בתשובה לeasy, 29/03/22 20:30
מכל מלמדי הסכלתי 747422
שוקי שמאל • בתשובה לeasy יום ד', 30/3/2022, 0:09
למדתי כמה דברים ואלמלא הטון המתנצח והאובר-חוכמי גם יכלתי ליהנות מכך).
ראשית אני רואה שבלבלתי בין תהליכי היתוך בשמש לבין יצירת ניטרונואים בשמש. 13 הריאקציות הכימיות-גרעיניות שהזכרתי שייכים ליצירת נייטרינו בשמש. תהליך ההיתוך בשמש הוא תהליך פשוט - p-p chain. בתהליך הזה יש כמה שלבים וריאקציות, אך מעורבים בו רק גרעינים של מימן והליום.
זה מעניין מפני שזה מסביר מדוע השמש מצליחה להצית היתוך גרעיני המפיק אנרגיה עצומה אך בו בזמן לקיים בעירה ממושכת ויציבה לאורך מיליארדי שנים בעוד על פני כדוה"א אנו נאבקים על פולסים של שניות. גרעין השמש עשוי מפרוטונים (p שהם גרעיני מימן - H‏1). כאשר ממזגים שני p, בד"כ נוצר דיפרוטרון (‏2He). הללו אינם יציבים וברובם מתפרקים מיד בחזרה ל-‏2 מימנים. רק מיעוט מיזוגים מייצר דאוטרון (הגרעין של דאוטריום ‏2H). הללו בהמשך שרשרת ה p-p עשויים לייצר בסופו של דבר גרעיני הליום (‏4He) + רווח אנרגיה. קרינת הגמא הנוצרת בלב השמש בתהליך זה, אינה מוקרנת מן השמש אלא מומרת בתוך השמש לפוטונים אחרים (חום,אור, UV). קרינת הגמא מן השמש אינה מגיעה מלב השמש אלא משטח פניה. היא נוצרת מאינטראקציה בין סערות מגנטיות ע"פ השמש לבין קרינה קוסמית. בצורה כזו, בעירת השמש יציבה מפני שרוב המימן מתפרק בחזרה למימן בעוד רק החלק הקטן הופך להליום. בצורה כזו יקח 10 ביליון שנים עד שכל המימן בלב השמש יהפוך להליום).
ע"פ כדוה"א אנו מנסים לקצר את התהליך עבור ההיתוך והדלק להיתוך הוא כבר מראש תערובת של דאוטריום וטריטיום (‏3H). ככל שהדלק עשיר יותר בטריטיום כך הוא "דליק" יותר. הבעיה היא שטריטיום הוא איזוטופ מאד לא יציב ויוצר קרינת רדיואקטיבית חזקה. זה חלק מן ההסבר, מדוע כורי היתוך ייצרו קרינת גמא חזקה.
דבר נוסף שלא ידעתי, הוא שהיום יודעים לייצר קרינת-X כמעט בכל תדר, כך שהספקטרום של קרינת X כמעט מכסה לגמרי את התחום של קרינת גמא. לכן היה צורך לשנות את ההגדרה של התחומים והם מוגדרים היום לא ע"פ התדר אלא ע"פ מקורם (קרינת X - תהליכים אטומיים, קרינת גמא - תהליכים גרעיניים). בכל אופן כל מה שהתכוונתי להסביר היה שקרינת גמא היא מאד אנרגטית ולכן אין לתארה כסכנה שולית. בכל אופן תוצרים רדיואקטיביים הנוצרים בכור ביקוע לא אמורים באופן תקין לדלוף ממנו. ההגנה הכבדה שיש מסביב לכורים (בטון מזויין, עופרת, בריכת מים) נועדו בראש וראשונה כדי לעצור את קרינה רדיואקטיבית שמתוכה קרינת גמא היא החדירה ביותר.
דבר נוסף שלמדתי עכשיו הוא שכור היתוך ייצר פחות רדיואקטיביות פר יחידת אנרגיה מופקת מאשר כור ביקוע. הבעייה הגדולה והמפתיעה היא שכור כזה ייצר גם כמות לא זניחה של פסולת רדיואקטיבית (יסודות מסויימים שיימצאו במבנה של ליבת הכור יהפכו לרדיואקטיביים). היתרון הוא שמדובר בזמן מחצית חיים קצר ביחס לזה של כור ביקוע. החיסרון הוא שבתקופת הפעילות הקרינה תהיה חזקה יותר. כך שכל שאלת הבטיחות של הכורים האלו היא מבחינתי בצריך עיון.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות