בתשובה לעומר, 24/10/21 16:08
גם בפודקאסט 744108
כמו שנאמר שם, עליית פני הים היא רק בעיה אחת. יש גם מדבור, לדוגמה. ואנחנו בכלל מדינה עם אוכלוסיה גדלה.

מחזור אשפה היא בעיה דחופה הרבה יותר מההתחממות הגלובלית: אין כבר עודפי מקומות להטמנת אשפה במדינה. כדרך אגב יש פחות פליטת מתאן מהאשפה שמוטמנת.

תחבורה ציבורית חשובה גם לחילוץ פקקים.

בניה ירוקה חוסכת אנרגיה.

נטיעת עצים? אין לי מושג עד כמה זה נחוץ בארץ באופן כללי. אני חושב שאנחנו ארץ די מיוערת ואין לנו אפשרות להשקיע הרבה פחמן מנטיעת עצים. אבל מדובר כאן על „תכסית ירוקה״, כלומר: יותר צמחים במרחב העירוני. זה עוזר בעיקר נגד התחממות לוקלית.

אבל לא ראיתי כאן משהו שמחמיר את ההתחממות הגלובלית. ראיתי כל מיני שיפורים.
גם בפודקאסט 744110
אני לא בטוח עד כמה אתה מתנגד באופן כללי להודעה לה אתה מגיב. רוב הנקודות שאתה מעלה כבר מוזכרות בה.

ספציפית, נושאים סביבתיים דחופים שלא קשורים להתחממות הגלובלית - עדיף לבחון ולשקול לגופם, בלי טיעוני סרק. הרושם הנוכחי הוא שלא טרחו לשקול אותם, כי התחממות גלובלית.
ההתייחסות לכך שאלמנטים בתכנית הזו, כך נראה לי, חותרים תחת המטרה המוצהרת היא היא נקודה צדדית וכאמור בהודעה למעלה - אני מוכן להניח לצורך הדיון שהתכנית מושלמת.
גם בפודקאסט 744118
כלומר: אנחנו גם משתתפים במאבק הגלובלי (ומקבלים נקודות) וגם עוזרים לפתור בעיות מקומיות אחרות (פקקים, מקומות להטמנת אשפה, ועוד). למה זו בעיה?

מעבר לכך, כשישראל עשתה קולות שהיא לא מרוצה ממתווה הגז, באו חברים נחמדים מאמריקה והזכירו לישראל שיש לה עוד כמה אינטרסים מחוץ לגבולות המדינה. אז עכשיו באים כמה חברים נחמדים אחרים ומזכירים לישראל שכדאי לה להיות נחמדה לאחרים. זה לא מזיק.

בין ה־15 מיליארד הללו יש, לדוגמה, תקציב של 6 מיליארד למשרד התחבורה לקידום תחבורה ציבורית. קידום תחבורה ציבורית היה יעד של הממשלה בלי קשר להתחממות הגלובלית (אפשר לפתוח את זה לדיון נפרד, אבל בינתיים זה מוצהר בקווי יסוד של הממשלה ומופיע בהצהרות רבות). זה כבר 2/5 מהסכום.

אבל כמו תמיד מה שמעניין בהצהרות הוא מה שאין בהן: שום מילה על הפקת אנרגיה: „"מדובר בתוכנית אופרטיבית, שבה כל אחד מהמשרדים יודע מה הלו"ז לביצוע", מבהירה זנדברג, שהחליטה שלא לקדם את חוק האקלים טרם ועידת האקלים העולמית בגלזגו לאור חילוקי דעות עם משרד האנרגיה והאוצר. ״. כלומר יש כאן המון מילים להראות עשיה ולכסות על כך שבחלקים מהותיים אין עשיה.
גם בפודקאסט 744132
"שום מילה על הפקת אנרגיה"

או, זה אולי טוב. הפקת אנרגיה היא תחום שבו למיטב הבנתי יש טרייד אוף בין פליטת פחמן לבין שיקולים סביבתיים אחרים. חשמל סולרי זולל שטחים שאחרת היו יכולים להיות פתוחים או ירוקים (אם זה גגות של מבנים שקיימים גם כך אז השטחים לא מתבזבזים, אבל אם כבר מסבים אותם אפשר היה להסב אותם לגידול צמחייה). חלק מהטכנולוגיות פוגע בציפורים (התחנה באשלים צולה אותן). לעומת חשמל מגז הוא חוסך זיהום אוויר, אבל אם מנכים את פליטת הפחמן מהחשבון זה נראה לי כבר מאוזן. טורבינות רוח זה כבר אסון, ובפרט לציפורים. אני נוטה לחשוב שאלו שתי טכנולוגיות שצריך להימנע מהן בישראל גם אם משבר האקלים כן קטסטרופלי (אבל פאנלים פוטווולטאיים על גגות ובשטחים לא רגישים כן כדאי), ושעתיד האנרגיה הלא-פחמנית בישראל הוא מימון טכנולוגיה סולרית ואולי רוח במדינות שכנות, שיש להן יותר שטח ופחות ציפורים נודדות, ושאפשר להוליך מהן חשמל לישראל לא יותר מדי ביוקר. כמובן, היד שלהם על השיבר הוא סיכון שצריך לנהל, ואולי הוא מפיל את הרעיון.
גם בפודקאסט 744134
ראשית כל, הטכנולוגיה של מגדל שמש נוסתה באשלים ונזנחה. בפועל כיום אנרגיה סולרית משמעה פנלים. לכן אפשר לשים את הציפורים בצד.

ניסיתי לחשוב איך מגדלים צמחים על הגג הלא לגמרי ישר של המבנים התעשייתיים שבסביבה. לא עבד. פנלים סולריים אפשר לשים שם בכיף. אתה יכול לשים אותם גם על גגות רעפים משופעים וכדומה. אבל אז צריך לקוות שלחברת חשמל יהיה מקום לחבר אותך. כרגע חברת חשמל לא מתכוננת לבניית התשתית הנוספת הזו.

כרגע מתוכנן בקרבתנו שדה סולרי כזה. למיטב זכרוני מדובר על הספק של 8 מגה וואט משטח של 150 דונם. כלומר כדי להפיק את ההספק של תחנת הכוח אשכול [ויקיפדיה] (1600 מגה ואט) צריכים שטח של 30 קמ״ר (כלומר 5×6 ק״מ).

מבחינת שיקולי פחמן לא ברור לי איך השה הזו לעומת שדה חקלאי שממילא חלק מהשנה (כרגע, לדוגמה) עומד ללא גידולים וגם כך אין בו צמחיה עבותה.

ובכל מקרה, יש לנו בעיה עם תשתית ההולכה של חברת חשמל שלא ממש בנויה להתמודד עם כל המפיקים הללו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים