 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזה שוכחים, אני מטיף פה השכם והערב שהמאבק הפוליטי בישראל הוא לא בין ימין לשמאל אלא בין מושחתים משיחיים ואנטי-דמוקרטים לליברלים חילוניים ותומכי דמוקרטיה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ליברלים חילוניים ותומכי דמוקרטיה עם רגשי נחיתות שסולדים מערבים ומפחדים להצטייר כשמאלנים ובוגדי העם אם יעזו לחשוב איך לשתף פעולה עם הכוח היחידי שיתן להם אי פעם סיכוי להחליף שלטון. כשאלה הנתונים, יצאתם למלחמה שכבר החלטתם להפסיד בה מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם? האם כבודו הוא הרשע מההגדה? מרצ תמיד הסכימה לשתף פעולה עם הערבים. לפני הבחירות תמכה בכך גם כל רשימת אמת (כוללי לוי־אבוקסיס). הסיבה לכך היא שזה מקובל על השמאל. אז מה עם יש עתיד? נראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק ככה. אני הרשע ואני לא מבין את הלוזריות של המחנה שלי. יוצאים לקרב, אבל מחליטים מראש להפסיד (אלו המספרים של יחסי הכוחות, נקודה). לכן אני אומר אתם. מצביע כמוכם, אבל תהרגו אותי אם אני מבין מה קורה אצלכם בראש. והקבוצה שאני מדבר עליה היא לא השמאלנים (לכן מה שמרצ מוכנים לעשות הוא לא רלבנטי - מספרם זניח). הנושא הוא הקבוצה הגדולה יותר של אותם ״ ליברלים חילוניים ותומכי דמוקרטיה״. כל התל אביבים הציונים האלה שרוצים מדינה גם ציונית, גם מודרנית, גם ליברלית אבל שהיא תהיה כזאת רק בשבילהם בתל אביב בלי כל עוד אותם אנשים משונים עם מבטא ערבי, שלא נדע. איך הם בדיוק רוצים להחליף שלטון בלי קולות הערבים?! באיזה סרט הם חיים?! באיזה תסריט דמיוני הם יצליחו במשימה? אין לי מילה אחרת לתופעה הזאת חוץ מ ״משוגעים״. זה כמו יציאה למירוץ בחירות של הדמוקרטים בארצות הברית בה הדמוקרטים מחליטים מראש לוותר על קולות ה״לא לבנים״ באמריקה כי הם חוששים שיאשימו אותם בבגידה באמריקה האמיתית. מועמד דמוקרט שתספר לו שזו המשימה שהוא צריך לעמוד בה, יצחק לך בפרצוף ויפרוש מהמירוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוך יש עתיד יש בהחלט מי שהבינו את זה. לפי עופר שלח הם כמעט השיגו ממשלה בתמיכת הערבים עוד לפני הבחירות השלישיות, אבל ליברמן לא הסכים. עכשיו אפילו ליברמן הסכים. אני נוטה לחשוב שבוחרי יש עתיד יסכימו. מדובר על שבירת מחסום לשני הצדדים: גם לאנשי המשותפת הברית הזו לא פשוטה. אם נתניהו לא יצליח לעשות לטובתם מעשה קסמים כמו ביטול חוק הלאום, בהחלט סביר שהברית הזו תמשיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין רחוקים מזה. אם הם חושבים שהם יכולים להחליט את זה בשושו, מאחורי הקלעים, להבטיח שלא ישתפו פעולה עם ״טיבי״ ואז אחרי בחירות יעשו ״תרגיל״ הם שוב יכשלו. אם זה מה שהם מתכננים לעתיד, אז הם לא למדו כלום. כדי ליצר אופוזיציה אמיתית צריך שהיא תהיה מאוחדת גם ברמה ההצהרתית, אחרת אין דבק ואין איום אמיתי. בלי ממשלת צללים *עכשיו* עם המשותפת, לא תהיה פה החלפת שלטון גם עוד 1000 סיבובי בחירות כי המספרים הם המספרים והחלום של ממשלה ליברלית בלי קולות הערבים זה חלום לא רלבנטי למציאות. צריך להרגיל את הציבור לגבי שיתוף הפעולה כבר מעכשיו כי אם ינסו לעשות את זה רק בקמפיין הבחירות (או רק אחרי סיום הבחירות) זה לא יעבוד כי הציבור לא יהיה בשל לזה. או ביבי או טיבי זאת המציאות. המחנה צריך להפנים או להשאר אוסף של חמוצים שמתפצלים אחרי כל בחירות לאלה שזוחלים על ארבע לממשלה לא להם ואלה שיושבים חמוצים באופוזיציה מפולגת בלי שיניים. התנהגות מוזרה של אנשים שהתרגלו להפסיד ולא באים כדי באמת לנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסור (או מסרי) זאת לחבר הכנסת שלך. אבל רק לפני זה צריך לזכור שאחרי סיבוב הבחירות השני חברי כנסת דווקא עמדו על העקרונות שלהם ולא הרכיבו ממשלה. לפני שמשמיצים אותם עם כל מיני גינויים מעולם החי והצומח, צריך לזכור שהיו להם הזדמנויות לפשל הרבה קודם והם (מכל הסיעות, בערך) עמדו במבחן בכבוד. חלק ממה שצריכים לעשות זה גם להתייחס בכבוד לשליחי הציבור שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהם העקרונות? העררונות הם שלא מקימים ממשלה עם המשותפת, לא עם הגוש הלא ליברלי של ביבי (שהיה במיעוט) ולא ולא ולא. בקיצור לא. העקרון שלהם, עליו התעקשו היה הכחשת העולם האמיתי ומכירת חלום בלתי אפשרי. החלום הוא מדינת תל אביב ציונית ליברלית מודרנית בלי ערבים. חלום יותר הזוי ומנותק מהמציאות מהחלומות של אותם משיחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם התפשרו, אגב, בברית עם המושחת (זה שזוכה) ליברמן. אז מה הלאה? להמשיך לצעוק שכולם לא בסדר? בדמוקרטיה מצביעים למי שתומך בערך בדעתך. מבחינתי מרצ מייצגת את דעתי מספיק טוב. נראה לי שהיא מייצגת מספיק טוב גם את דעתך. אפשר גם לעשות נפשות לדעתך בין מצביעי יש עתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. ליברמן הורשע בעסקת טיעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא בשחיתות, "רק" בתקיפת קטין | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד ה'מה אם' שאני משחק ביני לבין עצמי, הוא מה היו אומרים כל מצביעי ותומכי נתניהו גם לאחר שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, אם במקום זאת היה נאשם בתקיפה מינית או אונס1. והרי מבחינה משפטית אין הבדל מבחינת החוק שמאפשר לו להישאר בכהונתו ולהקים ממשלה כעת (ומהשבוע אפילו עם גיבוי של בג"ץ2). משום מה יש לי הרגשה שאצל חלקם זה היה בכל זאת מרעיד משהו עמוק בלב. 1 זה לא יהיה שיא, כבר היה לנו כזה נשיא. 2 כנראה ה'חונטה' החלשה בהיסטוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל גדול. בתקיפה מינית או אונס, יש קורבן שהוא פרט (או מספר פרטים אם מדובר באנס סדרתי). הקורבן זכאי לכך שמי שפשע נגדו יובא לדין וייענש על מעשיו. לא עניינו אם אותו נאשם פעל רבות למען הציבור לפני ואחרי כן. זה רק טיעון לעונש אחרי ההרשעה. לעומת זאת, בתיקים (התפורים בגסות) האמורים, מדובר כביכול בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים - הקורבן (כביכול) הוא הציבור כולו, ולכן זכותו של ה"קורבן" - הציבור - להחליט בעצמו אם אכן הוא מרגיש "נפגע" בעבירות אלו. כך למשל, רבים בציבור (ואני בתוכם) חושבים (על פי תמלולי השיחות שפורסמו בתקשורת בין נתניהו ונוני מוזס) הפוך משי ניצן, שלא מדובר בעסקת שוחד בין מו"ל עיתון לבין פוליטיקאי, אלא נסיון סחיטה באיומים של מו"ל (שהוא עבריין סדרתי, דרך אגב, שאצלו סיקור שלילי הוא כלי רב שנים לשלוט בפוליטקאים מכל המפלגות לטובת האינטרסים העסקיים שלו), ושהפוליטיקאי הוא הקרבן בעניין זה, ושכל "חטאו" הוא בנסיון להתגונן מפני נסיונות סחיטה אלה. נהפוך הוא - נתניהו הוא אחד הפוליטיקאים היחידים שלא נכנעו למוזס אלא ניסו להילחם בו. להזכירך נתניהו פירק את ממשלתו שלו רק כדי לא להעביר את חוק "ישראל היום" שנוני לחץ לקבל. יתר על כן, בוא נניח שנתניהו כן היה מוכן לקבל את ה"שוחד" הזה (הפחתת התקשורת העויינת כלפיו מ10 ל7, כן?) ולעזור לנוני להעביר את חוק "ישראל היום", הרי שקרבן העבירה - הציבור עצמו, רשאי לשקול את חטאיו של נתניהו אל מול זכויותיו כאיש ציבור לאורך השנים, ולהחליט אם חטאיו או זכויותיו מכריעות את הכף מבחינה ציבורית (בנפרד מהשאלה המשפטית, שתוכרע בבית משפט, כאחד האדם), ואף לשקול האם כף המאזניים של נתניהו נוטה יותר או פחות מאשר זו של ראשי המפלגות האחרים (גנץ והמימד החמישי, אשכנזי ופרשות שמן והרפז, לפיד שקיבל לא רק סיקור חיובי אמיתי אלא כסף ממש, הן מנוני והן ממילצ'ן, וליברמן שהורשע בתקיפת קטין). כפי שמערכת אכיפת החוק מתנגדת להביא את השאלה המשפטית להכרעת הציבור, כך לא מביאים את השאלה הציבורית להכרעת המשפטנים. לבסוף, גם אם ננטרל לגמרי את העניין הפוליטי, הרי אנחנו מכירים את מערכת המשפט הישראלית. משפטים פליליים אורכים שנים ארוכות, בוודאי ובוודאי בתיק שיש בו מעל 300 עדי תביעה. מי יפצה את הציבור הישראלי אם המערכת המשפטית תמנע מהאיש שהוא רוצה שיעמוד בראש הממשלה לעשות כן במשך 5 שנים, אם בסופן הוא יזוכה, כפי שזוכו רפול, נאמן וקהלני? לא בכדי קבע המחוקק (ורק להזכיר, בין מנסחי החוק היו ט. לפיד. י. שריד, צ. לבני וא. רובינשטיין) שרק הרשעה חלוטה מונעת מאדם את הזכות להיבחר לראשות הממשלה. זה לא חוק יבש, זה ביטוי מזוקק לנורמה שנקבעה בתום דיון ציבורי שקול, מבלי שאיש ציבור ספציפי עמד מול עיני המחוקק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאת חושבת על תוקף ההאשמות נגד נתניהו לא רלוונטי. וגם לא מה שאני חושב. זאת מאחר וטיב ההאשמות וסבירותן לא מהווה או היווה גורם בהחלטה המשפטית האם ראוי שחבר הכנסת נתניהו יוכל להרכיב ממשלה. מה שהיווה ומהווה גורם, זה שעל פי ה(לקונה ב)חוק, יש שטח אפור שלא מכריע האם מואשם בפלילים חמורים (ולא משנה כאן אם זה אונס או שוחד) יכול לכהן כראש ממשלה, ובג"ץ פסק שהוא יכול. על כן, להבנתי, בג"ץ גם אישר שלו האישום היה באונס, עדיין יכול היה נתניהו להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה. לא כשר, למרבה התמיהה הנורמטיבית, אבל כראש ממשלה כן. וזאת למרות שהוא בעצם כבר לא ראש ממשלה מתוקף בחירת הציבור מזה כשנה וחודש. שאלתי היתה - וכאן היא מופנית אלייך - האם לדעתך היה ראוי שנאשם באונס ירכיב ממשלה בישראל. אם תאבדי בסבך המילים בתגובתי - השאלה הזו היא עיקר הטיעון. השאר זה פרטים טכניים. הנקודה שהציבור הוא לכאורה הנפגע היא כיוון מעניין (אני מודה), אבל מולה יש לי שתי תשובות: א. לו זה היה אונס, אבל הנאנסת היתה מופיעה ומצהירה במהדורת החדשות שמבחינתה נתניהו יכול לכהן - לא נראה לי שזה היה עומד לזכותו בבית משפט. בית המשפט היה ממשיך לשפוט אותו באותה מידה. ב. בעצם כאן זה דומה למצב של הרבה נאנסות (הציבור), אבל חלקן חושב שנצניהו יכול לכהן. עדיין, מתוך 10 נאנסות שנפגעו, חמש או ארבע עדיין מצהירות שהפגיעה בהן חמורה והן רוצות להמשיך לתבוע את עלבונן. לא נראה לי גם כאן שהמשפט היה מתבטל כי נוצרו רק ארבע נאנסות מתוך עשר. ובאשר ל"מה יעשה הציבור הישראלי אם החוק יקבע שמי שהוא רוצה שראש הממשלה לא קביל לכהן"? א. מה שהוא עושה כשמדובר בשר. יקבל עליו את הדין. ב. בישראל אין בחירה ישירה. הבחירה היא במפלגה. מי שחושב שהליכוד - מפלגה עתירת זכויות בהיסטוריה שלנו - ראויה להוביל את המדינה ולהעמיד ראש ממשלה, אמור לתת אמון גם באיש אחר מבכיריה שיוביל אותה. לו חוק הבחירה הישירה היה תקף, זה היה ענין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום לקונה ושום שטח אפור בחוק. לא לגבי ראש ממשלה (שיכול לכהן עד הרשעה חלוטה) ולא לגבי שר (שיכול לכהן עד להרשעה). העובדה שבג"צ, בחוסר יושר מובהק, התעלם מהחוק הכתוב והמפורש ופסק כאילו הלכת דרעי-פנחסי עדיין תקפה, מעידה על שחיתותם של השופטים ולא על כך ש"יש לקונה". אתה מידרדר שוב לחוסר יושר אינטלקטואלי וחבל שכך. הנה לשון חוק יסוד הממשלה באשר לכשירותם של השרים: 6. (א) לא יתמנה לשר מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל. (ב) לא יתמנה לשר מי שמכהן במשרה או בתפקיד המפורטים בסעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת, אלא אם כן חדל לכהן באותה משרה או באותו תפקיד עובר למינויו או במועד מוקדם יותר, כפי שייקבע בחוק. (ג) (1) לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. (2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לא יקבע כאמור בפסקה (1), אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון. (ד) לא יתמנה לשר מי שהוא בעל אזרחות שאינה ישראלית, אם דיני המדינה שהוא אזרח שלה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה. (ה) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא יהיה לשר בתקופת כהונתה של אותה כנסת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק; לענין סעיף קטן זה, "פרישה מסיעה" - כהגדרתה בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת. ודוק: מי שהורשע בעבירה ונדון לעונש מאסר, שחור על גבי לבן. לא מי שנאשם, לא מי שזוכה, לא מי שעניינו הסתיים ב"אי הרשעה" (יש דבר כזה), לא מי שהורשע וקיבל קנס, לא מי שהורשע וקיבל עבודות שירות, אלא אך ורק מי שהורשע ונידון לעונש מאסר. והנה לשון חוק יסוד הממשלה באשר להפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה: 18. (א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה. (ב) בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין כאמור בסעיף קטן (א), תחליט ועדת הכנסת של הכנסת בדבר המלצתה לענין העברת ראש הממשלה מכהונתו ותביא את המלצתה בפני מליאת הכנסת; לא הביאה ועדת הכנסת את המלצתה בתוך המועד האמור, יעלה יושב ראש הכנסת את הענין לדיון במליאת הכנסת. (ג) ועדת הכנסת והכנסת לא יחליטו בדבר העברת ראש הממשלה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניהן. (ד) לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי. (ה) הוראות סעיפים 42א ו-42ב לחוק-יסוד: הכנסת, לא יחולו על ראש הממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא ענית על השאלה העיקרית שלי. ממילא מה שאת אומרת לא רלבנטי לא לה ולא למה שכתבתי. ממילא בג''ץ פסק כפי שפסק. אם תרצי לענות, יהיה יותר מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקיפת קטין מהימין - נחשב כתקיפה ? הא ולטובת אלו שהיום מעריצים את ליברמן כנציג הקידמה הצדק והמוסר [ רק כי הוא שונא דוסים ] - בבקשה , תהנו . " לפי כתב האישום , יצא ליברמן מביתו והחל לרדוף אחרי השלושה - שני ילדים בני 12 וילדה בת 13. בעת המרדף הוא יידה אבנים אל עבר שניים מהם, אחד נפגע מהאבן והשניים האחרים נמלטו לקרוואן סמוך והתחבאו בו. בינתיים, הלך ליברמן לבתיהם של שניים משלושת הילדים וסיפר להוריהם על מה שהתרחש. מאוחר יותר הוא איתר את הילדים שהתחבאו בקרוואן, היכה אחד מהם בפניו עד שנפל על הרצפה ואז בעט בו, בעוד הילד ממרר בבכי. אחר כך אחז ליברמן את הילד בשערותיו, משך אותו בצווארון חולצתו, הכניסו למכוניתו והחל לנסוע עמו לביתו שביישוב תקוע, כדי להתלונן עליו לפני הוריו. בעת הנסיעה איים ליברמן על הילד כי "ישבור את ידיו ורגליו אם יחזור שוב ליישוב". לילד נגרמה חבלה בחלק האחורי של ראשו, על זרועו נותרו סימנים כחולים והוא סבל מנפיחות מתחת לעינו השמאלית " . תענוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקריאת כתב האישום אני מכבד את ליברמן. מה שקרה איננו התעללות בילדים שובבים חסרי ישע אלא הפעלת כוח כלפי ילדים בריונים שכונתיים שהתעללו בבנו מתוך ידיעה שאף אחד לא יעניש אותם. אז ליברמן החליט להעניש אותם במו ידיו גם אם הענשה במו ידיו היא עבירה פלילית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מחלק את מנת הכבוד היחידה שלי לליברמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, באמת עניין זניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור: האישום הזה הוא מבחינתי הבעיה הקטנה של ליברמן. מבחינתי גם ליברמן משחית. ולכן אין סיכוי שאצביע עבורו. אבל במצב הנוכחי, אני מעדיף שנציגי ישתפו פעולה איתו כדי להפיל את נתניהו מכיוון שנתניהו משחית הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר ואתה לא צריך להתנצל. בסך הכל, למי מאיתנו לא יצא להצביע ולו לפעם אחת למישהו שמרביץ לילד וילדה בני 12. בקטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא שטענתי שאתה מצביע לליברמן. אבל סברתי לתומי שהשמאל חייב להבנות מתוך הימין המסורתי ( ליכוד /ש"ס) ולא מתוך המרכז או הימין ששונא חרדים. אבל ואם בימים קשים אפילו יתוש הוא מלך אז סבבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו לא מדברים על הצבעה אלא הסתייעות בסיעה שבראשה עומד עבריין. כמו ש״ס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהונ, שאני שואל את עצמי מה עדיף - ליברמן או דרעי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצביעי ליכוד מכניסים מכות עם החגורה לילדים שלהם (ולאשה) כל הזמן. אבל זה הילדים (והאשה) הפרטיים שלהם, אז מותר להם. זכות הקניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחלקה הפסיכיאטרית נמצאת בקומה 2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהכבוד שלך שמור לשני בריונים בני 12 שניקראים בפיך "שני ילדים בני 12". אז המצב הוא ששני בריונים בני 12, ילד וילדה , התעללו בבן של איווט ליברמן והוא הגן על בנו על ידי הכאת אחד מהם (בנוסף לפניה להוריהם) מפני שהוא לא האמין ששלטונות החוק מסוגלים להגן עליו. יש לי השערה מדוע הילד הוכה , כלומר הוא סירב בכוח להילקח להוריו, אבל אין מספיק פרטים בכתב האשמה כדי לאמת השערה זו. בכל מקרה מדובר בשני בריונים בני 12 שהתעללו בבן של ליברמן, לא שתי שיות תמימות לפי התמונה שאתה מנסה להציג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן ולמי מאיתנו יצא להצביע למישהו שתומך בפדופילית שהתעללה מינית בכמה וכמה ילדים. רק אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לחשד של מישהו שתמך במישהי שחשודה בפידופליה. לא? יש איזה הבדל קטן בין חשוד להבין מורשע. 5בל עדיין, השמאל תומך בליברמן ולא בליצמן. אבל זה לא משנה, מסתבר שהקלפים בפוליטיקה הישראלית נחפשו. ולא רואה את השמאל עם ליברמן מביא אפילו זוג אחד לרפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש הבדל קטן בין מי שהגן, אמנם בכח, על ילדיו, לפדופיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. הרי בקשה של פוליטיקאי ממו"ל של עיתון, שפותח שיחה ב:"יהיה לך גיהנום פי מאה ממה שיש לך עכשיו" להפחית את רף העויינות כלפיו: " אוקיי, על מה אני מדבר? ... אתה מוריד את רף העוינות אליי מתשע וחצי לשבע וחצי." זה כמובן הרבה יותר גרוע בעיניך מלזרוק אבנים ולתת קצת מכות לילדים בני 12 (גם אם הם התחילו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כולם לא בסדר, אבל אכן רובם לא בסדר. יש עתיד, של לפיד, תמשיך לנסות להתחפש לימין מתון עד דלא ידע ולכן לא להיות אלטרנטיבה לשום דבר. אז כן, מה כבר אפשר לעשות בינתיים? לצעוק שהם לא בסדר. יודע למה? כי הם באמת לא בסדר. רק ביבי זאת גם לא רק סיסמת בחירות. זה תאור המציאות. המציאות שיצר אותה אותו מחנה ״ליברלים״, לא פחות משיצרו אותו מצביעי הליכוד. דאינריז טארגאריין תהיה בהריון פעם שניה כשהמרכז-שמאל יעלה לשלטון בלי לחבור לקולות הערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מי ה'אתם' הזה, בייחוד כשאני אמרתי כאן פעמים רבות שממשלת מיעוט בתמיכת המשותפת היתה אסטרטגיה מועדפת עלי לשעתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהכוח הזה בוחר פעם אחר פעם גם יזבק(ית) או זועבי(ת) תורנית, לפחות אני לא מעוניין בשום שיתוף פעולה איתו. אם הברירה היחידה היא להיות רוצח או להירצח, אני מעדיף להיות רוצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהחלוקה הזו לוקה בחסר מהרבה מאד בחינות, וההיתפסות אליה היא בעצמה גורם מרכזי לחוסר היכולת של המחנה הלחת"די להגיע לשלטון. כאשר הלהת"דים (שהם בעצם ממשיכיהם של האחוסלים, ובדרך כלל צאצאיהם הישירים) תופשים את עצמם כבני אור ואת המתנגדים להם כבני חושך הם קודם כל טועים; העולם אינו כזה פשוט. שנית, הם מראש יוצרים אנטגוניזם ומפחיתים את הסיכוי למעבר אליהם או אפילו לשיתוף פעולה פוליטי איתם. כאשר הם כורכים יחד קבוצות שונות שהמניעים האידאולוגיים, החברתיים והכלכליים שלהן שונים הם מונעים את האפשרות לשיתוף פעולה עם חלק מאותן קבוצות. לכן בסוף הם נשארים עם קבוצה אחרת, שמהרבה בחינות היא (או לפחות תת-קבוצות מתוכה) רחוקה מהם יותר; בל"ד היא מפלגה שכמעט בלתי אפשרי לראות אותה מתפקדת כחלק מקואליציה בכנסת, ואילו רע"ם רחוקה מליברליזם וחילוניות. ואפילו עם קבוצה הזו ספק רב אם יוכלו להגיע לשלטון - במיוחד בהתחשב בעובדה ששיתוף פעולה איתה בא על חשבון שת"פ עם גורמים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר נכון לכל אידיאולוגיה באשר היא. זה לא אומר שלא ראוי להיאבק עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי, ראוי להיאבק עליה, אבל כדאי גם לא להיאבק בצורה כזו ששומטת את הבסיס מתחת רגליך. כשאני קורא את ההתיחסויות המתנשאות כלפי בוחרי הימין אני תוהה גם איך אנשים שיגידו שאסור להכליל על ערבים או על מבקשי מקלט ממהרים לעשות זאת לגבי קבוצות אחרות וגם איך הם לא מבינים שכל התבטאות כזו מוסיפה קולות לגוש הימין וגם גורמת לאלה מתוכו שעוד היו עשויים לשתף פעולה לא לרצות לעשות זאת. ההצלחה הפוליטית של יאיר לפיד היתה כשהוא השכיל לשתף פעולה עם בנט בברית האחים וליצור יחד כוח שיכול ללחוץ על נתניהו; אם הוא היה אומר "טוב, בנט משיחי, אני צריך להיאבק נגדו וגם לבזות אותו בכל הזדמנות" הוא לא היה מגיע רחוק. רבין וברק הקימו ממשלות ועשו את אוסלו והנסיגה מלבנון בזכות שת"פ עם החרדים. מי שתוקף את החרדים כל היום, לועג להם ומכנה אותם פרזיטים לא יקים איתם לעולם ממשלה. כתבתי כאן לפני יומיים-שלושה על הפוליטיקה של ההסכמות ושיתופי הפעולה במקום הפוליטיקה של הנצחון וההכרעה. לאורך זמן פוליטיקה כזו יכולה להביא להשגים מאריכי ימים יותר (כלומר כאלה שכשמתחלפת הממשלה לא מייד קופצים ומבטלים אותם), והיא מחייבת לראות את האחר בצורה הרבה יותר מורכבת ומלאה וגם לנסות להבין את השאיפות והחששות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהיה תמים, ליברמן תוקף ומבזה את החרדים וקורא להם פרזיטים כבר שנה, ומספיקה היתה מילה אחת ממנו אחרי שני סבבי הבחירות האחרונים וגפני ודרעי היו מלבינים חטאיו כשלג ומקבלים אותו אל חיק הקואליציה מדושנת ההטבות שלהם כקבל בן אובד ואהוב שסרח לרגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן. אבל תנאי הפתיחה של הלחת''דים הרבה יותר גרועים. נטיית היסוד של החרדים, המתנחלים וכיו''ב כלפיהם היא שלילית. הנוכחות של חרדים בממשלות העבודה מאז המהפך היתה תמיד על תנאי, והם נטו לקפוץ החוצה ברגע שהתגלע משבר (ע''ע פרשת המשחן בראשית ימי אהוד ברק) או כלל לא להכנס (ראה כשלונו של פרס בפרשת ''התרגיל המסריח''). הרב שך אמר זאת במפורש. לעומת זאת, בממשלות הימין הם מרגישים בני בית. על המתנחלים אין מה לדבר. היחסים של הלחת''דים (שהם, ברובם הגדול, אשכנזים) עם הציבור המזרחי הם תמיד מורכבים, בעלי רקע היסטורי בעייתי ומלווים בהתנשאות שצפה לעתים קרובות על פני השטח. כשאלה תנאי הפתיחה אתה תמיד נאבק במעלה ההר ואם אתה רוצה להגיע לפסגה אתה צריך לחפש איך להקל את האבן שאתה צריך לגלגל ולא איך להכביד אותה. לגבי ליברמן - הוא גנב יותר מדי סוסים עם החרדים והפריח יותר מדי דעות הפוכות מכדי שהם יתרגשו מדבריו. הם יודעים שגם כשהוא אומר ככה וגם כשהוא אומר הפוך הכל הצגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אינו מאבק "לחת"די" וגם לא שמאל-ימין, זה אפילו לא מאבק עדתי פר סה. כמו רוב המאבקים בהיסטוריה, זה מאבק מעמדי, על כח, כסף ושליטה, בין האליטה (בעיני עצמה) הקיימת לבין האליטה (בעיני עצמה) העולה. כשהאידיאולוגיה/עדה אינה אלא כיסוי למאבק זה. היה אפשר לראות את זה יפה בעימות שהיה לפני כמה ימים בין חברי הכנסת מיקי לוי ומיקי זוהר בטלויזיה. מיקי לוי התהדר בכך שהוא ויתר על תוספת השכר שהיה אמור לקבל כח"כ. מיקי זוהר לגלג עליו ואמר שקל לו לעשות כך כיוון ששכרו כח"כ הו רק חלק קטן מהכנסתו החודשית, ולמעשה כחצי מהפנסיה התקציבית שהוא מקבל כבכיר בדימוס במשטרה. חה"כ לוי מייד הזדעק על כך שהפנסיה הזו מגיעה לו כדת וכדין. למותר לציין שלוי עצמו, בתקופה שהיה סגן שר האוצר, הגן בתוקף על "הדת והדין" האלה, ושמי שמשלם את הפנסיות הללו הם אנחנו - האזרחים הקטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה וגדודי מעריציך יוצאים מהכלל הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |