בתשובה ליניב נעמן, 26/07/00 15:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אירופה עוברת בתקופה זו תהליך של איחוד המטבע. מאז נפילת הגוש הקומוניסטי, רוב הכלכלות בעולם הן וריאציות על שיטה כלכלית אחת והעקרונות אינם שונים בצורה מהותית. ישנן לא מעט חברות בינלאומיות ככה שהחזון הזה דווקא לא ממש בלתי אפשרי כמו שאתה טוען. אני לא רואה את הקשר בין ריבונות לאומית לכלכלה שאתה מציין, אנא פרט יותר. 2. העובדה ששני אנשים הם הודים אינה מספיקה כדי לגרום להם להרגיש קירבה. יש צורך ביותר מהתווית הזו. סממנים תרבותיים כמו שפה או קודים תרבותיים יצרו את קירבה המדברת בין פרט לפרט. אני לא חושב שיש באמת דבר כזה קירבה של אדם לכלל, ובודאי שלא בין פרט לעם. 3. העובדה ששני אנשים חולקים מערכות אזרחיות יוצרת ביניהם קשר. אני משער שכל עוד הביוב עובד פועל כשורה לא ממש מעניין אותך מי עוד משתמש בו אבל כשהוא עולה על גדותיו, אני בטוח שזה יעורר ביניכם אחווה ורעות. עניינים אדמיניסטרטיביים משפיעים על מהלך החיים הרבה יותר מהעניינים מדיניים (זו הסיבה שמפלגות מסוימות מיחסות למשרד הפנים את החשיבות שהן מיחסות). 4. כל הדברים הללו, כל עוד הם מתבצעים ברמה סבירה הם עניינים אדמיניסטרטיביים שנוגעים לאדם שחי במקום ונהנה או סובל מהם, ורק לו. כמו ההשקעה העירונית בסלילת מדרכות והיחס בין ההשקעה בתשתית הביוב להשקעה באמצעי התחבורה של פקידי העירייה. שינוי קו בגבול בין הרצליה לרמה"ש ערים יכול להעשיר את קופת אחת מהן בסכומים ניכרים שאם הם ינוצלו בחכמה יוכלו לשפר את רמת החיים של תושבי אותה עיר. אני לא רואה שום סיבה שאזרחי הרצליה או רמה"ש יזלזל בעניין הזה. מה גם שמערכת ניקוז פגומה, ביוב כושל, בורות בכביש וגורמים כאילו יכולים להשפיע באופן מעשי על חייו של תושב הרצליה יותר משליטה פלסטינית במזרח ירושלים. אני לא טוען שעניינים מוניציפליים הם העיקר ואדם צריך להקדיש את חייו לטיפול בהן. אני רק הייתי רוצה לחיות בעולם שבו עניינים כאילו מקבלים את המשקל שמגיע להם והעניינים הפחות רציונאליים שמונעים ע"י רגשות לאומיים או דתיים יקבלו הרבה פחות משקל. 5. האזרח הקטן (אני ממש שונא את הביטוי הזה) הוא אינו קוסמו'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. הכלכלה משפיע על גובה המיסים, ערך הכסף, דמי אבטלה, ריבית... דברים חשובים המשפיעים מאוד על חיינו. העיריה אומנם נותנת שירותים אבל לא בצורה כל כך מקיפה. 2. טוב, שפה שונה באמת אינה דוגמה טובה ובכל זאת יש קירבה גדולה בין פרט לכלל. בהמון מקרים תחוש קרבה לכלל ולרוב (או תמיד) בגלל סיבות רגשיות. אם זה על מגרש הכדורגל, הופעה חיה, הפגנה או אסון לאומי. זהות לאומית היא בהרבה מובנים משהו רגשי. 3. העניינים המנהליים משפיעים רק על הפרט ללא יחס לכלל. השיתוף, אם הוא מוליד אסון משפיע על הפרט עם יחס אל הכלל אבל זאת כתוצאה מהאסון וללא קשר ישיר לשיתוף. 4. הסכמת ששאלת הריבונות מאוד חשובה אבל לא מספיק חשובה כדי...מה? כדי לדרוש אותה? כדי להתעמק בה? בסוף תגובתך חזרת לויכוח שבין ימין ושמאל אבל לא על כך סובב הדיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להחזיר את הדיון לנקודה המקורית. אני טוען שבעולם שלנו עניינים רבים מושפעים מלאומיות של אנשים. אני רואה בזה עניין שלילי מכיוון שבמצב הנוכחי בני אדם נלחמים זה מול זה (בזירות שונות) במקום לשתף כוחות ולקדם את העולם כולו. אם המשאבים והמאמץ שמבוזבזים על הויכוח, למי ירושלים שייכת היו מנוצלים למטרות אחרות, מצבה של ירושלים היה יכול להיות טוב בהרבה. אני טוען שלפלסטיני תושב ירושלים וליהודי תושב ירושלים, צריכים להיות יותר אינטרסים משותפים מאשר ליהודי תושב ת''א ויהודי תושב ירושלים (ע''ע מערכת ביוב ותחבורה). אינני מתכחש לכך שיהודי מרגיש שותפות גורל עם יהודי אחר ולא עם שכנו הערבי ולהפך, אני פשוט רואה את ההעדפה הזו כעניין בעייתי. רגשות הם עניין סובייקטיבי. הבעיה היא לא עם הרגשות הלאומיים שלך אלא עם העובדה שהעולם מתנהל על פי עניינים רגשיים במקום עניינים פרקטיים. ברור לי שימני לא יכול להיות קוסמופוליטי מכיוון שתפיסה פוליטית ימנית מתבססת על לאומיות. לא כל שמאלני הוא קוסמופוליטי (הקו המנחה של השמאל הישראלי הוא אנחנו כאן הם שם. הפרדה לאומית שהיא דבר מנוגד לרעיון הקוסמופוליטי). אני גם לא טוען שבמצב הנוכחי באזור הנוכחי אדם יכול להיות קוסמופוליטי באמת. אבל אני מקווה שמתישהו בעתיד ניתן יהיה לממש אספקטים מסוימים מהתורה הזו בחיי היום יום. הויכוח שנגררנו אליו בנושא הפרקטי הוא עקר. לדעתי מבחינה תיאורטית ניתן ליצור צורת שלטון ושיטה כלכלית שבה המדינות משחקות תפקיד של מועצות מקומיות (או מדינות במובן הארה''בי של המילה). מעשית, אינני סבור שאזכה לראות עולם מאוחד שרותם את כל המשאבים שלו לעניין הפיכתו לטוב יותר עבור כל יושביו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם אידיאל הקוסמופוליטיות אין בעיה לחלק את י-ם ולכן אתה מאמץ אותו. מעבר לזאת הזהות הלאומית אינה משהו שאפשר בקלות להיפרד ממנו וגם לא נכון לעשות זאת, אלא בעולם דמיוני שבו כולם רוצים את טובתם של כולם וריבונות אינה משחקת תפקיד. אבל אידיאל שמתאים לעולם דמיוני אינו מתאים לאימוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. דעותיי הפוליטיות נובעות מהעקרונות שאני מאמין בהם ולא להפך. ב. כבר אמרתי בכמה הזדמנויות שאני לא רואה הקוסמופוליטיות כרעיון בר מימוש כיום. אבל אני רואה אותה כרעיון חיובי. ג. אני לא מסכים אתך שלאומיות היא דבר טוב. ואני חושב שזה הפער העיקרי בין הדעות שלנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |