בתשובה להפונז, 07/05/20 17:01
שמעון מזרחי 718852
אני חושב שהחלוקה הזו לוקה בחסר מהרבה מאד בחינות, וההיתפסות אליה היא בעצמה גורם מרכזי לחוסר היכולת של המחנה הלחת"די להגיע לשלטון. כאשר הלהת"דים (שהם בעצם ממשיכיהם של האחוסלים, ובדרך כלל צאצאיהם הישירים) תופשים את עצמם כבני אור ואת המתנגדים להם כבני חושך הם קודם כל טועים; העולם אינו כזה פשוט. שנית, הם מראש יוצרים אנטגוניזם ומפחיתים את הסיכוי למעבר אליהם או אפילו לשיתוף פעולה פוליטי איתם. כאשר הם כורכים יחד קבוצות שונות שהמניעים האידאולוגיים, החברתיים והכלכליים שלהן שונים הם מונעים את האפשרות לשיתוף פעולה עם חלק מאותן קבוצות. לכן בסוף הם נשארים עם קבוצה אחרת, שמהרבה בחינות היא (או לפחות תת-קבוצות מתוכה) רחוקה מהם יותר; בל"ד היא מפלגה שכמעט בלתי אפשרי לראות אותה מתפקדת כחלק מקואליציה בכנסת, ואילו רע"ם רחוקה מליברליזם וחילוניות. ואפילו עם קבוצה הזו ספק רב אם יוכלו להגיע לשלטון - במיוחד בהתחשב בעובדה ששיתוף פעולה איתה בא על חשבון שת"פ עם גורמים אחרים.
שמעון מזרחי 718860
מה שאתה אומר נכון לכל אידיאולוגיה באשר היא. זה לא אומר שלא ראוי להיאבק עליה.
שמעון מזרחי 718881
ודאי, ראוי להיאבק עליה, אבל כדאי גם לא להיאבק בצורה כזו ששומטת את הבסיס מתחת רגליך. כשאני קורא את ההתיחסויות המתנשאות כלפי בוחרי הימין אני תוהה גם איך אנשים שיגידו שאסור להכליל על ערבים או על מבקשי מקלט ממהרים לעשות זאת לגבי קבוצות אחרות וגם איך הם לא מבינים שכל התבטאות כזו מוסיפה קולות לגוש הימין וגם גורמת לאלה מתוכו שעוד היו עשויים לשתף פעולה לא לרצות לעשות זאת.

ההצלחה הפוליטית של יאיר לפיד היתה כשהוא השכיל לשתף פעולה עם בנט בברית האחים וליצור יחד כוח שיכול ללחוץ על נתניהו; אם הוא היה אומר "טוב, בנט משיחי, אני צריך להיאבק נגדו וגם לבזות אותו בכל הזדמנות" הוא לא היה מגיע רחוק. רבין וברק הקימו ממשלות ועשו את אוסלו והנסיגה מלבנון בזכות שת"פ עם החרדים. מי שתוקף את החרדים כל היום, לועג להם ומכנה אותם פרזיטים לא יקים איתם לעולם ממשלה. כתבתי כאן לפני יומיים-שלושה על הפוליטיקה של ההסכמות ושיתופי הפעולה במקום הפוליטיקה של הנצחון וההכרעה. לאורך זמן פוליטיקה כזו יכולה להביא להשגים מאריכי ימים יותר (כלומר כאלה שכשמתחלפת הממשלה לא מייד קופצים ומבטלים אותם), והיא מחייבת לראות את האחר בצורה הרבה יותר מורכבת ומלאה וגם לנסות להבין את השאיפות והחששות שלו.
שמעון מזרחי 718909
אל תהיה תמים, ליברמן תוקף ומבזה את החרדים וקורא להם פרזיטים כבר שנה, ומספיקה היתה מילה אחת ממנו אחרי שני סבבי הבחירות האחרונים וגפני ודרעי היו מלבינים חטאיו כשלג ומקבלים אותו אל חיק הקואליציה מדושנת ההטבות שלהם כקבל בן אובד ואהוב שסרח לרגע.
שמעון מזרחי 718956
יתכן. אבל תנאי הפתיחה של הלחת''דים הרבה יותר גרועים. נטיית היסוד של החרדים, המתנחלים וכיו''ב כלפיהם היא שלילית. הנוכחות של חרדים בממשלות העבודה מאז המהפך היתה תמיד על תנאי, והם נטו לקפוץ החוצה ברגע שהתגלע משבר (ע''ע פרשת המשחן בראשית ימי אהוד ברק) או כלל לא להכנס (ראה כשלונו של פרס בפרשת ''התרגיל המסריח''). הרב שך אמר זאת במפורש. לעומת זאת, בממשלות הימין הם מרגישים בני בית. על המתנחלים אין מה לדבר. היחסים של הלחת''דים (שהם, ברובם הגדול, אשכנזים) עם הציבור המזרחי הם תמיד מורכבים, בעלי רקע היסטורי בעייתי ומלווים בהתנשאות שצפה לעתים קרובות על פני השטח. כשאלה תנאי הפתיחה אתה תמיד נאבק במעלה ההר ואם אתה רוצה להגיע לפסגה אתה צריך לחפש איך להקל את האבן שאתה צריך לגלגל ולא איך להכביד אותה.

לגבי ליברמן - הוא גנב יותר מדי סוסים עם החרדים והפריח יותר מדי דעות הפוכות מכדי שהם יתרגשו מדבריו. הם יודעים שגם כשהוא אומר ככה וגם כשהוא אומר הפוך הכל הצגה.
שמעון מזרחי 718862
זה אינו מאבק "לחת"די" וגם לא שמאל-ימין, זה אפילו לא מאבק עדתי פר סה. כמו רוב המאבקים בהיסטוריה, זה מאבק מעמדי, על כח, כסף ושליטה, בין האליטה (בעיני עצמה) הקיימת לבין האליטה (בעיני עצמה) העולה. כשהאידיאולוגיה/עדה אינה אלא כיסוי למאבק זה. היה אפשר לראות את זה יפה בעימות שהיה לפני כמה ימים בין חברי הכנסת מיקי לוי ומיקי זוהר בטלויזיה. מיקי לוי התהדר בכך שהוא ויתר על תוספת השכר שהיה אמור לקבל כח"כ. מיקי זוהר לגלג עליו ואמר שקל לו לעשות כך כיוון ששכרו כח"כ הו רק חלק קטן מהכנסתו החודשית, ולמעשה כחצי מהפנסיה התקציבית שהוא מקבל כבכיר בדימוס במשטרה. חה"כ לוי מייד הזדעק על כך שהפנסיה הזו מגיעה לו כדת וכדין. למותר לציין שלוי עצמו, בתקופה שהיה סגן שר האוצר, הגן בתוקף על "הדת והדין" האלה, ושמי שמשלם את הפנסיות הללו הם אנחנו - האזרחים הקטנים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים