בתשובה לאריק, 04/10/23 10:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. לא מכיר את דעותיו של פרופ’ הררי בעניין. האם הוא מפריך או מבקש להפריך את ההגדרות המקובלות לדת? 2. ׳פגיעה ברגשות הליברליים׳ , מהו הליברליזם לשיטתו של אזרח. לפחות בשאלה - מיהו ליברל? יש גוונים וצדדים לרוב. אם הכוונה בהעמסת הדת לצורכי רטוריקה מול הדתות ועוצמתן, הרי שאפשר יהיה לטעון שזאת פרוסטנטניזציה של החילוניות הישראלית הקשורה בטבורה לאורתודוקסיה. עושה רושם שנקיטת צעד זה לצורכי איזון מול האורתודוקסיה יש בה מן הנצחון לצד הליברלי. אך האם אין כאן פגיעה חמורה בערכי הליברליזם והחילוניות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לנח הררי יש תפיסה מרחיבה למושג ''דת''. בעוד שברור שקיים הבדל בין דתות הכוללות ישויות כמו יהדות, נצרות ואיסלם - ובין אדיאולוגיות פרופר כמו קומוניזם או אתאיזם - ישנם מספר דתות (או ''דתות'') שנמצאות באמצע שבין אלו, כמו קונפוציאניזם ודאואיזם. אלו לא בדיוק דתות במובן הקלאסי, שכן (כתלות בזרם) אין התייחסויות מיוחדת לישויות פרסונליות כמו אלים, מלאכים, רוחות וכיו''ב. לשיטתו של נח-הררי, אם אנחנו רוצים למצוא הגדרה למילה ''דת'' שתכלול את היהדות והדאואיזם כדתות, המרחק בין ''דת'' ל''אידאולוגיה'' מצטמצם ואפשר לאגוד אותם יחדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן למשל, הוא מגדיר: "דת היא, בעצם, כל מצב שבו בני אדם מבססים את הערכים, את הנורמות ,את החוקים, את הכללים של החיים שלהם על אמונה במערכת חוקים על-אנושית" - הגדרה הרבה פחות מהפכנית ממה שעולה מהעמדה שמוצגת במקומות אחרים, אבל בשיחה עם יניב מגל1 מגלובס בנוגע לאותו כנס הוא אומר :"ראשית, זה עניין סמנטי. אפשר להגדיר איך שרוצים כל עוד שומרים על עקביות. אפשר להגיד שאם יש אלים, נקרא לזה דת ואם אין, נקרא לזה אידיאולוגיה. אני מעדיף לקרוא לכולם דת, כי הפונקציה של קומוניזם וקפיטליזם לאורך ההיסטוריה דומה לפונקציה של הנצרות והאסלאם - ליצור בסיס לסדר החברתי". מצד שני, לא פעם הוא ממשיך להתייחס ל"דת" במובן המקובל, למשל באתר שלו הוא כותב בתשובה לשאלה: "הדת מציעה לנו חוזה מוגדר היטב: "אלוהים קיים. הוא אמר לנו לציית לחוקים מסויימים. אם נציית לאלוהים נגיע לגן עדן. אם נמרה את פיו, נישרף בגיהנום." הדת אומרת שאסור לנו להטיל ספק בחוזה הזה או לשנות אותו – אנחנו אמורים רק להאמין בו ולציית לחוקים." מסקנה: כשהוא מדבר כל "דת" במובן הרחב זאת יותר מטאפורה מאשר הגדרה. _____________ ברגע הראשון קראתי "ינון מגל" וכמעט התעלפתי מתדהמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על האבחנות. זאת הרחבה מהותית של הגדרת הדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפניה לנח הררי אם מגדירים גם אידאולוגיות כדתות אז כפיה דתית מהווה פגיעה ברגשות הדתיים של הומניסטים ליברליים. ואני אעמיס על התגובה הזו עוד כמה הגיגים: עקרון ההדדיות1 הוא הבסיס לכל חברה אנושית בהיסטוריה ובפרהיסטוריה. ההדדיות טבועה בנו. תינוקות בגיל חודשים בודדים מחזירים חיוך חברתי, ובגיל 6-9 חודשים מוסרים חפץ בציפיה לקבל אותו חזרה. תחושת החוב (המוסרי או הכספי) היא תחושה לא נעימה ומעיקה. החוב קדם בהרבה למסחר ולכסף. פגיעה בהדדיות נתפסת כלא הגונה. חוש הצדק גורם לנו להתקומם. באור זה אפשר להסתכל על המחאה של הטייסים והרופאים. הם, שמסכנים את חייהם או קורעים את התחת מתוך תחושת שליחות כלפי הציבור ורואים קבוצה אחרת שפוגעת בהדדיות, מתקוממים. כבר מזמן קראתי למחאה "מחאת משלמי המסים". הציבור שמשלם את חובותיו המוסריים והכספיים למדינה מתקומם על חוסר הדדיות. דבר חשוב ביותר הוא שהדדיות צריכה להיות חשובה בעיני המקבל. בעוד שהציבור החרדי מכיר בערכם של שירותים רפואיים שהוא מקבל, הרופאים החילוניים אינם מכירים בערכם של התפילה ולימוד התורה עבורם וערך ההדדיות מופר. חשובה ככל שתהיה התפילה בעיני המתפלל, הוא יודע שהיא לא חשובה עבור החילונים, אבל מתעלם מכך כי זו אמת נצחית שהתפילה חשובה ולא מעניין אותו מה חושבים האחרים. נשאלת השאלה אם בכלל יכולה להתקיים הדדיות עם ציבורים דוגמטיים? ______ 1 norm of reciprocity [Wikipedia] לא קיים בויקי העברית, ולא בכדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא לגבי הדדויות ורופאים שגוייה לחלוטין. כל הרופאים ששמעתי בהפגנות חוזרים על כך שרופאים בכלל, והם בפרט, מחוייבים לעזור לכל אחד. לא משנה אם זה ערבי או יהודי או חילוני או חרדי. להיפך - מה שהם מתרעמים עליו הוא הפגיעה ברפואה והאפלייה החוקית שהמהפכה המשטרית עלולה לקדם. עתירת ההסתדרות הרפואית נגד עילת הסבירות """ עמדת הר"י היא שלא ניתן לקיים מערכת בריאות מקצועית, איכותית, שוויונית, שפועלת לטובת כלל הציבור, לבריאותו ולרווחתו, במשטר החסין מפני כל ביקורת על החלטותיו, כמו מינויים לא מקצועיים, פיטורים שרירותיים של אנשי מקצוע, אבדן עצמאות שיקול הדעת הרפואי, הסתרת מידע מהציבור או הפצת מידע שגוי """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי העתירה, מצוין שם שהם מבקשים שהחוק יחריג את תחום הרפואה. אילו נימוקים יש למשיבה (המדינה) בעניין? הרי נושא הסבירות הוא יותר קשור למדיניות של תחומי חברה ודת ופחות רפואה ופרקטיקות מקצועיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה המדינה ענתה בנושא, אם בכלל. אני יודע שביטול עילת הסבירות חל גם על החלטות של שר הבריאות. במהלך כתיבת תגובה זו, נכנסתי לויקי לערך המתאים ומצאתי שם את המשפט הבא. עצוב. """ תפקיד שר הבריאות אינו, בדרך כלל, תפקיד מבוקש, בין השאר בשל הקושי למנות בו מינויים פוליטיים. משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה היחידים שמנהלו הכללי מתמנה מתחום המקצוע הרלוונטי, רפואה. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על כך שימנעו שירות ממישהו. דיברתי על כך שדווקא המקצוע הזה התארגן למחות. שחוש הצדק שלהם נפגע מספיק חזק. וזה רק בצד העניין המרכזי: שמה שהניע את האנשים לצאת לרחוב זו ההרגשה שדופקים אותם. וההרגשה שדופקים אותך היא כאשר ההדדיות מופרת. כשהחרדים והמתנחלים מקבלים תקציבים ומערכות חינוך שמנחילות את האידאולוגיות שלהם לילדיהם ושאר האזרחים סתם משלמים מסים והולכים לצבא בלי לקבל תקציבים והטבות מגזריות ההדדיות מופרת, וכשהדדיות מופרת אנשים מתעצבנים. ומי שמתעצבן הכי הרבה זו האליטה המשרתת- אלו שתורמים הכי הרבה למדינה. טייסים שמתנדבים למילואים, רופאים שעובדים במשמרות, הייטקיסטים שמשלמים טונה מסים. נכון שזה לא התחיל אתמול, אבל הממשלה הזו, שמשתינה על ציבור משלמי המיסים והמשרתים במילואים מהמקפצה, העלתה לפני השטח את הבעיות הכבדות שהיו מודחקות. לא רק שהאליטות המשרתות לא מקבלות את ההוקרה הציבורית בתמורה לשירות שלהן1 , כשהם מתעצבנים ומוחים הם גם מתוארים כבוגדים! ____________ 1 שים לב להבדל ברשימת מדליקי המשואות ביום העצמאות 2023 לעומת 2013. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הערך לא קיים בעברית , אבל הוא לא קיים בעוד הרבה שפות. אבל שים לב לאילו שפות הוא כן הוא משתייך. בסין הקלאסית, הדדיות נובעת מ׳מערכות הדדיות׳ 1 שמבוססות על ׳חובות וזכויות׳ 2. בנצרות - המערב, ההתייחסות שונה והיא מבוססת על חרב הקיסר או חרב האפיפיור (דת או מדינה) ורק החזק שולט וזאת לפחות עד העת החדשה, שגם רעיונותיה שלה מבוססים על אותן עקרונות הכח. _________ 1 קיסר-נתין, אב-בן, אח בכור-אח צעיר, בעל -אישה, ידיד-ידיד. האחרון הוא היחס ההדדי הבולט והחריג. 2 זכותו של האחד היא חובתו של השני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להזדקק להררי או להרחבות הגדרות הדת, אפשר פשוט להרחיב את מושגי הייסוד ואת תקנות הציבור כדי למנוע פגיעה ברגשות הציבור הכללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון נורא. אתה, מן הסתם, לא מודע למה שקורה בחוגי האקדמיה בארה"ב כתוצאה מהגישה הזאת, אבל זה באמת מגיע למקומות אבסורדיים. רק דוגמא אחת מתוך אלפים fti תמצא כאן אם יש לך מספיק זמןו פנוי וחשק. פגיעה ברגשות היא לא עניין מומלץ במיוחד, אבל כתוצא לוואי של פעילות שיש לה מטרה משל עצמה היא רע הכרחי, אחרת אפשר לזרוק את חופש הביטוי לפח כי כמעט כל מה שתגיד יפגע במישהו, וכשאתה נותן לגיטימיות לג'וקר הזה תהיה בטוח שכל מה שלא מוצא חן בעיני X יהפוך לפגיעה ברגשותיו ועליך לסכור את פיך, ודומני שוולטייר כבר התהפך דיו ולא נאה להוסיף לו עוד פעילות גופנית בהתחשב במצבו. "הציבור הכללי" הוא לא גוף סטטוטורי, וכל פישר יכול לטעון שהוא מייצג ציבור רחב. "צפרא טבא" אתה אומר לגב' זליבנסקי במדרגות, והיא פורצת בזעקות שבר ומגישה תביעה על פגיעה ברגשותיה כי היה לה בן דוד שטבע באמבטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתאמה לדבריך, דומני שפעם שמעתי מישהו מגדיר את אחד מעמודי הבסיס של הדמוקרטיה כ''הזכות להיפגע בכל רגע ממה שמישהו עשוי לומר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. וכמו שדאוקינס וחבריו נוהגים להגיב כשמישהו טוען שנפגע (בד"כ בענייני אמונה ודת): so what? פעח"ב: תגובה 87645 ואפשר להוסיף לרשימה שפוגעת ברגשותי גם את השפתיים המפוצצות בסיליקון וגם את המגדלים שצומחים על ראשי נשים ממגזר מסויים. עכשיו יבוא איזה חכמולוג ויציע להחיל אותו הגיון על צליינים שנעלבים כשיורקים לעברם, ועל כך אענה שהאלטרנטיבה להפסקת המנהג היהודי הנאה הזה היא היא לאפשר להם לירוק בחזרה, וזה דווקא יכול להיות חזיון משובב לב, מעין פיצוח גרעינים וירטואליים הדדי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |