הפרח בגֶני 753403
ברקע המאמר, אני מגלה שוב שאני די קיצוני ביחס לרוב האנשים במשקל הנמוך שאני נותן להורות גנטית. אני מקבל כמובן שהורות גנטית מכתיבה אינספור מאפיינים של דמיון בין הילד להורים, אבל באיזו מידה היא מכוננת קשר רגשי? האם זו מידה שקרובה בכלל, בכלל באותה ליגה, לקשר שמכוננן הריון? (והאם הקשר שמכונן הריון קרוב, האם באותה ליגה, לקשר שמכונן גידול הילד?)

האם לא ברור ששאלת חוזק הקשר הרגשי המתכונן היא מה שצריך להכריע מחוקקים, שופטים ואת הציבור כולו בנוגע לשאלות חוקיות ומנהלתיות של הורות?

פעם התשובה שלי היתה מאוד נחרצת (בטח יש עדויות באייל), אבל כשאני רואה כמה חשיבות אנשים אחרים כן מייחסים להורות גנטית זה גורם לי לשמץ של ספק. אולי הדמיון במאפיינים, ואפילו רק הציפייה לדמיון במאפיינים ותשומת הלב אליהם, כן מכוננת קשר חזק? אני כבר לא מצליח לפסול את זה על הסף. אשמח להארות.
הפרח בגֶני 753408
אני איתך, וגם(?) מופתע מזה.

אבל זה לא מעורר בי הרבה ספק: ניכר בעיני שמרבית האנשים שמייחסים חשיבות רבה לגנטיקה בהקשר הזה בעצם מחזיקים בעמדה המבוססת על הקונספט העתיק והסמי-מיסטי של "קשר דם". הטרמינולוגיה של "גנטיקה" כאן היא רטוריקה ריקה, ולא באמת קשורה למכניזם הביולוגי.
הפרח בגֶני 753414
ובכל זאת, אם לנסות לענות לטיעון איש-ברזל של הצד שמייחס חשיבות קריטית לקרבה גנטית: לגנטיקה (ליתר דיוק: תורשה באופן כללי) יש השפעה עצומה על כל ההיבטים שהופכים אדם למי-שהוא (אופי, אישיות, אינטליגנציה גולמית, העדפות...). להורות ולבית, לעומת זאת, יש השפעה אפסית על הדברים הללו. ולכאורה, אפשר להבין את מי שרוצה למקסם את האופן בו ילדיו דומים לו מהבחינות האלה.

(אני כמובן לא חושב שיש ממש בטיעון הזה, ולו רק בגלל ש- בהערכה שמרנית - 99% מאלו שבשמם העליתי אותו לא יודעים או לא מסכימים שלגנטיקה יש כזו השפעה, ואילו להורות אין בכלל השפעה).
הפרח בגֶני 753417
גם אני איתך.
אין לי ספק שהקשר של גידול הילד הרבה יותר חזק משל ההורות הגנטית, ושלא כמו עומר כאן למטה, אני חושב שלהורים והבית יש השפעה משמעותית על האדם שהילד יהיה כשיהיה גדול.
הפרח בגֶני 753423
אתם מערבבים פה שני עניינים. לא מדובר כאן על מידת ההשפעה שיש לבית על התפתחות הילד או על עומק הקשר עם הוריו. עומר מדבר על המנגנון האבולוציוני היוצר הטייה ביולוגית להפצת הגנים שלך.
אם הורים מגלים במכון הפרייה שהילד שלהם אינו נושא את הגנים שלהם או שהגנים שלהם הועברו למישהו אחר, אין ספק שהם יחושו נפגעים ברמה כזו המצדיקה תביעת פיצויים.
לא מדובר פה בהייטק אלא בלא לערבב מבחנות ולכן העונש צריך להיות מוחלט ודרקוני. הרגולציה צריכה להיות פשוטה, תקיפה וזולה. אם זה יפגע בשוליים בחגיגת ההפריות הזאת, זה רק רווח שולי.
הפרח בגֶני 753555
"אם הורים מגלים במכון הפרייה שהילד שלהם אינו נושא את הגנים שלהם או שהגנים שלהם הועברו למישהו אחר, אין ספק שהם יחושו נפגעים"

זו השאלה שלי, למה? האם יש להם סיבה עניינית לחוש נפגעים? אם כן, מהי? אם לא, ובכל זאת יש רגש כזה, האם אפשר לשכנע אותם לא לחוש נפגעים?
הפרח בגֶני 753559
אני חושב שזו האבולוציה. היא חרוטה בדנ''א שלנו באופן המטרים ומאפיל על כל תפיסה רציונלית.
המנגנון האבולוציוני ברור. מצד אחד כך בדיוק יחושו רוב רובם של ההורים. מצד שני יש כאלו שזה פחות משפיע עליהם.
בעובדה תעשיית ההפרייה מגלגלת הרבה כסף. ''תעשיית'' האימוצים, הרבה פחות.
הפרח בגֶני 753798
הגיוני. כשכתבת בהתחלה על מנגנון אבולוציוני חשבתי ''אבולוציונית אנחנו אמורים לרצות שיהיו לנו כמה שיותר צאצאים גנטיים, אבל לא צריך להיות לנו אכפת מי מגדל אותם.''. לא חשבתי על כך (תודה גם לפונז שהאיר את הנקודה הזו) שבני מיננו משקיעים מאמץ עצום בגידול הצאצאים שלנו, וסביר למדי שיש לנו ''תכנות'' לרצות שהמאמץ הזה יושקע בצאצאינו הגנטיים דווקא.
הפרח בגֶני 753805
אזכיר שלאבולוציה לא אכפת מה נשמע לנו הגיוני וסביר (רשימת הראיות לכך ארוכה). העובדה שלא התפתחה אצל ההומו-ספיאנס יכולת לזהות את צאצאהם הביולוגים (אפילו לא בקירוב!) היא ראייה חזקה בעיני לכך שלא היה לחץ אבולוציוני בכיוון הזה, ושאין שום בסיס גנטי להעדפה הזו.
הפרח בגֶני 753808
הפרח בגֶני 753811
לא מצאתי את המחקר, אבל אני זוכר שאמהות מזהות מתוך שינה כשהתינוק שלהן בוכה, גם מתוך עשרות תינוקות.
הפרח בגֶני 753814
נניח שזה נכון במאה אחוז. אבל אם העובר הופרה מביצית של אשה אחרת, האם כבר לא תזהה את הבכי? ואם זה הצאצא של אחותה התאומה שבוכה, היא כן תזהה?
הפרח בגֶני 753813
אתה מזכיר לי את הסרט על דר' אפריקה שם נולדה ילדה שחורה לשני הורים לבנים (זו אינה בדיחה).
הפרח בגֶני 753818
("אם אתה לא תספר אני לא אספר" - לבדיחה הזו כיוונת?)
הפרח בגֶני 753821
לא בכלל לא. הטענה בסרט היתה שבגלל שבדנא של לבנים רבים בדרא''פ מסתובבים גנים שחורים, אחת להרבה מאד מקרים, עשוי ילד שחור להיוולד לזוג לבן. חלק מהסיפור היה שביה''מ בדרא''פ הכיר בה כלבנה והיא למדה בבי''ס ללבנים בלבד.
כוונתי היתה שיש הרבה סימנים לכך שילדים הם צאצאים גנטיים של ההורים, גם אם זה לא בדיקת דנא.
הפרח בגֶני 753827
זה דוקא נשמע יותר ויותר קרוב לבדיחה ההיא, אבל זה לא משנה.
הפרח בגֶני 753847
אתה מתכוון לסקין‏1 על סנדרה לאטינג‏2?
הפרח בגֶני 753850
נכון.
הפרח בגֶני 753886
מתברר שיש לתופעה גם שם מדעי: אטאביזם.
הפרח בגֶני 753846
הזכרת נשכחות :)
ואגב גיליתי שהגעתי כבר לגיל שאני עושה שועל.
הפרח בגֶני 753853
איך עושה שועל?
הפרח בגֶני 753856
אוווו אווו
הפרח בגֶני 753863
אבל ייתכן מאוד שאצל הומו סאפיינס לא התפתחה היכולת לא בגלל היעדר מוטיבציה אבולוציונית, אלא בגלל חוסר צורך: עד העשורים האחרונים האם המטפלת יכלה לדעת בודאות שהיא האם הגנטית (ובמקרים הנדירים של אימוץ(?) יכלה לדעת שהיא לא) גם בלי זיהוי, רק בזכות הזיכרון. גם האב הגנטי יכול לדעת שהוא האב הגנטי, בזכות הזיכרון, לא בודאות אבל בסבירות לא קטנה.

מה בעצם טענת הנגד שלך? (א) אין באמת לבני אדם העדפה לטפל בצאצאיהם הגנטיים, (ב) יש העדפה כזו אבל היא תרבותית ולא פסיכו-אבולוצינית, (ג) משהו אחר?
הפרח בגֶני 753864
בהעדר יכולת אינסטנקטיבית לזיהוי שארים ביולוגיים, במידה שיש העדפה מהסוג שאתה מציע - היא חייבת להיות תרבותית. מה האלטרנטיבה? שיש להעדפה הזו בסיס ביולוגי, אבל המסלול האבולוציוני אליה הוביל לביטוי פנוטיפי דרך חיווט נוירולוגי עדין שמכתיב את הפסיכולוגיה של ההורים ברמת-הפשטה כל כך גבוהה? אתה לא חושב שזה אבסורדי?

אגב, זה כמובן לא אומר שהעדפה כזו אינה תוצר של ברירה טבעית: גם תרבויות עוברות אבלוציה (קריאה מומלצת: אבולוציה בארבעה ממדים). אבל אני כופר לחלוטין בטענות שההעדפה הזו "חרוטה בדנ"א שלנו באופן המטרים ומאפיל על כל תפיסה רציונלית.".

היסטורית (ופרה-היסטורית) חברות אנושיות הן עסק מאד מורכב והטרוגני (אפילו החיים של קופי-אדם אחרים הם לא עד כדי כך חד-ממדים). אנתרופולוגית, משפחה-גרעינית מודרנית היא היוצא-מן-הכלל, לא הכלל. לא תמיד האם-הביולוגית היא המטפלת, ולא תמיד יש בכלל "מטפל עיקרי" לכל ילד. סביר שאם היו לחצים אבולציונים הקשורים להעדפת קרובים, אז חלקם פעלו כנגד הנטייה להעיף צאצאים ישירים. ויקיפדיה מספרת שיש קונצנזוס אנתרופולגי לגבי הנושא (שמובא בספר הזה, אותו אוסיף לרשימת הקריאה העתידית שלי). על פניו, נראה שהוא תואם לדבריי.

לבסוף, בעניין "חוסר צורך" - למה אתה טוען שהאב-הגנטי יכול לדעת שהוא כזה בהסתברות לא-קטנה? אני לא חושב כך, ואם היה נכון "שיש לנו "תכנות" לרצות שהמאמץ הזה יושקע בצאצאינו הגנטיים דווקא", הייתי מצפה שגם האבות יתוכנתו (ע"ע אריות, ואמנם ההשוואה קצת מגוכחת - אבל בכל זאת אצל בני-אדם אבות לא מבטאים העדפה פחותה מאמהות לבנים ביולוגים).
הפרח בגֶני 753918
מסכים.
הפרח בגֶני 753562
נאמר זאת בציניות ופרגמטיות בוטים:
אחד הפרוייקטים הכי קשים, ארוכים, מורכבים וצורכי משאבים שאיש/ה עושים/ות במהלך חייהם, הוא מציאת בן זוג הולם להקים איתו משפחה.
הנחה סבירה למדי ומקובלת למדי היא, שהפרמטרים הגנטיים של השותפים הפוטנציאליים מהווים חלק חשוב למדי בבחירת בן הזוג‏1, וזאת לא רק כדי שיהיה כיף איתו בבתי קפה וטקסי חתונה, אלא גם כי זה משפיע בצורה רבה מאין כמוה על התכונות הגנטיות של הילדים העתידיים של אותה משפחה.

עכשיו, אחרי שזוג מסוים עבר את כל תהליך הבחירה והסריקה המדוקדקות האלה‏1, אתה שם עליהם איקס אחד גדול ונותן להם לגדל בזיעת אפם מישהו עם מאגר גנטי אקראי מהרחוב?

זה הרבה יותר גרוע מאשר התסריט שבו, אחרי שעבדת שנים כדי לצבור כסף ולקנות את מכונית הפורשה SXGi המסוימת שאתה כל כך רוצה, אתה משלם את הכסף וחוזר אחרי חודש לסוכנות המכוניות ומגלה שקיבלת מכונית כלשהי, אקראית, בקופסה שחורה, שאחרי שתפתח אותה תגלה אם היא סוברו או סקודה.

1מה שמהווה חומר בלתי נדלה לבלתי נדלה לסטנדאפיסטיות שחקרו את הנושא לעומק.
הפרח בגֶני 753575
במקרה הזה התגלו בעיות בריאות חמורות עוד לפני הלידה. אין לי מושג עד כמה הגנים השפיעו עליהם.
הפרח בגֶני 753591
נראה לי שירדן שאל שאלה עקרונית ולא ספציפית למקרה, ועל כך עניתי.
הפרח בגֶני 753590
התכוונת GT3 RS
הפרח בגֶני 753592
בטח, מה השאלה.
(סתם זרקתי אותיות שנשמעו לי סביר, טוב שיש מישהו שיודע על מה הוא מדבר כאן).
הפרח בגֶני 753622
מגלומן שכמותך! אם מעלותיך הרבות אינן מספיקות למציאת האקויולנט הנשי של פורשה, המכונית בקופסה השחורה עשויה להיות עדיפה על מה שבחרת במקור. העניין הוא שבענייני הפצת הגנים כמעט כל האנשים מעדיפים צאצאים קרובים אליהם מבחינה גנטית על פני קריטריון של גנום משובח יותר. גם בלי אפקט Dunning-Kruger ההטיה הזאת ברורה משיקולים אבולוציוניים.
הפרח בגֶני 753624
כידוע, אנחנו לא בוחרים, אנחנו נבחרים והן בוחרות (לא צפית בקישור ששלחתי?)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים