדיטוריה? אני חושב שבדרך כלל דווקא ישמח לעבוד שם. באותו אופן אני חושב שגברים בעלי ליבידו גבוה בדרך כלל יעדיפו להקיף את עצמם בנשים נאות אם יוכלו.

לכן אני חושב שהאברסיה המתפתחת מחיכוך עם נשים בעבודה היא דווקא נחלתם של מי שבכל מקרה היו שומרים נגיעה, והתמנונים האנושיים דווקא לא יזהרו.
השלכות MeToo 710230
דומני שאתם מתעלמים מפן אחר של הבעיה (או שפספסתי משהו): גם אם הגבר בטוח לגמרי בעצמו ולא חושש שיתפתה, הוא חשוף לבעיות שעלולות להיווצר ע"י עובדים אחרים בחברה שלגביהם הוא פחות בטוח, וזאת עוד לפני שמזכירים את החשש מטענות שווא על הטרדות כביכול. החשש הזה מאד סביר בעיני כשאנחנו בעיצומו של מסע אגרסיבי של metoo#, מה עוד שאחרי שינוי הכללים פעם אחת אתה לא יכול לצפות אם לא יחול בהם בהמשך שינוי נוסף שיהפוך אותך רטרואקטיבית למטרידן או גרוע מזה בגלל משהו שעשית כשזה עוד היה מקובל. הבעיה חמורה עוד יותר בגלל התופעה הבעייתית מאד של "זכרון משוחזר" (ע"ע Elizabeth Loftus); מישהו כאן מעוניין לחשוף את עצמו לאפשרות שעוד 15 שנה מישהי "תיזכר" פתאום שהיו חוותה משהו נורא?

בסיכומו של דבר אני מסכים שהשינוי היה נחוץ והכרחי, אבל הבעייתיות קיימת, והטאטוא שלה מתחת לשטיח לא יעזור (מה עוד שמזמן כבר אין שם מקום לגרגיר אבק נוסף). הצעד הראשון שיש לנקוט, לדעתי, הוא שההחלה של הכללים לאחור תיעשה ברוח הרבה פחות דורסנית ממש שאנחנו רואים בעיקר בארה"ב. מי היה מאמין שאמצע נקודה בה אני מסכים עם אורית קמיר.
____________
אישית לא הייתי חוזר היום על פלירטוטים שלי שנעשו ברוח טובה ונראה שגם התקבלו כך בשעתם ע"י הסביבה (מלבד פעם אחת שבה גברת אחת שהייתי מיודד איתה קפצה אחורה בבהלה כשבשיחה בה היא סיפרה לי על מצוקה אישית ניסיתי להעניק לה חיבוק תומך, או אולי הייתה זאת נשיקה על הלחי. זה באמת היה מביך מאד עבור שני הצדדים ומובן שלא חזרתי על זה. אני מניח שהייתי גם צריך להתנצל אבל פשוט עברנו הלאה. מעניין אם בדומה לי גם היא עוד זוכרת את האירוע שהתרחש לפני כ-‏15 שנה).
השלכות MeToo 710234
אמצא, אמצא! אני חושב ש"אמצע" ו"נקודה" יושבים קרוב מאד ברשת הנוירונים שלי (במלים אחרות: ובכן, נראה שהגעתי לשלב של שגיאות כתיב. הללויה!).

ואם אני שוב כאן, גילוי נאות לגבי החלק האישי בהודעה הקודמת: אף פעם לא הייתי בעמדת כוח של ממש כך שלא היה בפני פיתוי אמיתי למין תמורת קידום או משהו דומה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים