בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 13/12/21 9:24
745026
כמדומני שזה רק מקרה פרטי של האגדה האורבנית שגרסה שהחדשות האזוטריות בסוף המהדורות המשודרות‏1 הן צפני פעולה לסוכנים שתולים וסודיים ביותר.

1 "ג'ירף ברח בשעה 11 מגן החיות בתל אביב‏2", "הילד יוסי מרמת גן איבד את התוכי שלו ומצא אותו ליד תחנת המשטרה המקומית" ושאר פרפראות.
2 כן, פעם היה גן חיות באמצע תל אביב. בכניסה אליו היו שני צבים ענקיים, ולאחרונה כשביקרתי בספארי וראיתי את הצבים הגדולים שם, נזכרתי בגן החיות בתל אביב ופתאום התחוור לי שיש סיכוי לא רע שאלה בדיוק אותם צבים מלפני כמעט חצי מאה (החיות מהגן הועברו ברובם לספארי, כמדומני). ואז התחוור לי גם, שיש סיכוי שהם יחיו הרבה אחרי. קריפי.
745028
אבל יש יותר מגרעין של אמת באגדות האלה. למשל, ב-BBC:

The bulletins broadcast to Poland would be deliberately short by a minute or so and then a secret messenger from the exiled Polish government would deliver a record to be played. The choice of music would send the message to fighters.
745034
אני התייחסתי רק לאגדות בקשר לתקשורת הישראלית, אבל משעשע בכל זאת לזהות את הגרעין, גם אם הוא מהגויים.
745040
אני די בטוח שמתישהו בשנים האחרונות קראתי על איזו פרשת עבר בטחונית בארץ, שבמהלכה הועבר איתות מוצפן דרך משפט תמים לכאורה ברדיו. לצערי אני לא זוכר את הפרטים, ולא מצליח למצוא עכשיו אישור בגוגל.
745043
בבקשה, בעסק הביש: "ב-‏17.7.54 החלו לשדר מישראל את הפקודה לביצוע הפעולה דרך תחנת הרדיו קול ישראל". במסמך שצילומו מובא בכתבה מוזכר "הסכם קשר רזרבי בקול ישראל".
745046
ויש כמובן את "דובר צה"ל מודיע כי חידון ידיעת הארץ של פיקוד צפון/מרכז/דרום נדחה. על מועד חדש תבוא הודעה".
745049
והנה, ביתר פירוט:

בפגישה הם הסכימו ביניהם שההוראות המבצעיות מהארץ יועברו לאלעד באמצעות מסרים אשר יוסוו בתוכנית רדיו של "קול ישראל" העוסקת בשיעורי בישול לעקרות בית. לשם כך הם תיאמו ביניהם רשימה של פעולות מבצעיות אפשריות ולכל אחת מהן הם קבעו מילת קוד המתאימה לשידור בתוכנית בישול:
מקום ציבורי — "מנה ראשונה"
רעש סתם — "מיונז"
נפגעים — "פלפל ירוק"
סיור מטרות רציניות — "מרק"
אנשי צבא — "דגים מלוחים"
מנהיגים — "דגים מבושלים"
קהיר — "קציצות"
אלכסנדריה — "נקניקיות"
נמל — "בשר"

הם קבעו כי המלה "תבשיל" תשמש כסימן להוראה לצאת לפעולה ואחריה יבוא פירוט ההוראה בתיאורו של "מתכון לפי בקשתה של גברת שולה זרחי". כדי לפענח את המסר החשאי יהיה על אלעד לצרף כל אות ראשונה בכל אחת ממילות המתכון המשודר, כאשר מילות הקוד שסוכמו מראש יופיעו בתוך המתכון כמו שהן.

ב-‏18 ביולי 1954 שודר בתכנית הבישול של "קול ישראל" מתכון ארוך וחסר טעם לחלוטין, לתבשיל לפי בקשתה של גברת שולה זרחי. המתכון כלל את מילות-הקוד "מנה ראשונה" (מקומות ציבוריים), "מיונז" (רעש סתם), "פלפל ירוק" (נפגעים), "קציצות" (קהיר), "דגים מבושלים" (מנהיגים מקומיים) ו"נקניקיות" (אלכסנדריה). נוסח ההוראה המפוענחת היה: "פעל נגד הבריטים למניעת הסכם קהיר. מקומות ציבוריים, נפגעים, רעש סתם ומנהיגים מקומיים. יכול להיות גם באלכסנדריה ובאזור הסואץ". באופן הזה הועברו לאלעד היעדים לביצוע הפיגועים במצרים.
18/7/54 ! 745066
אני שמעתי רק על עניין התנורים, וחבל. ילדותי היתה יכולה להיות עשירה יותר לו ידעתי שהקציצות המחורבנות שהוגשו בתור מנה אחרונה(!) וגרמו לשלשול נוראי שנמשך שלושה ימים היו הוראות הפעלה לסוכן חשאי.
18/7/54 ! 745080
זה הענייין בעסק הביש.
שירותי מודיעין, באדישות ובמחדל, גורמים לנזק לבלתי מוערבים.
745116
עוד אחד: "ביום שני 16 באוגוסט, לפני 55 שנה, הושמע ברדיו קול ישראל בערבית השיר העירקי "מרחבתיין, מרחבתיין", "ברוך הבא, ברוך הבא". מעטים בארץ הבינו מדוע הושמע השיר הזה באותו יום בבוקר ומה היתה המשמעות. אבל מי שהבין היטב היה טייס חיל האוויר העירקי קפטן מוניר רדפא, ששהה בביתו בבגדד ושמע את השיר, שהיה עבורו אור ירוק להמריא לכיוון ישראל. כמה שעות אחרי כן המריא במטוס מיג 21 וכעבור עוד כמה שעות נחת בבסיס חצור של חיל האוויר."

ויש גם פרק של "כאן סקרנים" על הנושא, כולל זכרונות של רבקה מיכאלי.
745030
2 לפי זה מדובר באותם צבים ויש להם עוד איזה 60 שנה. אולי הם יחיו אחריך, כנראה שלא הרבה.
745033
ובכן, בהנחת תוחלת חיים ממוצעת, די הרבה הייתי אומר. בערך פי שתיים.
745036
30 שנה זה לא הרבה זמן (בשביל צב ענק).
745052
אבל בשבילי, חביבי, בשבילי זה הרבה מאד.
למי אכפת מהצב, אני בטוח שהוא אפילו לא זכר שביקרתי אותו לפני 45 שנים בגן החיות בתל אביב.
745059
אני חושב שעדיין לא יודעים את תוחלת החיים של צבי ענק. יודעים באיזה גיל מקצתם מתו (גילו של הזקן ביותר שמת הוערך ב 255 שנה), אבל לא יודעים כמה עוד יחיו החיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים