בתשובה לדב אנשלוביץ, 01/09/20 12:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצטרף לאופטימיות. ההתפרצות בערים החרדיות הסתיימה לדעתי, וכבר פועל שם חיסון העדר. אני צופה שמגמת הירידה בשיעור החיוביים שם תמשך, ותרד אפילו מתחת לממוצע הארצי תוך מספר שבועות. הזחילה למטה במספר המקרים הפעילים למרות ההתפרצות בישובים הערבים מלמדת שכאשר נצליח להכיל את ההתפרצות הזו נראה שיפור גדול בנתון הארצי. תל אביב מחזיקה מעמד עם 1.4 מקרים פעילים ל 1000 נפש. חיפה, בגלל שהיא עיר מעורבת, עלתה לראשונה מעליה עם 1.6 לאלף. מקומות מבודדים יחסית במצב מצוין (השמטתי מקומות שהיו בהם פחות מ 100 בדיקות בשבוע)- ירוחם 0.4 חורה ותל שבע 0.5 קרית טבעון ובנימינה-גבעת עדה 0.6 אריאל וערד 0.7 מקומות שמדגימים את חשיבות השלטון המקומי- קדימה-צורן 0.4 חולים לאלף נפש בלבד, אילת 0.7, עראבה 0.6!! (להשוואה- סח'נין שכמעט צמודה אליה עם 6.3 מקרים לאלף נפש!) ערי מרכז בינוניות במצב טוב- גבעתיים 0.8 רמת השרון ונס ציונה 0.9 הקריות עדיין במצב טוב - קרית ים 0.7 לאלף, ביאליק 0.8, מוצקין 1.0 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו המושג "חפירה בקרחון" גם כשאני שומע את המושג "חיסון עדר", עולה באפי ניחוח של דברי לנצט. עד כמה שזכור לי, וגם במשא הראשון של לנצט עלה המספר 70 אחוז, בהקשר של חיסון עדר. אז מה לסך של 8000 מקרים באוכלוסיה של למעלה מ 200000 כפי שזה בבני ברק, ולחיסון עדר? איך הופכים 4 אחוז ל 70 אחוז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. השימוש במושג ״חסינות עדר״ באחוזי המודבקים שיש היום הוא שימוש מוזר במושג הזה. חסינות עדר, בהקשר של הקורונה, זקוקה להדבקה של יותר מחצי מהאוכלוסיה על פי ההנחה הלא מחמירה ו 85% מהאוכלוסיה תחת ההנחות היותר מחמירות. אנחנו מאוד רחוקים מזה (וטוב שכך - הדבקה של חצי מאוכלוסית ישראל היא תסריט אפוקליפטי) והדיבורים על חסינות עדר אלו דיבורי סרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כבר 10,102 מ 198,900 , יותר מ 5%, וכל שבוע מוצאים עוד 0.5%. אילו היו בודקים את כל אוכלוסית העיר אני מנחש שהמספר היה כבר 10%. 2. ערימה של הערכות וניחושים. בברגמו רבתי בדיקת סקר של 10,000 איש העלתה 54% בעלי נוגדנים. שיעור המאובחנים חיובי מהאוכלוסיה שם היה 1.5%. מקרים רבים מאוד שם לא אובחנו. מנגד, באניית הקורונה היו 20% ומשהו חיוביים, וכל האוכלוסיה נבדקה. שם מן הסתם מקרים מעטים מאוד לא אובחנו. אני מעריך שבאוכלוסיה מבוגרת כאשר 20% מכל האוכלוסיה נמצא חיובי לנגיף כולם כבר נחשפו אליו ויש אפקט חיסון עדר. באוכלוסיה ש 41% ממנה הם עד גיל 14, כמו בבני ברק, אני מעריך שמספיק פחות- אני מנחש 12% חיוביים מסך האוכלוסיה- כדי ששיעור בעלי הנוגדנים יגיע ל 50% ואפקט חיסון העדר יעבוד כבר חזק. כאשר בשיא ההתפרצות שיעור החיוביים מסך הבדיקות בבני ברק היה דומה לזה של ברגמו, אני משער שגם שם כמות מקרים גדולה לא אובחנה. לכן אני מעריך ששיעור בעלי הנוגדים בבני ברק כעת כבר מתקרב ל 50%. אם תוך 4-5 שבועות שיעור החיוביים מהבדיקות בבני ברק יירד אל הממוצע הארצי, שלא לומר מתחתיו, זה יהיה חיזוק גדול להשערה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) כן, זה בערך מה שעשיתי. בפעמים קודמות זה עבד... נתתי קריטריון מדיד וקשיח לראות אם צדקתי, בוא נראה מה יהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את התיקון שלך מ 4 אחוז שלי שחישבתי לפי מקורות אחרים, ל 5 אחוז, אבל זה לא הבדל מהותי. נראה כאילו בכל זאת אתה מכניס את אפקט "החפירה בקרחון" כדי להגביר את חמשת האחוזים לשבעים. אם אני טועה כנראה שלא הבנתי את ההסבר שלך. וכפי שכבר ציינתי מספר פעמים, איני מאמין ש"החפירה בקרחון" יכולה לחולל את הנס הזה. אחרי המפלה המהדהדת של לנצט עם התאוריה הזאת, אני חושב שצריך להיזהר מלשוב אליה, אם גם בווריאציה שונה במעט. אני חושב שאם רואים הטבה בערים החרדיות הדבר הוא תוצאה של שיפור בהקפדה של התושבים על ההתנהגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התואר "תיאוריה" קצת גדול על ההשערות והניחושים שנזרקים לכל עבר בעניין הזה. ניחוש נוסף שנתקלתי בו לאחרונה, ודומני שהוזכר גם כאן, הוא שאנשים רבים מחוסנים מפני קוביד 19 מלכתחילה, ייתכן בעקבות מפגשים קודמים עם בני משפחתו וייתכן מפני שזכו בלוטו התורשתי (לא מדובר על חיסון באמצעות נוגדנים אלא על תאי T מסויימים שעבורם לא נדרשת התאמה מדוייקת לנגיף כך שבבדיקות סרולוגיות הם לא מתגלים). כמה? הניחוש שלך טוב כמו שלי וכנראה כמו של זוכי פרס נובל לרפואה או ביוכימיה, וראיתי מספרים שנעים בטווח שבין 40% ל-80%1. ברור שאם רק 20% עלולים להדבק, אותם 4% שנדבקו הם כבר נתח לא מבוטל - כרבע מהאוכלוסיה. זה לא אומר שחיסון העדר כבר בפתח, אבל יחד עם צעדי ריחוק חברתי מתונים זה יכול להספיק. _____________ 1- מבחינתי אחת התוצאות העגומות של המשבר היא אבדן האמון שהיה לי במצב המחקר הרפואי העולמי. בחיים לא הייתי מאמין שאחרי יותר מחצי שנה ועם 30 מליון חולים וכמעט מליון חולים עדיין החנווני השכונתי נותן הערכות לא פחות טובות מאלה של המומחים. לדוגמא, אפילו אחרי כל הרעש והמהומה לגבי יעילותו של HCQ עוד אין תשובה סופית . אני משנה את התשובה שנתתי בדיון 3989 לכיוון ההפוך: הייתי מחליף רופא לו גיליתי שהרופא שלי *לא* מאמין באסטרולוגיה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהערה התכוונת "כמעט מיליון מתים", נכון? בכל אופן, אני לגמרי שותף לאכזבה שלך. בתחילת המגיפה חשבתי שהיא תקפה אותנו בזמן יחסית נוח - שהמחקר והטכנולוגיה מספיק מפותחים, ונוכל לתת לה נוק-אאוט די מהר. אז חשבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שבתחילת המשבר נתניהו אמר שהורה למכון הביולוגי להתחיל בפיתוח חיסון, אבל הוא לא אמר מה הציפיות שלו מהפיתוח הזה מבחינת לוחות הזמנים. אז לא היה לי מושג מה המשמעות של פיתוח חיסון, וחשבתי שכיוון שראש הממשלה בכבודו ובעצמו הורה לפתח חיסון הרי שתוך חודשיים שלושה אולי כבר נוכל לחסן את כל האוכלוסייה ונפתור את הבעיה הזאת. אבל הקורונה למדה אותנו (או לפחות אותי), מה המשמעות של פיתוח חיסון, על כל השלבים, והתברר לי שמדובר בתהליך של שלוקח יותר משנה. העוסקים בכך ידעו זאת בוודאי כל הזמן. בשבילם לא היה בכך שום חדש. לכן איני מאוכזב. למחלת האיידס, למשל, לא נמצא חיסון בכלל, וזה אולי מצביע על כשל יותר גדול במדע הרפואה. וגם עם מחלת הסרטן מתמודדת הרפואה שנים רבות ובכל זאת עדיין לא מצאה פתרון ממש מניח את הדעת. לא דווקא מחלת הקורונה היא זו שחושפת את חסרונות הרפואה המודרנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לפני כמה שנים פרצה מגפת אבולה במערב אפריקה. די מהר התבררו דרכי הפצתה ופותחו דרכים לטיפול בחולים עם סיכון מינימלי לאנשי הצוות הרפואי. כמוכן החלו גם מאמצים לפיתוח טיפולים חיסונים. ואמנם כעבור כשנה כבר היו חיסונים (בתחילה ניסיוניים). בגל הנוכחי של האבולה בקונגו כבר יש חיסונים שעובדים (אם לא מנסים להרוג את אנשי הצוות הרפואיים שבאים לחלק אותם). איידס, כמו שפעת, הוא מחלה שקשה לפתח לה חיסון בגלל שהנגיף משנה כל הזמן את פניו (אבל יש עכשיו כמה קבוצות שנמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח כללי לשפעת. אחת מהן היא קבוצה ישראלית שנדמה לי שבימים אילו צריכה לסיים את השלב השלישי של הניסויים הקליניים). סרטן אינה מחלה אחת אלא אוסף שלם של מחלות. יש התקדמות עקבית בכל מיני חזיתות. החל ממניעה (הורדת עישון, אזבסט, חיסון פפילומה, ועוד הרבה), גילוי מוקדם יותר וגם שיפור מתמשך בטיפולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי סיבות הקודמות לקושי הבעיה המדעית לכך שעד היום אין חיסון נגד אבולה. הסיבה השנייה היא שלחולים באבולה אין כסף לשלם בעבור פיתוח החיסון. הסיבה הראשונה היא שוירוס האבולה אינו ממש ''מוצלח''. הוא קטלני מדי ומוציא את הנדבקים בו די מהר מכלל פעולה, כך שאינם יכולים להדביק הרבה אחרים (מה שקוראים מקדם הפצה נמוך). בגלל שתי הסיבות האלו, קשה למשקיף ההדיוט לדעת אם פיתוח חיסון לאבולה הוא בעיה מדעית גדולה או קטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי קצת בלוחות הזמנים, אבל בהחלט יש חיסונים: שניים שכבר אושרו ועוד כמה בפיתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי אבל לציין שלאיידס יש מזה כבר טיפול תרופתי שלפחות עבור אדם מערבי לא עני במיוחד יהפוך אותה למחלה כרונית ולא קטלנית. אני הייתי אומר שזו התקדמות יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפתח חיסון תוך שנה זה דווקא הישג יפה, אני חושב. נקווה שזה אכן יקרה. אבל האכזבה שלי היא (גם) מפערים בהבנה הבסיסית של המגיפה: מסכות עוזרות או לא? אם כן, באיזו מידה? ילדים נדבקים ומדביקים כמו מבוגרים או לא? יש חסינות טבעית לחלק מהאוכלוסיה או לא? מה גורם לאנשים מסוימים להיות superspreaders? ועוד ועוד. יש גם את האמינות הלא-משהו של הבדיקות, האיטיות בקבלת התוצאות שלהן, היכולת הנמוכה של הרשויות (בארץ ובעולם) להבין כמה חולים/נשאים נמצאים איפה, וכו'. מהאנושות בשנת 2020 ציפיתי ליותר ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמיוחד כשהמון נתונים קיימים אבל אין גוף שמרכז אותם כך שאפשר יהיה להפיק מהם מידע אמין. טוב, כבר קיטרתי על זה מספיק. אני עוזב את הפלנטה העלובה הזאת, שיט, את מערכת השמש העלובה הזאת לטובת משהו טוב יותר. Proxima, here I come. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. מליון מתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המחקר: מדובר על נתונים שנאספו בחודש מרץ. הם עדיין לא מפורסמים כמאמר. אבל מקריאה בסיסית ברור שאין כאן חלוקה עם סמיות ולכן יכול להיות שהיו גורמים אחרים שיכלו להסביר את הגורמים להבדל (דוגמה לסיבה שאני ממציא עכשיו: לחולים זקנים יותר נטו לא לתת את התרופה בגלל הסיכונים בתופעות הלוואי). אז בינתיים יש כבר תשובה שלילית. לדוגמה: אני הייתי דורש אוסף רציני יותר של עדויות כדי לשנות אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין אמונתו של של הרופא באסטרולוגיה, אולי היפוך דעתך נכון כשמדובר ברופא לניבוי התפתחות קורונה. אבל הרופאים עוסקים בעוד כמה דברים. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשקט בשקט, מתחת לרדאר, מספר המתים חצה את שני המליון. לפי המגמות של הזמן האחרון עם המוטציות החדשות (ואפשר לשער לא האחרונות) ועם ההתקדמות האיטית של החיסונים בעולם, חוששני שהחוכמה הזאת עלולה להתגלות כלא מצחיקה בכלל. _______________ לא, אין צורך להודיעני שהיא לא מצחיקה בכל מקרה, אנשים טובים שכמותכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשבון שלי הוא כזה: באוכלוסיה בוגרת בערך 70% מהנחשפים לנגיף נדבקים (ברמה שיהיו להם נוגדנים בדם) מתוכם בערך שליש יימצאו חיוביים (העומס הנגיפי בלוע ובאף יגיע אצלם לרמה של חיוביים בבדיקת PCR). להלן- מקרים. לפיכך באוכלוסיה בוגרת שנחשפה כולה לנגיף כ 20% וקצת יימצאו חיוביים בבדיקה. שיעור זה מתאים בדיוק לשיעור החיוביים שנמצאו באניית הקורונה. בהינתן כל אלה, כאשר שיעור החיוביים מבין הנבדקים גבוה מ 20% הבדיקות בהכרח (כמעט הכרח מתמטי) החמיצו נשאים רבים. כמה? שאלה טובה. בבדיקות בברגמו היו 23.6% חיוביים מסך כל הבדיקות (ממוצע של כל התקופה!). מספר המקרים שנמצאו שם בבדיקות ה PCR הגיע רק ל 1.5% מסך כל האוכלוסיה, אבל בבדיקת סקר של 10,000 איש נמצאו נוגדנים בדמם של 54% מהתושבים1. תחת ההנחות למעלה, אילו היתה נבדקת כל האוכלוסיה כל הזמן, שיעור המקרים מסך האוכלוסיה היא צריך להגיע ל 18% (שליש מה 54% של בעלי הנוגדנים), ואפשר להסיק מכך שהבדיקות שם בפועל תפסו קצת פחות מעשירית מהמקרים באוכלוסיה. אצל ילדים בגיל 1-14 שיעור החיוביים מבין הנחשפים לנגיף יהיה נמוך בהרבה2 וגם החיוביים יהיו פחות מידבקים מאשר מבוגרים. לכן באוכלוסיה שחלק נכר ממנה הוא ילדים חיסון העדר יעבוד מוקדם יותר. בבני ברק 41% מהאוכלוסיה הם ילדים בגיל 1-14. לכן אני מנחש שמספיק ש 12% מהאוכלוסיה שם יהיו מקרים כדי שחיסון העדר יתחיל לעבוד, וב 15% המגפה תדעך מעצמה. ונשארה השאלה כמה מקרים החמיצו הבדיקות בבני ברק. זו כמובן לא יותר מאשר הערכה גסה, ואולי סתם ניחוש, אבל אני מנחש שקרוב לחצי. בטח לא שלשה רבעים, כי אז בני ברק כבר היתה בחיסון עדר, ובטח לא פחות מרבע, כי אז ההתפרצות לא היתה ממשיכה להתקדם כל כך שם. אם הניחוש שלי נכון, שיעור המקרים האמיתי בבני ברק הגיע כבר ל 10% מסך האוכלוסיה, (ושיעור בעלי הנוגדנים באוכלוסיה כבר 30% ויותר). וחיסון העדר אוטוטו מתחיל לעבוד שם (קל וחומר במודיעין עילית ובאלעד, שם שיעור החיוביים בבדיקות היה עוד גבוה יותר, ומן הסתם יותר מקרים ביחס חמקו מהרדאר). ___________ 1 מה שמחייב להסיק שהמגפה שם שככה בגלל אפקט חיסון העדר! 2 לא ידוע אם בגלל שנדבקים פחות או שמפתחים נוגדנים מאוד מוקדם בלי להיות חיוביים בבדיקת PCR, או שניהם. הניחוש שלי הוא שלסיבה השניה משקל גדול יותר. מעשית אם אחד מארבעה בוגרים שנחשפו לנגיף ימצא חיובי, אצל ילדים זה יהיה לכל היותר אחד משמונה, לדעתי עוד פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר מתחילה איני מבין מה זה "נחשפים לנגיף", וזה מקשה עלי לעקוב אחרי ההמשך. אז אתחיל מהשאלה מה זה "נחשפים לנגיף"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניתן להניח בוודאות קרובה שנשמו אותו. למשל אם בני זוג ישנים יחד, והאחד נשא, השני בהכרח נחשף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלאה. 1. אותו שליש שנמצאו חיוביים, האם זה כולל את אלה שנדבקו ולכן יש להם נוגדנים בדם, אבל הספיקו להתרפא כי נבדקו באחור? 2. מניין הנתון הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. וגם מניין הנתון ש 70 אחוז מאלה שנחשפו יש להם נוגדנים בדם? אגב, אתה הבאת מקרה ברור של זוג שישן כל לילה בקרבה, אבל נדמה לי שמכניסים לבידוד כאלה שהיו בחדר אחד עם חולה מאומת. אז אלה שהיו אתו פעם אחת נניח במשך 20 דקות כן נחשפו או לא נחשפו? או שחלק כן וחלק לא, וזה לא חשוב לצורך ההסבר שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה להבין. שליש מ 70 אחוז זה 23.3 אחוז. אז אם זה נכון ומצאת בקרב אוכלוסיה מסוימת יותר מ 23.3 אחוז המסקנה לדעתי אינה שהחמצת נשאים רבים, אלא שהייתה טעות בבדיקות וחלקן שנמצאו חיוביות התוצאה הנכונה בהן הייתה צריכה להיות שלילית. מה פספסתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה האחרונה שלי לא נכונה ואתקן אותה: על סמך הנתונים האלה לא ייתכן שתקבל יותר מ 23.3 תוצאות חיוביות ומשהו כאן לא ניתן להסבר, אבל זה לא אומר שפספסת נשאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל מספרים מקורבים, מוערכים וממוצעים. אני מתאר לי שיהיה הבדל משמעותי בהפיכה לנשאים וגם בפיתוח תסמינים, בין אוכלוסיה שנחשפה לכמות קטנה של וירוסים, נניח דרך מיזוג אוויר מרכזי בקניון, לבין אוכלוסיה זהה במאפייניה שנחשפה לכמות גדולה, נניח שסופר ספרדר השתעל להם בפרצוף. למשל במקרה אוטובוס הנזירים הסיני- שליש מנוסעי האוטובוס נמצאו חיוביים, כולם נדבקו מנשא יחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י מה שקרה בעיר הברזילאית מנאוס, 44-66 אחוזים מהתושבים נדבקו ואז המחלה החלה לדעוך. דגדגן: בראש המאמר המקושר יש תמונה ששווה אלף מלים. סליחה, אלף מתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעך? התמותה או % המאומתים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 725744 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשו עליה מחקר, ולפי הגרף חיסון העדר התחיל לעבוד יפה כבר קצת מעל 50%. מתאים גם ל 57% של ברגמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום חסינות עדר - אלפי קברים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכתי לראות מה קרה בברגמו בחודש האחרון- יש בויקיפדיה נתונים על המחוז (לומברדיה) כולו (10 מיליון איש, לעומת 1 מיליון בברגמו רבתי) 3856 מקרים חדשים במחוז לומברדיה מתוך 21667 מקרים חדשים בכל איטליה. 59 מקרי מוות מתוך 337 במדינה. 1. בדיוק החלק היחסי של המחוז מהאוכלוסיה של המדינה גם במקרים החדשים וגם במקרי המוות. 2. שיעור התמותה באיטליה וגם בלומברדיה בחודש האחרון הוא 1.5% מהמקרים החדשים. או שכל הזקנים כבר מתו, או שהפעם הבדיקות תופסות את המקרים החדשים היטב. מאוד סביר שזה השני, כי שיעור החיוביים באיטליה בחודש האחרון היה 1.2% מהבדיקות בלבד. 3. הייתי מצפה שבעקבות חיסון העדר מספר המקרים החדשים בלומברדיה יהיה קטן מאשר לפי חלקה היחסי באוכלוסיה. א. או שבשאר לומברדיה שיעור בעלי הנוגדנים לא היה ברמה של ברגמו. ב. או שהנוגדנים לא מחזיקים מעמד לאורך זמן. ג. או ש 54% לא מספיקים לחיסון עדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ג' אינני מבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בברגמו נמצאו 54% בעלי נוגדנים לפני חודשיים שלשה. אם המספר נכון גם עבור כל לומברדיה ואם כמות הבדיקות ביחס לאוכלוסיה שם לא שונה מאשר בשאר המדינה ואם הנוגדנים מחזיקים מעמד יותר מכמה חודשים. אז זה שהמקרים החדשים שם הם באותו קצב כמו בשאר המדינה מאותת ש 54% עדיין לא מספיקים לאפקט חיסון העדר להיות חזק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתבוננות על "חסינות העדר" כמשתנה בינארי שגויה, ואם כל הנתונים שאתה מציג נכונים היתה צפויה להיות ירידה מדידה בתחלואה יחסית לאזורים עם פחות מחלימים גם לפני ש-R יורד אל מתחת לאחד, כלומר "אותו קצב" אומר שמשהו בהנחות לא מתקיים. זאת בהנחה שבאזורים אחרים, אליהם "אותו קצב" מושווה, יש הרבה פחות מ 54% עם נוגדנים - אחרת האפקט אולי קטן מדי למדידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ההתבוננות על "חסינות העדר" כמשתנה בינארי שגויה מסכים, אבל האפקט שלו לא לינארי. >> בהנחה שבאזורים אחרים, אליהם "אותו קצב" מושווה, יש הרבה פחות מ 54% עם נוגדנים אני חושב שזו הנחה טובה. השונות במספר ובשיעור החיוביים בין איזורים שונים באיטליה היתה עצומה. אמנם היו עוד חבלים עתירי אוכלוסיה עם התפרצויות קשות, אבל אני חושב שעדיין לומברדיה היתה מאוד רחוקה מהממוצע. עד סוף יולי החבל תרם 41% מסך כל החיוביים באיטליה (בפועל כנראה יותר, בגלל שיעור החיוביים העצום שוודאי החמיץ כמויות אדירות של מקרים), כשהאוכלוסיה שלו רק 16.6% מאוכלוסית המדינה, ובאוגוסט את חלקו בדיוק. >> אחרת האפקט אולי קטן מדי למדידה. בהחלט אפשרות סבירה. אם הלימס באיטליה הוא 75%, כי יש מעט ילדים באוכלוסיה, יכול להיות שחיסון העדר יתחיל לפעול חזק רק ב 60%. ויכול להיות שילוב של הגורמים. למשל ששיעור בעלי הנוגדנים דעך ב 3 חודשים ל 40%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר וממליץ להציץ בקישורים שהבאתי כאן תגובה 724551 . המידע שם מאד לא שלם אבל נראה מהימן. המידע החלקי שם, משקף לדעתי את הסטאטוס הנכחי שבו עדיין רב מאד מה שלא ידוע. כל המבנה של נגדנים וחיסונים נשען על בדיקות הדם הסרולוגיות. הבדיקות האלו נפלו לפער בלתי אפשרי שבין הצורך בדיוק גבוה מאד לבין המצאי של בדיקות כל כך לא מדוייקות שהן למעשה חסרות ערך ברמה הפרטנית (קריא, אי אפשר לקבוע בודאות מספיקה שום דבר לגבי נבדק ספציפי). למעשה לא נכתב במפורש אפילו שרמת הנגדנים דועכת. מה שנכתב במפורש הוא שיש בעיה באמינות הבדיקות השונות המתוארות שם, כפונקציה של הזמן. נאמר שבדיקות הדם מגיעות לרמת דיוק מספקת רק 3-4 שבועות לאחר ההדבקה. לגבי רמת האמינות 5 שבועות ומעלה לאחר ההדבקה נמסר שפשוט אין מספיק מידע. באופן קצת אירוני, קובעים הגורמים המקצועיים שאמינות הבדיקות הסרולוגיות תלוייה מאד חזק לא רק בזמן שחלף מן ההדבקה, אלא גם במידע חיצוני לגבי סבירות ההדבקה. בין המצבים הבודדים שהוגדרו כמתאימים לבדיקות סרולוגיות היו חולים עם סימפטומים ברורים של קורונה, אך יצאו שליליים בבדיקות PCR חוזרות1 ואוכלוסיות שידוע שיש בהן % גבוהה של חולי קורונה. אם לכסות על חוסר ידע וחוסר דיוק ע"י הסברים פשוטים ולא מדעיים, נאמר בחלק מן הפרסומים שבעוד החיסון הספציפי (נגדנים) דועך לאחר מספר שבועות, החיסון הלא-ספציפי (תאי דם לבנים T) נשאר גבוה. ככל שההסבר הזה נשמע מפוקפק (תאי ה-T אמורים לתקוף פולשים המסומנים ע"י הנגדנים. לא כך?), הוא אולי מסביר את מה שמסתמן בזמן האחרון. קרוב לודאי שחיסון מלא בפני הקורונה אינו קיים. אדם יכול לסבול מהתקפת וירוסי קורונה זהים או כמעט זהים מספר פעמים (יש כבר מקרים ודאיים של תחלואה שנייה), אבל עדיין יתכן שהתחלואה החוזרת היא פחות אלימה מאשר ההדבקה הראשונה. הדבר שמטריד אותי ביותר, הוא העדר ההתיחסות למידע החדש הזה והשלכותיו על נושא החיסון המלאכותי. האם יהיה צריך לחדש את החיסון המלאכותי כל מספר שבועות? מה הוא המודל הכלכלי של חיסון כזה? האם אפשר להסתפק בחיסון קבוצות הסיכון? האם החיסון יהיה אפקטיבי בקבוצות הסיכון? (מדברים הרבה על חיסון הכלל כדי להגן על קבוצות הסיכון. אם החיסון בא והולך, יש לכך השלכה ברורה על ההגנה על קבוצות הסיכון). האם העדר ההתיחסות הוא אינדיקציה לכך שהמידע על החיסונים המלאכותיים נשלט ע"י בעלי עניין? האם זה מסביר את הסקפטיות של הרשויות למרות הפרסומים האופטימיים על התקדמות החיסונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב השאלות שלך אין לי תשובה. רק לאחת אני יכול לענות במידה מסויימת של בטחון, ואולי מהתשובה תוכל להסיק על תשובות לכמה שאלות נוספות: >> מה הוא המודל הכלכלי של חיסון כזה? מודל כלכלי נחשק ביותר. אתמול הסברתי לבן האמצעי כך- המטרה של חברות התרופות היא להרוויח כסף. את התרופות קונים אנשים חולים. חברות התרופות רוצות שהלקוחות ימשיכו לקנות את התרופות לאורך זמן. לכן המטרה של חברות התרופות היא לא למכור תרופה שמבריאה את החולה (כי אז הוא יפסיק לקנות), אלא תרופה שרק משמרת אותו חולה בלי למות (ואז הוא לקוח שבוי לאורך זמן). המחלות הכרוניות הן מכרה הזהב של חברות התרופות, לא האנטיביוטיקה. לדוגמה- תרופות מאריכות חיים בסרטן שבולמות את מהלך המחלה בלי להחזיר אותו לאחור. תרופות שמאזנות ל"ד גבוה אך מטפלות בסימפטום בלבד. תרופות לסוכרת (שוב- רק לאזן את הסימפטום המרכזי). קוקטייל התרופות לאיידס שהופך אותה- הפלא ופלא- למחלה כרונית (<תגובה 724798 מאתמול). אין טעם להשקיע במו"פ לתרופה שתתקן את המצב של ל"ד גבוה, כי זה יהיה להרוג את התרנגולת שמטילה ביצי זהב. לכן דווקא חיסון לא מלא, שצריך לחזור עליו כל שנה, הוא המודל העסקי הנחשק. אנחנו רואים שלמרות הכשלון הכלכלי שהסב המרוץ לחיסון האבולה, ההשתתפות של גופים למטרות רווח במירוץ לחיסון הקוביד היא נרחבת מאוד. אני סומך עליהם שיש להם מודל כלכלי שתומך בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין זה אני מניח שאתה צודק. השאלה היא האם הממשלות במידה והן נבחרות ומייצגות את צרכי הציבור צריכות לשלם את החשבונות? אם הקורונה לאט אבל בטוח, מנקה את החברה שלנו מן הזקנים והחולים, ואם יתברר שהחיסונים לא יכולים לשנות את התהליך הזה, מדוע לשלם כסף ציבורי בעד חיסונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאני לא עונה לשאלה רטורית. כי הכח של תאגידים בדור האחרון הולך וגובר על זה של משקי הבית וממשלות, והאיזון בין שלשת קדקדי המשק האלה הופר. תגובה 630066 תגובה 656621 תגובה 675976 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברות התרופות בארצות הברית חטפו עכשיו תביעת ענק עם האופיאטים. חברה אחת או שתיים קרסו שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חברת פרדו1, הרשע המקורי והראשי, נכנסה להסדר נושים בשווי 10-12 מיליארד דולר. היה להם יותר משתלם ככה. אף אדם לא נשא באחריות אישית עדיין. וזה אחרי שהבעלים משכו 10 מיליארד דולר מהחברה בעשר השנים הקודמות. כל החברות האחרות, גם גדולות יותר מפרדו, משתתפות כל אחת בכמה עשרות מיליוני דולרים. 2. קל יותר לרדוף אחרי חברה פרטית. השווה מה עשו לברני מיידוף לעומת מה עשו לגולדמן זקס ולוולס פארגו. 3. זה כסף קטן לעומת הנזק. עלות הטיפולים במתמכרי האופיאדים בשלוש השנים 2015-2018 בלבד הוערכה ב 205 מיליארד דולר, וזה בכלל לפני שסופרים חיי אדם. 4. וזה אחרי שמאות אלפי אנשים מתו ממנת יתר במשך עשרים ומשהו שנה שהתרופות הממכרות האלה משווקות, ו 13 שנה אחרי שהתחילו כבר לנפנף חזק דגלים אדומים מול הפרצוף של רשויות הפיקוח. __________ 1 Purdue Pharma [Wikipedia] חברה פרטית של משפחה יהודית, אלא מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה אחרת: המו״פ הוא החלק היקר. אם אפשר למצוא דרך אחרת לממן את המו״פ, אז אפשר להסתפק ברווחים די צנועים מהתרופה. נראה לי שיש עכשיו לא מעט מקורות מימון לתרופות למגפה (ממשלות ומשקיעים פרטיים). מעבר לכ, זירוז ההליכים מוריד גם הוא את עלויות הפיתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש החברות המובילות במרוץ כרגע קיבלו מימון של יותר ממליארד דולר כל אחת מממשלות שונות. דומני שפייזר הגרמנית מתקרבת לשני מיליארד. אגב, כמעט מתחת לרדאר עברה הידיעה שגם המכון הביולוגי יתחיל את שלב 3 "אחרי החגים". לו הייתי רוני גמזו הייתי מאפשר לתלמידי ישיבה שיתנדבו לשלב זה לחזור ללימודים לאלתר, בלי קפסולות ובלי מסכות, ובכך גורף כמה וכמה יתרונות במקביל: גם כמות המתנדבים שבטח יקפצו על המציאה וגם הימצאותם בתנאים מעודדי הדבקה יכולים לקצר את השלב הזה, ומבחינתם שלהם זאת הזדמנות פז להמנע מביטול תורה *תוך כדי הבאת תועלת* לציבור הרחב, זה שמממן אותם במשך שנים, לשם שינוי. גם אם זה לא יפתח עבורם את שערי גן עדן משום מה (כידוע נפלאות הן דרכי השי"ת) לפחות זה יעניק להם נקודות זכות בעולם הזה. שנים הם טוענים שהם שלימוד התורה שלהם מגן עלינו, הנה יש להם הזדמנות לממש את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלום החיסון של החבורה מכתריאלבקה באצבע הגליל המחסנת תרנגולות משפעת עופות? צריך באמת להפסיק עם הבדיחה הזו של המכון הביולוגי. למכון בנס ציונה אין לא את היכולת ולא את המשאבים לייצר חיסון נגד הקורונה. לייצר חיסון במעבדה זה כנראה לא "חכמה" כל כך נדירה. אחרת, לא היו יותר ממאה חברות ברחבי העולם שעוסקות בכך. (זה שאני ואתה לא יודעים לייצר אופניים במחסן הביתי שלנו, אינה מלמדת שייצור אופניים ראוי לפרס נובל). הבעיה הראשונה היא, גיוס משאבים להקמת ייצור תעשייתי אפילו בקנ"מ של הצרכים הלאומיים שלנו ושכל הסיכויים הם שהוא לא ייצר דבר מלבד הפסדים. הבעיה השנייה היא היכולת לנהל ולעמוד בתהליכים הארוכים והמפרכים מול הממסדי הבירוקרטיים המפקחים על בדיקת ואישור תרופות. כאשר מול עיניך מתרחשת הפארסה המקאברית הפורשת לעיניך עד כמה התנוונו היכולות הניהוליות והשלטוניות בישראל, אתה רוצה להמר על נוקיה פינלנדית חדשה שתקום בין מכון וייצמן למכון הוולקני? הבה נניח, שבאחד מן הצריפים של המכון, יושב הזוכה הבא של פרס הנובל, שיש במוחו חיסון לקורונה שאינו נופל באיכותו מן החיסונים של מודרנה, אוקספורד או פוטין. המכון יכל במקרה זה להתקשר לאחד מן התאגידים הפארמצטיים הגדולים בעולם ולהגיע להסכם שיבטיח את קיום המכון לפחות לכמה שנים טובות. בשביל זה הוא לא צריך לא את אילנה דיין ולא את הוזיר הפורימי של משרד המדע. ברור לגמרי שמטרת הפרסומים האלו היא לומר "הי, גם אנחנו כאן" ולהבטיח המשך תמיכה כספית ציבורית אם וכאשר יהיה למדינת ישראל תקציב מסודר. בינתיים אין טעם לבלבל את דעת הציבור בתקוות שווא ובלבולי מוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה שום סיבה לחשוב במושגים של ''חיסון שמחדשים אותו כל מספר שבועות''. עם שמונה מיליון חולים מאומתים בעולם ומחלה שמשתוללת כבר למעלה מחצי שנה יש מספר חד-ספרתי של הידבקויות חוזרות מאומתות, ממש הזנב של ההתפלגות במרחק כמה וכמה סטיות תקן מהמרכז. לדעתי, המסקנה הסבירה מכך היא שעבור הרוב העצום של האוכלוסיה המחלה מעניקה חסינות מהדבקה חוזרת למשך שנה ומעלה - ואני מצפה שחיסון יעשה בערך אותו דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר תראה לי אסופת מחקרים מדעיים ממקורות ברי סמכא המלמדים שאצל רוב חולי הקורונה, המחלה לא חזרה, בתוך 5 שנים מן ההדבקות הראשונה, דבריך יבטלו את מה שכתבתי. בינתיים, דעתי טובה כמו דעתך. עובדתית, בינתיים אפילו את האפשרות שהחיסון הספציפי הוא ללא תאריך תפוגה, אי אפשר לפסול. הידיעות, ואולי מוטב לומר השמועות, אומרות שבתוך 7-8 שבועות מזמן ההדבקה, רמת הנגדנים יורדת לרמה שאינה מבטיחה חיסון ספציפי נגד קורונה. בינתיים חבל להתווכח. ברוסיה יש חיסון, שאני מהמר שאינו מסוכן יותרמן החיסונים הנבדקים יותר בקפידה ונראה מה יקרה ברוסיה. אני רק מקווה שהם לא יתחילו באופן סימולטני לירות בנשאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על חסינות למשך שנה, לכן אין צורך לחכות חמש שנים כדי לראות אם זה נכון או לא. בבני-ברק היו אלפי מאומתים כבר בגל הראשון, לפני חצי שנה מהיום. אין לי ספק שכמו יתר תושבי בני ברק, גם חלק לא קטן מהם נחשף בימים אלה לנגיף. אם ההידבקות לא מעניקה חסינות בטווח זמן כזה אז כבר היינו אמורים לראות לפחות כמה מהם נדבקים שוב. שום מקרה כזה לא דווח. אין לי את הנתונים ואת הכלים האפידמיולוגיים והסטטיסטיים כדי לקבוע מתוך העובדות האלה חסם תחתון על משך החסינות, נגיד, של 99% מהמחלימים - אבל כל עוד לא דווח אף מקרה של הדבקה חוזרת אני חושב שדי בטוח לקבוע אותו כחצי שנה לפחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, הטענה האחרונה שלי נכונה רק אם נבדקה כל האוכלוסייה, ומן הסתם לא כולה נבדקה. האם יש לך נתונים על אחוז החיוביים מכלל כל הבדיקות שנעשו בבני ברק? אם יש נתון כזה והוא בסביבות המספר הזה 23.3 אז זה גם לא אומר הרבה, כי הבדיקות נעשות בקרב "חשודים", כאלה שיש להם סימפטומים וכאלה שנחשפו לחולים וכדומה, וסביר שהוא יהיה גבוה יותר מהמספר שהיה מתקבל לו נערכו בדיקות לכל האוכלוסייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. במצב אידאלי, שבו מצליחים לעקוב במדויק אחרי שרשראות הדבקה ולבדוק רק את מי שנחשף בפועל, שיעור החיוביים אמור להיות (בממוצע) 23%. גם במצב שבו כל האוכלוסיה נחשפה לנגיף, ואתה בודק באופן אקראי, שיעור החיוביים אמור להיות (בממוצע) 23%. בכל המצבים שאתה בודק באופן לא אידאלי, ולא כל האוכלוסיה נחשפה לנגיף, שיעור החיוביים אמור להיות קטן מ 23%. אבל אם אתה בודק רק בעלי תסמינים מובהקים אתה יכול להתקרב ל 100% חיוביים, כאשר השליליים הם רק כאלה שקיבלו את התסמינים ממחלה אחרת והיפוכונדרים. לכן במקומות בהן הרף לביצוע בדיקה הוא גבוה, אפשר בקלות לעבור את ה 23% חיוביים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מבקש סליחה על הירי הצפוף שבחלקו היה ירי סרק. אני חושב לאט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתאום שמתי לב שיש נתון שסותר את אחת ההנחות שלי. ההנחה "לפיכך באוכלוסיה בוגרת שנחשפה כולה לנגיף כ 20% וקצת יימצאו חיוביים בבדיקה." לא עומדת במבחן המציאות- בקייטנת הקורונה בארה"ב נמצאו 260 חיוביים מתוך 597 המשתתפים. שיעור חיוביים של 44%. נראה לי שזה שיעור החיוביים הגבוה בעולם לאוכלוסיה ספציפית שנבדקה. יש לציין שהיה במחנה Super Spreader ושרוב אוכלוסית המחנה ישנה בבקתות גדולות 16-26 איש ביחד. ב 28 מתוך 31 הבקתות נמצאו חיוביים, כלומר שבבקתות בהן נמצאו חיוביים שיעור החיוביים היה עוד גבוה יותר. אני משער ששיעור החיוביים מבין הנחשפים תלוי ברמת החשיפה לנגיף, ושהתנאים שם (לינה משותפת ללא אוורור, פעילות שירה ועידוד מרובה בקול רם, מפיץ העל) יצרו רמת חשיפה גבוהה במיוחד. אבל מי יתקע לידנו שבתנאים של הערים החרדיות לא קיימת גם רמת חשיפה גבוהה? אני עדיין לא נסוג מהניחוש שלי אודות שיעור החיוביים שיביא לחיסון עדר בערים החרדיות, אבל הביטחון שיש לי בו ירד. רק סקר סרולוגי ספציפי יפתור את התעלומה. אגב- יש איפשהו את נתוני הגלם של תוצאות הסקרים הסרולוגיים שנעשו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתון שעלול לקלקל/לעוות חלק ממדידת שיעורי ההדבקה - פורסמו ידיעות שבערים אדומות מעודדים אוכלוסיה בריאה ללכת להיבדק כדי להוריד את שיעור החיוביים היחסי ולהוציא אותם מרשימת הערים האדומות. תרגיל להגשה בקורס באתיקה: מצא 3 סיבות לכך שהאקט הזה איננו מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, אם זה לא סוד (לפי הפשקוויל שהראו בעיתון זה לא מפורש, אבל מן הסתם זה גם לא סוד גדול), אז החרדים מהווים כאן "האקר כובע לבן": הם חושפים כשל ב"אלגוריתם" הרמזור. הרי הטיה כמו שהם גורמים לה יכולה בקלות להיגרם גם בלי כוונה רעה של אף אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל אלגוריתם יש הנחות בסיס ומעטפת פעולה שהוא תקף רק בתוכן. שזה בסדר. גם אם יש רעש בפילוח האוכלוסיה שניגשת לבדיקות, הוא אמור להיחלש משמעותית בגלל רנדומליות. הטייה שיטתית יכולה לגרום הרבה יותר נזק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשדוד זה בהחלט נראה כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו ראיתי את התגובה הזו, לאחר שכבר הגבתי לך בנושא הזה. הנתונים לגבי הישיבה בכרמיאל מנפצים בקלות את השיא של קייטנת הקורונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימוד בחברותא ותפילה ציבורית בדבקות (הא הא) כנראה מקיימים תנאים עוד יותר טובים להפצת המגפה מאשר "מורלים" בצופים. לינה משותפת בחדרים לא מאווררים היא כנראה המפתח הבסיסי לשיעורי הדבקה גבוהים. כן. יש יותר מדי משתנים וקשה לנחש. התשובה לשאלה כמה מאותם 70% באוכלוסיה שנדבקים (לרמת נוגדנים בדם) יגיעו גם לרמת חיובי ב PCR כנראה משתנה מאוד בהתאם לרמת החשיפה. בגדול זה נראה כמו שליש (אנית הקורונה) בחשיפה נמוכה, חצי (אוטובוס הנזירים) בחשיפה בינונית, ושלשת רבעי (הקייטנה בארה"ב והישיבה בכרמיאל) בחשיפה גבוהה. אולי בחשיפה גבוהה גם שיעור בעלי הנוגדנים יעלה, כי ברמה גבוהה הנוגדנים הכללים שיש לאלה שלא נדבקים כבר לא מספיקים כדי לחסל את הוירוס, והם צריכים לפתח גם את הנוגדן הספציפי. מצד שני גם הטווח האפשרי לכמות הנשאים שלא התגלתה בבדיקות גדול. ההערכה על פי הסקר הסרולוגי על בדיקות דם ממרץ-אפריל היו שיש פי 11-16 נשאים מאשר חיוביים. לדעתי קשה מאוד להעריך עבור התקופה ההיא, שהיתה תקופה של גידול אקספוננציאלי1. הייתי מאוד רוצה לראות את נתוני הגלם של הסקרים הסרולוגיים מיוני. נראה לי שהאינדיקציה הטובה ביותר לכמות הנשאים שחמקו מהרשת היא שיעור החיוביים בבדיקות. בארץ שיעור החיוביים עלה לאחרונה ל 9% למרות הגידול במספר הבדיקות לשיא. זה נראה רע מאוד. _________ 1 בתגובה 714490 הערכתי את כמות הנשאים בפי 25-50 ממספר המאומתים הידוע בזמן הגידול האקספוננציאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים, חוקרים בארה"ב יצרו חלבונים מלאכותיים שמסוגלים למנוע את חדירת הווירוס לתאים טוב יותר מאשר נוגדנים אנושיים, והם קלים יותר לייצור ויציבים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא AI. אוף טופיק. חדשות אחרונות בתחום AI הן שהצליחו לייצר לאחרונה תוכנה של מחולל טקסטים. לפי זכרון לא בדוק, שם מחולל הטקסטים הוא gpt-5. מי שניתקל פעם בתרגום גוגל העילג יודע שכתיבת טקסטים תקינים, זו משימה קשה מאוד. אני מקווה שיש התקדמות בנושא. לא בטוח שבעיית התירגום הממוחשב ניפתרה אבל גם פתירה של בעיה קלה יותר, כגון כתיבת טקסט סינטטי תקין (לא עילג) במאמץ מינימלי — היא הישג מצויין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סיפור די ישן, אלא אם מישהו המציא מחדש. בכל אופן, מה שאני זוכר בידיעה הישנה היא שבודדו חלבון שמצוי הקליפה של וירוס הקורונה , מטרת החלבון היא לפרוץ את המעטפת של התא כדי שהווירוס יכנס לתא. החלבון לבדו אינו גורם מזהם, אבל הוא מעורר התנגדות של המערכת החיסונית למציאות החלבון בדם. את החלבון הפורץ ניתן לייצר ''באופן תעשייתי'', מה שמוזיל מאוד את עלויות ייצור החיסון. נישאר לראות אם החיסון באמת עובד, או שהוא עוד סיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תוצאות של הסקר הסרולוגי בבני ברק! משרד הבריאות פרסם את תוצאות הסקר הארצי הסקר הארצי נערך מסוף יוני עד תחילת ספטמבר על 55 אלף נבדקים. בכיכר השבת פרסמו את תוצאות הסקר בבני ברק: 3500 תושבי בני ברק השתתפו בסקר, אצל 14.6% מהם נמצאו נוגדנים. "...באותם ימים, היו בבני ברק 10,000 חולי קורונה מאומתים. מאז, זינק מספרם לכ-22 אלף נשאים, ובמשרד הבריאות מעריכים כעת כי שיעור התחלואה הוכפל בהתאם, ועומד כאמור על כשלושים אחוז." "במהלך דיון שנערך בנושא בשבוע שעבר, בו הציגו אנשי הלמ"ס את הנתונים, התפתח דיון בשאלה האם בבני ברק יש כבר חיסון עדר חלקי. אך בכיר באחד מהצוותים המייעצים למשרד הבריאות אמר ל"הארץ" כי חסינות עדר תושג רק כאשר יהיה חיסון יעיל מקורונה. לדבריו, "אין בסיס למושג חסינות עדר בקורונה. זה מושג תיאורטי שנלקח ממחלות אחרות. אף מדינה לא מתקרבת ולא התקרבה ל-60% הקלאסי ולא ל-30-40% הספקולטיבי המנחש חסינות. כרגע הכל ספקולציות מסוכנות"." בבדיקות ה PCR ממשיכים להתגלות בערך 1% מתושבי העיר כחיוביים בכל שבוע, והגענו כבר קרוב ל 12% מתושבי העיר שאומתו. במודיעין עילית הגענו כבר ל 13%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן ערן סגל מסביר מדוע, לדעתו, שעור החיוביים הגבוה יותר במגזר החרדי לא מצביע על תחלואה סמויה גבוהה, או לפחות לא גבוהה כפי שניתן היה לחשוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |