בתשובה לאריק, 08/12/20 18:07
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729522
אז במסגרת "שקרים שסיפרתי לנתיניי בשעת לילה מאוחרת" - מישהו מסוגל להסביר איך בני ברק עם 5.7 חולים חדשים (פר-‏10k תושבים), 5% חיוביים ו-‏44% שינוי שיעור מאומתים, מקבלת ציון רמזור נמוך יותר מרמת השרון עם 4.8, 2% ו-‏15% בהתאמה?
____
הכל מתוך הדשבורד הרשמי של משרד הבריאות
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729530
לא לגמרי הבנתי את המספרים שלך. בכל אופן יש לי הרגשה שחוסר העיקביות בנוגע לצביעות ירוק עד אדום
עשוי לנבוע בעיקר מהבלגן בטיפול הממשלתי. אם הממוצע של נשאים ברמת השרון קרוב ל- 5 אחוז המצב שם לא הכי טוב, לכן אין הצדקה לצבוע אותה עכשיו בירוק.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729535
התבלבלת, בני ברק 5 אחוז, רמת השרון 2.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729537
מהו המיספר 4.8 ברמת השרון ?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729539
4.8 חולים חדשים ל-‏10,000 תושבים. זה הפרמטר שערכו הוא 5.7 בבני ברק.
(אני מניח שלמי שרוצה את המקור, הקישור היה ברור גם בלי ההיפרלינק שבטח כבר צורף פה לעייפה).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729575
בקשת הבהרה:

האם כוונתך : 4.8 פר 10000 ניבדקים חדשים שנימצאו חיוביים ?

האם המספר 10000 הוא מספר נכון ?
האם לא 1000 (במקום 10000) ? באחד הפירסומים שניכתב לאחרונה רק 0.4 אחוז מהניבדקים בתל אביב נימצאו נשאי קורונה. זה מספר קרוב מאוד ל- 4.8 מתוך אלף (שווה 0.48 אחוז).

איפה הלינק שהזכרת למיספר 4.8 ?
הייתי רוצה לראות עוד נתוני אחוזים בבדיקת נשאות (בדיקה ראשונה) בערים שאינן מהמיגזרים הסוררים. אם הנשאות שם פחות מ- 0.5 אחוז אין הצדקה להחמרות משמעותיות שם. 0.5 אחוז נשאים זה מספר שהמערכת הבריאותיות יכולה להכיל לאורך זמן.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729576
לינק - טבלה שנקראת "הרמזור".
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729577
יש ציון, צבע, צבע החלטת ממשלה. מזכיר לי ציורים שהילדים היו מביאים מהגן, והגננת היתה קורנת מאושר- תראה איזה יופי!

תכל'ס האוכלוסיה הערבית אחראית עכשיו לכמעט חצי מהמקרים הפעילים, יותר מפי שניים מחלקם באוכלוסיה, ולאור שיעור החיוביים הגבוה יתכן אף יותר. במפתיע שיעור המקרים הפעילים באוכלוסיה בבני ברק ומודיעין עילית אפילו טיפונת מתחת לממוצע הערים החילוניות. אמנם שיעור החיוביים בערים החרדיות (4-5%) לעומת הערים החילוניות (2-3%) מעלה חשד, אבל הישובים הערביים הם אלו שמככבים - 11% חיוביים בנצרת 11% באום אל פחם, 13% בטמרה, 9% בשפרעם, 10% בסכנין, 15% במג'ד אל כרום, 18% במג'ד אל שמס, 11% בדאלית אל כרמל ועספיה, רק 7% בטייבה ו 5% ברהט. רק 4% ברמלה ולוד. אבל 7% בירושלים, עם 2950 מקרים פעילים (לעומת 499 בת"א) יש בה 17% מסך המקרים בארץ.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729578
"במפתיע" - אני מופתע שאתה עדיין מופתע.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729579
בקטנה. אלמלא השפעה (ולו חלקית) של חיסון העדר שם, כנראה שגם הם היו בצמרת. אבל בפועל גם אם אתה מתקנן לפי שיעור החיוביים, המצב שם לא גרוע כמו בישובים הערביים וירושלים.
ואנחנו עדיין במזג אוויר יוצא מהכלל, אנשים לא מסתגרים‏1 ונראה לי שזה ממתן את מקדם ההדבקה.

__________
1 היום נסעתי באוטובוס זעיר. החלונות היו סגורים והמזגן פעל. פתחתי את החלונות בסביבתי ונשמתי אוויר מבחוץ. בקור וגשם זה היה עלול להיות יותר בעייתי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729674
אז מסתבר שהמצב שם דוקא כן גרוע, גם יחסית לירושלים.
בבקשה אל תהיה מופתע שוב.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729774
בשבוע שעבר, המושג "חיסון עדר" קבל עבורי משמעות נוספת וחדשה. לפני שקופ"ח חסנה אפילו אדם אחד, לפני שהפרסונל הרפואי התחסן, כאשר הקופות עדיין לא יודעות כמה והיכן יחסנו, כבר מהרה הקופה להזמין אותי להרשם לחיסון בטלפון או באינטרנט.
יכולים להיות לכך 2 סיבות רציונליות:
א. ניסיון לאמוד את הביקושים.
ב. ניסיון להטביע את קולם של מתנגדי החיסון ע"י נהירה המונית של עדר הישראלי החטפן.
שתי הסיבות כאמור רציונליות, אלא שאני מתיחס בעויינות למי שמתייחס אלי כאל עדר. אני מניח שאחכה עד שמחלות הילדות של מבצע החיסון ישככו והלחץ על האשנבים ירגע ואז ארשם.
שאלה שאפשר לשאול היא מה יקרה אם דוקא מחר אדבק בקורונה ואילו הישראלי החטפן שהזדרז ונרשם, ישרוד גם את הפרעה הזה? ובכן אני מניח שזו לא ממש שאלה ריאליסטית. בלאו הכי לוקח כמה שבועות עד שהנגדנים מסתדרים (כמדומני חודש וחצי עד לכיסוי מרבי), כך שגם מי שהתחסן נתון בסיכון מסויים. שנית, גם ההתקהלות בעדר של חטפנים היא סיכון בהדבקה לא מבוטל. בסופו של דבר, עדיף לא להיות חוכמולוג שלא מתחסן ולא חטפן לחוץ שמכלה את עצביו במאבק על מקומו בתור. עדיף להרגע, לקוות שגם תורנו יגיע ולא לחלק מתנות ושבחים לאנשים שמתיחסים אליך כאל בהמה בעדר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729775
כבר הזריקה הראשונה מורידה את ההסתברות להידבק בצורה משמעותית. כלומר: אתה מתחיל להרוויח בצורה משמעותית כבר לאחר שבוע.

עדיף להירשם כבר עכשיו ולראות מתי יש תור. בעל מקרה בקופת חולים לא יזמנו יותר אנשים ממה שהם יכולים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729776
>> כבר הזריקה הראשונה מורידה את ההסתברות להידבק בצורה משמעותית. כלומר: אתה מתחיל להרוויח בצורה משמעותית כבר לאחר שבוע.

בהחלט. אני התרשמתי מאד מהגרף הזה (מדובר בתוצאות הניסוי של פייזר). תוך פחות משבועיים מהחיסון הראשון מושגת האטה דרסטית בקצב ההידבקות אצל מקבלי החיסון האמיתי, ובקבוצת הפלצבו נמשכת עלייה לינארית.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729777
האם בתוצאות הניסוי יש התיחסות לשאלה של בני אדם עם בעיות במערכת החיסון?
ישנה שאלה שלא ראיתי עד עתה תשובה טובה לה? מי הם אלו הנםגעים קשה מן הקורונה? (התשובות המקובלות של קבוצות סיכון הן קורלציות ולא תשובות דטרמיניסטיות). אני יכול לחשוב על שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא אנשים עם מעט רזרבות באחת המערכות החיוניות. לפני שהמערכת החיסונית מצריכה להתארגן, הוירוס מצליח לגרום נזקים בלתי הפיכים, כך שהגוף לא יכול להתאושש. האפשרות השנייה היא אנשים שמערכת החיסון עצמה פגומה אצלם.
היות והחיסונים משתמשים במערכת החיסון הטבעית כדי ליצור את הנגדנים, נראה כי אצל האנשים עם בעיות במערכת החיסון, החיסון לא יעבוד והם יצטרכו להסתמך על חיסון העדר.
אני חושב שאין זה הגיוני לדרוש מחברות שהימרו על כל כך הרבה כסף, לנסות את החיסון על מאותגרי חיסון. בפרט שהחיסון עשוי להציל את חייהם, גם אם לא יחוסנו. בכל זאת מעניין אם החברות לקחו את הסיכון ושיתפו גם נסיינים כאלו?
תמיד מותר לקוות שהתמונה קצת יותר מורכבת ממה שתארתי וגם מאותגרי החיסון עשויים להפיק תועלת מן החיסון.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729778
"נראה כי אצל האנשים עם בעיות במערכת החיסון, החיסון לא יעבוד"

אני לא מבין את ה"נראה" הזה. אנשים רבים הם עם פגיעה או דיכוי במערכת החיסונית, אבל כמעט לכולם היא עובדת ולו חלקית, אחרת אני מניח מתים כמעט מייד. למשל, מושתלי איברים לוקחים תרופות שמטרתן לדכא את המערכת; אני לא יודע בדיוק איזה חלקים מדוכאים וכמה, אבל כן יודע שמומלץ להם לא לקבל חיסונים של חידקים ונגיפים מוחלשים, ומומלץ להם בכל לשון של המלצה כן לקבל חיסונים של מומתים. משמע, סומכים על המערכת החיסונית שלהם שהיא יודעת בכל זאת לזהות פתוגנים ולייצר נוגדנים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729781
למען האמת, זו הסיבה שה"נראה" הופיעה שמה.
לא חשבתי על העניין של נגיף מומת/מוחלש (מדוע שהוא יזיק להם יותר? האם אינו אמור להיות בלתי מזיק גם עבורם?), אבל חשבתי על תפוקה חלקית של מערכת החיסון. אם החיסון יעודד יצירת נגדנים אצלם, יהיו להם פחות נגדנים מאדם בריא, אבל יותר ממה שהיה להם בלי החיסון. כאן הגענו לרזולוציות הדורשות ידע של מומחה ולא בטוח שלהם יש תשובה.
מצד אחד, יש כאן בעיה נוספת של עידוד פיתוח עמידות נגיפית. מצד שני, יתכן שהבעייה המקורית בחסינות היא בכלל ב-RNA ואז החיסון בכלל עוקף אותה? אם מישהו יודע, אדרבא שישכיל אותנו.
בכל מקרה, גם התפיסה הפסימית שלי, אומרת שכדאי להתחסן. אנו חיים בעולם מלא אי ודאות ואני מעדיף לחיות בו בעיניים פקוחות ולא סומות. האמונה במנהיגים שאומרים לך שהחיסונים יהפכו את כיוון הזמן של אופק הארועים, אינה שונה במהותה מן האמונה במנהיגים שמייעצים לך לשתות אקונומיקה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729779
אתה קצת השלמת את מה שכתבתי באופן לא נכון.
אני יודע שקופות החולים הכינו תוכניות מגירה לחיסון אבל בין תכנן לעשה, ת"ק פרסה. אני לא חושב שמישהו יכול להבטיח לך תור.
בפועל הם פשוט קראו לך לבקש תור בטלפון, באתר או באפליקציה. לכן, מן הסתם היו כאלו זריזים שחפשו את האפליקציה עוד לפני שנפתחה וכו'.
מאחר ואני סובל מ:
א. ל"ד גבוהה
ב. חוסר סבלנות לטלפונים, מוקדנים ואפליקציות
חשבתי שהעסק הזה יסכן את בריאותי עוד יותר מהקורונה. מה יקרה אם אמתין בסבלנות שבוע או אפילו שבועיים ואז ארשם? לדעתי לפחות מערכת הרישום תהיה יותר מסודרת מעכשיו.

אני לא רוצה לקפוץ בדלת האחורית על עגלתם של אלרמיסטים למיניהם. אבל הודיתי והתוודיתי שאני לא מאמין בחיסונים ובפתרונות טכנולוגיים באופן סיסטמטי ולא בגלל בעיה כזאת או אחרת, או ידע אישי כלשהו. אני חושב שהקורונה אישרה באופן מוחלט את מה שג'ארד דיאמונד כתב לפני שנים: לאנושות קשה מאד להשתנות ונסיבות קריטיות לא משנות את זה. למדינאים הרבה יותר קשה לגרום לאנשים להוליד פחות ילדים, להפסיק לזרוע CO באטמוספירה כדי לראות 22 חוליגנים רצים אחר כדור מסמרטוטים במילנו או להפסיק לזלול בפרהסיא בחברת מאות אנשים שהם לא מכירים. יותר קל להם לתת להם תרופה כימית כלשהי או להזריק להם משהו שיעביר את הבעיה ממקום אחד למקום שני.
אני מנחש שההשפעה הכוללת של החיסונים תהיה הרבה פחות דרסטית ממה שמשערים. הצורך האמיתי במסיכות ובפחות התקהלויות המוניות לא יפחת. הבעיה תהיה שבהתחשב בשאיפה הנאיבית של ההמון לחזל"ש ובהבטחות המפליגות של מנהיגינו הנבחרים מעם, יהיה זה למעשה בלתי אפשרי להמשיך בהם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729780
אני מברך אותך על האלטרואיזם. על כך שאתה לא מעוניין להיפטר מהמגבלות שחלות עליך (המסכה המעצבנת וכל השאר). אני רק מקווה שיהיו עוד כמה מליונים כמוך כדי שהתור שלי יוקדם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729782
מי אמר שאני לא מעוניין? אני הייתי שמח לראות שוב את מילאנו, את נפולי ואת סיציליה, לא פחות ממך או כל אחד אחר. אני פשוט מאמין שהמשך קיומה של הציביליזציה גם הוא דבר חשוב.
בכל אופן, אם אין לך
א. ל"ד גבוה
ב. חוסר סבלנות לגאדג'טים, מוקדניות ואפליקציות
מן הסתם תחיה יותר ממני גם ללא קורונה ואין לך שום צורך לגזול ממני את התור המסופק שלי לחיסון.
איני בעד חבישת מסיכות ובידוד חברתי, אלא במקרה שיש צורך בכך.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729797
אני מתקשה להבין את הרתיעה שלך מהורדת יישומון שמאפשר לך לקבוע תור לחיסון, או לבקש ממישהו ממכריך אינו סובל מאוורסיה דומה לעשות זאת עבורך. כל התהליך כולל הורדה והתקנה של היישומון לוקח דקות ספורות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729809
תנוח דעתך. יש לי את היישומון של כללית, כבר שנים ואני אפילו מזמין בו את התרופות הקבועות שאני נוטל. לא הכרזתי על חרם על החיסון ולא ויתרתי על התור שלי אלא למיני חטפנים וקומבינטורים שממילא אינם שואלים ממני רשות.
אני פיתחתי פשוט תיעוב כלפי אלה המכריחים אותך שוב ושוב למלא את אותם פרטים וטפסים כאשר במקרים רבים אתה מקבל תמורתם כלום או שווה כלום.
איני רואה סיבה מיוחדת לבזבז שעה על חיפושים ברשת או בטלפון כדי לקבל תור לעוד שבועיים, שיזכה אותי בזכות להצטופף עם עוד מאות נשאים פוטנציאליים של קורונה מכל הוורסיות, במרפאת זבולון, כדי לקבל חיסון שאו שכבר שילמתי עליו או שעוד אשלם בעתיד.
אני מקווה שבעוד שבוע שבועיים התהליך יכנס קצת לרוטינה ואוכל לקבל את אותו דבר בערך במחיר מופחת (מבחינת זמן ועצבים).
במילא עד שיגמרו לחסן את כל האוכלוסיה, יתכן שיהיה צורך להתחיל את כל הסבב מחדש.
אני לא מציע להכנס להתקפי עצבים, אקסטזה, אופוריה או אכזבה, בשל משהו שהולך להפוך לשגרת חיים כמו חיסוני שפעת. וגם זה רק במקרה שיתברר שהם מועילים איכשהו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729811
''איני רואה סיבה מיוחדת לבזבז שעה על חיפושים ברשת'' - מסכים בהחלט אלא שכאמור לעיל האפליקציה של הכללית מאפשרת לך להזמין תור תוך שתי דקות ברוטו. המידע היחיד שהם מבקשים הוא זה שמאפשר לך להפעיל את הישומון (ת''ז או טביעת אצבע או מה שלא יהיה).

מה שיקרה בעוד שבועיים לא ברור, אבל אם עד אז יפתחו את החיסון לכל האוכלוסייה אפשר לצפות להרעה, לא הטבה, במצב.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729813
טוב. שכנעת אותי.
אבל תן לי לחכות לפחות כמה ימים. בינתיים חוץ מדיבורים ותעלולי שיווק, לא ראיתי תהליך מסודר של חיסון בתחנות חיסון כפי שתואר בתקשורת. אני רואה כל מיני סלבים מתחסנים בבתי החולים. מה קשור לקופות החולים? אמרו לך כבר היכן יתבצע החיסון? קצת חשוד לי שכל התורים הללו רשומים על קרח. בוא נראה שהחיסון מתחיל ואז נרשם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729796
התור שהצלחתי לקבוע היום בכללית: 8/2/21. במכבי המצב יותר טוב, חברים שלי קיבלו תור לעוד כשבועיים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729820
בפוזיציה שלי המצב קשה יותר: אם אני מבין נכון הם בינתיים מחסנים רק לפי גיל, ולא לפי סיכון.

שירו איתי ביחד שיר חדש על קוביד 19:

כל העולם פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
צעירים זייפו ת'גיל.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729825
אני מקווה שבמהרה יצליחו להתגבר איכשהו על הקושי בהגדרת קריטריונים שמכילים יותר מפרמטר אחד. ראיתי בטלוויזיה ראיון קצר ונוגע ללב עם מושתל ריאה שסיפר שתשעה מתוך שלושה עשר מושתלים שנדבקו מתו מהמחלה, אבל זה לא מסייע לו לקבל חיסון כי הוא לא הגיע לגיל הנכסף.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729821
כנראה שיש היענות רבה של הציבור, וזה טוב.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729823
ניסיתי לבדוק את המצב בכללית היום. אכן במרפאות בחיפה ובקרית ביאליק ניתן להזמין תור רק ב 8 בפברואר אבל נוספה עכשיו מרפאה שלישית בשפרעם ושם ניתן להזמין תור עוד השבוע. אני כנראה יכול לראות רק מרפאות באזור הצפון שבהן ניתן לקבל את החיסון. אולי גם באזור מגוריך צצות מרפאות חדשות שאפשר בהן להקדים את התור.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729824
תודה, אבל לא נראה לי שאצא לציד מרפאות. התור שקיבלתי, אגב, אינו בעיר מגורי אלא בעיר שכנה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729826
אני דווקא עוסק מידי כמה שנים ב''ציד'' מסוג זה, כשאני זקוק לרופא מומחה. המערכת מאפשרת להגיע לרופאים מומחים בכל הארץ. לפעמים, כשאני נזקק, למשל, לאורטופד, והתורים במקום מגויי מאד רחוקים, אני מוצא תור, בדרך כלל באותו יום, או יום למחרת בחיפה או אולי בקרית טבעון. זה לא ממש ''רחוק''. אני הרי לא צריך להגיע לשם ברגל.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729827
מה שהזכיר לי ששמעתי (בערוץ 20 כמובן ולא בשום ערוץ תקשורת אחר) שלפי פרסום של "בלומברג", מערכת הבריאות (הקורסת כידוע) בארץ נמצאת במקום החמישי בעולם מבחינת יעילותה. זה יוצא לפני כל מדינות אירופה, ומקדימות אותה רק ארצות במזרח הרחוק: טייוון דרום קוריאה הונג קונג, ומן הסתם עוד אחת ששכחתי.
בפרסום הקודם של בלומברג, שהיה לפני עידן הקורונה, ישראל הייתה במקום השלישי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729832
מערכת הבריאות שלנו אכן יוצאת מהכלל. זה נובע מאנשים ממש טובים שעובדים שם מתוך שליחות, וממערכת קופות החולים הסוציאליסטית שחיים רמון לא הצליח להשמיד.
וטוב שהמלה שבלומברג בחר היתה "יעילה". היא עובדת בתפוקה מאוד גבוהה כי התשתית שלה ממש קטנה - חסרים בתי חולים‏1, אחיות‏2, וציוד‏3. בכל זאת השירות שלה טוב מאוד.

______________
1 בישראל 2.2 מיטות אשפוז ל 1000 נפש לעומת ממוצע ב OECD של 3.6 (אם סופרים גם את מוסדות בריאות הנפש, מחלות ממושכות ושיקום מגיעים ל 3.0 מיטות לאלף נפש בארץ לעומת 4.7 ממוצע OECD)
2 בישראל 5.0 אחיות ל 1000 נפש לעומת ממוצע OECD של 9.3
3 בישראל 4.9 מכשירי MRI למיליון תושבים לעומת 15.8 למיליון בממוצע OECD, ו 9.7 מכשירי CT למיליון נפש לעומת ממוצע OECD של 24.7. בערך שליש. אצלנו מפעילים אותם בשתי משמרות, ומספר הסריקות פר מכשיר כפול מאשר ממוצע OECD, ועדיין יש תור ארוך.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729834
______
ב/דב - נתונים זה לחמוצים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729835
OECD: ישראל משקיעה מעט מאוד בבריאות, אבל תוצאותיה מהטובות במערב
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729837
במקור שהבאת בהשוואה של ההשקעה במערכת הבריאות של ישראל ומדינות אחרות ב OECD אכן בישראל ההשקעה היא חלק קטן יותר של התמ"ג. אבל לא מדובר בהבדל דרמטי אלא במעט פחות. היות שהתוצאות הן דווקא טובות יותר מאשר במדינות האלה, המסקנה היא שההשקעה מספקת ואופטימלית, ואולי ראוי להשקיע את הכסף הזה בנושאים חשובים אחרים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729844
יש שני חלקים להשקעה בבריאות כחלק מהתמ"ג. האחד פרטי והשני ממשלתי.
בישראל החלק הממשלתי קטן מאוד, והפרטי סוגר חלק מהפער מול ה OECD.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729845
לא שאנחנו צריכים להגיע לממוצע- האוכלוסיה שלנו צעירה בהרבה, יש לנו קצת פחות השמנת יתר וסוכרת (אם כי בילדים יש לנו כבר יותר השמנת יתר, ובעתיד כנראה נצטרך להשקיע יותר), ומשמעותית פחות אלכוהוליזם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729838
כתבתי באחת מתגובותיי האחרונות (איני מוצא אותה כרגע) שאצל החמוצים אם הםרואים איזו הצלחה של ישראל הם מייחסים אותה לפקידים, ואם רואים כישלון מייחסים אותו לנתניהו, ובדבריך אתה מדגים היטב את הרעיון הזה.
איני חושב שהמצב של פעם שבו הייתה קופת חולים אחת לבעלי פנקס אדום היה מצב יותר טוב. אני מכיר רבים שמספרים לי איך בילדותם לא היה להם בכלל ביטוח בריאות‏1 משום שהאב היה נניח בעל מכולת או דומה ולא היה לו הפנקס הזה.
איני יודע, אגב, מה זה "מערכת קופות החולים הסוציאליסטית". בתחילה הייתה רק קופת חולים הסוציאליסטית של ההסתדרות, והאחרות שקמו אחר כך, מכבי או לאומית, לא היו עד כמה שזכור לי "סוציאליסטיות".

1 הורי היו מפאיניקים, היה להם הפנקס האדום, וקבלנו שירות של קופת חולים של ההסתדרות. עד כמה שאני זוכר מילדותי זה היה שירות מחורבן לעילא ולעילא. אין בכלל מה להשוות לשרות של קופת חולים כללית, שנשארת חבר בה מאז, היום.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729846
כל קופות החולים הן סוציאליסטיות. שיטת התשלום פר משפחה מסבסדת משפחות מרובות ילדים, הצעירים והבריאים מסבסדים את הזקנים והחולים. הצד השני של הקשת הוא השיטה האמריקאית.
כל קופות החולים נוסדו לפני קום המדינה. הצעירה בהן- מכבי- החלה לפעול ב 1941.
ההסתדרות הכללית הפכה להיות מסואבת, וקופת החולים שלה הלכה והתדרדרה, כי לא התנהלה תקציבית באופן עצמאי. האחרות היו אז איכותיות בהרבה. הניתוק מההסתדרות עשה לה טוב. התחרות בין קופות החולים בעשרים השנה האחרונות הביאה לשיפור השירות בכולן.
העליות הרוסיות בשנות השבעים והתשעים הביאו לארץ כמות אדירה של רופאים. בזכותן אין מחסור ברופאים עד היום.
אבל היום הגיל הממוצע של רופא בארץ הוא מאוד גבוה, ועם הפרישה של המחזור הגדול של שנות התשעים נהיה במחסור גדול. בינתיים אנחנו נהנים גם מכמות נאה של רופאים וגם מהיותם בעלי ניסיון. לדעתי ניסיון הוא התכונה החשובה ביותר במקצוע הזה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729850
לגבי קופת חולים "מכבי" באמת חדשת לי בכך שספרת שנוסדה לפני קום המדינה, וזה סתר לי סיפורים רבים של אנשים (אגב, לאחרונה גם שפטל) שסיפרו שבביתם לא היה ביטוח בריאות משום שלא היו חברי הסתדרות. אבל מקריאת הערך הזה בויקיפדיה ראיתי שאין סתירה. אמנם הקופה הוקמה לפני קום המדינה אבל הייתה קטנה עם עשרה רופאים בלבד בתחילה, ובוודאי שלא יכלה לספק שירותים לכל אלה שלא היו חברי הסתדרות. גידול משמעותי שם לפי ויקיפדיה היה רק בשנת 1977.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729851
אני מבין שאתה לא יכול להתעלם אפילו מכזב אחד מתוך כל הכזבים שמפיץ השלטון הנוכחי כדי לחשוף את מעלליהם של המנוולים שהקימו את המדינה הזו.
לעניין הפנקס האדום אין שום קשר עם קום המדינה. גם קופ"ח לאומית קמה ב-‏1933. שנה אח"כ היא התקשרה עם הסתדרות העובדים הלאומית שהוקמה ע"י הרויזיוניסטים, כאשר פרשו מן ההסתדרות הכללית. היא ממש לא היתה סוציאליסטית. אאז"ן היא גם לא היתה כל כך קטנה כמו היום. הקופות האחרות לא יכלו להתחרות בגידול של הכללית בתקופת המונופול של שלטון השמאל וההסתדרות.
כהרגלם, מקורותיך מערבבים את העובדות כדי לקבל את הנאראטיב הרצוי להם. גרעין האמת של העלילה שלך הוא בקשר הגורדי בין קופ"ח הכללית לבין ההסתדרות הכללית שהקימה אותה. הפנקס האדום היה פנקס חבר בהסתדרות שהיה בו זמנית גם אישור לחברות בקופ"ח הכללית. קשה לבוא בטענות לכללית על כך שספקה שירות רק לחברים בה ולמעשה הטענות בכלל לא היו בעניין זה. הטענות שהתערבבו לך בנאראטיב, היו טענות של אנשים שלא הצליחו למצוא עבודה בגלל הדומיננטיות של משק העובדים ובגלל שלא היו חברי הסתדרות (הפנקס האדום).
היה סיפור אחר של רופאים שפוטרו מקופ"ח הכללית בגלל שלא היו חברי הסתדרות (וזו היתה אחת הסיבות להקמת קופ"ח לאומית).
מן הסתם דמי החבר בהסתדרות הכללית, לא היו שונים הרבה מדמי החבר בקופות האחרות ומכיוון שהכללית הקימה ורכשה בתי חולים רק בשנים מאוחרות, קבלת טיפול רפואי לא היתה בעיה מרכזית של מי שלא רצו להיות חברי הסתדרות. אבל אם אפשר להשחיר את פניה של מדינת ישראל לפני שנגאלה ע"י כוחות הימין, באמצעות עובדות מבולבלות וסיפורים מפוקפקים, מדוע לוותר על התענוג?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729853
בעצם, אני זוכר כרגע את כל אלה שסיפרו על כך שהיו ללא ביטוח רפואי למשפחתם בגלל שלא היו חברים בהסתדרות. האחד הוא חבר וותיק לעבודה, שאביו היה רצף במקצועו, אבל כיוון שהיה רוויזיוניסט לא הסכים להצטרף להסתדרות למרות לחצים שהופעלו עליו ואפילו ניסיונות אלימים למנוע ממנו את פרנסתו. השני מישהו שהייתי פוגש במלתחה בבריכה, אדם משכיל (תואר שני במדעי המדינה) מורה בעברו, שסיפר על כך שלאביו הייתה חנות מכולת, ועקב כך שלא היה חבר הסתדרות לא היה למשפחת ביטוח רפואי. השלישי שכן מדירה קודמת (וזה אומר שמדובר בסיפור מלפני יותר משלושים שנה) בדיוק עם סיפור דומה. ולאחרונה שמעתי את שפטל מספר על בית אביו שאף הוא היה רוויזיוניסט שלא היה חבר הסתדרות, ולמשפחתם לא היה ביטוח רפואי. ברור שאין מדובר ב"כזב שמפיץ השלטון המקומי"‏1, שאיני יכול להתעלם ממנו, וכבר היו לי לזרא כל האשמותיך אותי לפיהם אני קורא דפי מסרים של השלטון וכו'. לספר לך על החתול כבר נמאס לי, וזה גם לא עוזר, ולכן אם תמשיך בכך פשוט אצרפך לקבוצת השניים ואתעלם למדבריך.
בכל מקרה הסיפור על קופות החולים הוא נושא שולי שבא עקב כך שאריק לא מוכן לתת קרדיט לממשלה על המצב הטוב של הרפואה הציבורית אצלנו, ובמקום זה מתרץ את המצב הטוב בסיבות אחרות, בעוד שאין לי ספק שלו מדד בלומברג היה מציב את מערכת הבריאות הציבורית שלנו באחד המקומות האחרונים וגם היה ברור לכל שהמערכת הזאת לא נותנת שרות טוב, וגם נכשלה במבחן הקורונה, אצבעו המאשימה הייתה מופנית אל הממשלה, מבלי לחפש כל מיני סיפורים מן העבר.

1 אולי למעט שפטל שאפשר לראות בו איזה דובר של "השלטון המקומי", אך אין שום סיבה שלא אאמין לסיפור האישי שלו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729870
הבעיות האלו נפתרו רק ע''י חוק הבריאות הממלכתי, כאשר נותק הקשר בין קופ''ח הכללית לבין ההסתדרות. עד אז לא חייבו אפאחד בביטוח רפואי.
א. צריך להבדיל בין ביטוח רפואי לטיפול רפואי. למיטב ידיעתי, רבים מן הרופאים המטפלים במבוטחי מכבי ולאומית הם בכלל עצמאייים שיש להם הסדר עם הקופות האלו. אני חושב שזה המצב עד היום. הם יכולים לטפל בכל אחד. הבעיה היא בתשלום.
ב. מן הסתם זכור לך שהיו מאות אלפי אנשי חירות ומח''ל שהיו חברי ההסתדרות הכללית והיתה סיעה גדולה למדי שייצגה אותם. אף אחד לא הכריח אותם להיות סוציאליסטים או להצביע מפא''י.
ג. למי שלא רצה להיות חבר הסתדרות, בפרט אם גרו ביישוב בו היתה רק קופ''ח כללית (והיו לא מעט כאלו ודוקא בפריפריה, ביישובי ספר ובמגזר הערבי) יכלה להיות בעיה.

הדבר משול למי שמתגורר ביישוב מרוחק שיש בו רק סניף סופרמרקט ומסרב לקנות בסופרמרקטים. מתברר שכאשר מדובר בשנואי נפשך מן השמאל, אתה חמוץ לא קטן בעצמך.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729899
אני מציע לך גם לוודא את גרסתך עם שפטל. אם למשפחת שפטל, תושבי צפון ת"א לא היה ביטוח רפואי אחרי 49, זה לא היה בגלל ההסתדרות (אולי בגלל מצב כלכלי). להוריו של שפטל, לא היתה שום בעיה לשלוח אותו לבית החינוך לילדי עובדים ע"ש א"ד גורדון שלגמרי היה שייך להסתדרות הכללית. מצד שני אין חוק המחייב אנשים לעקביות אידיאולוגית.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729839
כנראה גם חברות התקשורת היום, מתפקדות היטב ובזול בגלל שהם שריד לטלפונים של מזרד הדואר הזכור לטוב, כשהיה צריך לחכות שנים רבות לטלפון. . .
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729847
אני מבקש שתפסיק ליחס לי אג'נדה.
אני לא כותב את התגובות שלי עם אג'נדה.
הפוסל- במומו פוסל.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729849
אבל מה לעשות? האג'נדה קופצת, והיא נמצאת כבר בשורה הראשונה שבה בחרת לפתוח את הפתיל:

"מערכת הבריאות שלנו אכן יוצאת מהכלל. זה נובע מאנשים ממש טובים שעובדים שם מתוך שליחות, וממערכת קופות החולים הסוציאליסטית שחיים רמון לא הצליח להשמיד."

בניגוד לביקורת המצויה של החמוצים שמדובר במערכת קורסת, לנוכח הציון הטוב שהיא מקבלת מבחוץ שאי אפשר להכחיש אותו, אתה בוחר להסכים, אבל "שוכח" לשבח את המרכיב אולי הכי חשוב בסיבות לציון הטוב, ומעדיף לשבח את הממשלות הסוציאליסטיות של פעם, שאת מעשי ידיהן "חיים רמון ללא הצליח להשמיד". . .
אולי אתה לא חש שאתה כותב מתוך אג'נדה, אבל אתה פשוט לא יכול להילחם בכך.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729852
ככל שאני יודע הפעם האחרונה שהממשלה עשתה צעד משמעותי בתחום הבריאות היה הרפורמה של חיים רמון עם החלת מס בריאות במקום דמי חבר לקופות.

אני אשמח אם תפנה אותי לצעד משמעותי בתחום הבריאות שעשו ממשלות ישראל מאז 1996.

כמה בתי חולים הוקמו?
אחד. בית החולים של אסותא באשדוד החל לפעול ב 2017. לפני זה הוקמו וולפסון ב 1980 וכרמל ב 1976.
ב 2002 נחקק חוק מיוחד להקמתו, והמכרז יצא לדרך ב 2011. באשדוד כבר היה בית חולים גדול (קפלן) והקמת בית חולים באשדוד דווקא תוארה על ידי החמוצים כמתנה לליצמן.
בית החולים החדש בבאר שבע יחל לפעול בעוד 15-20 שנה. סורוקה כבר עכשיו מתקשה לעמוד בעומס.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729854
אין שום סיבה לחשוב שהממשלה הקימה פחות בתי חולים מהדרוש. לא צריך להציף את המדינה בבתי חולים אם אין צורך. איני יכול למצוא כרגע מקור לכך, אך אני זוכר מאיזה שהוא מקום שבעשור האחרון תקציב הבריאות גדל פי שניים. בוודאי שהיא עשתה. ההערכות הטובות שמקבלת מערכת הבריאות בשנים האחרונות מגורמי חוץ אינן יכולות לבוא ללא מעשים של הממשלה. זה לא יכול להיות בגלל איזו קופת חולים נפלאה (שאני זוכר אותה דווקא לרעה) מלפני עשרות שנים, וגם לא בגלל איזו השגחה עליונה, שאני מבין שאתה לא מאמין בה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729856
>> ההערכות הטובות שמקבלת מערכת הבריאות בשנים האחרונות מגורמי חוץ אינן יכולות לבוא ללא מעשים של הממשלה.

אז תראה לי מעשה כזה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729857
הגדלת תקציבי הבריאות. הגדלת המרכזים הרפואיים שמתבטאים למשל במבנים חדשים שראיתי בתקופה האחרונה בעיני במתחמים של המרכזים הרפואיים רמב''ם, העמק, ומעט קודם גם איכילוב. אלה רק דוגמאות. אני בטוח שיש הרבה יותר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729859
האם תקציב הבריאות פר נפש גדל, ממתי עד מתי, ובכמה?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729861
ראיתי עכשיו באיזה שהוא מקום דיווח על גידול בתקציב שמתבטא באחוז מהתמג"ג, ואם זה מאד חשוב לך אחפש את המקור הזה שוב‏1. כיוון שגם התמ"ג גדל בשנים האחרונות גידול של אחוז מהתמ"ג הוא גידול משמעותי.

1 אבל לא עכשיו כי אני יוצא לאיזו צעידה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729862
מצאתי בשבילך
ההוצאה הציבורית הריאלית לנפש ירדה בחדות מ 96' עד 04', עלתה מ 05' בעקביות, אבל עברה את רמתה מ 96' רק ב 2015.
העליה מ 96' עד היום זניחה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729865
אגב, האוכלוסיה בארץ הולכת ומזדקנת. חלקם של בני 65+ מהאוכלוסיה גדל מ 10% בשנת 2000 ל 11.8% בשנת 2018.
חלקם של בני 75+ גדל עוד יותר. מ 3.8% מהאוכלוסיה בשנות התשעים ל 4.8% מהאוכלוסיה ב 2018, והוא ימשיך לגדול.

מערכת הבריאות בארץ טובה מאוד. כדי שתמשיך להיות כזו חייבים להכשיר אחיות‏1 ורופאים‏2.
הממשלה היא זו שצריכה לתכנן קדימה. אנחנו לא הסינים שבונים בית חולים מהיסוד ב 12 יום. אצלנו זה לוקח 20 שנה.
לצערי אני לא רואה תכנון קדימה כבר הרבה זמן. לא בתחבורה (כבר ב 2007 היה ידוע שמסילה רביעית באיילון נחוצה כמו אוויר לנשימה), לא בבריאות (בית החולים בבאר שבע ייפתח בעוד 15 שנה), לא בחינוך (הציונים של ילדי ישראל במבחנים ההשוואתיים הולכים ויורדים). לא בתשתיות (הצפות כל חורף), לא באנרגיה (מתווה הגז).
אנחנו טובים מאוד באלתורי חירום. להביא את הסופר טנקר לשריפה בכרמל, להביא חיסונים מהמנכ"ל היהודי. זו מורשת היחידה. לא רק נתניהו, גם שרון (הקרוואנים לעולים החדשים). בתכנון לטווח ארוך הרבה פחות. ההחלטה האסטרטגית של ממשלת אולמרט ב 2007 לעצור את שווק הקרקעות באזורי ביקוש כדי לעודד את הפריפריה התניעה את עליית מחירי הדיור בעשור שעבר‏3, ואף ממשלה מאז לא הצליחה לעצור את הדהרה שלהם על ידי הגדלת ההיצע. הפתרונות כולם היו מסוג כיבוי שריפות.

____________
1 שכבר במחסור, אבל ההכשרה שלהן לא ארוכה מדי.
2 שלא במחסור, אבל מזדקנים והמחסור יווצר עוד כמה שנים, וההכשרה שלהם ארוכה מאוד.
3 היו גורמים חשובים נוספים, אבל זו היתה יריית הפתיחה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729872
בקיצור, על כך שיש לנו היום מערכת בריאות‏1 טובה שגם עומדת יפה במשבר הקורונה, אנו צריכים להודות לממשלת נתניהו, בין השאר בשל הגדלת המימון בשנים האחרונות, כפי שרואים בגרף שאתה עצמך הבאת, ולא צריך לחפש רופאים בוגרי ברית המועצות כדי למצוא הסברים אחרים. פשוט קשה לך לומר את המובן מאליו.
אם בעתיד מערכת הבריאות תדרדר בשל חוסר תכנון, כדבריך, תהיה מוזמן לשלוח לי תזכורת.

1 והבה לא נפליג כרגע למחוזות אחרים. כל דיון בזמנו. אם כן הצלחנו בתחבורה או לא, היה וויכוח בעבר, ולא מובן מאליו שצדקת בו, אלא להפך.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729874
אני כל הזמן אומר הממשלה, ואתה אומר נתניהו. אתה שם לב?
למה לא להודות לשרון ואולמרט?

אבל זאת לא הנקודה. לא שכנעת אותי שצריך להודות. זה שהמימון לנפש חזר לרמתו מלפני 25 שנה, כשנתניהו לקח את המושכות בפעם הראשונה, ועוד בזמן שהאוכלוסיה הזדקנה מאז, זו לא הצלחה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729875
להזכירך- אתה אמרת: ההערכות הטובות שמקבלת מערכת הבריאות בשנים האחרונות מגורמי חוץ אינן יכולות לבוא ללא מעשים של הממשלה.
אני אמרתי: אז תראה לי מעשה כזה.
אתה אמרת: ראיתי שתקציב הבריאות עלה
אני אמרתי: מ 95 ועד היום הוא קודם ירד ואז עלה חזרה, בסך הכל עליה זניחה.
אתה אומר: או, הנה הוכחה שהממשלה הגדילה את התקציב לבריאות.

אבל היא לא. היא רק החזירה אותו טיפונת מעל 1995
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729878
מ"גורמי חוץ" אתה מתכוון לבלומברג? כמו שהסבירו כאן (יותר פירוט כאן) בלומברג מדדו יעילות במובן הכלכלי של המילה (ז"א עלות מול תוצר‏1). תוחלת החיים בישראל גבוה מהרבה סיבות, לא כולן תלויות במערכת הבריאות (שהיא בהחלט טובה, אני לא יודע אם היא חמישית בעולם, אבל אני די בטוח שסינגפור לא באמת מובילה). ככל שהממשלה תשקיע יותר, ככה ישראל תרד במדד של בלומברג.

1 במקרה הזה, תוחלת חיים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729876
אגב, איך מגדילים את תקציב משרד הבריאות כשאין בכלל תקציב?

______________
1 על התחבורה אני לא זוכר שהסברת לי למה הכשלון ברכבת הוא הצלחה. אני זוכר רק שאמרת שהורדוס בנה כבישים בצפון, מה שנכון, אבל לא דורש תכנון לטווח ארוך, שהוא הנקודה שלי בפתיל הזה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729884
בכל תגובותיי באייל, את הורדוס הזכרתי רק בהקשר לאבני הכותל והיחס המורכב של לייבוביץ כלפיו. לעניין מה שהושקע בבריאות, אכן בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו הייתה ירידה בהשקעה בבריאות, אך צריך לזכור שמדובר בתקופה הנוראה של פירות הסכמי אוסלו תקופה שבה הייתה ירידה בכל הפרמטרים הכלכליים, וממילא גם בהשקעה בבריאות. כשהמצב הכלכלי הגיע לשפל, נתניהו כשר האוצר של שרון התחיל להוציא את המדינה ממנו, ומאז הייתה גם עלייה יפה בהשקעה בבריאות, שהגיעה בסופו של דבר לא רק לכעשרים אחוזים מהשפל אלא גם ליותר בצורה משמעותית ממה שהיה בתחילה ב 1996. ועובדה שזה הספיק. המדדים שמפרסמים הגופים החיצוניים מצבעים על כך. ונראה לי שזו תהיה תגובתי האחרונה לפתיל זה, כי אני כבר רואה שאנו מתחילים להיכנס לתסבוכת שלא יהיה לי כוח להתמודד עמה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729885
תקופת כהונתו הראשונה של נתניהו? לפי מה שאני זוכר, באותן שנים השגשוג שגשג (להבדיל מהשנים שבהן נתניהו היה שר האוצר של שרון). בוויקיפדיה חסרים ערכים על הכלכלה בשנות אוסלו (כולל על הרפורמות שנעשו בשנות ממשלת רבין). יש פירוט טוב של הרפורמות שנעשו בזמן ממשלת שרון.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729892
הנתונים שלך שגויים. התוצר לנפש בישראל עלה ברציפות מלפני 1995 עד סוף שנת 2000. רק אז הוא נתקע במקום עד אמצע 2006, ומשם המשיך לעלות. לכן המשפט "מדובר בתקופה הנוראה של פירות הסכמי אוסלו תקופה שבה הייתה ירידה בכל הפרמטרים הכלכליים" שגוי.

בסך הכל מ 1996 עד 2018 התוצר הריאלי לנפש הוכפל וההוצאה הראלית הממשלתית לבריאות לנפש עלתה באופן זעיר.

גם חלקו של משרד הבריאות בתקציב המדינה ירד מ 8.1% בשנת 1996 ל 7.4% בתקציב 2017-18.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729902
אני רואה כאן תמונה שונה שדווקא מאשרת את דבריי. בדיוק ב 1996 עצירה של הגידול בתלג לנפש עד בערך 2004. אחר כך חזרה לעליה בתלג לנפש יחד עם עליה בהשקעה בבריאות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729905
זה בדולרים, שלי בשקלים.
דולרים זה טוב להשוואה בינלאומית. שקלים זה טוב להשוואת כח קניה בתוך המדינה לאורך שנים. שים לב למשל לשנת 2008, שנת המשבר העולמי, שהציגה 20% עליה בתמ"ג בדולרים. כנראה השקל התחזק מאוד באותה שנה מול הדולר.
בכל מקרה, גם בשלך העליה בתמ"ג לנפש מ 95' עד 18' היתה יותר מ 100%.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729923
תיארתי לעצמי שהוויכוח ייכנס לכל מיני נישות כמעט בלתי רלוונטיות (עכשיו כבר הגענו לדולרים שקלים), ולכן הבעתי כבר את רצוני לסיים את הוויכוח הזה, וזה אכן מה שקורה. אני זכרתי שבשנות כהונתו של נתניהו כשר האוצר היה מקובל על הכול שמצב המשק קשה, ושהוא הצליח לחלץ את המשק ממצבו הקשה ולכן, בעצם, הבאתי את הנימוק הזה שההשקעה בשנות השפל של המשק הייתה יותר קטנה באופן טבעי.
אבל אולי אענה לך בדרך אחרת. אתה עצמך אומר שמצב מערכת הבריאות בארץ הוא טוב. תפקידה של הממשלה להפנות כספים למקומות שבהם הוא נחוץ יותר. עם כל הכבוד למערכת הבריאות יש גם ביטחון חינוך רווחה וגורמים אחרים שגם בהם יש להשקיע. אז אם מצב מערכת הבריאות הציבורית הוא טוב, תפקידה של הממשלה להפנות את הכספים למקומות שבהם הוא נדרש יותר. אתה אמנם מקדים תרופה למכה ואומר שלפי התחזית שלך מצב מערכת הבריאות עומד להחמיר, אבל תקופת הקורונה הראתה שאתה לא מי יודע מה חזאי טוב, ואולי לממשלה ישנם חזאים טובים יותר. וכפי שאמרתי בתגובה אחרת אם בשנים הקרובות נראה הרעה במערכת הבריאות הציבורים, שלח לי תזכורת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729943
אם אנחנו מסתכלים על שני גרפים שמראים דברים שונים, השאלה מי מהם משקף נכון היא רלבנטית. גרף שמראה עליה שנתית של 20% בתמ"ג הריאלי ב 2008 לא משקף נכון. אבל עם הזכרון שלך אני לא יכול להתווכח.

תשובתך השניה היא עניין של מדיניות. אתה אומר- אם זה לא מקולקל אל תתקן את זה. זו גישה לגיטימית, גישה של תחזוקת שבר. לדעתי זו לא גישה שמתאימה לממשלה, כל ממשלה. זה מתכתב עם הביקורת שלי על הממשלה הנוכחית שאין לה מדיניות כלל, ושאתה לא רואה בזה ענין קריטי.
ממשלה צריכה לצפות פני עתיד ולנהל מדיניות בהתאם. לניהול השוטף אפשר להסתפק בפקידים. ברור שהשמיכה תמיד קצרה מדי, אבל צריך להסתכל קדימה. גרעון ממשלתי שמושקע בתשתיות ובהכשרת עובדים הוא עסקה משתלמת מאוד. אבל כדי להזיז דברים צריך שרים שעסוקים בענייני משרדם יותר מאשר בפוליטיקה הבין מפלגתית והפנים מפלגתית שלהם. אני אגיד המסילה הרביעית באיילון עד שאני אהיה כחול בפרצוף. זו הדוגמה הקלאסית למה חייבים להסתכל קדימה. ב 2006 השלימו את המסילה השלישית וכבר אז היה ברור ומוסכם על הכל שחייבים להכין את המסילה הרביעית באופן מיידי, כי זה צוואר הבקבוק הקריטי של כל רשת הרכבות במדינה. הנזק למשק מ 12 שנות העיכוב‏1 הוא עצום. אחוזים שלמים של תוצר נזרקו לפח בפקקים של הכניסות לתל אביב. מי יודע, אולי גם מחירי הדירות בגוש דן היו משתוללים פחות. הכשלון הוא גם של ממשלת אולמרט ושר התחבורה מופז (2006-2009) וגם של ממשלות נתניהו ושר התחבורה כץ (2009-2019). זאת בדיוק הבעיה של תחזוקת שבר ברמה הלאומית- אם תתחיל לפתור את הבעיה כשהיא כבר כאן, אתה תפתור אותה בעוד עשר שנים. אם תגלה שצריך להכשיר יותר רופאים רק כשיהיה בהם מחסור בפועל, יהיו לך מספיק רופאים בעוד עשר שנים בשביל הכמות שאתה צריך היום.

אגב פקידים, שלא תחשוב שהביקורת שלי מוגבלת לממשלה- במקרה של משרד החינוך דעתי היא שהבעיה היא לא הממשלה אלא המשרד עצמו, היינו הפקידים. המערכת של משרד החינוך נמצאת בתקופת האבן, והסתדרות המורים בימי הביניים (שזה עוד יותר גרוע). למשרד החינוך הגיעו הרבה שרים עם כוונות טובות שנגפו בפני המערכת. מהניסיון שלי המורים והמנהלים הם רובם ככולם אנשים טובים, ערכיים וחדורי שליחות, אבל הם עובדים במערכת מסרסת ומדכאת.

_____________
1 12 שנה זה עוד בלי להיות חכם מראש, זה רק להמשיך ב 2006 את מה שכבר ברור וסוכם ואושר שנחוץ ולא למזמז אותו עד 2018. במקרה האופטימלי הזה המסילה היתה מוכנה ב 2012, כאשר בפועל הביקושים היו גדולים מהתחזית ושלוש המסילות הגיעו לקצה הקיבולת כבר ב 2010. כעת התחזית היא שהמסילה הרביעית תושלם ב 2026, כלומר 16 שנות פיגור מול הביקושים בפועל. אבל עכשיו גם ארבע מסילות כבר לא מספיקות, וצריך שש. הפרויקט הענק הזה, גדול בהרבה מפרויקט המסילה הרביעית, יצא לדרכו הפתלתלה רק בשנה שעברה, לפחות בשבע שנים של פיגור, כי כבר ב 2012 היה ברור ומקובל על הכל שהוא צריך לצאת לדרך באופן מיידי כדי להיות מושלם בזמן. הצפי הנוכחי לסיומו הוא 2030. קצת חשוד שיצליחו להשלים את הפרויקט הענק הזה 4 שנים בלבד אחרי השלמת המסילה הרביעית, אבל אני מקווה שאת כל הבעיות הרב מערכתיות של התכנון, כמו בעית הניקוז שהיתה אבן הנגף הראשית, כבר פתר פרוייקט המסילה הרביעית.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729955
טוב. זהו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729968
קראת עד הסוף?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729976
ברפרוף. הסוף, זה זה שלא שייך לנושא מערכת הבריאות?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752535
אני שולח לך תזכורת
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752551
את התזכורת איני יכול לקרוא. אנצל את הזמן עד שתימצא דרך להראות לי את תכנה כדי ללמוד על מה בקשתי תזכורת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752740
מעתיק למענך את הכותרת וכותרת המשנה: "דו"ח של OECD מתאר משבר רופאים בישראל. ישראל מכשירה בעצמה הכי מעט רופאים במערב. שיעור ההזדקנות של רופאיה מהגבוהים באירופה וגם זרם הרופאות מחו"ל עומד להצטמצם. כל זה קורה כשישראל מתמודדת עם אתגר הצפיפות והזדקנות האוכלוסייה."
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752743
בציטוט שהבאת אני רואה ביקורת של ה OECD לגבי פרט מסוים במערכת הבריאות. אני בטוח שאם הדוח הזה מתייחס גם למדינות אחרות יימצאו בו פרטים כאלה ואחרים ראויים לתיקון גם במערכות בריאות של מדינות אחרות. ממש לא ייתכן שהכול בסדר. אבל הפרט הזה הדורש תיקון בפירוש לא מצביע על "קריסת מערכת הבריאות". כצרכן של המערכת הזאת (ועוד ב"פריפריה"), אני מבחין דווקא במערכת שהיא בסך הכול טובה. נראה לי שאפילו ממשלת ה"שינוי" לא הצליחה לשנות אותה לרעה. . .
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752751
מערכת הבריאות שלנו מצויינת (וסוציאליסטית למהדרין!)
לא יודע מאיפה הבאת "קריסה".
ביקשת אז שאתזכר אותך כשיהיו בעיות שנובעות מחוסר תכנון (אחרי שכבר דיברתי, אני לא זוכר אם באותו פתיל, על הבעיה שמצבת הרופאים בארץ מזדקנת).
אז הנה בעיה (לא קריסה) שנובעת מחוסר תכנון.

המסילה הרביעית באיילון שאני מזכיר באותה תגובה היא בעיה הרבה יותר חריפה, שנובעת ממריחת התכנון. אלוהים יודעת כמה נזק כלכלי ספגה המדינה, וכמה נזק נפשי ספגו אזרחיה, כתוצאה מהעיכוב. האמת "עיכוב" היא מילה שלא משקפת נכון את העשורים שחלפו מאז שהיה ברור לכל שיש כאן בעיה אקוטית ועד שהפרויקט יצא לדרך.
אם לא יטפלו בבעית הזדקנות הרופאים‏1 היא לא תעלם, היא רק תחריף משנה לשנה, בדיוק כמו המסילה הרביעית באיילון.

___________
1 בכתבה מוזכרות מספר דרכים שהממשלה נוקטת בהן לטפל בבעיה, אבל נראה לי שמספרית הן לא מספיקות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752757
מערכת הבריאות לא לגמרי סוציאליסטית. היא עובדת במין קונספט דומה לשיטת השוברים בחינוך [ויקיפדיה], ומאפשרת בחירה של הצרכנים ותחרות עליהם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752766
היא סוציאליסטית לא בגלל שאין בה תחרות (אתה מבלבל עם בולשביקית) אלא בגלל

1. שהיא מאפשרת נגישות מלאה לשירותי הבריאות לעשירים ועניים כאחד.
- פגישה עם רופא, כולל רופאים מומחים, חינם. גם מטופל עני יכול להתיעץ עם המומחה הכי גדול.
- אשפוז בבית החולים חינם
- תרופות מסובסדות עד 90%

2. מס הבריאות הוא פרוגרסיבי ואין הוא תלוי כלל בכמות שירותי הבריאות שצרכת אלא רק בהכנסה שלך.

3. קופות החולים הן מוסדות ללא כוונת רווח.

יוצא שהעשירים והבריאים מממנים את העניים והחולים. זה מאוד סוציאליסטי. קשה לדמיין מערכת מתפקדת יותר סוציאליסטית מזה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752767
פגישה עם רופא היא באמת בחינם? ז"א, למיטב זכרוני (וזה גם מה שגוגל אומר לי), פגישה עם רופא עולה כסף, אשפוז עולה כסף, תרופות עולות כסף, אמבולנס עולה כסף, רופא שיניים עולה כסף... לא כל כך קשה לדמיין מערכת יותר סוציאלית.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752769
ביקור אצל רופא המשפחה אינו כרוך בתשלום, וכך גם אישפוז בבית חולים (אם כי חדר מיון דווקא עולה, די הרבה, אם הגעת ללא הפניית רופא ולא אישפזו אותך). שאר התשלומים שאתה מפרט הם די סימליים, מלבד רפואת שיניים שפשוט אינה כלולה בביטוח לפחות עבור מבוגרים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752774
מה שסמלי בשבילך לא בהכרח סימלי לאחר. אמבולנס, במידה ולא אושפזת (איך אתה אמור לדעת מראש?) עולה יותר 300 ש"ח. אני לא בטוח כמה זה סימלי. בכל מקרה, בהחלט אפשר לדמיין מערכת יותר סוציאליסטית, למעשה, אני די בטוח שמערכות כאלה קיימות (אפשר גם לדמיין מערכות הרבה פחות סוציאליסטיות, וגם כאלה אני די בטוח שקיימות).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752776
מד"א זה חינם, ואם הזמנת מד"א והם החליטו לפנות אותך באמבולנס לבי"ח, גם זה חינם.
אם החלטת על דעת עצמך (בלי הפנית רופא) להתפנות לבי"ח באמבולנס או בכלל, אתה לוקח את הסיכון הפיננסי על עצמך.

אפשר לדמיין מערכת יותר סוציאליסטית, אבל קשה לי לדמיין כזו שמתפקדת היטב. לדוגמה- סבסוד של תרופות ב 100% הוא לא בריא כי הוא יגרור צריכת יתר ובזבוז (ואולי אפילו יקטין את אפקט הפלסבו, לפי האמרה "מה שלא עולה כלום לא שווה כלום").
לדוגמה- איסור על רופאים לעבוד בכלל באופן פרטי יגרום שוק שחור.
נכון, זה לא מושלם. אם אתה רוצה לנסות קיטרודה כי אולי אולי היא יכולה לעזור לך אתה צריך להיות עשיר, ותושבי המרכז מקבלים שירותי רפואה טובים יותר מאשר תושבי הפריפריה (את משעממת אותנו).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752780
כמי שניסה לטפל באופן אישי בסוגיית התשלום לאמבולנס (ונכשל) אני חושב שאתה טועה. ע"פ מכתבים שקבלתי בזמנו מן השרים הרצוג וליצמן (כך שמן הסתם הרבה יכול להשתנות מאז) המצב הוא כזה:
נסיעה באמבולנס (עם אשפוז או בלעדיו) יכולה לעלות לך מאות שקלים וגם אלפים (אם הנסיעה לבי'ח רחוק מנקודת היציאה). במקרים רבים, קופות החולים מחזירים ל"נוסעים" את עלות הנסיעה. ההסדר הוא כזה שה"נוסע" או מי מטעמו חותם על טופס ובמידה ויש החזר הקופות משלמות ישירות למד"א כך שה"נוסע" לא "נוגע" בכסף. ה-catch הוא שהכללים למי מגיע החזר ולמי לא אינם אחידים ונקבעים ע"י קופות החולים באופן כזה שבפועל יש הבדל גם בין מרפאות מאותה קופ"ח. בפעם האחרונה שהייתי "נוגע" אישית, פניתי עם הטופס למרפאה שלי ושם נאמר לי שיש החזר רק לנסיעות מחוץ ל"שעות העבודה". פניתי עם אותו טופס למרפאה של אבי ושם אשרו את ההחזר בלי אומר ודברים, למרות ששנינו בכללית.
כאמור, הרבה מים זרמו לים מאז והרבה יכול להשתנות. אבל הרושם שלי אז היה שכל המערכת של מד"א שמאז התלבשו לה על הראש הוצא'לה וזק"א הוא כל כך רקוב ומושחת שספק אם משהו השתנה שם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752785
"מתפקדת היטב", תלוי בפרמטרים שאתה מגדיר למה זה "מתפקדת היטב"... במדינות רבות באירופה‏1 נהוג שהטיפול בחולה הוא ב"חינם"‏2, האם מערכת הבריאות בדנמרק (למשל) "מתפקדת היטב" לפי הפרמטרים שלך, משום שאין ספק שהיא סוציאליסטית יותר (ובלי לבדוק את הפרטים, אין לי ספק שאפשר לדמיין מערכת סוציאליסטית יותר)?

סבסוד תרופות במרשם ב-‏100% יעביר את האחריות להגבלת השימוש בתרופות מהחולה לרופא (אני לא יודע מה יותר טוב).

אין מערכת רפואית מושלמת. אני לא יודע כמה זאת הישראלית קרובה לאופטימום (וזה הרי גם תלוי בפרמטרים של האופטימום שאתה מגדיר, וגם בתרבות, במשאבים, בגישה למחקר, באקלים, במבנה גילאים וכו') אבל ברור שהיא לא הכי סוציאליסטית שאפשר לדמיין.

1 נראה לי שהעולם מורכב מעוד כמה מדינות מלבד ארה"ב וישראל.
2 מרכאות כפולות משום שהטיפול משולם על ידי משלם המיסים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752788
אני לא מכיר את מערכת הבריאות בדנמרק, אם כי אני משער שהיא סוציאליסטית מאוד. האם לא משלמים שם על תרופות בכלל? על תרופות מרשם?
יש שם רפואה פרטית מקבילה?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752792
אני לא מכיר יותר מידי, זאת היתה סתם דוגמה. אם אני מבין נכון, משלמים על תרופות‏1 ויש שם רפואה פרטית. ובכל זאת, אני חושב שזאת מערכת סוציאליסטית יותר מישראל.

1 ביפן, אם אני מבין נכון, לא משלמים על תרופות מרשם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752781
בנפנופי ידיים הייתי מעריך שכ-‏90% משירותי הרפואה שהישראלים משתמשים בהם מסובסדים לחלוטין.
ז"א - מערכת מאד סוציאליסטית, גם אם לא לחלוטין.

ועל כן, מי שמחיר האמבולנס לא סמלי עבורו, היה כנראה מגיע לפת לחם אם היה צריך לשלם על כל ביקור אצל רופא ילדים וחדר מיון, שלא לומר איזה יום אשפוז או ניתוח פה ושם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752786
אין ספק שהיא הרבה יותר סוציאליסטית מזו שבארה''ב, וששבירת רגל לא יכולה להביא אנשים לפשיטת רגל.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752809
וטוב שכך - נשמע עוד יותר כואב לפשוט רגל שבורה.

(בטח כבר סיפרתי פה על הפעם ההיא שהלכתי עם יד שבורה לחדר מיון אחרי תאונה, וכשהגעתי לחדרו של האיש שאמור לגבס את היד, הוא שלח אותי למכולת שמחוץ לבית החולים לקנות גבס (מפלסטיק) ולהביא לו‏1. מיד הודיתי למזלי שרק היד שלי היתה שבורה ולא הרגל).

1 ועל הצד גם לקנות לו סיגריות, אם כבר אני שם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729863
אבל היו גם הרחבות של בתי חולים קיימים. לכן מה שצריך לעניין זה העליה במספר מיטות האשפוז הקיימות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729866
הירידה במספר המיטות לנפש לא מפחידה כמו שמציגים אותה. זו מגמה עולמית. מספר ימי האשפוז למקרה הולך ויורד, ובתי החולים מעוניינים בתפוסה גבוהה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729867
רק תיקון קטן: קפלן זה ברחובות. הבעיה היתה שאשדוד נמצאת בין שני בתי חולים גדולים (ברזילי באשקלון), בעוד למשל בכל דרום הארץ יש רק בי"ח אחד. לכן משהב"ר התנגד לבי"ח באשדוד, גם מתוך חשש לירידה בנצילות של קפלן וברזילי.
בפועל, לא בטוח שאסותא באשדוד גרם נזק כלשהו בכיוון זה. בכלל, אני משוכנע שאסור לשפוט את מערכת הבריאות אך ורק לפי "יעילות". תושבי רחובות ואשקלון בודאי שלא מתלוננים אם הם מחכים בתור קצת יותר קצר בזכות אסותא באשדוד. אני גם לא רואה שהממשלה מקימה בתי חולים מיזמתה שלה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729882
התנגדו לו גם מכיוון שהוא היה אמור להיות בית חולים פרטי. בסופו של דבר הוא נפתח כבית חולים ציבורי בשל אותה התנגדות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729879
ואנשים שעובדים במערכת הבריאות בשוודיה או בספרד לא עובדים מתוך תחושת שליחות?!

לפני חיים רמון היתה מערכת בריאות "סוציאליסטית" רק לחברי ההסתדרות (שהיתה מונופול פרטי). עם כל הבעיתיות של חוק הבריאות הממלכתית, אני לא חושב שיש ספק שבדיאבד הוא שינה את מערכת הבריאות של מדינת ישראל לטובה (והפך אותה ליותר סוציאליסטית).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729833
סינגפור, הונג קונג, טאייוואן ודרום קוריאה (מקור)
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729855
זאת פרופוגנדה של ערוץ התעמולה של נתניהו (של נתניהו. אפילו לא "ערוץ תעמולה ימני").
טקטיקה דומה לנתניהו עצמו - מציגים נתון נכון טכנית, אבל מטעה. "אין בישראל תמותה עודפת מקורונה" (נכון ללפני שלושה חודשים), "ישראל היא המדינה השמינית בחוזקה בעולם" (לפי איזה סקר דעת קהל מצ'וקמק), "התוצר של ישראל הציג את הירידה הכי נמוכה ביחס לשאר מדינות ה-OECD" (אם ממציאים הגדרה חדשה ל"ירידה").

אני מביא את הדוגמאות האלה לא (רק) כי אני נהנה לקשקש, אלא כי היכולת של מכונת תעמולה להפיץ מידע מטעה גדולה יותר מהיכולת לתקן את התעמולה הזאת, וחשוב להראות שזה לא אירוע נקודתי אלא דפוס פעולה.
אם לא טורחים לבדוק, אז ואללה - אין בישראל תמותה עודפת, ישראל היא המדינה השמינית בחוזקה בעולם והתוצר של ישראל הציגה את הירידה הנמוכה ביותר מבין מדינות ה-OECD. וגם מערכת הבריאות של ישראל נמצאת במקום חמישי בעולם מבחינת יעילות. ואיך זה שמדינת ישראל נהנית מכל הטוב הזה? בזכות נתניהו, כמובן. ומי שלא מסכים לזה הוא חמוץ (דרך נהדרת לנטרל ביקורת - מצמידים שם גנאי "הומוריסטי" לכל מי שמבקר את השלטון. הרבה יותר קל מאשר להתמודד עם ביקורת או למצער להסביר למה הביקורת לא נכונה).

מערכת הבריאות בישראל לא "נמצאת במקום החמישי בעולם מבחינת יעילותה".
מערכת הבריאות בישראל נמצאת במקום החמישי ביחס שבין תוחלת חיים להשקעה בבריאות. זה המדד של בלומברג, והוא כבר ספג ביקורת על היותו מטעה וחד מימדי.
תוחלת החיים בישראל נמצאת סביבות המקום העשירי פחות או יותר מאז הקמת המדינה. וזה כולל את תקופת מפא"י, שעל מערכת הבריאות שלה התלוננת בהודעה אחרת (עוד מאפיין של פרופגנדה ביביסטית - אם אין מה לומר, משנים את הנושא למפא"י).
ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג עומדת על כ-‏7.3, ודווקא נמצאת במגמת עליה קלה החל מ-‏2009, בעיקר בחלק של המימון הציבורי‏1. לכאורה זה מחזק את הטענה שנתניהו משפר את מערכת הבריאות, רק שבהודעה אחרת טענת ש"המסקנה היא שההשקעה מספקת ואופטימלית, ואולי ראוי להשקיע את הכסף הזה בנושאים חשובים אחרים." אם ההשקעה אופטימלית, למה לנפח אותה עוד יותר?

אני לא רוצה לתת תשובה לשאלה האם נתניהו טוב או רע למערכת הבריאות. זאת שאלה שאי אפשר לענות עליה לפני שמחליטים איך מודדים שיפור או הרעה במערכת הבריאות, ומכונת התעמולה קודם בודקת איפה החץ פגע ומציירת את המטרה לאחר מכן.
איך ערוץ 20 החליט שהממד של בלומברג היא הדרך הנכונה למדוד יעילות של מערכת בריאות? אולי צריך למדוד לא תוחלת חיים, אלא אחוז מהאוכלוסיה שסובל ממחלות כרוניות? תחלואה בקרב קשישים? השמנה? זמן שצריך לחכות לרופא מומחה? שיעור נכים? אולי משהו שמשקלל את כל הגורמים האלה? מישהו שם טרח בכלל לברר איך המדד מחושב לפני שהם עלו עם זה לשידור? ונניח אפילו שהייתה שם מחשבה ביקורתית מינימלית והם החליטו שניתן לסמוך על בלומברג בעיניים עצומות, מה היה קורה אם המדד היה מציג את ישראל בתחתית, הוא עדיין היה מתפרסם?
עיקר הבעיה היא מכונת התעמולה של נתניהו. אבל מכיוון שלא נקבל תשובה ממנה, אני מפנה אותה לדב - עשית בדיקה כלשהי, לא משנה עד כמה מינימלית, לגבי המידע הזה כדי להבין אותו קצת מעבר ל"ישראל במקום החמישי"? או שראית בטלוויזיה משהו בתומך בפוזיציה שלך, רצת לספר לחבר'ה, ועכשיו אתה מגן על נתון שאינך יודע מה הוא מייצג בכלל?

______________
1 תרשים 2
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729888
למסתכלים מהצד זה נראה ממש כמו ויכוח לוהט בין שתי דתות.

תומכי דת "רק ביבי" מייחסים כל הצלחה לפעולות שנקט נתניהו אישית, וכל כשלון - לגורל בלתי נמנע, או לשופטים/פקידים עוינים, או לגורמים אחרים שמנסים להכשיל אותו.

תומכי דת "רק לא ביבי" מאמינים בדיוק להיפך: הם מייחסים כל כשלון לנתניהו אישית, וכל הצלחה - לנסיבות מיטיבות, או לפעולות של ראשי ממשלה קודמים, או למשרתי ציבור נאמנים, או לגורמים אחרים.

נדמה שאין כל דרך לנהל דיון מושכל בין תומכי שתי הדתות, שכן - כפי שהיסטוריונים טוענים - מסובך להעריך את תרומתה של דמות בודדת לאופן התרחשותו של אירוע היסטורי.

האם זהו אכן מעין דיון דתי לשם שעשוע - בדומה לשאלות תיאולוגיות כבדות משקל אחרות, כגון האם האל אחד הוא או שילוש, האם ציווה עלינו להמנע מאכילת חזיר או בקר? והאם נתניהו יכול לזהות מראש איום גדול כל כך עד שלא יוכל להתמודד עמו?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729890
אתה שוכח רק פרט אחד בכל הניתוח הזה: נתניהו עצמו הוא האיש שעומד מאחורי המסע להצגתו כמנהיג וראש החץ של המלחמה בקורונה.
גמזו גילה לאחר פרישתו כי הוא הפסיק את מסיבת העיתונאים היומית מפני שנתניהו התעקש להשתתף בכולן. למתנגדי ביבי יש סיבה טובה מאד לחשוב שמדובר בהצגת יח"צ שאין מאחוריה הרבה מהות.
ע"פ התקשורת ביבי בד"כ תומך באמצעים היותר דרסטיים אבל לא ממש מטיל את משקלו ומסכן את תדמיתו בשלב ההחלטה. אביא דוגמה שתראה לרבים מוזרה: ביבי העדיף להשתמש בסכנת הקורונה כדי להסית נגד המפגינים נגדו, במקום לאסור את ההפגנות ההמוניות האלו בעת סגר ולשאת במחיר המשפטי והתקשורתי. על ההפקרות במגזרים אין טעם אפילו לכתוב.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729949
קודם כל, גילוי נאות: אני לא משתייך לשום כת, ודעתי שנתניהו גרוע למדינת ישראל מבוססת על עובדות ומסקנות אובייקטיביות. הבעיה היא בבירור שהצד השני מתנהג באופן לא רציונלי בעליל.

דווקא ניסיתי להתרחק מהשאלה אם נתניהו טוב למערכת הבריאות או לא. מהבחינה הזאת אתה צודק, וכבר נגעתי בזה - קשה מאוד אפילו להבין איך מודדים מערכת בריאות, וזה עוד השלב המקדמי לפני שעוסקים במידת ההשפעה של נתניהו.

צימצמתי את השאלה ל: האם ישראל במקום חמישי במדד בלומברג בזכות נתניהו?
בלומברג עשו משהו מאוד פשוט - תוחלת חיים חלקי השקעה בבריאות.
מכאן, יש 2 דרכים בהן ניתן להשפיע על המדד - לעלות תוחלת חיים או להוריד השקעה בבריאות.
תוחלת החיים בישראל נשארה באותה רמה (ביחס לשאר המדינות) מאז שנות ה-‏50 ואילו ההשקעה בבריאות גדלה קצת בתקופת נתניהו.
מכיוון ששני החלקים במדד לא השתנו בתקופת נתניהו, אין שום דרך בה ישראל הגיעה לדירוג בזכותו‏1.
אומנם תחילת ההודעה הייתה tongue in cheek, אבל ניסיתי להתרחק מדעות אישיות ועד כאן כל מה שעשיתי היה לציין עובדות (או שלא? אני פתוח לתיקונים).

החלק היותר מעניין, לפחות בעיני, הוא הדפוס שנוצר.
לומר שהמתנגדים לנתניהו לא פועלים מפוזיציה? כמובן שכן. יש לא מעט כתבות בדה-מרקר והארץ שמגזימות בכישלונות הממשלה הזאת או מציגות תחזיות קודרות ללא הצדקה. אבל לא תפסתי אותם מעוותים נתונים.
מנגד, אצל ביביסטים‏2 עיוות נתונים היא שיטת פעולה ולא תופעת לוואי. איך אני יודע? כי הדפוס הספציפי של "שקרים באמצעות סטטיסטיקה" נפוץ מאוד, ובמיוחד אצל נתניהו עצמו.

__

1 גילוי נאות פחות סרקסטי: לפני שאני בודק משהו, אני מנסה לקבוע מראש מה תהיה התגובה שלי לתוצאות אפשריות. אם המדד של ישראל היה עולה במהלך כהונת נתניהו, לא הייתי מגיע למסקנה שהוא הסיבה. אבל גם לא הייתי יכול לשלול זאת.
2 ערוץ 20, לא לדב.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 732004
בלומברג עדכנה את מדד איכות הטיפול בקורונה, ישראל עלתה בשני מקומות (למקום ה-‏15).
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • רודי וגנר
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • ab
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • צפריר כהן
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • ab
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • צפריר כהן
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • צפריר כהן
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • ab
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • ab
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • הפונז
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • ab
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • הפונז

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים