בתשובה להאייל האלמוני, 29/05/23 0:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> נראה לי שכשאתה כותב "בהשוואה למדינות המפותחות" אתה מתכוון לארה"ב כתבתי בדיוק למה אני מתכוון. אני מתפלא שלא הצלחתי להעביר את המסר: טוב משמעותית מממוצע OECD. יותר טוב מאנגליה, גרמניה וצרפת, פחות טוב מרוב סקנדינביה. >> השאלה היא אם התחרות בין קופת החולים (כספקי בריאות) משפרת את התוצר של הבריאות (לעומת מדינות בהן אין תחרות של כזאת) באופן מדיד וחד משמעי. לדעתי, לא. אתה לא מסכים? אני לא יודע. זה מורכב מדי. אני לא יכול להסכים איתך שלא. >> תמותת תינוקות נמוכה יכולה לנבוע מהרבה דברים מסכים. ועדיין עם כל ההסתייגויות שהעלית לא הצלחתי לחשוב על מדד אובייקטיבי יותר. אם יש לך רעיון אשמח לשמוע. שים לב שתמותת התינוקות במגזר הערבי היא פי שלושה מאשר אצל היהודים. זה לא בגלל שהערביות מעשנות יותר או יולדות בגיל יותר מבוגר, וגם לא בגלל הבדלי גזעים. אני מנחש שזה בגלל שהנגישות שלהן לשירותי רפואה טובים נמוכה יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהרשימה שלך: 1. "פרישת המרפאות הקהילתיות היא מהטובות בעולם." לא מצאתי נתונים? אתה מתחשב בצפיפות האוכלוסיה? 2. "סל השירותים של קופות החולים (משלמות על רופאים מומחים בכל תחום וללא הגבלה, ועל כל הפניה של רופא לבית חולים) רחב." רחב יותר מהשירותים שמקבלים חולים במדינות מפותחות אחרות? 3. "אם התקבלת לבית החולים הכל חינם- בדיקות, צילומים, תרופות." נראה לי שזה נכון לכל מדינות אירופה (לגבי בריטניה אני בטוח. הכל בחינם - לא צריך "להתקבל" לבית החולים - מלבד תרופות מרשם עליהן התשלום קבוע מראש). 4. "התשלום הוא פרוגרסיבי על פי השכר, הילדים בחינם והמבוגרים בתשלום זעום". נראה לי שזה נכון לכל מדינות אירופה (לגבי בריטניה אני בטוח. תרופות מרשם בחינם לקשישים, ילדים ובקבלי קצבאות, מסובסד לשאר האוכלוסיה). 5. "הרופאים המומחים בארץ בתחומים רבים נחשבים מהטובים בעולם (יש תיירות מרפא)." יש לך נתונים? אני לא חושב שתיירות מרפא קשורה רק למומחיות הרופאים - הודו נמצאת במקום העשירי בעולם - וארה"ב לא ברשימה. "אני לא יודע. זה מורכב מדי. אני לא יכול להסכים איתך שלא." - אם זה "מורכב מידי" אז נראה לי שאתה חייב להסכים איתי שזה לא מדיד באופן חד משמעי. אני לא חושב שיש מדד אחד, ולא חושב שצריך להיות מדד אחד. (הרי, בעצם, זה מה שאני אומר מתחילת הדיון, אז לא יהיה הגיוני מצידי להציע מדד אחר?) אני מנחש שהפער בין ערבים ליהודים קשור לפערים תרבותיים ומצב סוציו אקונומי. שים לב לפערים בין הגזעים בארה"ב (או באנגליה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני זוכר פריטי מידע שליקטתי, ואני לא זוכר את המקור. 2. כשמדובר בחברות ביטוח פרטיות תמיד יש מגבלות 3. מקבל. זה לא היה פריט השוואתי. 4. כנ"ל 5. יש לי הרבה אנקדוטות. רק בשבוע שעבר שמעתי מקפריסאית על אחותה שבחרה לעשות ניתוח ראש מורכב בישראל בגלל מומחיות הרופאים. ברור שהפער בין יהודים לערבים קשור לעוד דברים. עובדתית ההשקעה בתשתיות במגזר הערבי נמוכה, ולכן אני קושר לזה. כמו שאמרתי- הניחוש שלי. אם בכלל לא צריך להיות מדד אחד להשוואה אז איך נשווה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. גם בחברות ממשלתיות יש מגבלות. השאלה היא כמה רחב סל השירותים. 5. אין ספק שבישראל יש הרבה רופאים מומחים, ואין ספק שישראל מהווה יעד לתיירות מרפא (מקום 8 בעולם). רק ש(1) תיירות מרפא לא מעידה על מומחיות רופאים (כמו שתעיד העובדה שארה"ב לא נמצאת ברשימה), (2)תיירות מרפא לא מעידה על "תפוקת בריאות" טובה (כמו שתעיד העובדה שהודו נמצאת ברשימה ודנמרק לא) ו-(3) נוכחותם של רופאים מומחים לא מעלה את תפוקת הבריאות הכללית. "איך נשווה"? תלוי מה המטרה של ההשוואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה של ההשוואה היא לומר- אזרחי ישראל נהנים משרותי רפואה טובים יותר מ (פחות מ) ולהכניס את ה peers שאנחנו רוצים להשוות מולם, לדוגמה ממוצע OECD. השוואה בינלאומית זה אכן עניין בעייתי, בגלל המאפיינים היחודיים של כל מדינה, ובכל זאת צריך להשוות כדי לדעת איפה אנחנו עומדים ולאן אנחנו רוצים לשאוף. אתן לך דוגמה ממקום שבו אני מרגיש יותר על קרקע מוצקה- פריון העבודה. הפריון בארץ נמוך בהשוואה לממוצע OECD. בהייטק הוא אמנם גבוה יותר, אבל בענפים מרכזיים כמו בניה, שרותי משרד ואוכל ואירוח הוא נמוך מאוד. למרות ההיטק אנחנו לא מצליחים לצמצם את הפער בפריון לשעת עבודה בינינו לממוצע OECD כבר עשרות שנים. העלאת הפריון היא מטרה חשובה כי "יכולתה של מדינה לשפר את רמת החיים בה לאורך זמן תלויה כמעט לחלוטין ביכולתה להגדיל את התפוקה פר עובד" (פול קרוגמן). ידוע מה צריך לעשות כדי להגדיל את הפריון, וזו מטלה שמוטלת על כתפי הממשלה לבצע. לדוגמה- להשקיע בהכשרה מקצועית. ההוצאה בתחום זה מתוך התוצר בישראל בשנת 2018 היתה 0.16% לעומת 0.48% במדינות ה-OECD בממוצע. ההשוואה הבינלאומית חשובה כדי לדעת לאן לכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההחלטה באיזה מדד לבחור על מנת להגיד אזרחי X נהנים משרותי רפואה טובים יותר מאזרחי Y היא לא החלטה אובייקטיבית. ז"א, הבחירה בתוחלת החיים בלידה או הבחירה בתמותת תינוקות (או כל שילוב ביניהן, או הוספת נתונים נוספים, ראה למשל) יכולה לתת לך תוצאה שונה למרות ששני המדדים האלה כן מעריכים באופן מסויים את שירותי הבריאות של המדינה. יותר מזה, אם תיקח את אחד המדדים ותתן אותו לאדמיניסטרטורים על מנת שיבנו מדיניות מסביבו ורק מסביבו אפשר להוריד אותו באופן משמעותי תוך כדי פגיעה במדדים אחרים ובמה שכל אחד מאיתנו היה קורה לו "שרותי רפואה טובים" (אני לא רוצה לחיות במדינה עם תוחלת חיים של 35 שנה ותמותת תינוקות של אפס). קל לראות שכמעט כל מדד מוציא את ישראל במצב טוב יותר מרואנדה, לכן קל להגיד שרואנדה במצב רע יותר מישראל. זה נכון גם בתוך המדינות המפותחות - אפשר להגיד שדנמרק במצב טוב יותר מהונגריה. האם זה נכון להגיד שישראל במצב טוב יותר מאירלנד? לא יודע. אני לא חולק על זה שהשוואה בין לאומית היא דבר חשוב. בהחלט יש לישרל למה לשאוף ומה ללמוד ממדינות אחרות (וגם לדנמרק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המגזר הערבי, למיטב ידיעתי תמותת התינוקות שם מושפעת בעיקר ממומים מולדים שבתורם נגרמים מ: 1. שיעור גבוה של נישואי קרובים. 2. שיעור נמוך של בדיקות סקר לגילוי מוקדם. 3. שיעור נמוך של הפלות יזומות גם במקרה של גילוי מוקדם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |