בתשובה לאריק, 20/05/20 19:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלה שכל הזמן נמצאת במוחי אך משום מה עדין לא שאלתי אותה היא האם בשפעת רגילה יש מקרים ללא תסמינים. עד כה ידעתי שמחלת השפעת היא מחלה שמאופיינת על ידי חום גבוה ולוקח כשבועיים עד הריפוי. כל העניין הזה של להיות חולה מבלי להיות חולה הוא ממש חדש לי, והתברר לי רק עתה יחד עם סיפור הקורונה. האם כך זה גם בשפעת רגילה? איני זוכר מתי הייתי חולה בשפעת ממש, אולי רק בילדותי, אבל אולי כן הייתי חולה, מבלי שידעתי על כך. ספור מפתיע. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אפשר לשאול את ויקיפדיה (עלה בדעתי לעשות זאת רק אחרי ששלחתי את התגובה). ושם כתוב: "קיימת הסברה, שישנם נשאים שנדבקו בנגיף אבל אינם מפתחים את תסמיני המחלה". זה ממש מפתיע. סברה? איך זה שהציביליזציה המפותחת שלנו לא יודעת לענות בברור על שאלה פשוטה כזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני שואל. תגובה 715977 אנחנו בנויים לא רע בכלל. המערכת החיסונית שלנו מתמודדת עם פתוגנים כל הזמן בהצלחה גדולה. נראה לי שגורמים רבים באורח החיים המודרני תורמים להחלשת המערכת החיסונית והופכים רבים מאיתנו לפגיעים יותר. זה יכול להיות תזונה, שעות שינה, סטרס בעבודה, אורח חיים יושבני וכו'. כשליש מהאמריקאים סובלים מתסמונת מטבולית [ויקיפדיה], שמובילה למחלות לב וסוכרת. התסמונת המטבולית היא בעליל מחלה שנובעת מאורח חיים. מחלות לב וסוכרת אלו ה"מחלות רקע" שהופכות את הקורונה לקטלנית. אני מנחש שבאוכלוסיה שלא סובלת מהתסמונת המטבולית תהיה עמידות גבוהה יותר כלפי המחלה לא רק בשיעור המקרים הקשים, שזה ברור מאליו, אלא בשיעור המקרים הסימפטומטיים בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שאני שאלתי היא אם קיימים אנשים בריאים לגמרי, לא חום. לא שיעול. לא נזלת. לא כלום. אבל אם תעשה להם בדיקה תגלה שהם בעצם נגועים בשפעת. בויקיפדיה כתוב שיש ''סברה'' שיש כאלה, והפליא אותי שעדיין אין תשובה חד משמעית לשאלה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 715977, אליה קישרתי בתגובה אליך, גם אני שואל, ומנסה לענות. לדעתי כן, בכל המחלות הנגיפיות, ושיעור לא קטן. ואז אני ממשיך הלאה ומשער שאנחנו בנויים מספיק טוב כדי שזה יהיה המקרה הסטנדרטי (לא להדבק, וגם להדבק ולא להיות עם תסמינים מהותיים). יש לי ניחוש שבעלי תסמונת מטבולית יהיו פגיעים פי כמה וכמה לנגיף מאשר אנשים בריאים, ושזה יהיה המסביר הטוב ביותר למקרים קשים בכל גיל. כלומר שבן 40 עם תסמונת מטבולית, סוכרת סוג 2 או מחלת לב יהיה בסיכוי גבוה יותר להדבק בקורונה, וגם בסיכוי יותר גבוה להפוך למקרה קשה אחרי ההדבקה, מאשר קשיש בריא. אם הניחוש הזה נכון, אז במדינות שבהן שיעור בעלי התסמונת המטבולית נמוך צריך להיות גם מקדם הדבקה נמוך וגם שיעור נמוך של מקרים קשים, ושניהם צריכים לעלות ככל ששיעור בעלי התסמונת המטבולת במדינה גבוה יותר. אני אנסה לבדוק את ההשערה הזו. הקוראים מוזמנים להציע לי דרכים איך לבדוק את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלפחות לארה''ב, סטטיסטיקת החולים בתסמונת מטבולית אמורה להיות נגישה מעל גלי האתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב זה לא חכמה. אבל מה עם תימן, הודו וכאלה? נראה לי שאתחיל עם סוכרת, על זה יש יותר נתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי לך - בודאי נחשפת היטב לחולי שפעת כמה פעמים בשנים האחרונות, ובכל זאת לא חלית. ואגב, אפילו התירוץ שאולי אתה מחוסן לא אמור להחזיק מים במקרה של שפעת, שידועה בזה שהוירוסים שלה משתנים כל הזמן, ולכן לא סביר דאתה מחוסן בכלל שחלית לפני עשורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל מי שאינו מחוסן ונחשף במידה כזאת או אחרת לחולה אחר בהכרח יחלה. אפילו כשמדובר במחלת הקורונה, לדוגמא, אשתו של טוביה צפיר לא חלתה. חוץ מזה בויקיפדיה כתוב שעדיין לא יודעים אם קיימים נשאי שפעת שאין להם סימני מחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכנה שלי חלתה לאחר שחזרה עם בעלה (הם בני 55 בערך) מחופשה בחו"ל. הם שהו בבית עם בעלה בכל תקופת המחלה וכל הבדיקות שלו היו שליליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמי שנחשפים לנגיף שפעת שהאנטיגנים שלו (אך לאו דווקא הפנומנולוגיה) מספיק דומים לאלו אליהם הם נחשפו (או חוסנו) בשנים קודמות, חסינים במידה מסויימת כנגדו. באשר לקוביד 19 - חלק מנגיפי ההתקררות/ההצטננות הנפוצות הם ממשפחת הקורונה, מה שיכול ליצור אפקט דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, לדוגמא תגובה 716852 . מעניין אם ניסו להפיק מדמם של אנשים כמו בעלה של שכנתך נוגדנים שמשפיעים גם על נגיף הקוביד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |