בתשובה לשוקי שמאל, 04/11/22 11:40
יללת הצבוע 753494
הבחירות האחרונות חיזקו את דעתי שהציר העיקרי עליו נסובה המרקחה הפוליטית הוא בין שמרנים (= ימנים= לאומיים) לליברלים (שמאלנים= אימפריאליסטיים).

הזיהוי של ימני עם שמרני הולך ונעשה מובהק מבחירות לבחירות. יוצא הדופן במכלול הזה הוא הקפיטליזם מבית פורום קהלת, שהוא סוכן אימפריאליסטי (גלובליסטי) מובהק.

הפעם הציבור הימני הרחיק לכת והצביע בהמוניו לאולטרא שמרנים- הקנאים בסגנון שלהי בית שני, וגם הציבור השמאלני זז לכוון המרכז.

הפרט המוזר עוד יותר בכל הסיפור הזה הוא שנתניהו עצמו הוא מהח"כים הכי פחות שמרנים, אולי אפילו הליברלי ביותר, בגוש שלו.

גנץ סער וכמובן אלקין שמרנים למדי, ולכן מעולם לא היתה להם בעיה (למעט הבעיה הפרסונלית) להצטרף לממשלת ימין. אייזנקוט מצטייר לי כיותר ליברלי מהשלישיה, אבל עוד מוקדם להגיד.

לכן לדעתי לנתניהו יש אינטרס חזק לצרף את המ"מ לממשלה שלו, ובהנחה שיש 61 בלעדיהם (כלומר שלא הם ממליכים את נתניהו) גם להם יש אינטרס להצטרף.

___________________

ההגדרה שלי לליברלים- מי שהערכים האוניברסליים של זכויות האדם נמצאים גבוה בסולם הערכים שלהם. לעומתם אצל שמרנים ערכי הלאום הדת והמשפחה נמצאים גבוה יותר. המרכז הוא זה שמנסה למצוא איזון בין הערכים- פעם זה גובר ופעם השני.
מכאן חוק כבוד האדם וחירותו- ליברלי (והמשימה הראשונה של הממשלה השמרנית שתקום היא להגביל אותו באמצעות פסקת התגברות) וחוק הלאום שמרני.
יללת הצבוע 753524
איתמר בן גביר הוא מהפכן רדיקלי. הוא לא שמרן.
יללת הצבוע 753526
בהגדרות שלי שפירטתי בהערת הרגל הוא שמרן.

אני מודה שהסמנטיקה בעייתית, אבל אין לי מלה טובה יותר להיפך מליברל.
יללת הצבוע 753529
גם בשלהי ימי בית שני המאבק היה בין מי שהעדיפו את הערכים הגלובאליים של האימפריה הרומית (ליברלים בהגדרה שלי, אולי כדאי לקרוא להם אוניברסליסטים?) לבין מי שהעדיפו את הערכים הלאומיים (השמרנים בהגדרה שלי. אתנוצנטרים?)
יללת הצבוע 753531
הומאניסטים ופטריוטים?
יללת הצבוע 753540
למרבה המזל יש לנו את ההיסטוריון המופלא יוסף בן מתיתיהו פלאביוס. עיון בספרו מגלה שהתמונה, כדרכם של בני אדם, מורכבת מאד.
בהקשר הזה, כדאי להזכיר שאפילו פלאביוס עצמו רומז די בבירור אל האשם האמיתי בחורבן ירושליים. האשם הגדול מכולם נופל על הרומאים עצמם שהתנהגותם הביאה את הקיסר טיבריוס לומר: "Boni pastoris est tondere pecus, non deglubere". (רועה טוב גוזז את הצאן, לא פושט את עורו). ממלכת יהודה ונספחותיה אכן היו איפרכיה קשה לשליטה, אבל קוצר הראות, הטיפשות והחמדנות הרומית גרמה למינוי נציבים (גבירים) שנהגו בברוטאליות כדי לסחוט מסים ושוחד וגרמו לעוינות של האוכלוסיה המשועבדת. היו נציבים מוצלחים ואפילו אגריפס הראשון הצליח לא רע בתור מלך יהודה, אבל נציבים כמו אנטוניוס פליקס, פונטיוס פילאטוס וגסיוס פלורוס, הביאו את המון העם לידי יאוש והתמכרות להזיות משיחיות. הם היו האדמה מתוכה צמחו ישו הנוצרי, יוחנן המטביל, כת קומראן, הסיקאריקים ומנהיגי הקנאים. שוב ושוב הצליחו המתונים בשני הצדדים להשתלט על הלהבות שבערו ביהודה ובגליל. אבל פרובוקציות השוד והרצח של הנציבים הרומיים המושחתים דאגו שהגחלים ימשיכו לרחוש.
ישנה אפיזודה ידועה בה במסגרת סכסוך בין יהודים דתיים לחילוניים ביבנה, הדתיים החריבו מזבח לקיסר קליגולה. הנציב פונטיוס פילטוס השתמש בתקרית כדי להסית את קליגולה המטורף לדרוש הצבת פסלו במקדש בירושליים ולא להסתפק בהקרבת הקרבנות לשלום הקיסר. הדרישה הזו כמעט הביאה לפרוץ מרד שנמנע רק בגלל מאמציו של הנציב בסוריה ומותו של קליגולה. בשנת 66 רומא היתה בנקודת שפל של מלחמת אזרחים וקל היה לשכוח את יחסי הכוחות בין אימפריה גלובאלית לפריפריה שבטית ומסוכסכת ואז פרץ המרד.
יללת הפונטיוס פילאטוס 753546
טוב, נלחתמתי באינסטינקט הראשוני שלי אבל אחרי התגובה של allucard בפתיל מקביל באמת כבר לא יכולתי להתאפק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים