בתשובה לשוקי שמאל, 05/08/21 10:33
כל הכבוד 741926
למה מי שאינו נוצרי ילך לכומר להתחתן?
יש בעיה עקרונית שאין בארץ נישואין שאינם דתיים‏1, וחסרי דת אינם יכולים להתחתן בארץ.

אני מתלבט אם בג"ץ טעה לדעתי בעניין האח דניאל. השייכות ללאום היהודי כמעט חופפת לשייכות לדת היהודית, אבל רק כמעט. אני מסכים עם בג"ץ שלא ההרגשה הסובייקטיבית של האדם היא שקובעת, אבל אני חושב שהמבחן האם האדם התקבל ללאום היהודי הוא מורכב קצת יותר ממה שהציגו, ואני חושב שיש מקרי קיצון בהם יכול אדם להשתייך ללאום היהודי כאשר הוא המיר את דתו. אני חושב שאפשר לקחת מקרה קל יותר בו האדם הוא חסר דת ועדיין משתייך ללאום היהודי, ולעשות משם את הקפיצה הנוספת. במקרה של האח דניאל אני לא בטוח. לו היה מסומן על ידי הנאצים כיהודי אחרי שהמיר את דתו (מה שסביר שהיה קורה אילו היו מגלים אותו) לדעתי זה כבר היה משייך אותו ללאום היהודי. אבל העזרה שנתן ליהודים היתה "מבחוץ", כמו אוסקר שינדלר.

___________
1 מעניין אם פסטפארים רשאים להתחתן בארץ על פי דתם.
כל הכבוד 741999
אני חושב שאתה מפספס את השפיץ של בג"ץ רופאייזן (אגב משפט מעניין מאין כמותו).
האח דניאל רופאייזן, אני מרשה לעצמי לומר, היה בן העם היהודי קרוב לודאי יותר ממך וממני.
רופאייזן, נולד כיהודי בפולין בשם שמואל רופאייזן. בתקופת הכיבוש הנאצי, מצא מחסה במנזר קתולי. בזמן הכיבוש הגרמני, על אף הסכנה הגדולה במיוחד לחייו הוא לא רק היה פעיל במחתרת הפולנית, אלא גם סייע להחביא ולהציל יהודים אחרים. אאז"ן, לאחר השחרור, רופאייזן קבל עליו את הדת הקתולית ויותר מאוחר את נדרי הנזירות. רופאייזן מעולם לא הפסיק לראות עצמו כבן העם היהודי ובשלב מסויים אף ויתר על אזרחותו הפולנית. לאחר שבקר את משפחת אחיו בארץ, אף קבל אשרת כניסה ושהייה בישראל. הוא חי במנזר סטלה מאריס שבחיפה. בשלב זה ביקש להתאזרח בארץ ע"פ חוק השבות, אך בקשתו סורבה בנימוק שהוא המיר את דתו. רופאייזן פנה לבג"ץ וביקש להכיר בו כבן הלאום היהודי שדתו קתולית.
לכן הפסיקה נגעה בתופעה היחודית של לאום שהוא גם דת. כפי שהערת, השופטים זילברג, לנדוי ברנזון ומני (חיים כהן כתב פס"ד מיעוט מתנגד), קבעו שלא מדובר בפסיקה דתית בשאלה מיהו יהודי, ולא בשאלה סובייקטיבית של זהות לאומית יהודית, אלא בשאלת חוקיה של מדינת ישראל, חוק השבות לעניין זה. בעקבות פסה"ד תוקן חוק השבות ב-‏1970 ונקבע שאינו חל על מי שהמיר את דתו.
לתיקון הזה היו שתי השלכות משפטיות קרדינליות (שאני לא בטוח שהשופטים חשבו עליהם כאשר פסקו מה שפסקו). ראשית נקבע שזהות יהודית לצרכיה של מדינת ישראל, אינה זהות דתית או הלכתית, אלא שאלה משפטית הנתונה לחוק הישראלי. שנית נקבע כי לצרכי חוק השבות ומדינת ישראל, יהודי אינו יכול להיות מי שהוא בן דת כלשהי פרט ליהדות. אני רואה בכך, סוג של הגדרה חילונית, על דרך השלילה של מיהו יהודי.
לא היתה כאן שאלה של ניסיון לגרש את רופאייזן. הוא קבל אשרת תושב קבוע (כחסיד אומות העולם) ונפטר כאן בארץ ב-‏1998. יכול להיות שהיתה כאן פסיקה משפטית שניסתה לרצות את הגורמים האורתודוקסיים, אך מחוקקים ומשפטנים אחרים השתמשו בה כדי ליצור הפרדה בין דת ומדינה בשאלת הזהות היהודית, בכך שקבעו הגדרה חילונית של מיהו יהודי שאינה תואמת את ההגדרה ההלכתית.
כל הכבוד 742002
ברי לי שההגדרה מי שייך ללאום היהודי היא הגדרה אזרחית ומי שייך לדת היהודי היא הגדרה דתית. על כן אני מסכים עם העקרון שקבעה פסיקת בג''ץ. אני רק לא בטוח שאני מסכים עם המקרה הפרטי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים