בתשובה לדובי קננגיסר, 22/07/00 16:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דובי, קשה להגיד שקפצו לי אילו שהם פיוזים בעקבות התיאור שלך, מה גם שאני לא בדיוק אפילו משוחרי הגדה השמאלית. לא ביקרתי שם כבר שנים, וכשכן ביקרתי זה בדרך כלל היה כדי לראות הופעה אינטימית של פלסטיק ונוס, לא כדי לשבת בסימפוזיונים אוויליים על מהפכות שלא קורות. הסיבה שבכל זאת השבתי כפי שהשבתי היה התיאור הכל כך מתנשא שלך, על הבורגני האומלל שנקלע על לא עוול בכפו למאורה של commies, ואפילו להרביץ בהם קצת בינה הם לא נתנו לו. אני לא מבין למה אתה ממשיך להיטפל גם בתשובתך לעניין המראה החיצוני שלהם! לא, לא חייבת להיות סיבה לכך שיש להם חצ'קונים, פרט אולי לכך שהם עוסקים בזמנם הפנוי בהפצת עיתוני מחתרת אנרכיסטיים ואינפנטיליים במקום ללכת לים ולתפוס קצת שמש. השמאל של חד"ש הוא לא נוער מרצ מכיכר רבין עם המשקפיים העגולות והנרות, אלא הוא אלפי אנשים קשי יום, רובם ערבים ורק מיעוטם יהודים, שיותר חשוב להם להפיק עוד איזה ביקור בעזה למטרות חיזוק הדו-קיום מאשר לשים ג'ל לפני שהם יוצאים מהבית בערב. אני לא יודע איך זה פועל היום, אבל בזמנו פעלה הגדה השמאלית כמעט ללא מימון בפועל, רק על בסיס התנדבותי של כמה צעירים שעוד לא הפכו ציניים מספיק כדי לזרוק את כל הפוליטיקה קיבינימט וללכת לעשות בוחטות בחו"ל. אז כן, תמיד היו שם איחורים, ואף פעם המקום לא סבל מעודף בלונדיניות, אבל מה - זה היה השמאל הישראלי האותנטי. האמיתי. אותו שמאל שכולם כאן מבכים את אי-קיומו. עזוב אותך מהסמלים הקומוניסטיים על הקירות, זה סתם דאווין שחייבים לשים כדי שהמפלגה תשלם שכר דירה גם הלאה. מדובר פה באנשים אמיתיים, עם המון רצון טוב ואנרגית עשייה אבל בלי תרבות הדיון שהיית רוצה שתהיה להם ובלי המשאבים שיש לתנועות גדולות יותר וערביות פחות. מה לעשות. יאללה, מספיק. אני לא הייתי בערב המדובר, ואני גם לא כשיר ולא רוצה להיות הסניגור של הגדה השמאלית או של חד"ש. לא נהנית? אל תספר לחבריך. זה באמת לא מסובך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי הייתה בדיוק שאלו שהיו על הבמה - הנציגים, כביכול, הם היו בדיוק אלו עם המשקפיים העגולות. לא היה שם ערבי אחד לרפואה (אבל היה סיני, כאמור... :). קשה לי להאמין שזה הקהל האמיתי של חד"ש. רוצה לומר - אני מקווה שלא. ההערכה שלי לתנועה הזאת גבוהה מידי (גם אם אינני מסכים עימה). לא נהניתי - וחשבתי שזה מספיק מעניין כדי כן לדבר על זה. אולי טעיתי. אני לא עורך מושלם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עגולים, חבר'ה. המשקפיים עגולים, לא עגולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי היה שם, ולא אתה. אולי המשקפיים של ההם היו דווקא עגולות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת, קשה להגיד שקפצו לך פיוזים בעקבות התיאור של דובי - התגובה שלך הרי קרת רוח ולא רגשנית כלל וכלל, אה? Tsk tsk... בכל אופן - מדוע לא יספר דובי לחבריו על החוויה, גם אם לא נהנה ממנה? אני מצאתי את המאמר משעשע ומעניין למדי, ויתכן כי איני היחיד. לא צודק? לא נעים? מרגיז אותך? יופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חד"ש, יופי. אחלה מפלגה. עשתה ה-מ-ו-ן בישראל עבור הערבים והקומוניזם וכל המטרות היפות האלו. אנשים קשי יום? איפה קשי יום ואיפה נעלי הבית שלי. יש סיכוי טוב שאלו שהצביעו לחד"ש, הם באמת קשי יום. אבל הפעילים שלהם? עורכי דין, רופאים, אנשי מדעי המדינה למיניהם, כל מיני אנשים שיש להם תחביב מבורך - להחליט שהם הם יהיו אלו שישנו את העולם. אם הייתי פסיכולוג, הייתי אולי אומר - אנשים שלא מספקת אותם עבודת יומם והם מחפשים משהו נוסף. אלא שחד"ש כבר שנים לא עשתה כלום בשביל המצביעים שלה. אז נכון, שיש בכנסת לפעמים נאומים יפים של תמר גוז'נסקי, שמובטלים יכולים לצפות בהם בערוץ שלושים ושלוש, אם רק הצליחו לשלם את הכסף לכבלים. אבל יותר מזה? בתור מפלגה אלק-קומוניסטית, הייתי מצפה מהם לדאוג לאזרח הקטן. אבל איפה הם ואיפה האזרח הקטן. מישהו ביקר פעם בכפר ערבי? כי אני כן, ולא פעם אחת. ותאמין לי, שאם לא הייתי מגיע לשם לרוב ברכב חברה, הייתי מאוד נעצב אל הלב מן הנזק לצמיגים שלי, מכך שאף פעם אין שם כבישים סלולים. ככה, דוגמא קטנה, אך ממצה. במקום לפעול במישור הנכון, אותו אחד שהעלית, של שיפור מצבו של האיש ברחוב, חד"ש עסוקה בלדבר על הצורך בשלום, בחלוקת ירושלים, בירידה מרמת הגולן, כל מיני דברים שהם אולי חשובים כשלעצמם, אבל מה זה עוזר למי שבא הביתה ואין לו ולילדיו אפילו פרוסת לחם לאכול, ולא משנה אם הוא גר באעבלין, בנתיבות, במג'ר או ביפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזה כמה שנים, תמר גוז'נסקי היא בעקביות חברת הכנסת הפעילה ביותר מבחינתמזה כמה שנים, תמר גוז'נסקי היא בעקביות חברת הכנסת הפעילה ביותר מבחינת הצעות חוק פרטיות, שאילתות, סתם נוכחות בדיונים וכו'. כשמדובר בהצעות חוק פרטיות, הן אינן עוסקות במעמד ירושלים ובזכות השיבה - הן עוסקות, הפלא ופלא, בחיי היום-יום ובתנאים הכלכליים של משפחות ישראל. והכיוון, ניחשת נכון, הוא תמיד לחתור למדינת הרווחה - אם כדי להתקדם בכיוון זה, ואם כדי לא להדרדר (לשיטתם, ולשיטתי) בכיוון ההפוך. מצב הכבישים בערים ובכפרים הערביים הוא אכן עגום, ואכן זו רק דוגמה. מה בדיוק אתה מצפה שחד"ש יעשו בנידון? מה הם יכולים לעשות, ולא עשו? להעביר מתקציבי משרדי הממשלה הרבים שהם חולשים עליהם? מה לעשות, הם לא יכולים לפעול בדרכי ש"ס, גם אם היו רוצים, ואיני יודע אם הם רוצים, ואם יש טעם בכלל לדבר על רצון לא מעשי שכזה. כל שנותר להם לעשות הוא, שומו שמיים, לנסות להשפיע על הכיוון של המדינה כולה באופן שייטיב עם השכבות החלשות, שמורכבות במידה רבה מהאוכלוסיה הערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל בתור "צעירי חד"ש" כל יום שישי יש משלחת שלנו לאחד הכפרים הערביים שעדיין לא נהרסו בשיטתיות על-ידי צבא הכיבוש והדיכוי לישראל!!! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |