בתשובה לשוקי שמאל, 28/10/21 23:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מוחה נחרצות על הניסיון לזהות בין הטענה "אי היציבות הפוליטית בעולם היא איום קיומי, וגם זעזועים קלים עלולים למוטט את הציוויליזציה המערבית" לבין הטענה "ההתחממות הגלובלית היא איום-קיומי" (שלמעשה מניחה את הראשונה כאקסיומה ומוסיפה עליה "ההתחממות הגלובלית היא זעזוע קל"). מעשית הזיהוי הזה מוביל לשיח מבולבל ולא ענייני, ועקרונית הוא גובל בשקר1 (תעיד על כך העובדה שהשאלה "יכול להיות שהתחממות הגלובלית היא רק זעזוע קל?" מתקבלת תמיד כפרובוקציה). בעיני אם הנקודה הזו נכונה - אז היא חשובה מספיק בפני עצמה כדי להאבק עליה ולהתעקש עליה. מבחינתי זהו העניין המרכזי כאן, ופריכותה של הציוויליזציה המערבית היא עניין אחר לגמרי. הערבוב בינהם הוא לכל הפחות בעייתי. הרי כך או אחרת צפויים זעזועים רבים ומגוונים ב-100 השנים הקרובות - חלקם אולי דרמטיים יותר מעלייה של 2 מעלות בטמפט' הממוצעת - ובמידה שבעיית היציבות הזו חמורה עליה להטריד את מנוחתינו גם אם מישהי תמצא מחר באג באיזו ספריית פורטרן משנות ה-70 שתיקונו יהפוך לחלוטין את תוצאות כל המודלים האקלימיים. ובכל זאת, ובלי כוונה לצלול כרגע לדיון מפורט בנושא - אציין שאני לא מתרשם כמוך מהחשש מפני זעזעועים מהסוג שאתה מציין. העולם ישתנה, ותהפוכות פוליטיות יתרחשו, ודרמות תהיינה לרוב - אבל הציפייה לשובם של ימי-הביניים היא מדע בדיוני. זכור שאנחנו מתכתבים כרגע בשלהיה של מגיפה ששיתקה את העולם לסירוגין במשך שנתיים and counting והרגה 5-מיליון איש לפי ההערכות שמרניות (ופי כמה מזה לפי הערכות אחרות). ניהלנו שתי-מלחמות עולם במאה שעברה במהלכן אימפריות התמוטטו וסדרי-עולם התהפכו (ובמהלך הראשונה, התפרצה גם מגיפה חמורה יותר מהקרונות במקביל) - ומשם עברנו למלחמה קרה בצל איומי השמדה הדדית, שהסתיימה בקרסיתה הפתאומית של מעצמה עולמית. בעשור-וחצי האחרונים האינטרנט והאוטומציה זעזעו את העולם-המערבי באופן דרמטי ובזמן קצר (חברתית, פוליטית וכלכלית). מלחמות ואסונות בעולם השלישי הם - לא נעים להודות - עניין שגרתי. והסיבה שאני מתקשה למצוא יותר מ-3-4 דוגמאות מהזיכרון היא לא בגלל מחסור בהיצע - אלא כי האימפקט של עשרות מיליוני הקורבנות לרוב לא מגיע לכדי כותרת בשער האחורי של העיתון. לעומת כל אלה, אני לא מתרגש במיוחד מהאפקט הצפוי2 של ההתחממות הגלובלית. 1 אבהיר שאני בהחלט לא מאשים אותך (או כמעט אף מגיב אחר באייל) בשקר. 2 אם אני מבין אותו נכון. אני לפעמים נסחף כאן עם הטון והרטוריקה, אבל אני מקווה שאני גם מבהיר באופן בולט מספיק שכל דבריי בנושא נכתבים בבטחון נמוך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(למשל: אני מוטרד הרבה יותר מהאפשרות שסין תהפוך להגמוניה עולמית על חשבונה של ארה"ב, וצאצאי יאלצו לחיות בעושר אך תחת שלטון ממשלת בובות של ה-CCP, מאשר מהאנרכיה מפניה אתה חושש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חסיד של הקביעה "ההתחממות הגלובלית היא איום-קיומי". א. אני מעדיף את הניסוח "להתחממות הגלובלית יש סבירות גבוהה להיות איום קיומי". ב. יתכן שאני מבין אותך לא נכון, אבל נדמה לי שאתה מתיחס לעלייה של 2 מעלות חום כאל תסריט של אחרית הימים. בעיניי התחזית הזאת היא בבחינת כלה ונחרצה. ואין הרבה סיכוי שהיא תמנע. תסריטים של אחרית הימים הם בעיניי מה שיקרה אח"כ. על כך נדמה לי שכולנו הסכמנו שאנו יודעים מעט מדי והיינו רוצים לדעת יותר. אני רוצה להעיר משהו לגבי "שובם של ימה"ב". אני מבין לגמרי מדוע אתה משתמש דוקא במודל הזה כדי ליצג התמוטטות ציביליזציונית. זו אכן היתה התמוטטות מרשימה שהיו לה השלכות ארוכות טווח מאד. רק לאחרונה נודע לי שמערכת הביוב של העיר לונדון התבססה עלהמערכת שבנו הרומאים עד 1840 בערך. אני בטוח שג'ארד דיאמונד היה מצליח למצוא קשר בין ההתמוטטות הכמעט גלובלית ההיא לשינויים אקלימיים. אני פחות בטוח ממנו. אחרי הכל, הגירה של שבטי נוודים מהרמות של מרכז אסיה אל כרי המרעה של מזרח ודרום אירופה היתה תופעה כמעט קבועה עד לאחרונה. הנקודה שלי היא: קח לך התמוטטות גאו-פוליטית בנוסח התפוררות האימפריה הרומית ותוסיף עליה שינוי אקלימי במימדים בלתי מוכרים עד כה ותבין את עומק החרדה שזה מטיל עליי למשל. יחד עם זאת, צריך לזכור שהיו גם התמוטטויות אחרות. הכחדת ההתיישבויות האיסלנדיות בגרינלנד ובניו-פאודלנד, ההעלמות של התרבויות החקלאיות בצפון אמריקה ובאפריקה, אי הפסחא וההכחדות החוזרות של תרבויות המאיה במרכז אמריקה, היו כולן התמוטטויות עם צמצום דראסטי של האוכלוסיה ואפילו הכחדה גמורה. ועוד נקודה שברצוני להוסיף. מדינת ישראל סובלת היום ממשבר די חמור של מצוקת דיור שסיבותיו לא לגמרי ברורות (מן הסתם צירוף של התרבות האוכלוסיה עם העדר ניהול מרכזי כוללני של משק הבינוי). תארו לעצמכם שמוסיפים לצרה הזו גם נסיגת קו החוף והמלחת בארות המים בשפלת החוף. שוב ושוב חוזרת התמונה של צירוף שינוי אקלימי מואץ עם מצב התחלתי שכבר אינו יותר מדי טוב. כפי שכבר כתבתי, זה אופטימיות מרחיקת לכת להגיד "יהיה בסדר", אפילו על חברה עשירה כמו ארה"ב. תחזית של רצף מגיפות ויראליות, לא יותר גרועות מן הקורונה, מדי עשור, על חברה שעדיין מתמודדת עם נזקי סופת קתרינה, אינה צריכה להיות אופטימית כל כך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |