בתשובה לצחי ברזיק, 01/08/00 17:22
מסתבר שזו בירת ישראל 7552
תל אביב יפו
יפו- נכבשה ע"י הכובש הציוני
טבריה- נכבשה ע"י הכובש הציוני
הגליל, הגולן- למעט מספר ישובים יהודים מאוכלס ברובו בערבים ונכבש ע"י הציונים!!

שמעת פעם על זכות השיבה, יש לך מושג כמה פליטים יש אשר מעונינים לחזור לפלסטין שנמצאת מאחורי הקו הירוק, מדובר במאות אלפי בני אדם!!
אז תכניס לך לראש שחינוך למלחמה עוני אימון בכלי נשק וכל דבר אחר אשר נעשה בראשות הפלסטינית מעיד על נכונתם הרבה לעשיית שלום עם אותם הציונים היהודים אשר גזלו מהם את פלסטין.
מסתבר שזו בירת ישראל 7582
כל ישראל נכבשה ע''י הכובש הציוני. השאלה היא היום, עד כמה שווה לנו להחזיק בה. בתל אביב, שווה לנו להחזיק. גם בטבריה. גם בחיפה. במזרח ירושלים, לדעתי, לא שווה להחזיק. ברמת הגולן (שוב לדעתי), שווה להחזיק בתור קלף מיקוח לפחות. השאלה היא, כמובן, מה מוכנים לתת לנו בשבילה. כמובן שאין טעם למסור שטחים בלי תמורה, אבל אם אפשר לנצל את אותם שטחים כדי להשיג מה שאנחנו רוצים (במקרה זה, שלום), אין לי בעיה עם זה.
מסתבר שזו בירת ישראל 7589
ולמה, לדעתך המלומדת, לא שווה להחזיק בה?
אני יכול רק לנחש שהסיבה היא אמונתך כי שלום עם ה"ישות הפלשתינית" יהיה אפשרי אם תובטח להם מזרח העיר. *אבל* - אותה "ישות פלשתינית" נוטה להכריז, באותה נשימה עם דרישתה לריבונות בירושלים, על זכות השיבה ל"פליטים" הפלשתינאים (בעיקר בשל הוראת המופתי והמנהיגים הערביים באותה תקופה לפינוי זמני של האזרחים הערביים בכדי שלא יפריעו לצבאותיהם למחוץ את האויב הציוני - ואיני מוצא סיבה כי ניקח אחריות על מעשים אלה - אך אין זה רלוונטי, נסחפתי) ואפילו (אבל לא צריך לקחתם ברצינות. אלו רק דיבורים לשלהוב ההמון) על ריבונות פלסתינאית בכל ישראל. האם גם אלו וויתורים "כדאיים" על פי שיקולי הרווח-הפסד שלך? אני שוב אענה בשמך (אני מקווה שזה בסדר) ב"לא". אם כך, מה מניע אותך לחשוב כי מתן מזרח ירושלים הוא תנאי מספיק לשלום? ואם אינו תנאי שכזה, הרי שבוויתור על ירושלים אין כל כדאיות מאחר ובמקרה הטוב(או הרע?) היא פשוט תישאר ברשותם, ובמקרה החלופי, נאלץ לכבשה.
מסתבר שזו בירת ישראל 7590
אדרבא - ואם נמסור את *מזרח* ירושלים (נטיה ימנית אופיינית היא לדבר על מסירת ירושלים, במקום מסירת מזרח ירושלים, כדי לגרום לדבר להשמע גרוע הרבה יותר), תקום מדינה פלסטינית, ויבוצעו פעולות איבה על ידה, כישות עצמאית - לא תהיה לנו המניעה לתקוף חזרה. כרגע, לוחמת גרילה עירונית (כמו האינטפדה) מאיימת עלינו, מאחר ואנחנו לא מסוגלים להגיב עליה. במצב מלחמה של ממש, לא יהיה שום דבר שיעצור אותנו מלהשיב ב"מתקפה מהירה בכוח משתק", כפי שניסח זאת נשיא הדמוקרטיה החזקה בעולם, לשעבר.

אז בעצם מה שאני אומר, זה שאנחנו צריכים לתת להם שטח רק כדי שנוכל לכבוש אותו חזרה, נכון? לא. אני אומר שאנחנו צריכים לתת להם הזדמנות. לתת להם פשרה הגיונית, ולקוות שמנהיגיהם יכירו בעובדה שהיא כזו.
מסתבר שזו בירת ישראל 7591
(נדמה לי כי הקפדתי לציין כי מדובר במזרח ירושלים, ולא בירושלים כולה).

מובן שתמיד, ברקע, קיימת האופציה של פעולה צבאית, אך (ואני יודע שאתה ורוב, אם לא כל, המדיינים באייל יסכימו) עלינו לנסות ככל יכלתנו להמנע מהאופציה הזו.

השאלה הראשונה העומדת על הפרק היא מהי הסבירות כי ריבונות במזרח ירושלים תספק את הצד השני? אם התשובה לכך היא "גבוהה" הרי שיש מקום לדון על שיקולי "שלום" מול "מטען-ריגשי-סמל-לאומי-ערך-היסטורי". אך אם התשובה היא "קלושה" עומדות בפננו שתי אפשרויות: הראשונה היא "לתת להם צאנס", בחירה אשר תוצאותיה המשוערות הן פשוט המשך הסכסוך כאשר מזרח ירושליים בידהם וקלף-מיקוח אחד פחות בידנו (וכאן התשובה לשאלתך "האם הדבר כדאי?" שלילית), והשניה היא להשאיר אותה בידנו ולהוביל את ההסטוריה למקום אחר. למשל, להכריח אותם להכריז על עצמאות חד-צדדית כאשר מזרח ירושלים בידנו (רק אלטרנטיבה, אחת מיני רבות. לא המלצה חמה ממני).
מסתבר שזו בירת ישראל 7598
"...ויתור על ירושלים...", מתוך התגובה הקודמת שלך.

למעשה, אמרת כאן בדיוק את מה שאני אמרתי, אלא שאתה יוצא מנק' הנחה שמסירת מזרח ירושלים לא תועיל לנו בהשגת שלום, ומכך שההחזקה במזרח ירושלים שווה לנו, הציבור הישראלי, את ה"עלות" שבהחזקתה.

שאלה: אם יתברר, אחרי משאל, שמזרח ירושלים בעצם *לא רוצה* להיות ישראלית, עדיין תהיה כל כך בטוח שכדאי לנו להחזיק בתוך בירת המדינה ציבור עויין, שמזדהה בבירור עם מדינה עוינת (שהרי ברור שאם המדינה הפלשתינית תכריז באופן חד צדדי על עצמאות, היחסים בין שתי המדינות לא יוכלו להיות יותר מקרירים)?
מסתבר שזו בירת ישראל 7733
לצערנו מציאות של ציבור עויין (ואני לא מכליל) תהיה קיימת בכל מקרה. מציאותו של ציבור עויין בריבונות אחרת, אך בסמוך אלינו לא משפרת את המצב. עיקר הפיוס נעשה בלבבות ולא בסידורים בטחוניים.
מסתבר שזו בירת ישראל 8305
סליחה על העיכוב בתשובה.

יש הבדל בין הגנה מפני אויבים מחוץ (בהנחה שיבוצעו פעולות איבה מכיוון זה) לבין נסיון אבוד מראש למלחמה בטרור מפנים. לכן, מבחינתנו, גם במקרה הגרוע ביותר, עדיף שאותו ציבור עוין כביכול יהיה תחת ריבונות זרה. בכל מקרה, הציבור אינו עויין בלי סיבה. גם אנחנו היינו עוינים במקומו. כאשר הריבונות לא תהיה ישראלית, אפילו אם מצבם לא יהיה יותר טוב, לא תהיה להם סיבה לבוא אלינו בטענות והם יאלצו להפנות את העוינות שלהם לכיוונים אחרים.
מסתבר שזו בירת ישראל 7724
קל מאוד לפטור את העניין בטענות מקצינות. כלומר לומר - בעצם אנחנו גרועים לא פחות אם נחזיר את מז' ירושליים ואם לאו - משום שבכל מקרה כבשנו גם את שאר ישראל. כמובן שראייה מוקצנת כזו איננה יכולה להוות טיעון בעניין, ולא כל שכן הצדקה, שכן מראש היא יוצאת מקבלת טענת היותנו לא בסדר. ועובדת היותנו, כביכול, חוטאים יותר אפילו - איננה מכשירה את השרץ.
ובכל אופן, לעניין המדובר, ישראל לא התנצלה מעולם ולא מתנצלת גם היום על הכיבושים שעשתה. לא על סיני, לא על הגדה, לא על הגולן ובוודאי שלא על ירושליים, כמו גם לא על ת"א, הנגב ועמק יזרעאל. אין גם סיבה להתנצל, כפי שאומר הפתגם הידוע "במלחמה כמו במלחמה". אין כמעט שום ארץ בעולם שלא לקחה בשלב כלשהו בכוח חלקים משטחה של מדינה אחרת.
עובדת "כיבוש" (שאני, אגב, אינני מכיר בה, בניגוד למז' ירושליים) ת"א לא צריכה להפריע לנו להיפרע מירושליים המזרחית, ולו משום שיסודות הסכמי השלום הם החלטות 242 ו383 של האו"ם, ולפיהן ישראל מחוייבת לנסוג עד גבולות 67', ואלו כידוע כוללים בתוכם את ת"א ואת אופקים. אף מנהיג שבאמת נמצא עם ישראל ביחסים כלשהם (ולא מדובר במנהיג איראן!) לא טוען שת"א שייכת לו. לכן הטענה הזו לא יכולה להוות טיעון פנימי בעל משקל בויכוח הזה.
ולעניין זכות השיבה: כידוע, כאשר יש טענות מנוגדות במו"מ יש פשרה. במקרה זה הפליטים עצמם - ברובם לפחות - מעוניינים בפיצויים יותר מחבל הארץ עצמו. וזה ניתן לסיפוק ע"י עזרת ארה"ב ומדינות העולם. לכן אינני רואה בעיה גדולה בנושא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים