בתשובה לארז לנדוור, 04/06/02 19:25
בענין בן-גוריון 71703
"המתינות" של בן גוריון באה מאד מאוחר, הרבה אחרי מלחמת ששת הימים כשאמר פעם שלדעתנו עליו לצאת מכל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים חוץ מירושלים והגולן. אבל אז הוא היה איש מאד מבוגר (כמדומני קרוב לגיל 90) וגם "חשוד" בכך שלא כל חושיו עמו.
לפני כן, ובודאי כשכיהן בפועל כראש ממשלה וממש השפיע לא היה כל סימן כזה. בזמנו, בתקופה קודמת אף העלה על נס את מסקנות ועדת פיל "בגלל רעיון הטרנספר לערבים שהיה משולב בהם". ההיסטוריונים החדשים מרבים להזכיר את תופעות הגרוש של הערבים שחלו בעת מלחמת השחרור, שהתחוללה בעת שהוא היה המנהיג.
לכן, מגוחך להציג את בן גוריון כדמות "ביילינית", ואפילו אתה עצמך, כאמור, הבאת את שרת כדמות כזאת, וזה היה יותר נכון.
הויכוחים בין שרת לבן גוריון לא היו רק בנקודה אחת, אלא לאורך כל הדרך.
אשר לרבין, הכתרתו כראש הממשלה הכי טוב היא מין "מנטרה" בלתי ברורה ותמוהה (משהו כמו אמונה דתית) שחוזרת שוב ושוב ללא נסיון לחזקה בנמוקים.
בענין בן-גוריון 71705
לא הצגתי את בן-גוריון כדמות ''ביילינית'', אלא אמרתי שכשם שבן-גוריון היה בעל ראיה אסטרטגית, כך גם ביילין מסתמן ככזה. (ולא רק מעכשיו, ואני לא מכיר פוליטיקאים אחרים חוץ אולי מעמי איילון, פוליטיקאי פוטנצילי, שהם כאלה.)

ולגבי רבין, פתיחתו בתהליך היסטורי שמטרתו לשחרר אותנו משליטה בעם אחר והכרה בזכותו לחיות לצידנו עם הגדרתו הלאומית, תחילת שילוב ערביי ישראל כאזרחים שוים באמת (ולא רק להלכה), השקעת כספים בכבישים ובשכבות החלשות במקום בהתנחלויות, פריחה כלכלית כתוצאה מהגורמים הנ''ל ופתיחות תרבותית יותר שאפיינה את תקופת שלטונו (השקעות בקולנוע, תיאטרון וכו', יצירות כמו ''החמישיה הקאמרית'')
עושים אותו לראש הממשלה הטוב ביותר מלבד בן-גוריון.
בענין בן-גוריון 71708
לא זכור לי שהצגת את בן גוריון כבעל ''ראיה אסטרטגית'' דברת על ''חזון'' או משהו כזה. אבל אלה רק מלים. אתה לא מביא כלל דוגמאות לפעולות של בן גוריון בהן אתה תומך וכלל לא ברור אילו ממעשיו גרמו לו להיות מוערך על ידך.
אשר לרבין. אני חושב שדרך אוסלו הוכחה היום ככשלון גדול, וכמעט כל אלה שתמכו בה בעבר חוץ מקומץ ''חסידי עולם שטוח'', מודים שהייתה זאת טעות. וזה היה המעשה המרכזי של רבין.
לגבי מעשיו בכלכלה הדעות מאד חלוקות. בתקופתו ובתקופת פרס אחריו הגיע הגרעון בתקציב המדינה לשיא שלא נודע לפניו, וממשלת נתניהו הייתה חייבת לעצור את ההדרדרות ע''י מעשים חריפים.
פריחת תכניות כחמישיה הקמרית אינה קשורה לדעתי בהשפעת ראש ממשלה אלא בדרכם של עיתונאי התקשורת האלקטרונית ששולטים בה. בתקופה ההיא הם היו באופורית שלום מוחלטת. היום, בשל ראיית המציאות רבים מהם התפכחו.
בענין בן-גוריון 71710
דיברתי עליו בדיוק כאן:
בענין בן-גוריון 71714
בן גוריון נפטר בסוף 1973.בגיל 87.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים