בתשובה לדב אנשלוביץ, 22/11/20 12:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בטח שזה עניין של בחירה. הממשלה כל הזמן בוחרת- מה יהיה גובה הקנסות, האם לאשר פתיחת קניונים, האם להחזיר גם את הכיתות הגבוהות לבית הספר, האם להטיל הגבלות דיפרנציאליות, במה להתמקד באכיפה, מה להגיד לציבור. אני מסכים שכל רמת תחלואה היא פשרה. אני לא אוהב את הסיכוי-סיכון של ההסתפקות של הממשלה בפשרה הנוכחית. מה שמפריע לי הוא שאני לא רואה יוזמות שיש להן פוטנציאל לבלום את המגפה בלי לפגוע בציבור. למשל- חובת בדיקה כל יומיים לכל מי שבמקצועו בא במגע עם יותר מ 20 אנשים ביום- מורים, ספרים, קוסמטיקאים, קופאים, נהגים בתחבורה הציבורית, כרטיסנים וכו'. באוסטריה, ובשאר מערב אירופה, נראה שהגל הנוכחי נבלם, כלומר מפסיק לגדול. ברוב מדינות אירופה אפילו אפשר להבחין בירידה במספר המקרים החדשים היומי. נראה לי שבעוד כמה ימים גם גרף המתים יירגע קצת. זו העונה הקשה שם מבחינת מחלות דרכי הנשימה, אז אי אפשר לדעת מה יהיה בדצמבר. הם צריכים למשוך רק עוד כמה חודשים עד שיתחילו לחסן באופן מסיבי את האוכלוסיה בסיכון. ראוי לציין את ההצלחה של נשים בראשות הממשלה במאבק במגפה. בנוסף לניו זילנד ופינלנד שכבר ציינתי בעבר, ראוי לציין גם את איסלנד (שהצליחה להוריד את מספר המקרים הפעילים כבר בפעם השניה מ 1250 ל 230, ומתחילת המגפה מתו שם מהמחלה רק 26 בני אדם), טאיוואן (המדינה המצליחה בעולם בטיפול במגפה. רק 7 מקרי מוות מתחילת המגפה. 58 מקרים פעילים ומספר חד ספרתי של מקרים חדשים ביום) וגרמניה, שהצליחה לשמור על רמת תחלואה ותמותה נמוכות בהרבה משכנותיה. ואם אני כבר מסתכל מה קורה בעולם, אז כמה נתונים לא קשורים לכאורה: - בהמשך לנושא קודם, שיעור מקרי המוות מסך המקרים בפינלנד בגל השני (החל מ 1/7) הוא 0.34% בלבד. ברוסיה אפילו נמוך יותר- 0.19% בלבד. - בסין נרשם מקרה המוות האחרון ב 17/5. מאז נתגלו שם 3467 מקרים חדשים אבל לא נרשם אפילו לא מקרה מוות אחד. שיעור תמותה אפס? - ארבעה חיסונים סינים כבר הגיעו לשלב III- הניסוי ההמוני, אבל בגלל העדר מקרים בסין הם נערכים במדינות אחרות- פקיסטן וברזיל. לפחות שלשה מהם כבר ניתנים לעובדים חיוניים בסין, כולל אחד שאושר לצבא כבר ביוני. - החיסון הרוסי ספוטניק הכריז גם הוא על יותר מ 90% הצלחה. כ 50 אלף רוסים כבר חוסנו בו, ומיליון וחצי נוספים צפויים לקבל אותו עד סוף השנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוויכוח על כן בחירה לא בחירה הוא לא וויכוח אמיתי. ברור שכל מה שציינת נובע מהחלטות ממשלה, אבל בגלל הלחצים שדברתי עליהם לא פשוט להחליט. מכאן זה מאד פשוט כי ההחלטות שלנו הן וירטואליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהאיכות של ממשלה נמדדת בלעשות את הדבר הנכון לדעתה תוך התנגדות ללחצים. אתה לא מסכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן אחד הפרמטרים שבהן נבחנת הממשלה, אבל הציון עליו אינו אפס או אחד, וצריך לנסות להעריך את מידת עמידתה של הממשלה בפני הלחצים האלה בהשוואה לממשלה אפשרית אחרת. כמו כן ישנה אפשרות שהממשלה האחרת תדגול בעמדת הלוחצים, ואז היא לא תצטרך לעמוד בפני הלחצים האלה אלא תממש את רצונם מרצונה, וזו האפשרות הגרועה שבגרועות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותו שפל המדרגה יש ממשלה שאין לה מדיניות ולכן אין אצלה שום משקל נגדי ללחצים. אני מקווה שאני לא צריך להסביר למה כשאין תקציב זה יותר גרוע מאשר כשחורגים מהתקציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב ש''ממשלה שאין לה מדיניות'' (בהקשר הקורונה) היא מה שמאפיין את הממשלה שנאבקה בגל הראשון ואפילו לא בממשלה הנוכחית. ניסת להסביר לי מספר פעמים את חומרת הבעיה באין תקציב, אבל לא הצלחת לשכנע אותי שמדובר במרכיב מרכזי של המאבק בקורונה. ייתכן ובשוויץ אוסטריה ובלגיה הכול בסדר עם התקציב אבל זה לא עוזר להם עם הקורונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שיהיה תקציב ולא יצליחו במאבק במגיפה, אבל לא יתכן ההיפך- שניו זילנד, קוריאה, סינגפור, טאיוואן, סין, יפן, גרמניה וכו' יצליחו להלחם במגיפה בלי מדיניות מסודרת. ממשלה צריכה מדיניות. מהמדיניות גוזרים יעדים, מהיעדים גוזרים תכניות, ומהתכניות גוזרים תקציב. לפעמים יש תכניות שצריך לזרוק לפח, אבל זה אומר שצריך לעשות תכניות חדשות במקומן, לא שצריך לעבוד בלי תכנית בכלל. לדוגמה- אם לממשלה יש מדיניות לחזק את הפריפריה, גוזרים מהמדיניות הזו יעדים: להביא אוכלוסיה חזקה יותר, לשפר תשתיות, ליצור מקומות עבודה איכותיים. מהיעדים האלו מכינים תכניות ספציפיות, והתכניות דורשות תקציב לביצוען. אם לא הכינו תקציב לחיזוק הפריפריה זה אומר או שאין תכנית, או שלא מתכוונים לבצע אותה. בקיצור- שהכל דיבורים. לטאיוואן היה יעד אחרי ה SARS להיות מוכנים למגפה הבאה. מהיעד גזרו תכניות- הקימו מערך לאומי לשליטה ובקרה על מגפות וחקקו לו סמכויות נרחבות, עשו תכניות תמריצים לחברות תעופה, השקיעו בהסברה וכו'. הצליח להם. לשבדיה היתה מדיניות קורונה שונה מאשר לשאר אירופה, בעצם משאר העולם המפותח. המדיניות שלה זכתה לביקורת נוקבת, לעתים ארסית, מצד שכנותיה וגם מבפנים, אבל היא דבקה בה. בהתחלה הם נכשלו כשלון נורא. אחר כך הם למדו מהטעויות ושיפרו מאוד, והמשיכו באותה מדיניות. למרות הכישלון בהתחלה, הציבור ממשיך לסמוך שם על הממשלה. בישראל המדיניות היא של כיבוי שריפות. שום תכנית, שום תכנון, שום יוזמה. הכל מהיום למחר. לקח כמעט חצי שנה למנות פרויקטור קורונה, לא נתנו לו סמכויות. עשה תכנית, עשו קולות של כן כן תיכף, וזרקו אותה לפח. הכניסו אותנו לסגר הדוק במרץ, שחררו אותו בלי אבחנה, פתחו את שנת הלימודים בלי להתכונן, סגרו את בתי הספר אחרי שבועיים. אפשר להתווכח האם זה שהמדינה מתנהלת בלי תקציב הוא הסימפטום הכי חמור ברגע זה, אבל זה הסימפטום שמלמד אותי עד כמה המחלה קשה, וכל עוד הוא לא מטופל סימן שלא מטפלים במחלה. הציבור רואה את הזיגזוגים מהיום למחר ואיבד את האמון שהממשלה דואגת לו. קניונים פותחים בניגוד להנחיות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנו די חוזרים על עצמנו, ולא מוסיפים דבר, ואין טעם שאחזור על דברים שאמרתי. כשתגמר מגפת הקורונה נוכל לראות את התוצאות אצלנו ובארצות אחרות וגם בשבדיה, ואז נדע איזו מדינה פעלה נכון יותר. אתייחס רק למשפט האחרון שלך, שקצת מזכיר לי את תשובתו של השופט חשין ז"ל לשאלה מדוע בית המשפט מקל על שרון בנושא השחיתות: "הציבור רוצה התנתקות". אם הציבור איבד את האמון בממשלה, הדבר בוודאי יתבטא בבחירות הקרובות. נחיה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לזה אני לא מסכים, ומשני כיוונים שונים האחד הוא התנאים הסביבתיים השונים במדינות שונות: האם התוצאות המצויינות של תאילנד (שלא לומר רואנדה, סרי לנקה ואוגנדה) הן בזכות מדיניות ממשלתית? השני הוא שיש הבדל בין לנקוט במדיניות שהיא שגויה בעליל לדעתך (שבדיה וארה"ב1 הדוגמאות הקיצוניות), או מדיניות שהתבררה בדיעבד כשגויה, לבין לא לנקוט במדיניות בכלל. מדינה יכולה להעדיף לשמור את בתי הספר פתוחים מתוך דאגה לעתיד הילדים ועל חשבון תחלואה גבוהה יותר, או להיפך. היא יכולה להעדיף להשאיר ענפי משק פתוחים (תיירות באוסטריה) מתוך דאגה לפרנסת האזרחים ועתיד הכלכלה ועל חשבון תחלואה גבוהה יותר, או להיפך. איך תמדוד את התוצאות? איך אפשר להשוות מספר מתים לאבטלה או ירידה בתמ"ג? ______________ 1 אלמלא הקורונה נראה לי שטראמפ היה אוכל את ביידן בלי מלח. האמריקאים החליטו להחליף את הנשיא. באמת מעניין מה יהיה אצלנו. הרי אתה (וכנראה הרוב) משוכנע שגנץ לא היה מנהל את המשבר הזה טוב מנתניהו. אני בדעת מיעוט שכל אחד2 היה מנהל אותו יותר טוב מנתניהו. 2 אפילו יאיר לפיד! אפילו מירי רגב! בטח ובטח בצלצאל סמוטריץ'! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומוסדות חינוך פתוחים בניגוד להנחיות! עם כל מה שאמרת אני מסכים, מלבד הנחת היסוד. לממשלה יש מדיניות, והיא מאד עקבית - להשאיר את נתניהו בשלטון, ולהרחיק אותו ממשפט. ממנה נגזר הכל - מ(אי)מינויים דרך ביטול הרמזור והכניעה לחרדים ועד אי העברת התקציב. ובצד, כל מה שלא קשור לזה פשוט לא מטופל ומוטל כפגר בצידי הכביש, למשל מערכת החינוך הממלכתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מדיניות של כיבוי שריפות" הזכירה לי את אחד הכזבים בילקוט הכזבים. איזה אוהל נשרף שם וחיים ברלב (שנקרא בפלמח כידוני) התחיל לתת בקול שלו בטוח ואיטי כדרכו את פקודת הכיבוי: חולי...יה א....לף ת...ע...שה שרש....רת. חולי.....יה ב.... ב...ע...צם כבר לא צ...ריך. . . כשיש שריפה זה בדיוק הזמן לנקוט במדיניות של כיבוי שריפות. כשיש קורונה שבניגוד לשריפה היא משהו חדש שלא יודעים עליו הרבה, קל וחומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה גם חושב שלממשלה יש מדיניות, וגם שזו המדיניות הנכונה. אם כך תסביר לי את מדיניות הממשלה בנושא מערכת החינוך ממאי ועד היום, ולמה היא נכונה. כלומר- למה נכון היה גם לא להתכונן לפתיחת שנת הלימודים עד הרגע האחרון, גם לפתוח את כולה כמעט כרגיל, ואז לסגור את כולה אחרי שבועות בודדים, ולהשאיר את כולה סגורה חודשים עד שפתחו את הגנים והכיתות הנמוכות. מדיניות היתה יכולה להתבטא בתכנית שאומרת למשל- בוא נפתח ב 1 בספטמבר את הגנים וכיתות א'-ד', ונשתמש גם בכיתות הריקות כדי להקטין את כמות התלמידים בכיתה. אם סבאבה נפתח גם את חטיבת הביניים אחרי חגי תשרי ונשתמש עבורם גם בכיתות של החטיבה העליונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר כל כך את השיקולים הספציפיים, אבל באופן עקרוני החלטה על פתיחה או סגירה במציאות של המגיפה הזאת לא צריכה להיות לפי תאריכים אלא לפי נתוני התחלואה המשתנים מיום ליום. כלומר יש לנקוט במדיניות (נכונה) של כיבוי שריפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא רק. משרד החינוך יכול להתחיל לספק חומרים ללימוד מרחוק. כדי שהלימוד לא יהיה מפגש בין מלבנים שחורים. אפשר גם להשקיע במערכות יותר טובות מזום (קיימות כאלו. אבל בשביל להשקיע נדרש רצון ותקציב. ראייה לטווח רחוק). אפשר גם לנסות להיערך למפגשים בחוץ. אבל במדינת ישראל חוסמים מפגשים של תנועות נוער באוויר הפתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגמות התחלואה לא משתנות מיום ליום, יוכיח הגרף שלך. אבל הממשלה התנהגה כאילו הן כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו התייצבנו על מספר חולים פעילים דומה למה שהיה בשיא הגל הראשון. אולי כשהממשלה תכננה את הפתיחה, זה היה על בסיס הנחה שנוכל להוריד את התחלואה יותר נמוך. במצב כזה כמו היום כל תזוזה יכולה להקפיץ את כל הגרפים למעלה, ואסור לעשות פעולות חפוזות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ראיתי שהממשלה תכננה משהו מיום הקמתה ועד היום. היא תכננה להגיד יום אחד ככה ולמחרת ההיפך? לעשות דיון ארוך שמחליטים בו דבר אחד ואז לבצע ההיפך? במכתב ההתפטרות של אסף זמיר קיבלת הצצה למה שקורה שם. אני רואה שיפור בהתנהגות הממשלה בחודש האחרון. הצליחו סוף סוף לפתוח את הגנים והכיתות הנמוכות בלי לפתוח את שאר מערכת החינוך, ועוד תחת התנגדות של משרד הבריאות. הצליחו לסגור ספציפית מקומות עם תחלואה גבוהה (כל עוד הם לא יהודים). אני שמח שיש עקומת למידה כלשהי ותשמח לשמוע שבשבועיים האחרונים המוטיבציה שלי להפגין ירדה. כמו שאמר המדריך שלי פעם: קוץ במדבר- פרח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חווה את אפקט העז כפול אלף: אחרי שנכשלו כשלון טוטאלי בניהול המגיפה ושלחו את כל הילדים (=הכניסו מיליון ומשהו עיזים) הביתה ליותר מחודש (והרוב כבר חודשיים ומעלה), אתה חוגג את זה שהוציאו כמה עיזים והחזירו את הגנים והכיתות הנמוכות ללימודים. נהדר. לפי השיטה שלך, המוטיבציה שלך להפגין אחרי מלחמת יום הכיפורים היתה יורדת כי בסוף ניצחנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודה. אם כי מלכתחילה טענתי שלא צריך להחזיר את הכיתות הגבוהות ללימודים פרונטליים (ויש לי ילדה בכיתה יוד שסובלת מהלמידה מרחוק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הדבר הטוב ביותר שיכול לצאת מן הקורונה הוא בכיוון של שינוי הפרדיגמות בתחום חינוך הילדים. לטעמי הנושא הזה הרבה יותר מבטיח מכל העיסוק בחיסונים שכפי הנראה מעטים מבינים אותו באמת והוא כר פורה להונאות והטעיות בקנ"מ ענק. אפשר לראות בלחצים הגדולים להפעיל את מערכת החינוך למרות הסכנה את מה שלא כל כך נעים לנו לראות. למערכת החינוך יש הרבה סיבות קיום, אבל החשובה והמכריעה בהן אינה הצורך לחנך ולהכשיר את הדורות הבאים אלא הצורך בבייביסיטר לאומי שיאפשר להורים לחזור לעבודתם. החינוך החרדי מיותר כמו החרדים עצמם. הוא אינו מעניק לתלמידים שום דבר בתחום הזה של התפתחות סוציו-אקונומית ומחליף את זה בפריטה על כל מיני אמוציות דתיות ושבטיות. התלמידים מכלים את זמנם בשינון ספרים עתיקים שאינם רלאבנטיים לשום אדם ולשום פעילות כלכלית. ובכל זאת החרדים "הקפידו" על פתיחה מלאה של מערכת החינוך, גם אם הדבר חשף את ערוותו של בן חסותם הפוליטי שהתגלה כקשקשן שאומר ואינו עושה. אני מסכים שהסיבה המרכזית לכך שהם עשו זאת, היא יכולתם לעשות זאת, אבל לדעתי היתה כאן עוד סיבה טובה. במשפחות שיש בהן כל כך הרבה ילדים, אם לא יהיה מישהו שיקח את הילדים לכמה שעות טובות, לא יהיה אפשר לעשות דבר והאמהות ימותו בממוצע בגיל 35. גם אם מערכת החינוך היתה מחלקת לתלמידים נרגילות בטעם תפוח ועוגיות חשיש, ההורים היו שולחים את הילדים למערכת. הסיבה שיש כל כך הרבה טענות נגד החינוך הוירטואלי אינה קשורה לטענות עצמן. טענות לא פחות קשות נשמעו כנגד החינוך הפרונטאלי. הסיבה האמיתית היא שהחינוך הזה, אינו עונה על היעד הראשי של מערכת החינוך: להוציא את הילדים מן הבית ולשחרר את הוריהם לעבודה. באופן קצת מאכזב, נראה שהחינוך הוירטואלי די מפגר מבחינת העניין, הגיוון והיכולת לרתק את התלמיד אל המסך. אבל זו טעות לשפוך את התינוק עם האמבטיה. החינוך הוירטואלי הוא בפוטנציה אחת הדרכים הטובות ללמד וללמוד. השקעה באמצעי החינוך ובתוכנות הלמידה עשויים לשפר זאת עוד יותר. מצד שני החינוך הוירטואלי הוא מכשול עוד יותר גדול אצל תלמידים שמתקשים גם בחינוך הרגיל. יאמרו רבים שתלמידים רבים מתבטאים בבית הספר, לאו דוקא באמצעות החינוך האקדמי. אבל, מדוע צריך לענות תלמידים אלו בשיעורי תנ"ך ודקדוק. נדמה לי שהמגמות הנרמזות מניתוח זה ברורות. א. התמקדות בסיבה האמיתית והעיקרית לקיום מערכת החינוך: שחרור ההורים. אין שום פסול בהעסקת הילדים באמצעים שאינם אקדמיים. אם אפשר למלא את זמנם של הילדים בספרים עתיקים ואמונות תפלות, אפשר לעשות זאת גם ע"י שיעורי אומנות, משחקים, התנדבות תחביבים ולימודים מקצועיים. ב צריך להחיות כל מיני מסגרות של חינוך מקצועי וטכני וגם תנועות נוער ומסגרות לא פורמליות. ג. יש להוציא ילדים רבים ככל האפשר מבין כתלי בית הספר ולהוריד את הצפיפות שם. ד. עבור ילדים שבכל זאת נוטים לכיוון האקדמי, צריך לשפר את החינול הוירטואלי, על מנת שיהיה אפשר להגדיל את הפלח של חינוך מהבית. ה. אם יהיה אפשר לפתח מסגרת קבועה בה הילדים יבלו בין כתלי ביה"ס, רק יומיים שלוש בכל שבוע, המערכת תוכל לתת שירות טוב יותר, הן ברמת הבריאות והן ברמת החינוך. ו. היעילות של מערכת החינוך הנכחית הכופה חינוך אקדמי כמעט על כל הילדים, היא בכיוון של יעילות החינוך החרדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מסכים עם הניתוח שלך, אבל בהחלט מסכים עם המסקנות. מבחינתי המטרה העיקרית לשלוח ילדים לבית הספר במתכונתו הנוכחית היא כדי שיהיו עם בני גילם, ה peers שלהם. והשיעורים הם האתנחתא בין ההפסקות. שחרור ההורים לעבודה הוא הסיבה המערכתית, החשובה בדרכה. לא הייתי מוכן להתחלף עם זוג צעיר בקורונה שמטופל בילדים בגיל גן חובה ויסודי, צריך לצאת להתפרנס, ולא יכול להשתמש בסבא וסבתא. אין ספק שמערכת החינוך זקוקה לשידוד מערכות רציני. המורים עצמם, ככל שראיתי, הם ברובם טובים, אבל הם זקוקים ליד מכוונת. משרד החינוך הוא מאובן בולשביקי שהיה אנכרוניסטי כבר לפני 30 שנה, עוד לפני שהאינטרנט שינה הכל, ועדיין לא השתנה מאז. מערכת החינוך ברובה ממשיכה לחנך את הילדים לפי המפתח של העולם התעשייתי- סטנדרטיזציה, סינכרוניזציה וכו'. הם יצאו ממנה פועלים, פקידים וקופאים מיומנים. היופי במערכת החינוך של פינלנד, הנערצת בכל העולם, הוא ההתייחסות לאינדיבידואל ותשומת הלב להתפתחות האישית, וזניחת הסטנדרטיזציה והסינכרוניזציה. המורים שלנו היו מסוגלים לחנך כך אילו משרד החינוך היה מוריד מהם את הסד שהוא כלא אותם בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרת למה אתה לא רוצה להתחלף איתי בדיוק מרשים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמפטיה, זה עוד דבר שלא מלמדים בבצפר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> שרד החינוך הוא מאובן בולשביקי שהיה אנכרוניסטי כבר לפני 30 שנה פולין עשתה שידוד מערכות רציני במערכת החינוך שלה, והפכה אותה לאחת המובילות באירופה ובעולם. התלמידים הפולנים עלו במבחני פיז"ה ממקום 25 בשנת 2000 למקום 10 ב 2018. (ישראל במקביל התדרדה ממקום 30 למקום 411). ואת המהלך היפה הזה היא עשתה בלי להעלות את שכר המורים. פרופ' זבגנייב מרצ'ניאק, נשיא המועצה להשכלה גבוהה בפולין, חבר בוועדת המומחים ללימודי מתמטיקה של מבחני פיז"ה, ולשעבר סגן שר החינוך בפולין ואחד האחראים על ביצוע הרפורמה, השתתף בסדרה של דיונים על מערכת החינוך בישראל בכלל, ועל לימודי המתמטיקה בפרט. הוא אומר: "מישהו הראה לי איך נראה מבחן במתמטיקה בתיכון בישראל. הסתכלתי עליו והוא נראה לי בדיוק כמו מבחן שהיינו נותנים לתלמידים בפולין בשנות ה–70, לפני 50 שנה. אנחנו שינינו את שיטת הלימוד הזאת כבר מזמן ולא מלמדים ככה יותר". ______________ 1 בזמנו המקום ה 30 גרם לסערה ציבורית שהובילה לוועדת דברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי לא ברור היכן החיסון הרוסי עומד? האם הם בעיצומו של ניסוי בקנ"מ רחב בשיטה הרוסית לבדיקת יעילות החיסון או שהם כבר התחילו בחיסון המוני. לפי ידיעות מסויימות החיסון בחודש שעבר הופסק בגלל דרישה גדולה והעדר חיסונים. ידיעות אחרות מדברות על חיסון 10000 אנשי צוותים רפואיים, מורים ומועדפים. כל אלו סממנים של ראשית חיסון המוני. מה ההשפעה נכון לעכשיו? Nada! הקורונה ברוסיה צוברת תאוצה והמצב הולך מדחי אל דחי. רוסיה ירדה למקום החמישי בעולם (לפי מספר מקרים) רק מפני שצרפת עקפה אותה בדרכה למקום הרביעי. מדברים הרבה על תקופת ההכנה הארוכה הנדרשת (חודש וחצי), על חוסר הודאות במשך החיים של החיסון ועל הבעיות בלוגיסטיקה של שינוע והפצת החיסון. מוזר שאפאחד לא מעלה את הטענה ששיטת החיסון הנכחית (חיסון קבוצות מצומצמות יחסית של מועדפים לפי כמויות החיסון היורדות מפס הייצור שעדיין אינו תעשייתי) עשוייה להבטיח שהוירוס יפתח חסינות בפני החיסונים במהירות יותר גדולה מהמהירות בה ניתן לעדכן/להתאים את החיסונים. חיסון עם התנהגות דמוי חיסוני השפעת מדבר בעצם על דו-קיום של החיסונים יחד עם תפוצה קבועה של הוירוס שתמשיך לטבוח בקבוצות הסיכון, אם כי כנראה במימדים מצומצמים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם וגם, כך הבנתי. גם בשלב הניסוי ההמוני בעשרות אלפי אנשים, וגם נותנים אותו לאנשי צוות רפואי וכו'. שים לב לשיעור התמותה הנמוך במיוחד ברוסיה. הוא אמנם יעלה בגלל הפיגור במקרי המוות אחרי הגידול במקרים חדשים, אבל עדיין יהיה נמוך להפליא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. שיעור התמותה ברוסיה (2.2%) הוא פי 2-3 מישראל (0.85) שמצב מערכת הבריאות בה אינו טוב,אבל הוא בודאי יותר טוב מאשר ברוסיה. למעשה, המספרים האלו מבלבלים מאד מפני שלא ברור מה הגדרתם וכיצד הם נמדדים. מצד שני, ברור לגמרי, שבמדינות שונות יש הגדרות שונות. לצרפת למשל יש 24% תמותה. מי שחושב שמערכת הרפואה ברוסיה טובה מהצרפתית, אינו יודע מה הוא שח. התשובה הזו תופסת גם לגבי הגדרות אחרות של % התמותה. בכל מקרה האוכלוסיה ברוסיה מבוגרת, לא בריאה ומצב מערכת הבריאות שם מחריד. אין מצב ש-% התמותה שם נמוך. מצב הקורונה ברוסיה הוא בכי רע. ע"פ מדדי ה-worldmeter אין אף סימן לבלימת הגל למעט התייצבות במספר המדבקים בימים האחרונים שבהחלט יכול להיות זמני. אני מסכים, שזה לא אומר הרבה לגבי איכות החיסון הרוסי. זה שגרתי שיש בעיות גדולות במעבר מייצור במעבדה לייצור תעשייתי. הרוסים לא ממש אמרו שהם עברו לייצור תעשייתי ואני חושב שהם לא. כמויות החיסון שיש להם אינם מאפשרים חיסון המוני ולכן בהחלט אפשר שהשפעת החיסון תורגש רק בעוד שבועות ואפילו חודשים, אם בכלל. אני שב ומעלה את התהייה, אם השיטה של חיסון ב-cherry picking כאשר כל כמות שמגיעה מן המעבדות משמשת לחיסון מועדפים למיניהם, אינה ערובה די טובה לכך שהוירוס יפתח חסינות עוד לפני שיגיעו לייצור המוני. פייזר ומודרנה טוענות שהן משקיעות בקו ייצור עוד לפני שהחיסון אושר, אבל צריך לראות מה יהיה הפרש הזמן בין האישור לבין תחילת הייצור ההמוני. גם שם עשוי לחזור הסיפור הרוסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה יש עדויות לעמידות לחיסון? לשפעת יש כיסוי די חלקי של החיסון ורמת מוטציות גבוהה יותר. האם שם יש תופעה ידועה של פיתוח עמידות לחיסון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שעשיתי קצת סלט מעמידות לאנטיביוטיקה אצל חיידקים ומוטציות אצל וירוסים. בכל אופן קצב מוטציות גבוה הוא סוג מסויים של חסינות לחיסון. אלמלא היו המוטציות חסינות לחיסון הטבעי, לא היה להן יתרון השרדותי והן לא היו מתפתחות. אני מפחד מהתנהגות שהיא טיפוסית לוירוסים מסוג קורונה שמאפשרת הדבקה חוזרת בתוך שבועות ספורים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |