בתשובה לאסף עמית, 22/07/00 8:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, מה אני אגיד... באמת ובתמים לא קישרתי את השם "הגדה השמאלית" עם קומוניזם. אולי אני סתם אהבל, אבל לא עלה בדעתי. גם לא הכרתי את מייסדיו ומממניו של המועדון. אז מה לעשות שהופתעתי? הסיבה שהערתי לגבי מראם החיצוני של האנשים היא שמדובר בפיצ'ר כל-כך בולט של האנשים הללו. חייבת הרי להיות סיבה, לא? גם החלוקה לאנשים יפים על הבמה ואנשים פשוטים בקהל - מתאימה יותר לערוץ 2, ולא למועדון תרבות אנרכיסטי, לא? חוץ מזה - איך הם מצפים לעשות מהפכה בלי כמה כוסיות לתפארת? אני זוכר את הימים בצעירותי, אז הצטרפתי לנוער מרצ כדי לפגוש בחורות. כל תנועת השמאל המתייפיפות של שנות ה-60 התבססו על מין חופשי כמוקד משיכה. איך הם מצפים למשוך את ההמונים בלי כמה בלונדיניות לפחות? (: אני באמת לא אוהב איחורים. כזה אני. פדנט. היו שניים שלא הגיעו מפאת מחלה, ואחד שסתם לא מצא לנכון לבוא. העניין הוא שעם צ'יקי ארד, אני נוטה להאמין שאי-ההגעה שלו הייתה מכוונת, והתירוץ עוד יותר מכוון. לא יודע, נשמע יותר מידי מתוכנן מכדי להיות מקרי. אין לי בעיה עם ויכוחים. נו, באמת - בשביל מה קיים האתר הזה, הרי? הבעיה היא שאין שום קשר בין האנשים הללו. הם לא קבוצה בעלת מטרה משותפת שמתווכחים על הדרך או על סדר העדיפויות. המשותף להם הוא בשלילה של המצב הקיים, ושום דבר מעבר לכך. שלילת מצב קיים אינה בסיס לתנועה ציבורית כלשהי. אם אני אשים סקר באייל "האם צריכה להיות דמוקרטיה בישראל", רוב רובם של האנשים יצביעו כן (יהיה ויכוח אם יש או אין דמוקרטיה, אבל כולם יסכימו שצריכה להיות). זו ההסכמה על תנאי המשחק - הסכמה שאותה קבוצה בה צפיתי, לא מצליחה להגיע אליה, ולכן אין לה סיכוי להשיג את אותן מטרות שהיא לא מצליחה להחליט עליהן... אסף, אני מופתע שקצת ביקורת, עם טיפה הומור פה ושם, כל כך מקפיצה לך את הפיוזים. לא מתאים לך. באתי לשמוע, ומאוד התאכזבתי - לא מהדעות, שהיה ברור לי מראש שלא אסכים איתן, אלא מאופן ההתנהלות של כל העסק. מחוסר המחוייבות של האנשים הללו למטרות של עצמם - חוסר מחוייבות שמתבטא בין השאר גם בחוסר החלטיות לגבי המטרות עצמן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, לצערי, פיספסת את הנקודה. ראשית וכהקדמה לדברי - על אף היותי שמאלי בדעותי הכלכליות (אך לא עד כדי קומוניזם) הרי שאני שולל את דיעותיהם של המתדיינים באותו כנס שתיארת. כעת - לעיקר: אתה הגעת לערב של אנרכיסטים, בני דמותו של באקונין. לכן, לכתוב משפט כמו "המשותף להם הוא שלילה של המצב הקיים, ושום דבר מעבר לכך" ואף להתרעם על זאת - הינו החמצת העיקר. האנרכיסטים אינם מציעים אלטרנטיבה לא כי הם לא מצליחים למצוא אלא כי מבחינתם כל אלטרנטיבה הינה רעה כזו הקיימת. מבחינתם - "עולם ישן עד היסוד נחריבה" הנה תמצית האידיאולוגיה. כלומר - חוסר כללי המשחק וחוסר כללים בכלל הם המטרה. דברים אלו לא אמורים רק בצורת המשטר והחברה אלא אף במוסר (באקונין הורה לכמה מהאנשים שהצטרפו אליו לרצוח כדי להוכיח את יכולתם ל-"התעלות" מעל לציוויים המוסריים המקובלים). שנית - אינני אנרכיסט, ומעולם לא הייתי, אבל כדי לבקר אותם כדאי לפחות להכיר את משנייתם, ולו רק כדי שנוכל לבקר את הפגמים האמיתיים במקום לציין, בתמצות, ש-"אנרכיזם הנו אנרכיזם". מיכאל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחלקם היו אלטרנטיבות, פשוט לא ממש ברורות, ברובן לא ישימות, ובשום מקרה - לא היה להם מי שיסכים איתם. הם לא כולם אנארכיסטים. הקומוניזם אינו אנארכיזם (רחוק מכך). השילוב הזה גם הוא מוזר לי, אגב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום מיכאל, אני חד''שניק סוציאליסט-מרקסיסט. לדעתי, שכחת שבאינטרנציונל ישנן גם השורות ''את עולמנו אז נקימה'' ''עם האינטרנציונל יאור ישגב אדם'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואין מי שישמע מילים מרגשות אלו ולא ימחה דמעה. בערבות סיביר, במרתפי הנ.ק.ו.ו.ד, בחופי קובה, בחדרי השטאזי ואפילו במקומות מפותחים כמו סין. כל מקום אשר דת הקומוניזים הגיע, אשר בו נעלם עולמית הסבל, כל מקום בו ישרר אך טוב יכולים התושבים פעם בשנה להגיר דמעה נוסטלגית, דמעה שיש בה גם מעט שותפות בצערם של אותם אומללים שטרם פקדה אותם בשורת הקומוניזים, דמעה על שאלו שבזכותם הגענו עד הלום מנהיגים נערצים כסטאלין ומאו-צ'ה-טונג, שחסכו מפיתם לתקנת עולם חדש זה, אינם איתנו כדי לחזות בהתגשמות חזונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום, משה, האם תהיה לנו הזדמנות לראות את ההזדהות המרגשת הזאת שלך גם כלפי אסירים במרתפי השב"כ או קורבנות עונש-המוות האמריקאי? או אפילו אסירים פשוטים בבתי-כלא ישראלים, אבל לא מהסוג של דרעי, ויצמן וביבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני בעד עונש מוות. יש אנשים שטוב לעולם ולהם אם ימותו בהקדם, אני לא מכיר דוגמאות ספציפיות ולא אוכל לשפוט פרטנית כל הוצאה להורג אמריקאית אולם ברור שאין מקום להשוות בין 10 מליון רוסיים שנרצחו *סתם* על יד סטאלין לתופעה זו. לגבי השב"כ, יתכן שנסחפו פה ושם אבל עינויים על מנת להוציא מידע שיחסוך בחיי אנשינו הוא דבר מצויין, לא זו המציאות בקרב נרצחי ומעוני המשטרים הקומוניסטיים האיומים שידענו. ובטח ובטח אין מקום להשוואת תנאי המחלקה ראשונה בבתי הכלא המשופרים שלנו אל קצבת קלוריות של מחנה עבודה רוסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר דוגמא ספציפית: ברוך גולדשטיין אם היה נשאר בחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, קשה להגיד שקפצו לי אילו שהם פיוזים בעקבות התיאור שלך, מה גם שאני לא בדיוק אפילו משוחרי הגדה השמאלית. לא ביקרתי שם כבר שנים, וכשכן ביקרתי זה בדרך כלל היה כדי לראות הופעה אינטימית של פלסטיק ונוס, לא כדי לשבת בסימפוזיונים אוויליים על מהפכות שלא קורות. הסיבה שבכל זאת השבתי כפי שהשבתי היה התיאור הכל כך מתנשא שלך, על הבורגני האומלל שנקלע על לא עוול בכפו למאורה של commies, ואפילו להרביץ בהם קצת בינה הם לא נתנו לו. אני לא מבין למה אתה ממשיך להיטפל גם בתשובתך לעניין המראה החיצוני שלהם! לא, לא חייבת להיות סיבה לכך שיש להם חצ'קונים, פרט אולי לכך שהם עוסקים בזמנם הפנוי בהפצת עיתוני מחתרת אנרכיסטיים ואינפנטיליים במקום ללכת לים ולתפוס קצת שמש. השמאל של חד"ש הוא לא נוער מרצ מכיכר רבין עם המשקפיים העגולות והנרות, אלא הוא אלפי אנשים קשי יום, רובם ערבים ורק מיעוטם יהודים, שיותר חשוב להם להפיק עוד איזה ביקור בעזה למטרות חיזוק הדו-קיום מאשר לשים ג'ל לפני שהם יוצאים מהבית בערב. אני לא יודע איך זה פועל היום, אבל בזמנו פעלה הגדה השמאלית כמעט ללא מימון בפועל, רק על בסיס התנדבותי של כמה צעירים שעוד לא הפכו ציניים מספיק כדי לזרוק את כל הפוליטיקה קיבינימט וללכת לעשות בוחטות בחו"ל. אז כן, תמיד היו שם איחורים, ואף פעם המקום לא סבל מעודף בלונדיניות, אבל מה - זה היה השמאל הישראלי האותנטי. האמיתי. אותו שמאל שכולם כאן מבכים את אי-קיומו. עזוב אותך מהסמלים הקומוניסטיים על הקירות, זה סתם דאווין שחייבים לשים כדי שהמפלגה תשלם שכר דירה גם הלאה. מדובר פה באנשים אמיתיים, עם המון רצון טוב ואנרגית עשייה אבל בלי תרבות הדיון שהיית רוצה שתהיה להם ובלי המשאבים שיש לתנועות גדולות יותר וערביות פחות. מה לעשות. יאללה, מספיק. אני לא הייתי בערב המדובר, ואני גם לא כשיר ולא רוצה להיות הסניגור של הגדה השמאלית או של חד"ש. לא נהנית? אל תספר לחבריך. זה באמת לא מסובך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי הייתה בדיוק שאלו שהיו על הבמה - הנציגים, כביכול, הם היו בדיוק אלו עם המשקפיים העגולות. לא היה שם ערבי אחד לרפואה (אבל היה סיני, כאמור... :). קשה לי להאמין שזה הקהל האמיתי של חד"ש. רוצה לומר - אני מקווה שלא. ההערכה שלי לתנועה הזאת גבוהה מידי (גם אם אינני מסכים עימה). לא נהניתי - וחשבתי שזה מספיק מעניין כדי כן לדבר על זה. אולי טעיתי. אני לא עורך מושלם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עגולים, חבר'ה. המשקפיים עגולים, לא עגולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי היה שם, ולא אתה. אולי המשקפיים של ההם היו דווקא עגולות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת, קשה להגיד שקפצו לך פיוזים בעקבות התיאור של דובי - התגובה שלך הרי קרת רוח ולא רגשנית כלל וכלל, אה? Tsk tsk... בכל אופן - מדוע לא יספר דובי לחבריו על החוויה, גם אם לא נהנה ממנה? אני מצאתי את המאמר משעשע ומעניין למדי, ויתכן כי איני היחיד. לא צודק? לא נעים? מרגיז אותך? יופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חד"ש, יופי. אחלה מפלגה. עשתה ה-מ-ו-ן בישראל עבור הערבים והקומוניזם וכל המטרות היפות האלו. אנשים קשי יום? איפה קשי יום ואיפה נעלי הבית שלי. יש סיכוי טוב שאלו שהצביעו לחד"ש, הם באמת קשי יום. אבל הפעילים שלהם? עורכי דין, רופאים, אנשי מדעי המדינה למיניהם, כל מיני אנשים שיש להם תחביב מבורך - להחליט שהם הם יהיו אלו שישנו את העולם. אם הייתי פסיכולוג, הייתי אולי אומר - אנשים שלא מספקת אותם עבודת יומם והם מחפשים משהו נוסף. אלא שחד"ש כבר שנים לא עשתה כלום בשביל המצביעים שלה. אז נכון, שיש בכנסת לפעמים נאומים יפים של תמר גוז'נסקי, שמובטלים יכולים לצפות בהם בערוץ שלושים ושלוש, אם רק הצליחו לשלם את הכסף לכבלים. אבל יותר מזה? בתור מפלגה אלק-קומוניסטית, הייתי מצפה מהם לדאוג לאזרח הקטן. אבל איפה הם ואיפה האזרח הקטן. מישהו ביקר פעם בכפר ערבי? כי אני כן, ולא פעם אחת. ותאמין לי, שאם לא הייתי מגיע לשם לרוב ברכב חברה, הייתי מאוד נעצב אל הלב מן הנזק לצמיגים שלי, מכך שאף פעם אין שם כבישים סלולים. ככה, דוגמא קטנה, אך ממצה. במקום לפעול במישור הנכון, אותו אחד שהעלית, של שיפור מצבו של האיש ברחוב, חד"ש עסוקה בלדבר על הצורך בשלום, בחלוקת ירושלים, בירידה מרמת הגולן, כל מיני דברים שהם אולי חשובים כשלעצמם, אבל מה זה עוזר למי שבא הביתה ואין לו ולילדיו אפילו פרוסת לחם לאכול, ולא משנה אם הוא גר באעבלין, בנתיבות, במג'ר או ביפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזה כמה שנים, תמר גוז'נסקי היא בעקביות חברת הכנסת הפעילה ביותר מבחינתמזה כמה שנים, תמר גוז'נסקי היא בעקביות חברת הכנסת הפעילה ביותר מבחינת הצעות חוק פרטיות, שאילתות, סתם נוכחות בדיונים וכו'. כשמדובר בהצעות חוק פרטיות, הן אינן עוסקות במעמד ירושלים ובזכות השיבה - הן עוסקות, הפלא ופלא, בחיי היום-יום ובתנאים הכלכליים של משפחות ישראל. והכיוון, ניחשת נכון, הוא תמיד לחתור למדינת הרווחה - אם כדי להתקדם בכיוון זה, ואם כדי לא להדרדר (לשיטתם, ולשיטתי) בכיוון ההפוך. מצב הכבישים בערים ובכפרים הערביים הוא אכן עגום, ואכן זו רק דוגמה. מה בדיוק אתה מצפה שחד"ש יעשו בנידון? מה הם יכולים לעשות, ולא עשו? להעביר מתקציבי משרדי הממשלה הרבים שהם חולשים עליהם? מה לעשות, הם לא יכולים לפעול בדרכי ש"ס, גם אם היו רוצים, ואיני יודע אם הם רוצים, ואם יש טעם בכלל לדבר על רצון לא מעשי שכזה. כל שנותר להם לעשות הוא, שומו שמיים, לנסות להשפיע על הכיוון של המדינה כולה באופן שייטיב עם השכבות החלשות, שמורכבות במידה רבה מהאוכלוסיה הערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל בתור "צעירי חד"ש" כל יום שישי יש משלחת שלנו לאחד הכפרים הערביים שעדיין לא נהרסו בשיטתיות על-ידי צבא הכיבוש והדיכוי לישראל!!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום דובי, אני עונה קצת באיחור, מקווה שתקרא את זה... א. קצת מושגי יסוד במדעי המדינה: האנרכיסטים לא חוזים חברה שבה "כל דאלים גבר" - להפך, הם רואים את החברה שלנו ככזאת. המטרה - עבורם - היא לנטרל את מוקדי הסמכות והכוח המזיקים ביותר. האם הנוכחים באולם התייחסו ברצינות לשאלתך? מכל מקום, אני ממליץ לקרוא את נועם חומסקי כדי להבין במה מדובר. ב. הסיבה שהקבוצה הזאת נראתה לך כל-כך פתטית, היא בגלל שהבורגנות לא עושה מהפכות. למעשה, את המהפכות שלה היא כבר עשתה. משבר כלכלי אחד, והבורגנות הליברלית תהפוך לפשיסטית - זה כבר קורה. תראה את המוטו של מרצ-שינוי: "צבא, מיסים, שלטון החוק". לעומת זאת, אם תכנס לדרום תל-אביב, תראה איך הפתטיות הופכת למאיימת. זה לא חדש שבורגנים עומדים בראשות תנועות מהפכניות - מרקס היא בעל מפעל, לנין היה בן של פקיד זעיר-בורגני, ופידל וצ'ה היו עורך-דין ורופא. התופעה הזאת נובעת ממבנה חברת-השוק. השאלה היא, האם האידיאולוגיה מייצגת נאמנה את האינטרסים שבשמם היא פועלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורא, קורא, אל תדאג. זה החזון של האנארכיזם, נכון - מקום שבו כולם מאושרים ואף אחד לא עושה רע לאף אחד אחר. אבל האידאל הזה מתעלם מהטבע האנושי, שדוחף לכיוון חיברות ויצירת ''קליקות''. אין ביכולתו של אדם להיות באמת קוסמופוליטן, תמיד תהיה לו קבוצה שהוא מעדיף ושהוא יסייע לה. תמיד האדם ישאוף לרמה גבוהה יותר - ומן הסתם תמיד יווצרו מעמדות. אם המעמדות לא יושתתו על כסף, הם יושתתו על כוח פיזי. פשוט וקל עם שאר דבריך אין לי ויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשך זמן רב תהיתי אם אכן אותו "תמהון" (צ'יקי) ניסה לפדח את המועדון. אני חושב שמצאתי תשובה: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |