 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים עם מה שכתבת. ישראל אינה ישות מונוליטית וספק אם אפשר לתאר אותה כחברה אחת. כל הדברים שצטטת אכן מתועבים. אבל אני אמרתי משהו אחר: ישראל אינה יכולה להתקיים בשקט לנצח לצידה של כנופיית טרור העסוקה כל הזמן בטרור והתבצרות. מחובתה לנסות לעקור את הכנופייה הזו משורש ולא להמשיך לנצח להגיע להסכמים איתם. מה שעשתה ישראל בעזה אכן איום ונורא ומאות אלפי לא מעורבים סובלים סבל נורא. אבל מה שנעשה היה מחוייב מטעמים צבאיים, או לפחות כך זה נראה לי. אתה לא יכול להלחם בכנופיית פשע כאשר זו שוחה בקרב האוכלוסיה כמו דגים בים. ובעובדה, כאשר הכריחו את ישראל להפסיק את גירוש האוכלוסיה, המתקפה נבלמה ותנופתה גוועה עד ששעון המלחמה צלצל חצות ונקודת הכובד של המערכה עברה צפונה. אני חש צער אמיתי על מצוקת האזרחים הלא חמושים בעזה. אינספק שהתנהלות צה"ל בעזה קיצונית. אבל לא הייתי מזדרז לקבוע שמדובר בפשעי מלחמה. פשעי מלחמה הם מושג משפטי והמלחמה היא עניין קשה גם ללא משפטנים. יש אוירה מאד לא אנושית בקרב הישראלים. אבל מי יטיל אבן בחברה הסובלת מטרור נפשע וחסר מטרה במשך עשרות שנים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"...אבל מי יטיל אבן בחברה הסובלת מטרור נפשע וחסר מטרה במשך עשרות שנים?" את אותו הדבר בדיוק אומרים הפלשתינאים. כל צד מטיל את האבן (או את הטיל) על הצד השני ומתבכיין שאי אפשר לשפוט אותו לפני שתהיה במקומו. אגב, הדרום אפריקאים צעדו איזה מייל בנעלינו, אולי כדאי להקשיב להם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מקבל את ההשוואה. פשעי מלחמה זה לא ביטוי שאני ואתה פולטים מתוך תיסכול כאילו היינו ח''כים בכנסת. יש סט מסודר של הסכמים משפטיים שהציויליזציה האנושית החליטה שיש לנהוג לפיהם בזמן מלחמה - דיני מלחמה. אני באמת מאמין שצה''ל פועל ע''פ הכללים האלו. אינספק שחיילי צה''ל לא מרוסנים ועברו אינדוקטרינציה אנטי-אנושית של גורמים פוליטיים. גם שדה הקרב הקשה גורם להתנהגות לחוצה מאד. אין לי ספק שנעשו מעשים שלא יעשו, כפי שנעשים בכל מלחמה. וזוהי בדיוק הנקודה שהאידיוטים של הימין לא מסוגלים להבין כאשר הם שולפים פשעי מלחמה של ארה''ב או בריטניה. העניין הוא בהכרעה שמקבלות מדינות לנהוג לפי דיני המלחמה ולא באלף הדרכים והתירוצים שבהם החוקים האלו נעקפים. ככל הידוע לי, צה''ל פועל לפי דיני המלחמה ואף טורח להסביר לחייליו שזה המצב. את זה אי אפשר להגיד על הטרור הערבי. גם לגבי הדר' אפריקאים אני לא לגמרי מסכים אתך. האפרטהייד הבורי שם אינספק שיצר מצב שהעמיד את השחורים במבחן. אין מקום להיכנס לפרטי הפרטים של סיפור האפרטהייד, אבל מי שמכיר מעט יותר לעומק את המצב שם יודע שהתמונה לא היתה שחור-לבן. לנוכח העובדה שרבע מן השבט הלבן של דרא''פ כבר עבר הגירה מרצון, לא הייתי מזדרז להטיף מוסר למי שנאלץ להתמודד עם סינואר ונסראללה. חצי מן הציבור הישראלי הולך ומתבדל מן המין האנושי, אבל בהתחשב בכך עדיין איני מכיר מדינות רבות שרשאיות להטיף לנו מוסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאמין שצה"ל פועל על סמך הכללים האלו - על סמך מה? אני בטוח שצה"ל הפר את הכללים האלה כמה פעמים (כולל ירי על אזרחים ישראלים עם לא חמושים שנשאו דגל לבן). "צה"ל פועל לפי דיני המלחמה ואף טורח להסביר לחייליו שזה המצב" - צה"ל טורח להסביר לחייליו דבר והיפוכו, ולסמוך על זה שרובם יבינו להבדיל מתי ההסברים הם קריצות שנועדו לתקשורת הבין לאומית ומתי ההסברים הם הוראות פעולה (או ההפך). (היו בדרום אפריקה שני "שבטים" לבנים, הבורים והאנגלים, למיטב ידיעתי, ההגירה "מרצון" היתה בעיקר של האנגלים) התכוונתי שדווקא בגלל שהתמונה שם היתה מורכבת, אני מקווה שהם יודעים להבין איך להתמודד עם תמונה מורכבת. אם אתה חושב שאתה נמצא במציאות מורכבת, ומישהו שהתמודד עם מציאות מורכבת מנסה להסביר לך משהו כדאי להקשיב לו. "לא הייתי מזדרז להטיף מוסר למי שנאלץ להתמודד עם סינואר ונסראללה." ולמי שצריך להתמודד עם נתניהו וסמוטריץ' כן? ישראל יצרה לעצמה את המצב המורכב בו היא נמצאת, היא לא יכולה להשתמש במורכבות שלו כתירוץ להמנע למהקשיב למי שהזהירו אותה חזור והזהר מפני כניסה למצב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעתי על ההבדל בין מה שעושה חייל א או מפקד ב לבין הוראה ממסדית של הצבא לחיילים לבצע דברים המנוגדים לחוק הבינלאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטת הקריצות במקום הוראות מפורשות לא הומצאה בישראל. בשביל זה, אגב, חלק גדול מהתלונה של דרום אפריקה כולל ציטוטים של בכירים בישראל שאמורים להוכיח כוונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור "... בישראל הרימו גבה. לא רק משום שהמסחר הנרחב והפורה בין שתי המדינות מאוים כאן, אלא שישראל חשה בכפיות טובה חריגה מצד האפריקאים. על פי מקורות זרים, בשנות ה-70 ישראל סייעה לדרא"פ בהשגת יכולת גרעינית ובשנות ה-80 סייעה לה במלחמתה בנמיביה. כמו כן, ב-1987 בשעה שדרום אפריקה הוחרמה בעולם, ישראל הייתה בין המדינות הבודדות ששמרו עמה על קשרים והייתה מהאחרונות שתמכו בסנקציות נגד המדינה האפריקאית. ולמרות כל זאת, דרא"פ מוכנה כעת לשכב על הגדר למען הפלסטינים של חמאס ולשכוח את כל אשר ישראל פעלה למענה. ..." יכול להיות ששיא הטמטום האנושי נשבר? מי בישראל בדיוק "הרים גבה" ומתי הוא התעורר מהתרדמת? רק על תספרו לו שהשיעים בלבנון כבר לא זורקים על חיילי צה"ל אורז או שהרומאים לא צולבים נוצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי רק להעיר שהתמונה שם בהחלט היתה בשחור-לבן. דה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר שאתה לא צודק. בגדול, היה שם משטר של הפרדה גזענית. כאשר אתה מסתכל על דף בספר, יש שם אותיות שחורות על דף לבן. כאשר אתה מתחיל לקרוא, הסיפור נפרש בכל מיני גוונים של אפור. אני חושב שהגלימה של שופט הצדק שדרא''פ החדשה עוטה על עצמה גדולה מדי ומסתירה הרבה הצהרות על כוונות טובות שהסתיימו במציאות של אפריקניזציה של דרא''פ, פשיעה בלתי נשלטת והגירת הלבנים (לא רק) אל מחוץ למדינה. אסיים בכך שאם האדונים סעדה, ואטורי ואליהו (ואפשר לצרף אליהם גם את האברך אייל גולן) יעצרו ויעוכבו בכל פעם שיעיזו להוציא חוטמם לחו''ל, אני לא אשב שבעה על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאחרי כל השנים שאנחנו מבלים ביחד אתה כבר מכיר את ההתחכמויות המילוליות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה אפילו אני הבנתי את החידוד המילולי. מה לעשות שבמקרה זה, החידוד שלך הוא גם האמת העובדתית של ההיסטוריה. ניצלתי את ההתיחסות שלך, כדי לנסות להדגים את ההבדל בין אלו הנוטים לפרש את המציאות במונחים דו-קוטביים לבין אלו המנסים לראות עוד כמה גוונים בתמונה הכוללת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העם עם הגולן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהם, צבעוניים_(קבוצה_אתנית) [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נקודות הפורשות תמונה רחבה יותר של ההיסטוריה של דרא"פ. א. אכן משטר האפרטהייד הגדיר באופן רשמי 3 קבוצות: לבנים, שחורים וצבעוניים. אבל צריך לציין שהמדיניות הגזענית לא הופיעה בשנות ה-50, יש מאין. החיים החברתיים באימפריה הבריטית הליברלית יחסית היו מבוססים בפועל על קבוצות גזעיות של מתיישבים וילידים לשבטיהם השונים. הקבוצה הצבעונית היתה מוכרת לי מתקופת פעילותו של המהטמה גנדי כעו"ד במערכת השיפוט הבריטית-קולוניאלית בדרא"פ. מה שלא ידעתי זה שהצבעוניים בתקופת האפרטהייד היו ברובם בני-תערובת. לי היה רושם שמדובר בעיקר בקהילות של מהגרים ממזרח אסיה. ב. הפרדת הלבנים לדוברי אנגלית ודוברי אפריקאנס אינה סתם איזוטריה מתחכמת של יודעי ח"ן. היא התבטאה במלחמה קשה מאד בסוף המאה ה-19 בין מושבת הכתר (הכף) לטריטוריות החדשות של האפריקאנרים שניסו להשתחרר מעול האימפריה הבריטית ואח"כ בחלוקה הפוליטית בין המפלגה הליברלית (שנתמכה בעיקר ע"י דוברי האנגלית) לבין המפלגה הלאומנית (של האפריקאנרים). ג. בסינכרון לצורך של בריטניה בתמיכה הצבאית של מושבות האימפריה (בעיקר במלחמות העולם) מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-50, בריטניה העניקה מידות אמנם שונות אבל משמעותיות של שלטון עצמי למושבות הבריטיות הגדולות. דרא"פ נהנתה ממידה רבה מאד של שלטון עצמי כבר מ-1910, בזמן שמשטר האפרטהייד החל רק ב-1948, כאשר המפלגה הלאומנית עלתה לשלטון. ד. הלבנים בדרא"פ תיארו את דרא"פ כחברה רב שבטית שצריך ל"הגן" על המסורות התרבותיות והציביליזציוניות של השבטים השונים. התיאור הזה אינו מצוץ מן האצבע וההיסטוריה של דרא"פ כללה מאבקים פנימיים בין הליברלים הלבנים לאפריקאנרים ובין השבטים השחורים השונים והצבעוניים. כמו כן היתה סצינה של מיני אוטונומיות ובנטוסטנים שהוקמו כדי לאפשר שלטון עצמי של שחורים. ה. ב-1994 לאחר הבחירות החופשיות הראשונות, הקונגרס האפריקני הלאומי בראשות נלסון מנדלה ובתמיכת הארכיבישוף דזמונד טוטו, ניסו להקים מדינה רב-שבטית ורב-גזעית. הדבר התבטא יותר מכל בכך שהשחורים לא עשו שפטים בלבנים והעניקו להם זכויות אזרחיות מלאות. זה נתן לדרא"פ מעמד בינלאומי מכובד מאד. ו. הבעיה היא שהחיים הרבה יותר חזקים מאשר הצהרות אידיאולוגיות וכוונות טובות. דרא"פ נותרה מדינה עשירה מאד במונחים אפריקניים. אבל התערערות שלטון החוק והסדר בתוך המדינה וחוסר ההצלחה לשלוט בגלי ההגירה שבהם אזרחים מבוססים עוזבים את דרא"פ, כאשר מהגרים רבים נכנסים מהארצות האפריקניות העניות השכנות, גורמים לכך שהדיבורים הגבוהים על כפרה וצדק מכסים על מציאות של פשיעה גואה והדרדרות אזרחית. הדיבורים הנשמעים היום בציבוריות הדרא"פ אינם נבדלים מדברי פראי האדם של ישראל ועם הרבה פחות הצדקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |