בתשובה לאח של אייל, 21/10/21 18:25
גם בפודקאסט 744107
מהיום, "חשיפה: תוכנית 100 הצעדים של הממשלה להתמודדות עם משבר האקלים": "תוכנית הענק שתובא הבוקר לאישור הממשלה והיקפה 15.5 מיליארד שקלים תקיף 14 משרדי ממשלה ותיתן מענה לסוגיות מרכזיות של משבר האקלים בארץ."

לפי הכתבה, נראה שהתכנית הזו מוקדשת כולה לצעדי "מניעה" (קידום תחבורה ציבורית, תמיכה במתקני טיפול לחומר אורגני, תקן בניה ירוקה לבנייה בישראל, נטיעת עצים...). אנסה להתגבר על עצמי ולא להתעכב על כך שחלק מהסעיפים, כך נראה, רק מחמירים את ההתחממות הגלובלית (מפעלי מחזור, "תכסית ירוקה"). נניח שהיא נהדרת. בכל זאת, כמעט 15 מילארד ש"ח מתוך (אני מניח, זה לא כתוב בברור) התקציב של השנים הקרובות (אולי רק השנה הקרובה?).

לעומת זאת, מתוך הפודקאסט שאליו קישרת: כדי להתמודד עם עליית מפלס הים במטר אחד עד 2100 (תרחיש קיצוני למדי), נדרשים 8 מילארד ש"ח (חצי מתקציב התכנית הנ"ל) על פני 80(!) השנים הקרובות.

אז כן - המספרים האלה כנראה לא ממש מדוייקים, ועליית פני הים היא לא חזות הכל, וחלק מצעדי התכנית אולי (ואולי לא) ראויים ורצויים גם בלי קשר להתחממות הגלובלית. וזה ynet, אז אולי אף מילה שם לא נכונה.

אבל עם כל זאת, ההתייחסות של הציבור, נציגיו ועיתונאיו לנושא והאופן בו הוא ממוסגר היא אבסורדית בקיצוניות. איך תכנית כזו לא זועקת להסבר מדוע כדאי להקדיש 15 מילארד ש"ח בשנה כדי למנוע‏1 בעיה שתיקונה עולה 8 מילארד ש"ח הפרוסים על 80 שנה?

1 באופן שהוא מן הסתם לא אפקטיבי בכלל בפני עצמו, כי פליטת גזי החממה בישראל היא זניחה בתמונה הגדולה.
גם בפודקאסט 744108
כמו שנאמר שם, עליית פני הים היא רק בעיה אחת. יש גם מדבור, לדוגמה. ואנחנו בכלל מדינה עם אוכלוסיה גדלה.

מחזור אשפה היא בעיה דחופה הרבה יותר מההתחממות הגלובלית: אין כבר עודפי מקומות להטמנת אשפה במדינה. כדרך אגב יש פחות פליטת מתאן מהאשפה שמוטמנת.

תחבורה ציבורית חשובה גם לחילוץ פקקים.

בניה ירוקה חוסכת אנרגיה.

נטיעת עצים? אין לי מושג עד כמה זה נחוץ בארץ באופן כללי. אני חושב שאנחנו ארץ די מיוערת ואין לנו אפשרות להשקיע הרבה פחמן מנטיעת עצים. אבל מדובר כאן על „תכסית ירוקה״, כלומר: יותר צמחים במרחב העירוני. זה עוזר בעיקר נגד התחממות לוקלית.

אבל לא ראיתי כאן משהו שמחמיר את ההתחממות הגלובלית. ראיתי כל מיני שיפורים.
גם בפודקאסט 744110
אני לא בטוח עד כמה אתה מתנגד באופן כללי להודעה לה אתה מגיב. רוב הנקודות שאתה מעלה כבר מוזכרות בה.

ספציפית, נושאים סביבתיים דחופים שלא קשורים להתחממות הגלובלית - עדיף לבחון ולשקול לגופם, בלי טיעוני סרק. הרושם הנוכחי הוא שלא טרחו לשקול אותם, כי התחממות גלובלית.
ההתייחסות לכך שאלמנטים בתכנית הזו, כך נראה לי, חותרים תחת המטרה המוצהרת היא היא נקודה צדדית וכאמור בהודעה למעלה - אני מוכן להניח לצורך הדיון שהתכנית מושלמת.
גם בפודקאסט 744118
כלומר: אנחנו גם משתתפים במאבק הגלובלי (ומקבלים נקודות) וגם עוזרים לפתור בעיות מקומיות אחרות (פקקים, מקומות להטמנת אשפה, ועוד). למה זו בעיה?

מעבר לכך, כשישראל עשתה קולות שהיא לא מרוצה ממתווה הגז, באו חברים נחמדים מאמריקה והזכירו לישראל שיש לה עוד כמה אינטרסים מחוץ לגבולות המדינה. אז עכשיו באים כמה חברים נחמדים אחרים ומזכירים לישראל שכדאי לה להיות נחמדה לאחרים. זה לא מזיק.

בין ה־15 מיליארד הללו יש, לדוגמה, תקציב של 6 מיליארד למשרד התחבורה לקידום תחבורה ציבורית. קידום תחבורה ציבורית היה יעד של הממשלה בלי קשר להתחממות הגלובלית (אפשר לפתוח את זה לדיון נפרד, אבל בינתיים זה מוצהר בקווי יסוד של הממשלה ומופיע בהצהרות רבות). זה כבר 2/5 מהסכום.

אבל כמו תמיד מה שמעניין בהצהרות הוא מה שאין בהן: שום מילה על הפקת אנרגיה: „"מדובר בתוכנית אופרטיבית, שבה כל אחד מהמשרדים יודע מה הלו"ז לביצוע", מבהירה זנדברג, שהחליטה שלא לקדם את חוק האקלים טרם ועידת האקלים העולמית בגלזגו לאור חילוקי דעות עם משרד האנרגיה והאוצר. ״. כלומר יש כאן המון מילים להראות עשיה ולכסות על כך שבחלקים מהותיים אין עשיה.
גם בפודקאסט 744132
"שום מילה על הפקת אנרגיה"

או, זה אולי טוב. הפקת אנרגיה היא תחום שבו למיטב הבנתי יש טרייד אוף בין פליטת פחמן לבין שיקולים סביבתיים אחרים. חשמל סולרי זולל שטחים שאחרת היו יכולים להיות פתוחים או ירוקים (אם זה גגות של מבנים שקיימים גם כך אז השטחים לא מתבזבזים, אבל אם כבר מסבים אותם אפשר היה להסב אותם לגידול צמחייה). חלק מהטכנולוגיות פוגע בציפורים (התחנה באשלים צולה אותן). לעומת חשמל מגז הוא חוסך זיהום אוויר, אבל אם מנכים את פליטת הפחמן מהחשבון זה נראה לי כבר מאוזן. טורבינות רוח זה כבר אסון, ובפרט לציפורים. אני נוטה לחשוב שאלו שתי טכנולוגיות שצריך להימנע מהן בישראל גם אם משבר האקלים כן קטסטרופלי (אבל פאנלים פוטווולטאיים על גגות ובשטחים לא רגישים כן כדאי), ושעתיד האנרגיה הלא-פחמנית בישראל הוא מימון טכנולוגיה סולרית ואולי רוח במדינות שכנות, שיש להן יותר שטח ופחות ציפורים נודדות, ושאפשר להוליך מהן חשמל לישראל לא יותר מדי ביוקר. כמובן, היד שלהם על השיבר הוא סיכון שצריך לנהל, ואולי הוא מפיל את הרעיון.
גם בפודקאסט 744134
ראשית כל, הטכנולוגיה של מגדל שמש נוסתה באשלים ונזנחה. בפועל כיום אנרגיה סולרית משמעה פנלים. לכן אפשר לשים את הציפורים בצד.

ניסיתי לחשוב איך מגדלים צמחים על הגג הלא לגמרי ישר של המבנים התעשייתיים שבסביבה. לא עבד. פנלים סולריים אפשר לשים שם בכיף. אתה יכול לשים אותם גם על גגות רעפים משופעים וכדומה. אבל אז צריך לקוות שלחברת חשמל יהיה מקום לחבר אותך. כרגע חברת חשמל לא מתכוננת לבניית התשתית הנוספת הזו.

כרגע מתוכנן בקרבתנו שדה סולרי כזה. למיטב זכרוני מדובר על הספק של 8 מגה וואט משטח של 150 דונם. כלומר כדי להפיק את ההספק של תחנת הכוח אשכול [ויקיפדיה] (1600 מגה ואט) צריכים שטח של 30 קמ״ר (כלומר 5×6 ק״מ).

מבחינת שיקולי פחמן לא ברור לי איך השה הזו לעומת שדה חקלאי שממילא חלק מהשנה (כרגע, לדוגמה) עומד ללא גידולים וגם כך אין בו צמחיה עבותה.

ובכל מקרה, יש לנו בעיה עם תשתית ההולכה של חברת חשמל שלא ממש בנויה להתמודד עם כל המפיקים הללו.
גם בפודקאסט 744109
הטיעון שלך ככלל נשמע משכנע.

יש לי בעיה לוגית כלשהיא רק לגבי הערת הרגל (שכבר צצה במחשבתי גם במעלה הפתיל) - האם הטיעון "פליטת גזי החממה‏1 מתת-קבוצה X היא זניחה בתמונה הגדולה (כי תת-קבוצה X היא קטנה נומינלית)" הוא טיעון סביר.
הצרימה נובעת מכך, שבהינתן קבוצה של 50X פרטים‏2, ברור לגמרי שניתן לחלק את הקבוצה הזו ל-‏50 תתי-קבוצות‏3, שעבור כל אחת כשלעצמה הטיעון הנ"ל יהיה תקף, והופה - גם לקבוצה הגדולה אין סיבה לשלם את המחיר של הקטנת גזי חממה.
או בניסוח אחר - למה שתושבי ניו-ג'רזי ישלמו את מחיר הקטנת הפחמן, כשתושבי ישראל רואים את עצמם פטורים מהמחיר הזה? והאינדוקציה ברורה.

1 החלף/הוסף - כמות האשפה, פסולת הפלסטיק הנצברת, מדבור/ביעור יערות וכו'
2 ארה"ב למשל, כאשר X הוא אוכלוסית ישראל.
3 מדינות בארה"ב, למשל.
גם בפודקאסט 744111
הוא לא משכנע, אבל הוא גם לא הטיעון שלי.

הטיעון שלי הוא שמכיוון שהאפקט של צעדים עצמאיים מטעם ישראל זניח, אז במידה בה צריך לפעול כדי למנוע את ההתחממות הגלובלית - צריך לעשות זאת במסגרת אמנות בין לאומיות (שממילא גם יסדירו כמה תושבי ניו-ג'רזי ישלמו לעומת תושבי ישראל).
גם בפודקאסט 744112
רק בקריאה חוזרת ראיתי שכתבת ''ככלל נשמע משכנע'' ולא ''בכלל לא משכנע'', כפי שהאונה-הרקתית דיווחה לאונה הקדם-מצחית שלי קודם. אני כנראה פשוט מורגל להתקפות בנושא הזה. סליחה.
גם בפודקאסט 744115
הממ. אמנות בינלאומיות.. כמו הסכם פריז מ 2015 שישראל חתומה עליו?
גם בפודקאסט 744116
...כן?
גם בפודקאסט 744117
אתה טוען ש''צריך לעשות זאת במסגרת אמנות בינלאומיות'' (ציטוט של דבריך)
אבל זה מה שקורה..
גם בפודקאסט 744119
זה לא כל מה שקורה (דיון 4085).
גם בפודקאסט 744120
אכן קורים כל מיני דברים lol
גם בפודקאסט 744125
שזה בקירוב מה שנכתב ב תגובה 742536
גם בפודקאסט 744126
קירובים זה אני :)
ואם אואשם בפלגיאט, אני מודה מראש באשמה ועוזב לירוחם.
גם בפודקאסט 744127
לא התכוונתי להאשים אלא להפנות את עיני החוקרת העתידית (GPT5 שמה, אבל החברים יקראו לה ג'יטי) לניסוח שונה במקצת של עמדה דומה.
גם בפודקאסט 744133
ולמרות שעומר מסכים איתך, יש הבדל בין מדינות גדולות וקטנות, בגלל שמדינה היא יחידה שיכולה להחליט על מדיניות ולאכוף אותה בצורה אפקטיבית בשטחה / על אזרחיה. רמות גבוהות יותר ממדינה כבר דורשות אמנות, ואלו הרבה פחות אכיפות. אז ארה"ב וסין יודעות, ויכולות להבטיח לאזרחיהן, שהפעולות שלהן בנושא האקלים ישפיעו עליהם באופן מורגש (אולי רק שליש או חמישית מכלל האפקט, אבל זה עדיין יהיה מורגש, אקס היפותסיס) גם בלי תלות במה שיעשו מדינות אחרות. ישראל לא יכולה להבטיח לאזרחיה דבר כזה.
גם בפודקאסט 744145
אני מסכים שיש הבדל.
אבל הבעייה היא שארה"ב וסין הן בערך היחידות מכל מדינות העולם שיכולות לומר דבר כזה.
אם זה הטיעון היחידי שישכנע ארגונים ואנשים, we're doomed then. בלי הרתמות של שאר שלושת-הרבעים של העולם, גם הן לא יעזרו הרבה.
גם בפודקאסט 744147
Dooooomed!
גם בפודקאסט 744150
הצד השני של אותו מטבע הוא שגם אם מאמצי האזרח האמריקני יביאו לשינוי מורגש מבחינתו, העובדה שאזרחי מדינות אחרות פטורים מאותה השקעה אבל זוכים להנות מפירותיה תפריע מאד. בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא רק הישראלים שונאים להיות פראיירים, כך שאזרח ארה"ב שנאלץ להוריד את רמת חייו בשעה שהוא רואה איך 7.5 מיליארד אנשים פטורים מכך ירגיש שדופקים אותו ויפעל בהתאם.

כאשר יש בעיות ברמה הלאומית הרעיון של שותפות בנטל בין האזרחים מקובל בד"כ (אם נתעלם מפתולוגיות מוכרות; אני משער שאף אחד כאן לא רוצה להפוך את הישראלים לחרדים של העולם), וכאשר יש בעיות גלובליות חייבים למצוא דרך להרחיב אותה הסכמה לאזרחי העולם כולו.

רגע אחד, מר שכ"ג, אתה אומר שריקי כהן מחדרה צריכה לשלם יותר עבור החשמל גם כדי לשכנע את ג'ון סמיט ממונטנה שגם הוא צריך לשלם יותר? כן, זה מה שאני בעצם אומר. כדברי הפסוק הידוע, כל הפוטר נפש אחת מישראל‏1 כאילו פטר עולם מלא.
___________
1- אחרי נאומו של בנט באו"ם בו הוא השתמש בביטוי, רצתי לבדוק אם הוא השמיט את "ישראל" מהפסוק, כי הנוסח שהכרתי דיבר על "נפש אחת מישראל", ובזכותו של ראש ממשלתנו הנערץ גיליתי שהמקור אכן היה אוניברסלי. רק בנט!
גם בפודקאסט 744113
אני חושב שענית חלקית לעצמך.

וגם חלק מהצעדים לא קשורים לעליית פני הים (זה כתוב פחות או יותר בפיסקה הראשונה בכתבה)
וגם אנחנו חלק מתמונה גדולה יותר.

בעיני, "ממוסגר בקיצוניות" זהו איש קש. קראתי את הכתבה ב ynet ואף אחד לא הבטיח אפוקליפסה במקרה שהתוכנית לא תעבור.
גם בפודקאסט 744128
עליית פני הים היא בעיה קטנה לעומת פלישת ח̶ו̶ט̶פ̶י̶ ̶ה̶ג̶ו̶פ̶ו̶ת̶ החיפושיות המסריחות.

ובקצת יותר רצינות, אני לא יודע אם מחיר הטיפול בשינויי האקלים מוצדק, אבל כשמערכת כל-כך מסובכת כמו פלנטה שלמה עוברת שינוי אקלימי אפשר להניח שלא כל המשמעויות ברורות מראש. זה לא טיעון חזק במיוחד, אבל צריך להתחשב *גם* באפשרות של קטסטרופה עצומה כולל כזאת שתהפוך למשהו שאין ממנו דרך חזרה. מהמעט שאני יודע על הנושא הבנתי שיש די הרבה נושאים שאינם מובנים מספיק, ואפילו האפשרות שזרמים גלובליים כמו זרם הגולף יפסיקו לווסת את האקלים טרם נשללה סופית, שלא לדבר על מכת יתושים נושאי מחלות קטלניות ואינספור צרות אחרות. מה עושים עם ארועים שהסתברותם נמוכה אבל נזקם עצום? לא יודע, בעיקר כאשר גם ההסתברות וגם הנזק הם בחזקת ניחוש (מלומד? תלוי את מי אתה שואל). חברת ביטוח שוויצרית מעריכה שמחיר ההתחממות עד 2050 יהיה כ-‏23 טריליון דולר. וכאן טוענים שהתוצר בארה"ב יקטן ב- 3.6% אבל קראתי רק את התקציר.

כמה אנשים ימותו כתוצאה מזה? לפי בלומברג 83 מליון ויחסית ל-‏60 מליון *בשנה* כיום אולי זה מחיר סביר (אפילו אם ישראל תהיה סביב הממוצע - למרות שכנראה הסובלים העיקריים יהיו תושבי העולם השלישי - זה לא נראה נורא, אבל ראיתי גם הערכות גבוהות יותר).

ספציפית לגבי מדינה קטנה אחת במזרח התיכון, בהכירי את התהום הפעורה שם בין הצהרות לביצוע לא נראה לי שיש מקום לדאגה בקשר לבזבוז משאבים.
גם בפודקאסט 744129
הגישה הזו היא המשך של מסורת ותיקה, ואני מכבד אותה ככזו. אבל החשש מההתחממות הגלובלית נובע כולו ממודלים אקלימיים. אם בוחרים שלא לקחת את התחזיות שלהם ברצינות, אז אין שום בסיס לחשוש ממשבר האקלים הספציפי הזה שמניע את שפע התנועות הסביבתיות וההמולה הפוליטית. אם אתה בוחר לקחת את התחזיות ברצינות, אז... קח אותן ברצינות. אפשר לחשוש ממשברים אקלימיים אחרים, שנכנסים לקטגוריה של X-risks. אבל זה עולם של ספקולציות שאישית אני מתקשה לקחת ברצינות. אם התנועות הסביבתיות נופלות באותה קטגוריה של מירי ושות' אז... טוב לדעת.

בינתיים, מצד אחד מתדיינים כאן נוזפים בי על כך שאני מעז לקשור בין משבר-האקלים לתחזיות אפוקליפטיות שאינן נטועות בדו"חות רישמיים, בזמן שמצד שני מתדיינים אחרים נוזפים בי על שאני לא לוקח מספיק ברצינות ארועים ספקלוטיביים שהסתברותם נמוכה אבל נזקם עצום. אולי תתווכחו ישירות אחד עם השני, במקום לעשות את זה דרכי?

וחוץ מזה, דמיין את התגובה שהיית מנסח בעצמך אם בכל הקשר אחר הייתה עולה באייל טענה נוסח "האפשרות שזרמים גלובליים כמו זרם הגולף יפסיקו לווסת את האקלים טרם נשללה סופית".
גם בפודקאסט 744137
גישה שקרובה לזאת שלך לבעלי שעה פנויה. אני חייב להודות - תרתי משמע - על שהארת את עיני לעניין כולו. משום מה הנחתי שהויכוח היה כמעט רק בשאלה מה הגורם לשינוי האקלים, ושהוא הסתיים. אגב, הידעת שכמות של 1000 ppm פד"ח מפחיתה את היכולת הקוגניטיבית ב 21%?

(ובכל זאת, אני ממשיך לפעול להקטנת חתימת הפחמן הדו-חמצני שאני פולט. לצערי אני לא יכול לדווח על הצלחות כבירות בעניין המתאן).
גם בפודקאסט 744138
ידעתי, ויש לי מד פד"ח שולחני מהסיבה הזו בדיוק. הייתה תקופה בה בכל פעם שהרגשתי טיפש במיוחד (=כל כמה דקות) עוד העפתי מבט לכיוונו בתקווה לקבל הצדקה, אבל כמעט תמיד נותרתי בלי תירוץ.

(עוד לא צפיתי, אבל אצפה. תודה על הקישור.)
גם בפודקאסט 744146
צפיתי. ושוב תודה. היה נחמד לשמוע אדם רהוט וסקנדינבי שעל-פניו מחזיק בסט-ערכים דומה לשלי (a.k.a. לא אלט-ימני שירד מהפסים, למרות שהמראיין ניסה לסחוט ממנו endorsement לטראמפ) מחזק את היפתוזות הפרינג' שהעליתי כאן (מעולם לא שמעתי עליו או אותו קודם לכן). בהמשך הראיון הוא מעלה טענות חזקות יותר שעל פניו הן נשמעות לי סבירות אבל אין לי מושג לגבי נכונותן ואני לא לוקח עליהן שום אחריות.

אגב, עשיתי בשבוע האחרון סקר לא-רישמי בקרב חברים, קולגות ומשפחה, ושאלתי אותם "מה למיטב ידיעתך הסיכונים המרכזיים בגללם צריך לפעול בעניין ההתחממות-הגלובלית?". כל המשיבים הם אנשים משכילים וחכמים, וכל תשובותיהם עסקו בווריאציות של תרחישי יום-דין הצפויים להתרחש בעשורים הקרובים (שזו גם סוג התשובה שאני הייתי נותן עד לאחרונה). אם מישהו מהנוכחים מעוניין לשחזר את הניסוי בסביבתו החברתית, אשמח לשמוע את התוצאות. ובאותו הקשר, בפרק האחרון של הפודקאסט (המאד-מאד מומלץ!) Mindscape, שון קרול מראיין את האסטרופיזקאית Priyamvada Natarajan, ובסביבות הדקה ה-‏46 הם מדברים על ההתנגשות הצפויה בין שביל-החלב לאנדרומדה. היא מרגיעה את המאזינים -
“We’re talking of billions of years in the future. Also, come on, come on, folks, I think we need to pay attention here and now. We seem to be on course to destroy our planet within the next couple of hundred years, so..."
גם בפודקאסט 744148
כפי שנאמר בסרטון, עפ"י מחקר שנערך ב-‏28 מדינות כמעט חצי מהאנשים חושבים שיש סיכוי ממשי שמשבר האקלים *יכחיד* את המין האנושי. לדעתי אפילו אם כתוצאה מזעזועים חברתיים תפרוץ מלחמת עולם שלישית המין האנושי לא יושמד לחלוטין, כך שלא ברור לי מה מקור האופטימיות הזאת.
גם בפודקאסט 744151
מבחינתי אם לא יהיה לי בבית חשמל עובד (מקרר, מזגן, מחשב), מים וביוב, המצב כבר יהיה מאוד חמור.
גם בפודקאסט 744152
כמובן, אבל החששות מפני השמדת האנושות מוגזמים במקצת אפילו אם נגיע לתרחיש "כל העולם עזה". רק חמאס!
גם בפודקאסט 744154
החששות מפני השמדת האנושות הם בובה שעשויה מאבנים ומקלות.
גם בפודקאסט 744155
אתה שם לב שאתה כותב זאת בתגובה ל-תגובה 744148 שעיקרה הוא המשפט "עפ"י מחקר שנערך ב-‏28 מדינות כמעט חצי מהאנשים חושבים שיש סיכוי ממשי שמשבר האקלים *יכחיד* את המין האנושי."? (הנה סקר מ-‏2019).

ואתה זוכר שאתה בעצמך, ממש לא מזמן ובדיון זה ממש, העלית את המסת כיפת הקרח של אנטרקטיקה כתרחיש ריאלי של ההתחממות הגלובלית שצריך לעמוד לנגד עינינו? ורק לפני רגע כתבת על התרחיש ש-"לא יהיה לך בבית חשמל, מים וביוב" כסיבה לדאגה הקשורה להתחממות הגלובלית? (שזה לא "השמדת האנושות", אבל זה כן תרחיש אפוקליפט התלוש מהתחזיות).
גם בפודקאסט 744157
אני העליתי את זה כתרחיש ראלי בעוד מאות שנים ולכן זה לא מה שיקרה לי.

אבל מה שכתבתי כאן על תרחיש הרבה פחות קיצוני, של התערערות המארג העדין שבנינו. הרבה דברים צריכים להמשיך לקרות כדי שאספקת החשמל שלי תמשיך להיות סדירה. אם כל מיני דברים יתחילו לזוז, אולי חלק מהם יצליח גם להרוס תשתיות קריטיות. יש המון תרחישים פוטנציאליים ולא סבירים שיכולים לגרום לזה.
גם בפודקאסט 744159
נו, מספיק עם ה-Gaslighting.

* "Biden... calls climate change "existential threat.
* הבאנר של ynet לנושא האקלים: "כדור הארץ בסכנה".
* (Number-one New York Times best seller) The Uninhabitable Earth: Life After Warming.
* Climate change: An 'existential threat' to humanity, UN chief warns global summit.
* Defense Secretary Calls Climate Change an Existential Threat.
* מתוך הנימוקים לפרס הנובל שהוענק לאל גור: "processes and decisions that appear to be necessary to protect the world’s future climate, and thereby to reduce the threat to the security of mankind. Action is necessary now, before climate change moves beyond man’s control..."

לגבי הסיפא: אתה רק מחזק את הנקודה שלי. יש רשימה ארוכה מאד של דברים לגביהם יכולת לכתוב משהו כל כך שמרני וכללי. איפה ברשימה הזו נמצאת התחממות הגלובלית? בעשרת המקומות הראשונים? במאה? אפשר לדמיין הרבה דברים רעים שעלולים להתרחש, זה לא טיעון רציני.
גם בפודקאסט 744161
ניקח את הראשון: „איום קיומי״. „מאיים על חיינו ועל הכלכלה שלנו״.

ההקשר הוא הוריקן שפגע בחוף הדרומי של ארצות הברית (Hurricane Ida [Wikipedia]): אחד ההוריקנים החזקים ביותר שתועדו. הוא הרג 115 אנשים ודווח על הרס רכוש בסך 65 מיליארד דולר (כלומר: בערך שליש מהתקציב של מדינת ישראל). אז זה שההוריקנים מתחזקים, זה משמעותי לתושבי ארצות הברית.

איו קיומי זה לא רק כוכב מוות שיפוצץ את כדור הארץ. זה גם אוסף של נזקים מספיק חמורים שהתרבות המורכבת שלנו לא תצליח להתאושש ממנו.
גם בפודקאסט 744162
אפנה את תשומת ליבך:
- "אוסף של נזקים מספיק חמורים שהתרבות המורכבת שלנו לא תצליח להתאושש ממנו."
- "החששות מפני השמדת האנושות הם בובה שעשויה מאבנים ומקלות."

(ישפוט כל אחד בעצמו באיזו מידה דיבורים על "איום קיומי" בהקשר כזה עולים בקנה אחד עם יושרה אינטלקטואלית.)
גם בפודקאסט 744163
ואגב (מתוך קישור אליו הפנתי בתחילת הדיון) -

The bottom line is that nearly all of the theoretical and computer modeling work suggest that hurricanes may be slightly stronger (by a few percent) by the end of the 21st Century, even presuming that a large global warming will occur.

The climate models are also coming into agreement that the number of tropical storms and hurricanes will not go up and may perhaps even decrease (by around one-fourth fewer) because of the increased vertical wind shear.

It is likely - in my opinion - that manmade global warming has indeed caused hurricanes to be stronger today. However, such a linkage without answering the more important question of - by how much? - is, at best, incomplete and, at worst, a misleading statement. The 1-2 mph change currently in the peak winds of strong hurricane due to manmade global warming is so tiny that it is not measureable by our aircraft and satellite technologies available today.
גם בפודקאסט 744164
אולי ראוי להעיר מספר הערות.
א. בקצב הצריכה הנוכחי נשאר לנו נפט לחמישים שנה. אפילו לא. אין שום ברירה אלא לעבור לאנרגיות חלופיות, וזה אומר שינוי מסיבי בתחבורה, ברשת החשמל ובתעשיות. 50 שנה זה מעט מאד זמן לשינוי שכזה.
ב. היומן לא מסתיים ב2100, והתחזית היא שפני הים ימשיכו לעלות בקצב מואץ גם אחרי, אפילו אם עליית הטמפ' תיעצר.
ג. המסת ice sheets באנטרטיקה הוא תהליך שעדיין אינו מובן היטב. תרחיש בהחלט סביר (בקצב הפליטות הנוכחי, נגיע אליו תוך כ20 שנה) הוא שנגיע לנקודת חוסר יציבות וההמסה תגיע לקצב של 3 מטר במאה שנה (יש שם מספיק קרח לעליה של 58 מטר). מקור ‏1. בקיצור, אנחנו משחקים באש.

או, במילותיו של אלון מאסק: (לעכב את המעבר לאנרגיות חלופיות) זה הניסוי המטומטם ביותר בהיסטוריה.

גם בפודקאסט 744166
א. עוד סיבה לעבור לפתרון הכי נגיש, מוכר, וScalabily לבעייה - אנרגיה גרעינית. לא צריך חמישים שנה, עשר-עשרים זה מספיק. תשאל את הצרפתים.

ומכאן, שאם כבר הניסוי המטומטם ביותר, אז ההחלטה הגרמנית לסגור את כל הכורים הגרעיניים שלה עד 2050 היא ההחלטה המטומטמת ביותר ואנטי-רציונלית שאפשר לקחת.
ולמה היא מטומטמת - כי הטריגר העיקרי לה הוא האסון הגרעיני בפוקושימה - כן, אותו אחד שגרם למספר דו ספרתי בקושי של מתים, כשבאותו יום הצונאמי שגרם לו הביא ל-15,000 מתים ו-‏360 מיליארד נזקים. או בקיצור - ה"אסון הגרעיני השני בעוצמתו בהיסטוריה" העלה בפחות מאחוז אחד את מספר הנפגעים מהאירוע ה - אכן קטסטרופלי - שגרם לו, ועדיין הוא משמש כתירוץ להפחית ברמה הגלובלית את מקור האנרגיה הכי יעיל ושפולט הכי פחות פחמן שבנמצא.

אין יותר מצעד איוולת מזה.
גם בפודקאסט 744169
אם אכן זו הסיבה (ולא, נניח, הפסולת הגרעינית שהכורים מייצרים) אז אני מסכים.
מאידך אני חייב לציין
1. שגודל הסיכון אינו מוגבל לאירועי העבר.
2. שהבעיה היא צ'רנוביל ולא פוקושימה. הענן הרדיואקטיבי שנפלט מצ'רנוביל זיהם אזור לא מיושב, אבל כור גרעיני במרחק של כמה עשרות קילומטרים מעיר גדולה זה סיכון מוגזם. ואם אתה מרחיק אותו מאות קילומטרים מהעיר הקרובה (אפשרי בכלל בגרמניה?) אתה מוסיף עלויות תשתית הולכה.
גם בפודקאסט 744172
כורים מודרניים אינם מהוים גורם סיכון של ממש. בצ'רנוביל היה כור מיושן.
גם בפודקאסט 744176
1. נכון, אתה מוזמן להציע שערוך מדויק יותר. אם נשווה את זה לאירוע ביטוחי, כרגע אתה משלם גלובלית פרמייה של מיליוני מתים בשנה בשוטף, על מקרה של פעם בעשור שבו מתים כ-‏100 אנשים. זה המקרה היחידי שאני ב=מכיר שבו אנשים מוכנים לשלם פרמיה חודשית או שבועית שיותר גדולה מהמקרה הביטוחי המשוער.
2. לא, כי הענן המזהם הלא-רדיואקטיבי שנפלט קילומטר וחצי מחדרה זה כן בסדר?
גם בפודקאסט 744179
ולא לשכוח שתחנת כוח פחמית מייצרת בערך פי שלושה קרינה רדיואקטיבית מכור גרעיני (בהנחה ששניהם תקינים ולא מתפוצצים פתאום).
גם בפודקאסט 744181
כבר אמרתי שאני מסכים, ויותר טוב ממני- הסינים מסכימים. הכור הראשון לייצור חשמל הופעל בסין ב 1991, וב 2019 כורים כבר ייצרו 5% מסך החשמל בסין. האסון בפוקושימה עיכב את התכניות כי ב 2013 הוחלט שהחל מ 2016 ייבנו רק כורים מדור III. עדיין, סין מתכננת שב 2035 7.7% מיכולת ייצור החשמל (בתרומה בפועל זה יותר, כי כורים עובדים רצוף) תהיה מכורים.
סין גם בונה כורים במדינות החגורה והדרך.
גם בפודקאסט 744182
התקדמות של 2.7% על פני 15 שנה נשמעת לי זעומה ממש.
גם בפודקאסט 744268
קח בחשבון ש
א. צריכת האנרגיה של סין הולכת ועולה. הגדלת החלק משמעותו הגדלת הייצור בהרבה יותר.
ב. הנתון הנוכחי הוא של ייצור בפועל והעתידי הוא של כושר ייצור מותקן. כיוון שכורים מייצרים ברציפות חלקם בייצור בפועל גדול מחלקם בכושר הייצור המותקן. חלקם בייצור האנרגיה העתידי בפועל יהיה גדול יותר מאשר ה 7.7% המתוכנן ככושר ייצור מותקן.
ג. יש מגבלה על מיקום של כורים גרעיניים כי הם חייבים מקור מים גדול לידם לצרכי קירור. רוב המיקומים האפשריים בסין הם על שפת הים, ויש מעט מאוד מיקומים אפשריים ב Inland של סין.
גם בפודקאסט 744272
ג. חיפוש קצרצר מעלה 10 אגמים ששטחת מעל עשירית משטח מדינת ישראל, נשמע כמו מקורות מים די גדולים, לא? ודומני שיש שם גם כמה נהרות לא מבוטלים.
גם בפודקאסט 744269
מסתבר שבכורים הפער בין ייצור בפועל לעומת כושר ייצור מותקן הוא כפליים. ב 2019 כורים היוו 2.4% מכושר ייצור החשמל המותקן בסין אבל סיפקו 4.8% מייצור החשמל בפועל במדינה באותה שנה.
גם בפודקאסט 744183
אני מוצא דמיון בין תגובת התנועה הסביבתית לאנרגיה גרעינית לבין תגובתה - כך מסתמן - להתחממות הגלובלית: פאניקה שמונעת מספקולציות אפוקליפטיות לא מבוססות, וסרבנות מוחלטת לעצם הרעיון של בחינת הנושא במונחי עלות-תועלת.
גם בפודקאסט 744189
אני נוטה להסכים.
וברקע ברוני הנפט והגז מחככים ידיהם בהנאה ונותנים לנערים לשחק לפניהם.
הארגונים האלה הם טוענים ראויים לכתר בתחרות האידיוטים השימושיים.
גם בפודקאסט 744198
חשבתי שכבר כתבתי על זה פעם. על כל פנים אחד המכשולים הגדולים ביותר (אם לא ה) בפני כח גרעיני הוא שזוהי השקעה מסוכנת מבחינה כלכלית (בהשוואה לאלטרנטיבות). בקצרה, צריך לגייס הרבה יותר כסף, ולוקח למשקיעים הרבה יותר זמן להחזיר את ההשקעה - בהשוואה לתחנת כח גזית. מצד שני, הרווח גדול יותר.


וזה לפי ההרצאה האיטית אבל מצויינת של פרופ' דיוויד רוזיק
.
גם בפודקאסט 744206
רק שההשוואה הרלוונטית כמובן היא לתחנת אנרגיה סולארית או אנרגיה מתחדשת אחרת, לא לתחנת גז מזהמת שהיא בדיוק מה שאנחנו מנסים להפסיק. ואלה יחזירו את ההשקעה אם בכלל בטווח רחוק הרבה יותר.

ואם זה כל כך חשוב לאנושות, שהממשלות יפרשו רשת בטחון כלכלית.
גם בפודקאסט 744208
בהשוואה הזו אנרגיה גרעינית יוצאת ממש גרוע. העלות של אנרגיה מתחדשת ירדה מאד בשנים האחרונות. אנרגיה סולארית (מפאנלים) נמוכה כמעט פי 2 או 3 ונראה לי שאנרגית רוח לא שונה בהרבה.
גם בפודקאסט 744209
כתבתי ''נמוכה'', התכוונתי לכך שמחיר ייצור קוט''ש חשמל זול יותר ..
גם בפודקאסט 744218
המחיר של ייצור: כן. אבל גז, פחם, גרעיני או הידרו־אלקטרי נותן לך תפוקה יציבה וצפויה, ואילו סולרי ורוח נותן תפוקה משתנה. מרגע שחלק גדול מהאנרגיה מגיע ממקורות לא יציבים כאלו, צריכים כמויות של תפוקה עודפת עבור הזמנים הקשים, ולכן מחיר קוט״ש שוב עולה.
גם בפודקאסט 744220
זוהי אכן הבעיה הגדולה של האנרגיות המתחדשות.
בגלל זה, (כרגע) אנרגיה גרעינית היא יותר ברת השוואה לאנרגיה מדלק פחמני. דורשת השקעה גדולה מאד, ומספקת אנרגיה יציבה.
גם בפודקאסט 744258
אני עדיין מתקשה להבין למה טכנולוגיה מוכחת ועובדת מזה חמישים שנה, כולל אספקת חשמל במדינות מסוימות באחוזים ניכרים, היא השקעה כל כך גדולה.
ברור שמבחינת הסיכון הטכנולוגי, התאימות לרשתות חשמל קיימות, היציבות וכמובן אפס פליטת הפחמן, היא בשלה יותר מכל אנרגיה מחתדשת על המדף.
אם החסרון היחיד שלה הוא עלות, אזי ראוי לשקלל את העלות הזו במסגרת ההשקעה הגלובלית של מדינות במניעת ההתחממות הגלובלית.
ולא מן הנמנע שכמו כל טכנולוגיה - כשהיא תיעשה נפוצה ומדרנית יותר, גם המחירים שלה ירדו פלאים בטווח הבינוני ארוך.
גם בפודקאסט 744261
התחשיב הפיננסי הזה הוא לכל היותר משהו בין "כשל שוק" לבין "כשל רגולטורי": עבור משקיעים פרטיים בתחום האנרגיה פחות משתלם לממן תחנות-כוח גרעיניות, מכיוון שנדרשת השקעה גדולה והזמן עד לרווחיות ארוך (והעול הרגולטורי גובל ב-"בלתי אפשרי") . זה הסבר (חלקי) לכך שחברות פרטיות נרתעות מהקמת תחנות-כוח גרעיניות, אבל הרלוונטיוח של כך לענייננו היא נמוכה: מדינה שתרצה לבסס את משק האנרגיה שלה על תחנות-כוח גרעיניות יכולה להסיר את החסמים האלה בקלות.

(ובכלל, הטרוניה שלי בנוגע לאנרגיה גרעינית לא חלה רק על השקעה בכורים להפקת חשמל; חלק גדול ממנה מופנה להשקעה במו"פ: הייתה יכולה להיות ברשותנו כבר טכנולוגיית היתוך מעשית).
גם בפודקאסט 744264
(אם כבר הלכת לשם - למרות המיתוסים, לאור מה שקראתי לאחרונה אני בכלל לא בטוח שכור היתוך יהיה בטיחותי יותר מכור ביקוע. אולי להיפך - בעוד ההיתוך עצמו הוא 'נקי' מתוצרים מזהמים, אז למשל בטכנולוגיית טוקומק שכולאת את הפלזמה המיוננת והתרמו-גרעינית למעשה בתוך לולאה של שדות מגנטיים כבירים, כל תקלה קטנטנה במה שיוצר את שדה הזה, שלרגע תפר את הסימטריה שלו, יכולה לגרום לזרם הפלזמה לסטות ממסלולו, להרוס עוד מגנטים, לסטות עוד ולסיים בזה שלפחות רגעית חלק קטן אבל עצבני של פלזמה בעיצומו של היתוך באמת תפרוץ את מעטפת הכור. וזה כבר יותר ידמה למה שהציבור חושב כשהוא מדמיין תקלה בכור גרעיני - הכי קרוב לפיצוצון גרעיני, אולי קטן אבל מאד הרסני).

וכמובן - ככל שהבעייה הבטיחותית עולה, מחיר המניעה שלה עולה גם הוא. ושלום לחלום האנרגיה הנקייה והזולה.

דיסקליימר - יכול להיות שבטכנולוגיות אחרות, למשל אלה עם הננו-טיפות מימן שמותכות על ידי לייזר, הסכנה חותה כי בכל רגע יש כמות מזערית שוברת היתוך. אבל כידוע לכולנו, כבר שישים שנה מדברים על הטכנולוגיות האלה ולא ממש התקדמו לשום מקום.
גם בפודקאסט 744265
(אני לא טוען שאנחנו קרובים היום לטכנולוגיות היתוך מעשית ובטוחה. אנחנו לא.)
גם בפודקאסט 744278
אני חושב שהמרצה לא נתן את המשקל הנכון לחלק חשוב מן הבעיות של אנרגיה גרעינית.
א. הוא לא התיחס בכלל לשאלת הסיכון. יתכן שאם מחשבים ומשערכים נכון את הסיכון הסטטיסטי, תחנות כוח פוסיליות יותר מסוכנות מכורים גרעינים, אבל מי רוצה לחיות ליד פצצה גרעינית מתקתקת, גם אם הסיכון של התפוצצות נמוך? ולא נאמר כלום על ההשפעה ארוכת הטווח של הנשורת הרדיואקטיבית.
ב. קשור לסעיף הקודם, היא העלות של פינוי תוצרי הלוואי. הטיפול במוצרי הביקוע הוא מסובך קשה ויקר. כורים מודרניים מסוג breeder, מייצרים הרבה פחות פסולת, אבל הם גם מייצרים פחות אנרגיה ליחידת נפח של הכור והם הרבה יותר מסוכנים (מייצרים פלוטוניום). וגם חתימת הזיהום התרמי של מים בכורים היא קשה במיוחד.
ג. בסוף ההרצאה הוא התיחס לבעיה העיקרית, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה כלכלית. אין התכנות כלכלית להקמת כורים קטנים. כור לא יכול להיות כלכלי אם אינו מפיק לפחות 250 מגהואט ליום. לכן במדינות קטנות אין התכנות להפקת חשמל מכורים. יש חסם טכנולוגי בייצור כורים קטנים שיפיקו ביעילות ובבטיחות כמויות קטנות יותר של חשמל. ברגע שכורים כאלו יהיו בשלים, יפרץ המחסום העיקרי שהוא העובדה שכורים גרעיניים להפקת חשמל היום הם מפלצות ענק שהן גם מסוכנות מאד וגם דורשות כוח אדם רב, שטחים גדולים מאד, מאגר מי קרור ענקי ומערכת הסעות עובדים וקווי הפצת חשמל ארוכים ובזבזניים. גם המיגון של כורים קטנים יהיה חסכוני יותר ממפלצות הפלדה והבטון של הכורים בימינו.
בקיצור, אני ממש לא חושב שהחלטה להימנע מהקמת כורים להפקת חשמל היא איוולת. אני חושב שזהו צעד נבון למי שיכול להרשות זאת לעצמו.
נ ב. כורי היתוך ממש לא נראים באופק. הפלסמה בכורי היתוך התבררה כבלתי יציבה וקשה לראות איך ניתן לשלוט בה למשך זמן המאפשר הפקת אנרגיה רציפה. גם מתקני הלייזר שנועדו לדחוס פלט קטן של מים כבדים התגלו כבזבזניים ולא יציבים. גם כאן התברר שקשה מאד ליצור דחיסה סימטרית ויציבה לאורך זמן. אני יודע שיש טכניקות חדשות יותר, אבל נראה שאפאחת מהן לא ספקה תוצאות כאלו שהן בבחינת פריצת דרך בייצור אנרגיה מהיתוך.
גם בפודקאסט 744282
הטכנולוגיה שבפיתוח לכורים גרעיניים כיום (כבר ממומשת בכורים ניסיוניים) יכולה להשתמש בפסולת של כורים קיימים כדלק. כשהיא גומרת להשתמש באורניום, הפסולת פחות בעייתית מכיוון שמדובר על נפח קטן בהרבה ועל זמן מחצית חיים של מאות שנים ולא של עשרות אלפים. להבנתי, הם גם יכולים להיות קטנים יותר, לדוגמה: China Experimental Fast Reactor [Wikipedia].

נ.ב. יש התקדמויות טכנולוגיות שמאיימות ליצור היתוך גרעיני יעיל. כלומר: עוד 20 שנים ולא עוד 50 שנים. נדמה לי שדווקא לא מזמן הצליחו ליצור דחיסה מספיק סימטרית שהצליחה „להצית״ תגובת שרשרת (אבל עדיין לא החזירה את האנרגיה שהושקעה בה). יש גם חוקרים מהזרוע השנייה של המרוץ שטוענים שהמגנט החזק שהם פיתחו הוא פריצת הדרך שתאפשר היתוך גרעיני יעיל. יש להם 20 טסלות.
גם בפודקאסט 744283
גם למגנט וגם למהנדסים :)
גם בפודקאסט 744286
בעוד הקישור ההיתוכי הראשון שלך נשמע מעניין - ומבוצע במתקן חצי-תעשייתי בגודל שלושה מגרשי כדורגל, הקישור השני למעבדה קטנה באוניברסיטת MIT נשמע מרוחק עשרות שנים ממשהו שיכול לשמש טכנולוגיה בשלה.
גם בפודקאסט 744287
הם הכורים שכיניתי breeders. יתרונם העיקרי הוא שהם מייצרים מעט מאד פסולת. החסם העיקרי בפני השימוש בהם ביחס לכורים התרמיים הרגילים הוא שהם גדולים ויקרים יותר. פריצת הדרך אם תבוא, צריכה להיות בכיוון ההפוך של כורים קטנים יותר ומודולאריים.
לצרפת יש תוכנית מאד מסודרת של פיתוח כור היתוך. היא מזכירה לי את הבדיחה על בית הבושת בלי העובדות. זהו מכון מחקר ואני לא רואה שם שום סימן להפקה תעשייתית של חשמל מהיתוך. בקיצור, אני לא מאמין בכורי היתוך. יש שם איזשהו חסם טכנולוגי שאינו יכול להיות טריביאלי אם לא מצליחים להתגבר עליו אחרי מאמצים של עשרות שנים.
גם בפודקאסט 744288
מבלי להכנס לפרוט מדעי, התנאים בהם מתרחשת ''הצתה'' של היתוך (קריטריון לאוסון) הם מאד קיצוניים וכפי הנראה קשה מאד לקיים אותם לאורך הזמן הנדרש להפקה תעשייתית ורציפה של אנרגיה. לכן הפקה של פולסים קצרים של אנרגיה הודגמה כבר לפני עשרות שנים, אבל מכאן ועד לכור מסחרי הדרך עדיין ארוכה.
גם בפודקאסט 747357
יש עכשיו גל קטן של פרסומים על "פריצות דרך" בתחום ההיתוך הגרעיני. הידיעות מדברות על הצלחות שהיו בשנה האחרונה בארה"ב בליברמור (דחיסה ע"י לייזרים) ובאירופה ב-JET אוקספורד (מכונת TOKAMAK) בהצתת היתוך גרעיני. הידיעות בארץ מקורן בד"ר פומרנץ כלשהו. קשה לדעת אם מדובר באמת בפריצות דרך או סתם באבני דרך בתכנית הפיתוח (בכל זאת היו פירסומים מקוריים ב-Nature). בכל מקרה גם לפי המקורות הפקת חשמל מסחרית היא עדיין במרחק של כ-‏20 שנה. התכנית האירופית מבוססת על כור מחקר (מסוג TOKAMAK) במימדים תעשייתיים שהקמתו תסתיים בעוד 4-5 שנים ב-ITER צרפת.
הפלוס הוא שזה נשמע לי כמו שאני מתאר לעצמי התקדמות שיטתית בטכנולוגיה להבדיל מהפרזות עד כדי הונאות שלידתן בדיוני תקציב וגיוס מילגות ולא התקדמות אמיתית. גם המוסדות המעורבים הם מוסדות גדולים עם הרבה עבר בתחום ולא מכונים בפריפריה של הפריפריה. נכון שמדע בסיסי מתקדם בקפיצות דרך, אבל בתחום הספציפי הזה מדובר במחסומים טכנולוגיים (יציבות פלסמה, מיקוד לייזרים, טמפרטורות וצפיפויות קיצוניות) והללו בד"כ דורשים הרבה סבלנות עד שמושגת התקדמות.
צריך גם לזכור שהדיבורים על אנרגיה נקייה ובטוחה לא ממש מדוייקים. יש זיהום תרמי של מים, יש הרבה קרינה רדיואקטיבית בתהליך. יהיה לכורים הללו יתרון גדול בכך שאינם מכילים חומרים רדיואקטיבים ארוכי ימים, אבל אבדן שליטה על גוף פלסמה גדול ולוהט עשוי ליצור פיצוץ עם רדיוס נזק של פצצת נייטרונים.
גם בפודקאסט 747366
מעניין, לא ידעתי על זה. האם תוכל להרחיב על הקרינה הרדיואקטיבית שנפלטת מהיתוך מימן להליום?
גם בפודקאסט 747367
לא חסרה קרינה מהתהליך של היתוך גרעיני. התוצר העיקרי של היתוך מימן הוא גרעיני הליום מהירים או כמו שקוראים להם בדרך כלל, קרינת אלפא. כמו כן, במהלך ההיתוך מתפזרים הרבה פרוטונים ונייטרונים לכל הכיוונים. לקרינת פרוטונים אנחנו קוראים בדרך כלל רוח סולרית, אבל דווקא קרינת הנייטרונים היא היותר בעייתית כי יכולה לגרום לחומרים שבהם היא נבלעת להפוך לרדיואקטיביים. אבל כל אלה הם החלק הפחות בעייתי. החלק הבאמת בעייתי היא קרינת גמא, שמהווה חלק משמעותי מהאנרגיה שנוצרת בתהליך.
הניקיון שמיוחס להיתוך גרעיני הוא היעדרם היחסי של תוצרים רדיואקטיביים, בניגוד לביקוע גרעיני שתוצריו (הגרעינים שנוצרים מביקוע אטומי האורניום או הפלוטוניום) הם כמעט תמיד רדיואקטיבים.
גם בפודקאסט 747368
בהחלט מעניין, לא ידעתי שכמות משמעותית של פרוטונים ונייטרונים נפלטים בתהליך ההיתוך (למרות שבחכמה שבדיעבד זה נשמע לי די הגיוני בתנאי החום והלחץ הנדרשים).
האם ידוע מספיק על טכנולוגית ההיתוך העתידית כדי להשוות את פליטת הנייטרונים שלה (ליחידת הספק חשמלי או לכור בסדר גודל דומה) לזאת של כור ביקוע? אם היא זהה או פחותה, כיצד מתמודדים עם זה בכורים הקיימים?
(לתומי חשבתי שכששולפים את מוטות האורניום מהעופרת הנייטרונים הנפלטים מספיק מהירים כדי להגדיל את נפח הכדור התיאורטי שבתוכו הסתברות ״גבוהה מספיק״ לפגיעה בגרעין אטום מזדמן לרמה שבה הנזק הסביבתי המצטבר זניח)

___
אאמ״נ, הנזק של קרינת גמא, שהיא אלקטרומגנטית בלבד, מוגבל מאוד במרחק ולכן קשה לראות בזה סכנה ל״עיר הסמוכה״.
גם בפודקאסט 747369
אני ממש לא יודע הרבה על מאפייני ההיתוך והקרינה הנפלטת של כורי ההיתוך העתידיים. מה שאני יודע זה מה שקורה בשמש ובפצצות מימן.
כאמור, עיקר הזיהום מכורי ביקוע אלו תוצרי הביקוע של האורניום, שהם כמעט תמיד רדיואקטיביים. כשכור פועל עשרות שנים, גם המבנה הפנימי שלו הופך בהדרגה לרדיואקטיבי, אבל ממש לא באותן הרמות של שאריות הדלק. כשמדברים על תאונה בכור גרעיני, לא באמת חוששים מהקרינה שהוא עצמו פולט (שמהווה בעייה קשה למי שיצטרך לטפל בנזק ולחלץ את הנפגעים) אלא מהחומרים שהוא פולט לסביבה, ובעיקר מהחומרים שבני אדם (ובעלי חיים וצמחים) קולטים מהסביבה (למרבה המזל, רוב תוצרי הביקוע הם יסודות כבדים והחיים משום מה מעדיפים להשתמש בדרך כלל ביסודות קלים. החריג העיקרי הוא כידוע יוד, ולכן מספקים טבליות יוד לאנשים בסביבה של תאונה גרעינית על מנת לצמצם ככל שניתן את ספיגת היוד המסוכן).
קרינה חסרת מטען (גמא, נייטרונים) עוברת הרבה יותר טוב דרך חומר מאשר קרינה טעונה (אלפא, בטא, פרוטונים) ולכן טווח הפגיעה שלה גדול יותר, אבל כפי שציינת, קרינת גמא לא עוברת טוב דרך האטמוספירה ומתפזרת יחסית מהר (אם אני זוכר נכון, בגובה של 5,000 מטר הקרינה הקוסמית בערך כפולה מאשר בגובה פני הים, אז אפשר להניח ש-‏5 ק”מ של אוויר מספיקים כדי להגן מקרינת גמא). נייטרונים מהווים חלק משמעותי מתוצרי ההיתוך הגרעיני ומחזיקים בחלק גדול מהאנרגיה הנוצרת בתהליך. אני מניח שכור היתוך ינסה לתפוס כמה שיותר מהקרינה הנפלטת לא רק כאמצעי בטיחות אלא גם כדי להיות יעיל.

בשורה התחתונה, קרינה רדיואקטיבית היא לא באמת מה שמדאיג בכורים גרעיניים בין אם הם כורי ביקוע או כורי היתוך היפותטיים. הבעיה היא הפסולת שנוצרת בכור ועלולה להתפזר במקרה של תאונה, ובנקודה הזאת נראה שיש ייתרון משמעותי לכורי היתוך.
גם בפודקאסט 747370
תודה על התשובה!

___
אבל אם יורשה לי לנטפק קלות - להבדיל מהשמש, הגורם העיקרי לפיזור קרינת הגמא שתיפלט בכור ההיתוך שעוד לא הומצא אינו האוויר אלא המרחק (בריבוע).
___
יוסי, חובש קסדה וממתין לחוק וישנה.
גם בפודקאסט 747384
ונטפק: גם אם ההנחה שלך נכונה - "בגובה של 5,000 מטר הקרינה הקוסמית בערך כפולה מאשר בגובה פני הים", היא לא גוררת את המסקנה שלך ("אז אפשר להניח ש-‏5 ק”מ של אוויר מספיקים כדי להגן מקרינת גמא").

מה שאכן נגזר מההנחה הזו, זה שחמישה קילומטרים של אטמוספירה מקטינים את קרינת הגמא העוברת אותם בפקטור 2.

הכמות הנומינלית של קרינת גמא שמגיעה לקרקע, תלויה בכמות הקרינה הקוסמית שמגיעה אלינו, וזו מן הסתם נמוכה הרבה יותר מאשר הקרינה הנפלטת מפצצת מימן במרחק קילומטרים ספורים ממך. ולכן חמישה קילומטרים של אטמוספירה רחוקים מלהיות הגנה מספקת (לא שרדיוס נזק אפילו של חמישה קילומטר הוא אירוע זניח).
גם בפודקאסט 747387
על ניטפוקך אנטפק. בגובה של 5,000 מטר צפיפות האוויר היא כחצי מהצפיפות בגובה פני הים, לכן 5 ק”מ של אוויר בגובה פני הים מפזרים ובולעים הרבה יותר קרינה מאשר 5 ק”מ של עמוד אוויר אנכי.
במרחק של 5 ק”מ מפיצוץ של פצצת מימן הבעיה העיקרית היא הקרינה התרמית, אחרי זה גל ההדף ואם שרדת את שניהם, כנראה שלא היית חשוף במיוחד לקרינת הגמא שנפלטה.
גם בפודקאסט 747393
גם אם תיקח פקטור 0.75 על מה שאמרתי, הטיעון עדיין מחזיק.

ייתכן ולגבי פצצה גל ההדף מנצח, אבל אם אני לא טועה מה שהחל את הפתילון זו אפשרות תקלה בכור היתוך גרעיני וגורמי הסיכון האפשריים. במקרה הזה, כשאולי לא מגיעים לפיצוץ דמוי-פצצה, עדיין ייתכן שקרינת הגמא תהיה גורם סיכון משמעותי.
בעיקר מה שרציתי לומר זה שקרינת גמא, בניגוד לרוח הדברים בתגובתך, היא קרינה מזיקה מאד, גם בטווחי ההשפעה שלה (זו הקרינה הרדיואקטיבית שהטווח ועומק החדירה שלה לעצמים גדולים ביותר‏1) וגם בנזק שהיא מחוללת בתאי הגוף כאשר היא פוגעת.
עם זאת, וכנראה בניגוד לכורי ביקוע, אחרי גל קרינה שעשוי להתפשט ברגעי הדליפה, שאר תוצרי הריאקציה הגרעינית פחות רדיואקטיביים ומזיקים לטווח ארוך.

1 כל עוד אתה לא עשוי מעופרת.
גם בפודקאסט 747398
אני רק אנטפק עוד יותר, שקרינה קוסמית היא אוסף של חלקיקים אטומיים ולא קרינת גמא (פוטונים). מצד שני, גם קרינת גמא מגיעה מהחלל (או בצורה ישירה, או בצורה עקיפה, כתוצאה מהתנגשות של קרינה אטומית במולקולות באטמוספירה). בקיצור, המשפט "הקרינה הקוסמית בגובה 5 ק"מ כפולה מהקרינה בגובה פני הים" יכול להיות שהוא בכלל לא מתייחס לקרינת גמא. או שהוא מתייחס לערבוב של קרינת גמא וקרינות אחרות.
גם בפודקאסט 747402
אז רק לסיום, אזכיר כאן שהתפרצות קרני גאמה היא אחד האירועים המסוכנים ביותר ביקום הנצפה, עבור צורות חיים שייקלעו לטווח ההשפעה האסטרונומי שלו.
גם בפודקאסט 747410
אם כבר מנטפקים אז

1. דיברנו על כך בפתיל מתגובה 678816
2. צפרני החתול נקרא קלנדולה באנגלית ואילו המחזה הוא על Marigold שנקרא אצלנו טגטס.
גם בפודקאסט 747399
כל הזמן הפתיל הזה הזכיר לי משהו בירכתי מוחי, והערת הרגל שלך הקפיצה את זה קדימה לתודעה- החיבור של לארי ניבן Man of Steel- Woman of Kleenex
גם בפודקאסט 747416
אני רוצה להתחבר לרוח דבריו של הפונז ולומר שקרינת גמא מסוכנת. המשפט "קרינת גמא לא עוברת טוב דרך האטמוספירה" הוא מטעה בהשלכותיו.
ברצוני לשתף בכמה מחשבות שיש לי בנושא אך לפני כן תניית פטור (disclaimer) מתחייבת: הנושא של היתוך גרעיני הוא מן הנושאים שבהם לב הבעייה נעוץ בפרטים ולא בתמונה הכוללת. ולכן במקרים כאלו בפרט יש עדיפות גדולה מאד לדבריו של איש מקצוע ובר-סמכא על פני חובבים ומתעניינים ולכן הערותיי הן בנות תוקף רק כל עוד לא יוכחשו ע"י מי שמתמצא ממש בנושא.
א. הבעייה בהיתוך גרעיני אינה פיזיקלית-תאורטית. הפיזיקה של הנושא ידועה היטב ולידתה עוד במאמרים של הנס בתה בראשית המאה שעברה. חוליית הפרטים החסרים אולי בנושא זה היא שהיתוך (ואאז"ן גם ביקוע) גרעיניים אינם תהליך פשוט של מיזוג (ביקוע) של גרעיני אטום, אלא רצף של תגובות כימיות-גרעיניות שתוצאתם הסופית היא המיזוג (ביקוע) של גרעינים בנוסף לאוסף שלם של תוצרי ביניים וקרינות מכל הסוגים (רדיואקטיבית, נייטרונים ועוד חלקיקים קצרי חיים רבים). אאז"ן במודל השמש הסטנדרטי תהליך ההיתוך הגרעיני כולל לפחות 13 תגובות כימיות-גרעיניות שונות. בדרך שבסופה גרעיני מימן מתמזגים לגרעיני הליום האינרטיים (אדישים), משתתפים כל מיני גרעינים (דאוטריום, טריטיום וגרעינים כבדים יותר הנוטים ליצור מולקולות עם הגרעינים הללו) ונפלט אוסף שלם של נייטרונים, קרינות בתא וגמא, ניטרינואים ועוד חלקיקים אפילו עוד יותר אקזוטיים). לכן כור היתוך גרעיני עתידני בודאי יצריך הגנה מסיבית מפני קרינה רדיואקטיבית מתוכו. יתר על כן, מאחר והאנרגיות המעורבות בתהליך מיזוג יחיד גדולות מאלו של ביקוע, מן הסתם ההגנה תצטרך להיות מסיבית עוד יותר.
ב. בנקודה זאת אוסיף כי למיטב ידיעתי כורי ביקוע עטופים במטרים של עופרת ובטון מזויין להגנה מפני הקרינה, כך שלדבר על האטמוספירה כמגן בפני קרינת גמא זה לא ריאלי. יתר על כן, כל המסה של השמש לא כולאת את האנרגיה והקרינה (גם קרינת גמא) המופקת בלב השמש מהיתוך גרעיני.
ג. הבעיות שבפני כורי היתוך גרעיני הן בעיות טכנולוגיות ולא מדעיות. כדי שגרעיני אטום יתחילו להתמזג באופן ספונטני, נדרשים תנאים קיצוניים מאד המוגדרים ע"י Lawson criterion [Wikipedia]. בקיצור, הגרעינים צריכים להיות דחוסים או חמים מאד. כאשר הגרעינים קרובים מספיק הם מתחילים להתמזג באופן ספונטני ולייצר אנרגיה. הבעייה הטכנולוגית היא איך לשמור את הדלק צפוף מספיק כדי שתגובת השרשרת תמשך באופן ספונטני (הצתה). בתנאים הללו חומר הדלק אינו בתצורת אטומים ומולקולות אלא בתצורת פלסמה (האלקטרונים נפרדים מן האטום ויוצרים מסה טעונה חשמלית של גרעיני מימן (דאוטריום וטריטיום) ואלקטרונים). בשמש, הכבידה העצומה של מסת השמש יוצרת בלב השמש את התנאים הנדרשים. על פני כדוה"א עדיין אין טכנולוגיה שיודעת להחזיק את הפלסמה הלוהטת והבלתי-יציבה באופן צפוף ויציב להבדיל ממה שקורה בעת פיצוצה של פצצת מימן. צריך להזהר מכל מיני הצהרות של מדענים שוחרי פרסומים, מילגות ותקציבים (בנוסח "גם בישראל מנסים להגיע להיתוך גרעיני"). בבהירות: אין היום כור היתוך אופרטיבי ואפילו לא אבטיפוס שלו. למעשה, אנחנו אפילו לא קרובים לכך. נמשיך מנקודה זו בסוף התגובה, כאשר אכתוב מעט על ההישגים בשנה האחרונה.
ד. לגבי קרינת גמא יש קצת בילבול בהגדרתה. נהוג לחלק קרינה רדיואקטיבית לאלפא - גרעיני הליום, ביתא-אלקטרונים (ופוזיטרונים) וגמא-"פוטונים". המכשלה היא שקרני גמא הן בפועל חבילות של אנרגיה אלקטרו-מגנטית שאינן בהכרח בתחום של קרינת אור (פוטונים). כל עוד האנרגיה אינה גבוהה מספיק כדי להתאים לאנרגיות הנפלטות בתהליכים גרעיניים (1.24 MeV) לא מדובר בקרינת גמא אלא בקרינה א"מ אחרת (חום, אור, אולטרה-סגול, רנטגן). כלומר קרינת גמא אינה רק קרינה א"מ אלא היא קרינה בתדירות (אנרגיה) גבוהות מאד. וככל שהתדר גבוה יותר כך היא יותר חדירה. למעשה גם קירות בטון של מטרים וגם אטמוספירה של ק"מ-ים אינם מחסום מוחלט בפני קרינת גמא (זכרו את מאות הק"מ סביב צ'רנוביל שבהם נרשמה עלייה בקרינה הרדיואקטיבית.
ה. כפי שכתבו איזי והפונז, פקטור הלכלוך הנוסף שיש לכורי ביקוע הוא יצירת גרעינים רדיואקטיביים ארוכי חיים. החומרים הרדיואקטיביים הללו המהוים חלק מתוצרי כור הביקוע מהווים סכנה כפולה. בעת פעולה תקינה הם יוצרים בעייה של טמינת הפסולת הרדיואקטיבית הרעילה. בזמן תקלה או ח"ו פיצוץ כור הם יוצרים סביבו סביבה שבמשך עשרות ומאות שנים תהיה עשירה בקרינה רדיואקטיבית מסוכנת.
ה. אני רוצה להוסיף כאן התייחסות לחדשות על פריצות דרך בשנה האחרונה. כפי שהסברתי למעלה האתגר הטכנולוגי שמונע כרגע את קיומם של כורי היתוך הוא הצורך בטכנולוגיה שתאפשר להחזיק את הפלסמה הרותחת של מימנים, צפופה ויציבה מספיק כדי לאפשר הפקה רציפה של אנרגיה מן הכור. בשנות ה-‏70, כאשר הייתי תלמיד תיכון, דובר על שתי טכנולוגיות. אחת שפותחה בעיקר במעבדת ליברמור בקליפורניה של הפצצת טיפת דלק מימני ע"י מערך של עשרות לייזרים רבי עוצמה. השנייה שפתחו אותה בעיקר הרוסים, היתה של כליאת הפלסמה בתוך טורוס (טבעת מעגלית) ע"י שדות מגנטיים רבי עוצמה (TOKAMAK). דווח על התקדמות משמעותית בשני הכיוונים הללו (למעשה היום יש עוד כמה כיוונים שחלקם צאצאים של שתי השיטות). בליברמור הצליחו להשיג שיא של אנרגיה מופקת (1.3 מגה-ג'אול) בשיטה זו (השתמשו ב-‏192 לייזרים) ויותר מזה הצליחו בפעם הראשונה להדגים התחממות ספונטנית של קפסולת הדלק (כלומר הדלק הצליח לחמם עצמו לטמפרטורה גבוהה מזו שגרמה להצתה). באוקספורד, אנגליה הצליחו בשיטה המגנטית להפיק 59 מגה-ג'אול בפרץ של 5 שניות, מה שמהווה פריצת דרך בהספק אנרגיה (לשם איזון זה היה כשליש מן האנרגיה שנדרשה להצתת הפלסמה). מדובר כאן בפולסים של שניות בודדות שיצרו כמויות אנרגיה קטנות (שתוארו כ"כמות האנרגיה הדרושה להפעלת גלאי עשן). אני מצטט את הנתונים כדי להבהיר שמדובר במתקני מחקר הרחוקים מאד ממתקן כלכלי. האירופאים מבטיחים להקים ב-ITER צרפת כור מחקר במימדים מסחריים. חנוכת הכור מובטחת לעוד 4-5 שנים (הניסיון מלמד שבםועל זה יהיה יותר). מה מעודד בכל זאת? זה מזכיר את התהליך של פיתוח רכב אוטונומי. בשום נקודה לא היה רגע של פריצת דרך, אבל בתהליך של הרבה שנות מחקר הגענו ממצב של מדע בידיוני למכונית נוסעת ממשית. ההתקדמות בכל הכיוונים בתחום ההיתוך הגרעיני, מוכיחה שהרעיון לא שווק חיים ויש התקדמות בכל הכיוונים. לסיכום חשוב לציין שמי שמדבר על פיתרון לבעיית האנרגיה של האנושות מדבר על משהו שיקרה לכל הפחות בעוד 20 שנה. בתחרות בין הפקה תעשייתית של אנרגיה מהיתוך גרעיני לבין היתוך ספונטני של הציביליזציה האנושית בגלל התחממות גלובלית, כלל לא ברור מה יגיע ראשון.
גם בפודקאסט 747417
כמה הערות:
אין שום תהליכים כימיים ואין מולקולות בהיתוך גרעיני. בטמפרטורה של מיליוני מעלות החומר נמצא במצב צבירה של פלזמה, כלומר האלקטרונים לא קשורים לאטומים ואין שום אפשרות ליצירה של קשרים כימיים בכלל ושל מולקולות בפרט.
חוץ מקרינת אלפא, בטא וגמא יש גם קרינה רדיואקטיבית של פרוטונים ושל נייטרונים.
קרינת גמא היא תמיד פוטונים. ההבדל בין קרינת גמא ובין קרינת X (או קרינה על סגולה או כל קרינה אלקטרומגנטית אחרת) היא לא התדר (או אורך הגל), שכן יש תחום חפיפה בין שתיהן, אלא אופן ההיווצרות של הפוטונים: קרינת גמא נוצרת בתהליכים גרעיניים או מאיון של חומר ואנטי חומר בעוד שאר סוגי הקרינה האלקטרומגנטית נוצרים מאינטרקציה של אלקטרונים (עם אלקטרונים אחרים או עם גרעיני אטומים, אבל ללא שינוי בגרעינים עצמם).
העלייה בקרינת הרדיואקטיבית בסביבת צ’רנוביל היא כתוצאה מחומרים רדיואקטיבים שהתפזרו לסביבה ולא מקרינת גמא שנפלטה מהכור עצמו.
עובדתית, האטמוספירה שלנו עוצרת 100% מקרינת הגמא שנפלטת מהשמש ולמעשה מספיקים קילומטרים ספורים של אטמוספירה בגובה פני הים כדי לעצור 100% מקרינת הגמא שנוצרת בתהליכים גרעיניים.
מכל מלמדי הסכלתי 747422
למדתי כמה דברים ואלמלא הטון המתנצח והאובר-חוכמי גם יכלתי ליהנות מכך).
ראשית אני רואה שבלבלתי בין תהליכי היתוך בשמש לבין יצירת ניטרונואים בשמש. 13 הריאקציות הכימיות-גרעיניות שהזכרתי שייכים ליצירת נייטרינו בשמש. תהליך ההיתוך בשמש הוא תהליך פשוט - p-p chain. בתהליך הזה יש כמה שלבים וריאקציות, אך מעורבים בו רק גרעינים של מימן והליום.
זה מעניין מפני שזה מסביר מדוע השמש מצליחה להצית היתוך גרעיני המפיק אנרגיה עצומה אך בו בזמן לקיים בעירה ממושכת ויציבה לאורך מיליארדי שנים בעוד על פני כדוה"א אנו נאבקים על פולסים של שניות. גרעין השמש עשוי מפרוטונים (p שהם גרעיני מימן - H‏1). כאשר ממזגים שני p, בד"כ נוצר דיפרוטרון (‏2He). הללו אינם יציבים וברובם מתפרקים מיד בחזרה ל-‏2 מימנים. רק מיעוט מיזוגים מייצר דאוטרון (הגרעין של דאוטריום ‏2H). הללו בהמשך שרשרת ה p-p עשויים לייצר בסופו של דבר גרעיני הליום (‏4He) + רווח אנרגיה. קרינת הגמא הנוצרת בלב השמש בתהליך זה, אינה מוקרנת מן השמש אלא מומרת בתוך השמש לפוטונים אחרים (חום,אור, UV). קרינת הגמא מן השמש אינה מגיעה מלב השמש אלא משטח פניה. היא נוצרת מאינטראקציה בין סערות מגנטיות ע"פ השמש לבין קרינה קוסמית. בצורה כזו, בעירת השמש יציבה מפני שרוב המימן מתפרק בחזרה למימן בעוד רק החלק הקטן הופך להליום. בצורה כזו יקח 10 ביליון שנים עד שכל המימן בלב השמש יהפוך להליום).
ע"פ כדוה"א אנו מנסים לקצר את התהליך עבור ההיתוך והדלק להיתוך הוא כבר מראש תערובת של דאוטריום וטריטיום (‏3H). ככל שהדלק עשיר יותר בטריטיום כך הוא "דליק" יותר. הבעיה היא שטריטיום הוא איזוטופ מאד לא יציב ויוצר קרינת רדיואקטיבית חזקה. זה חלק מן ההסבר, מדוע כורי היתוך ייצרו קרינת גמא חזקה.
דבר נוסף שלא ידעתי, הוא שהיום יודעים לייצר קרינת-X כמעט בכל תדר, כך שהספקטרום של קרינת X כמעט מכסה לגמרי את התחום של קרינת גמא. לכן היה צורך לשנות את ההגדרה של התחומים והם מוגדרים היום לא ע"פ התדר אלא ע"פ מקורם (קרינת X - תהליכים אטומיים, קרינת גמא - תהליכים גרעיניים). בכל אופן כל מה שהתכוונתי להסביר היה שקרינת גמא היא מאד אנרגטית ולכן אין לתארה כסכנה שולית. בכל אופן תוצרים רדיואקטיביים הנוצרים בכור ביקוע לא אמורים באופן תקין לדלוף ממנו. ההגנה הכבדה שיש מסביב לכורים (בטון מזויין, עופרת, בריכת מים) נועדו בראש וראשונה כדי לעצור את קרינה רדיואקטיבית שמתוכה קרינת גמא היא החדירה ביותר.
דבר נוסף שלמדתי עכשיו הוא שכור היתוך ייצר פחות רדיואקטיביות פר יחידת אנרגיה מופקת מאשר כור ביקוע. הבעייה הגדולה והמפתיעה היא שכור כזה ייצר גם כמות לא זניחה של פסולת רדיואקטיבית (יסודות מסויימים שיימצאו במבנה של ליבת הכור יהפכו לרדיואקטיביים). היתרון הוא שמדובר בזמן מחצית חיים קצר ביחס לזה של כור ביקוע. החיסרון הוא שבתקופת הפעילות הקרינה תהיה חזקה יותר. כך שכל שאלת הבטיחות של הכורים האלו היא מבחינתי בצריך עיון.
גם בפודקאסט 747430
לפחות לפי <קישור Sunlight [Wikipedia] ויקיפדיה>, נראה שהשמש לא פולטת כמעט בכלל קרינת גמא כתוצאה מתהליכים גרעיניים (זו לא צולחת את הפלזמה של השמש עצמה), והמעט שהיא כן פולטת באורכי הגל האלה 0 מה שאתה עשוי לקרוא לו קרינת X - היא כתוצאה מSolar flares
"Although the Sun produces gamma rays as a result of the nuclear-fusion process, internal absorption and thermalization convert these super-high-energy photons to lower-energy photons before they reach the Sun's surface and are emitted out into space. As a result, the Sun does not emit gamma rays from this process, but it does emit gamma rays from solar flares."
גם בפודקאסט 747431
מעניין. אני זכרתי שהשמש כן פולטת קרינת גמא (בעוצמה נמוכה למדי), אבל כנראה שבאמת מדובר בקרינת X “קשה” מהעטרה שלה.
גם בפודקאסט 747432
כן. זה מה שכתבתי.
לגבי התדר של קרינת הגמא מן השמש ניסיתי להתבטא בעדינות ו"אפשרתי" לך ללכת לאיבוד.
מה שלמדתי זה שבגלל שהיום הפיזיקאים יודעים להפיק קרינת X גם בתדרים שבעבר השתייכו לתחום של קרינת גמא, ההבדל בין 2 סוגי הקרינה ניתן ע"י אופן ההיווצרות ולא התדר. בהרבה מובנים ההבדל הפך במקרה הטוב לעניין של טקסונומיה של מומחים מקצועיים. במקרה הרע זה פחות או יותר מלכודת שבה פיזיקאים "נודניקים" מפילים הדיוטות.
קרינת הגמא שנוצרת בתהליכים גרעיניים בתוך השמש לא יוצאת מן השמש. היא נבלעת ומומרת לתדרים (תחומים) אחרים בתוך השמש. הקרינה הישירה היחידה שמגיעה אלינו לכדוה"א מתהליך ההיתוך בלב השמש היא קרינת נייטרינו.
לעומת זאת, הרבה קרינה א"מ בכל התדרים נוצרת באטמוספירה של השמש בפרט במה שקרוי עטרת השמש (עוד משהו שנקרא קורונה). הקרינה הזו היא בכל התדרים וחלק ממנה גם בתדרים גבוהים המתוארים בד"כ כתחומים שונים של קרינת X, למרות שנוצרה בפלסמה. זו הקרינה שהאטמוספירה שלנו מסננת "כדי שנוכל לחיות".
המשימה של סיווג קרינה זו כ-X או גמא נראית לי טקסונומיה שחשיבותה לא ברורה לי. (אאל"ט ראיתי בויקי העברית שכאשר חלקיקי קרינה קוסמית שהם מלכתחילה בעלי אנרגיה גבוהה מאד מואצים עוד יותר ע"י השדה המגנטי בעטרת השמש, פיזור שלהם ע"י הפלסמה מצית תהליכים גרעיניים ואז מן הסתם הקרינה מתוארת כקרינת גמא).
גם בפודקאסט 744271
ההשקעה הגדולה היא מסיבות טכניות/לוגיסטית.
סכר זו טכנולוגיה עוד יותר פשוטה ועוד יותר וותיקה - זה בסך הכל קיר גדול.. אבל לפעמים להקים סכר יקר בהרבה מלהקים כור.
אני ממליץ לצפות בסרטון (ובסרטונים האחרים של אותו איש בעניין אנרגיה גרעינית).
גם בפודקאסט 744273
ראיתי את ההרצאה, בהחלט שווה צפייה.
והיא על הדרך מחזקת בסדר גודל את מה שאמרתי בתגובה 744166 - גם במובן הכלכלי, לסגור תחנת כח גרעינית זו ההחלטה המטומטמת ביותר שמישהו יכול לקחת.
גם בפודקאסט 744274
אם לא קראת עדיין את "מצעד האיוולת [ויקיפדיה]" אני ממליץ.
גם בפודקאסט 744285
דומני שהזכרתי אותו מפורשות בתגובה המקושרת מעליך, הלא כן?
גם בפודקאסט 744186
ב. מתי היומן מסתיים? כמה רחוק צריך ללכת לפני שהתחזיות מאבדות רלוונטיות, אפילו אם המודלים מאחוריהן הם פנטסטים? לדעתי, 100 שנה זה כבר אופק מוגזם. עם זאת, אני מסכים שאם מדובר ב-tipping points בלתי-הפיכות עם השלכות נוראיות שאנחנו עלולים לחצות בקרוב, הן ראויות להתייחסות מלאה ורצינית גם אם האפקט של התהליך יגיע לשיאו בעתיד ברחוק. אבל הבנתי הנוכחית היא שכל התרחישים מהסוג הזה בהקשר של ההתחממות הגלובלית, הם כרגע בגדר ספקולציות תיאורטיות ומוטלות בספק. לב העניין הוא הפער בין הספקולציות לבין המדע הקונקרטי.

ג. כתבת "תהליך שעדיין אינו מובן היטב", וזה ככל הנראה understatement. אין חולק על כך שאם כל הקרח באנטרטיקה ימס‏1 זה יהיה רע מאד. הסיכום הכי מוצלח בו נתקלתי בינתיים של הנושא הוא זה (2020). תשמח לשמוע שיש שם תחזיות גם לשנה 2300 ולשנת 2500. המודל הכי עדכני שם (טבלה 2 במאמר) שמדבר על תקופות ארוכות, חוזה שהמסת הקרח באנטרטיקה בתרחישי-קיצון עד שנת 2300 תתרום בין מינוס 0.07 מטר לבין 2.79 מטרים. יש שם גם מודלים אחרים שחוזים אפילו עד 15 מטר עד שנת 2500 בתרחישי קיצון, אבל הם (עם ההסתיגות הרגילה: למיטב הבנתי) ישנים יותר ונסמכים על מנגנון תאורטי שלא נצפה מעולם בטבע (ובנוסף, אני מקווה שמוסכם על כולם שאקסטרפולציה של RCP8.5 ל-‏500 שנה בעתיד זה עניין מטופש מאד). אבל עיקרי הדברים הם, שוב, שהמנגנונים המדוברים לא מובנים. אני תומך לחלוטין בהענקת תקציבי מחקר גדולים לכל מחלקות המחקר הרלוונטיות ברחבי העולם. באותו זמן, אני מתנגד לחלוטין לכל מדיניות שנסמכת על ספקולציות אודות תחזיות שמודלים לא-קיימים אולי יתנו כאשר מישהו ימצא אותם.

1 כפי שמן הסתם יקרה בסופו של דבר - זה המצב הנורמלי בכדור הארץ. אז: ימס בקרוב.
גם בפודקאסט 744165
מדברים שם על הממוצע. אבל יש דווקא התחזקות של הסופות החזקות יותר.
גם בפודקאסט 744184
למיטב הבנתי זה לא נכון.
גם בפודקאסט 744190
הבעיה היא שיש מצב שמה שאתה עושה הוא בדיוק היפוכו של gaslighting, כלומר הכחשה והתעלמות מכל מיני תהליכים שמציגים לך במטרה להוכיח את התזה שלך לפיה 95% מן האיום הגלובאלי של שינוי האקלים הוא בלון של מסע הפחדה.
אני חושב שכמעט כולם כאן הסכימו אתך שנדרשים תאורים יותר מפורטים ממוקדים ופופולאריים של הסכנות לאורך הזמן של השינוי האקלימי. אבל מעבר לכך טבעת שרשרת של הנחות מפוקפקות מאד כדי להגיע לצ"ל שלך שהוא שנדרשת שואה בסד"ג של סביבת כוכב נוגה כדי להשמיד את המין האנושי.
טווית רשת של טיעונים שבאמת קשה להפריך, אבל רק מפני שהשתמשת בכל מיני אקסיומות שלא ניתן להוכיח. כל חקירה של האקסיומות האלו מגיעה לתשובה של אנו באמת לא יודעים.
כנקודת התחלה אני רוצה לערער על כמה אקסיומות הנרמזות מדבריך.
א. חורבן של הציביליזציה האנושית דורש תסריט קיצוני (תסריט נוגה).
ב. תנאים קיצוניים כאלו יתכנו רק בעוד זמן גדול מאד (מאות שנים).
ג. ההתחממות הגלובלית תפגע בעיקר בעולם השלישי.
ד. העדר תסריטים פופולאריים (במובן של מובנים למי שאינו אקלימטולוג מקצועי) מעיד על כך שהם לא קיימים.
שרשרת הטענות הסותרת הנחות כאלו היא ארוכה מאד.
1. דיאמונד בספרו התמוטטות מנסה לשרטט את הקריטריונים הקובעים אם ציביליזציה שורדת שינוי אקלימי. נכון שהרלבאנטיות של התמוטטויות ציביליזציוניות קודמות להתחממות הגלובלית היא מוגבלת מאד מפני שהציביליזציה הגלובאלית שלנו שונה מהן מאד. אבל מעניין שדוקא אחד המקרים הבודדים של השמדה מוחלטת מתאפיין ע"י כמה קריטריונים המשותפים לו ולציביליזציה שלנו ומדובר דוקא בשינוי אקלימי מאד מתון. אני מדבר על היישוב הויקינגי של גרינלנד שנוסד במאה ה-‏10 והושמד כליל לאחר שהקשר הימי עמו נותק במאה ה-‏14, בגלל עידן הקרח הקטן שהיה התקררות של עשיריות המעלה. היישוב הושמד כאמור בגלל שלא היה לו קשר עם ציבילזציות שכנות (כמו הציביליזציה הגלובלית שלנו) ובגלל שמלכתחילה לא יכל להתקיים ללא קשרי גומלין עם מושבות האב באיסלנד ובדנמרק (כמו הציביליזציה שלנו).
2. אפשר בהחלט לחשוב על סיבות לא קונספירציוניות מדוע אין מודלים עם קטסטרופה אקלימית. מאחר ומדובר בתחזיות לטווח רחוק מן הסתם קשה מאד ליצור מודלים מדוייקים לעתיד הרחוק ואם יש כאלו, מן הסתם אינם מדוייקים יותר מן המודלים שהיו לנו להתפשטות מגיפה ויראלית.
3. אם אני מבין נכון כלה ונחרצה עלינו עליית טמפ' של 1.5 - 1 מעלות. כל התוכניות שמבטיחות למנוע את העלייה הזו, הן כנראה פרי מוחם של שרלטנים או הוזי הזיות. אני מניח שהויכוח כעת הוא המשמעות של עלייה כזו ומדובר כאן על 50 השנים הבאות ולא יותר. (בהקשר הזה האם אתה מכיר את global warming ? אני מניח שההשלכות של העובדה (?) הזו יהיו קשות מאד לעובדי ההיטק של שפלת ת"א ולא רק למקבלי הסעד ברצועת עזה. מה יקרה אח"כ? אני לא מכיר תסריט המדבר על היפוך המגמה. הטמפ' תמשיך לעלות מן הסתם בקצב מתגבר, כמו שקורה עכשיו. מה הסיכוי שציביליזציה אנושית מוכה וחבולה אפילו לפי התחזיות המינימליות שלך תוכל לעמוד בהחמרה מתמשכת של השינוי? אפילו את נזקי קתרינה לא הצליחו לשקם עד היום. מה הטעם אם כן לטרוח על תחזיות לטווח ארוך שתוצאתן המיידית תהיה דיכאון, פאניקה ועידוד האנרכיה שמהן אנו סובלים כבר עכשיו?

אני לא רוצה להאריך יותר, אבל בטח עוד יוזכרו כאן המורכבות/פריכות של הציביליזציה הצפופה והמתקדמת שלנו, העובדה שבני אדם דומיננטיים על כדוה"א רק במשך שבריר מזמן קיום החיים והעובדה שכל התרחישים הבידיוניים של דיסטרופיות עתידניות לוקים תמיד בסתירות לוגיות (כמו קיום מאגר אינסופי של דלק, מצברים או מי שתייה שניתן תמיד למצוא).
גם בפודקאסט 744191
אם למדתי משהו מעומר בדיון הזה, זה שעליית טמפרטורה של 1.5 צריכה להטריד את עובדי ההייטק של תל אביב רק קצת יותר מקליםת השום, ואפילו המלונות הקרובים על החוף לא צריכים להיות מוטרדים.
גם בפודקאסט 744196
זה אולי נכון בהנחה שהעובדים בקרית עתידים ניזונים מחיטה שצמחה על גדות רחוב אלנבי וחסינים להצפות בתים ולשטפונות באיילון שיתרחשו במקום פעם בעשור, פעמיים בחודש. כמו כן צריך להניח שהם מוגנים ע''י מדינה כל כך יעילה-משילה שהיא תגן עליהם מן ההשפעות של מגיפות שיתפרצו במחנות הפליטים של עזה או בני ברק ובכלל מן ההשפעות של מצוקת תושבי ג'קרטה, קרן אפריקה או הסודן.
לפני עשור, כאשר גורמים ממסדיים הזהירו מפני השפעות ההתחממות הגלובלית, היו גורמים רבי עוצמה שביטלו את האזהרות בטענה שתמיד היו שינויי אקלים ו''לא קרה כלום''. היום אנו בתוך ההתחממות הגלובלית, נזקיה נראים בעין וכל האינדיקציות מצביעות על המשך המגמה והאצתה. ועדיין, אנושומעים את אותו טיעון, ''היו כבר שינויי אקלים''.
מה שמרגיז הוא שהטיעון עצמו תמיד היה עיוות של האמת. אכן היו שינויי אקלים (שאפאחד מהם לא היה בסד''ג של ההתחממות הגלובלית). היו ציבילזציות שהסתגלו או שרדו והיו ציבילזציות שהתמוטטו ואפילו נכחדו. נכון שהציביליזציה הגלובלית שלנו שונה מאד מן הציביליזציות האלו ומה שאפשר ללמוד מן העבר מוגבל מאד. אבל ההערכות האופטימיות של האופטימיסטים לא פחות פריכות וחסרות ודאות מן ההערכות הפסימיות.
מאחר והיכולת המוגבלת מאד של הציביליזציה שלנו לפעול במתואם וביעילות כנגד תהליכים מסוכנים לה, ידועה היטב, הייתי מצפה להרבה יותר אחריות וזהירות מצידם של חסידי אוירת ה''יהיה בסדר''.
הנה לכם עוד סיבה טובה, מדוע עתידנים פסימיסטיים ימנעו מפרסום מודלים ותחזיות דיסטופיות.
גם בפודקאסט 744207
בינתיים איילון הוצף לאחרונה לפני שלושים שנה, והקביעה שלך שבקרוב הוא יוצף פעמיים בחודש היא בדיוק מסוג אנשי הקש והתחזיות מוטות הפאניקה והבלתי סבירות שעומר מדבר עליהן.
גם בפודקאסט 744212
נתיבי איילון נסגרו לאחרונה עקב מפלס מים גבוה בנחל איילון בשנים 2020, 2018 ו-‏2013, כך שלא מדובר ב-‏30 שנה מאז ההצפה האחרונה (אם כי רק ב-‏2013 המים הציפו ממש את הכביש, בשתי הפעמים האחרות הסגירה היתה בגלל חשש להצפה, כך שזה היה קרוב).
נכון, פעמיים בחודש זו תחזית פסימית במיוחד, אבל פעמיים בעשור לא נראה כמו תסריט מופרך.
גם בפודקאסט 744213
ובהתחשב בכך שכבר בניינטיז הם ממש הוצפו פעמיים בעשור, זה גם לא נשמע כמו תסריט שמסמן החמרה כלשהיא במצב הקיים.
אז אפשר להפסיק לדאוג?
גם בפודקאסט 744215
להפסיק לדאוג לא כדאי כי המצב באמת הולך ומחמיר, אבל גם לא צריך להכנס לפאניקה ולספר סיפורי זוועות מצוצים מהאצבע (עכשיו בערוץ 12, בתחתית המסך: “למען ילדינו: העולם עומד להיחרב וזה מה שאפשר לעשות”).
ההתחממות הגלובלית מתרחשת בימינו וכל מי שעבר את גיל 40 ועדיין לא סנילי אמור לשים לב להתחממות ולהתגברותן של תופעות מזג אוויר קיצוני, הן בעוצמה והן בשכיחות. מצד שני המין האנושי והתרבות שפיתח מראים יכולת עמידות, גמישות, הסתגלות ותושייה כך שבני אדם חיים בכל אזור אקלימי (ועשו זאת גם לפני העידן התעשייתי), כך שגם אם ההתחממות תגיע ל-‏4 מעלות מעל לטמפרטורה של התקופה הטרום-תעשייתית, כדור הארץ והאנושות ישרדו את זה. בכל מקרה, זאת תהיה בעיה של (במקרה הכי גרוע) הנינים שלי.
גם בפודקאסט 744226
אני כמובן מסכים. המשפט היחיד שאני חולק עליו "המין האנושי והתרבות שפיתח מראים יכולת עמידות, גמישות, הסתגלות ותושייה".
א. העבר עשיר בדוגמאות של התמוטטויות והכחדות של ציביליזציות אנושיות ושל מיני אדם קרובים לנו. כמעט תמיד יש לכך הקשר אקלימי.
ב. וזאת למרות ההטייה המובנית: ההיסטוריה נכתבת ע"י השורדים ולא ע"י הנכחדים
ג. חקירת המקרים האלו מלמדת שקריטריון קריטי לגבי השרידות הוא הקשרים של הציביליזציה עם ציביליזציות חיצוניות. במקרה של הציביליזציה הגלובלית שלנו, אנו לגמרי לבד.
ד. באופן משלים נראה שיש הבדלים גדולים מאד מבחינת צפיפות האוכלוסיה בתנאי סביבה שונים. נראה שהיישובים באזורי אקלים קיצוניים לא היו מצליחים להתקיים לאורך זמן ללא הקשרים שלהם עם ריכוזי האוכלוסיה הגדולים.
ה. ההבדל הגדול והמכריע בין הציביליזציה שלנו לבין העבר הוא ביכולות הטכנולוגיות. היכולות האלו כנראה משחקות בשני צידי המגרש. לדוגמה היכולות הללו הפכו את התרבות שלנו למאוד תלוייה במשאבים כמו מים נקיים, תקשורת, מקורות אנרגיה, קשרים בינלאומיים וריסון של האלימות. היכולת של האנושות לשרוד בתנאים של נסיגה ימי ביניימית או לתרבויות של ציידים-לקטים נראית לי קלושה.
ו. מותר האדם מן הבהמה מעמיד אותנו בפני הדילמה האתית של מתי ואיך אנו מגיעים למצב שבו בעצם לא הותרנו לנינים שלנו שום אופציות להישרדות ציביליזציונית. חוששני שתרבות ה"יהיה בסדר" עשוייה למנוע לא רק את פיתרון הבעיות אלא אפילו את הדיון בהן.
  גם בפודקאסט • easy
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • easy
  גם בפודקאסט • שוקי שמאל
  גם בפודקאסט • easy
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • easy
  גם בפודקאסט • שוטה הכפר הגלובלי
  גם בפודקאסט • אריק
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • שוקי שמאל
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • שוקי שמאל
  גם בפודקאסט • צפריר כהן
  גם בפודקאסט • שוקי שמאל
  גם בפודקאסט • ירדן ניר-בוכבינדר
  גם בפודקאסט • שוקי שמאל
  גם בפודקאסט • צפריר כהן
  גם בפודקאסט • ידידיה
  2% מהתל"ג העולמי • שוטה הכפר הגלובלי
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • שוקי שמאל
  גם בפודקאסט • צפריר כהן
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • שוטה הכפר הגלובלי
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • שוטה הכפר הגלובלי
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • שוקי שמאל
  גם בפודקאסט • הפונז
  גם בפודקאסט • easy
  גם בפודקאסט • עומר
  גם בפודקאסט • אריק
  גם בפודקאסט • הפונז
  גם בפודקאסט • אריק

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים