נניח 77543
נניח שיהודי היה מבקש לקנות בית ברהט ולהתיישב בה, והתושבים היו מתנגדים בנימוק שבגלל היותו שונה מהם מבחינה חברתית ותרבותית, הוא אינו מתאים. מה לדעתכם היה פוסק בג"ץ במקרה זה ?
אולי 77544
יש הבדל בין קהילה קיימת, לקהילה בהתהוות. מה גם שישוב בדואי הוא קהילה אמיתית, לא סתם אוסף אנשים אקראי שבא לגור בבתים צמודי קרקע.
אולי 77546
קציר הוא ישוב ותיק. מדוע אינו "קהילה קיימת" ?
גם את המשפט השני בתגובתך אני לא כל כך מבין.
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77549
אבל לפני כן- מדובר כאן על שכונה חדשה לגמרי, על גבעה אחרת.
למה שלא ייכנסו לשם יהודים וערבים, באופן החופשי לגמרי שבו אנשים קונים בית ומשלמים עבורו במיטב כספם?
מה מפריע לך שכן ערבי?
(גדלתי ברחוב מעורב בחיפה, וזה בכלל לא היה issue).

ובעניין ישוב קהילתי- אני חושבת שלא כל פיתוח קבלני של אזור בתים צמודי קרקע הוא "קהילה" או "ישוב קהילתי".

רהט מאוכלסת בבדואים שמקיימים שם שפה ותרבות נפרדים.
דוגמה אחרת- ישוב אקולוגי שיוסד בשבועות האחרונים בהר תבור (אני חושבת).
קהילה זה מקום שבו אנשים מקיימים קשרים, ובד"כ עם נושא אידאולוגי או חברתי שמאחד ביניהם. אחרת זה יותר כמו פרבר של עיר, מקום של בתים פרטיים, כשלשכנים אין קשר מיוחד, אם בכלל, זה עם זה. השוני מפרבר הוא שזה לא צמוד באופן מיידי לעיר. אבל בארץ קטנה, שבה שום מקום לא רחוק מאיזשהו מרכז, זה לא הבדל גדול. (כלומר, זה לא שהאנשים מבודדים על רא הר קירח בלב הישימון, ותלויים זה בזה באופן חברתי או אחר).

יש אגב ישוב קהילתי מעורב אחד בארץ- נווה שלום. המדינה לא הסכימה לתת להם אדמה ובסוף הם קיבלו (בחכירה?) אדמה מהמנזר של לטרון.

אני חושבת שישובים מעורבים זה רעיון טוב, כל עוד לא מדובר באנשים עם צרכים אידאולוגיים מיוחדים (שמירה מוחלטת על אי נסיעה בשבת, למשל).
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77734
אני לא כל כך מסכים עם כל מה שאת אומרת, ובעיניי חלק מההבחנות וההדלים שאת עושה אינו כה ברור (למשל, אם לא אותה שפה הרי זה דו צדדי), אך ממילא, כפי שאני מסביר כאן באיזה שהוא מקום, איני רוצה להציג את עמדתי בנושא זה משום שאינה מגובשת מספיק (בודאי לא מפריע לי שכן ערבי), והסיבה להתערבותי כאן היא אך ורק הצבעה על הפוליטיות וחוסר האיזון בהרכבי בית המשפט העליון.
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77869
"אני חושבת שישובים מעורבים זה רעיון טוב, כל עוד לא מדובר באנשים עם צרכים אידאולוגיים מיוחדים (שמירה מוחלטת על אי נסיעה בשבת, למשל)" - כלומר, ישובים לא-מעורבים, שכל תושביהם מסכימים על אי נסיעה בשבת, יכולים למנוע ממני את זכותי הדמוקרטית הידועה בכינויה "חופש התנועה"? במה נעלה רצונם כי בכביש (הציבורי! לא של אבא שלהם) העובר בישובם לא יותר לאזרח לנוע עם רכבו, על זכות אלמנטרית זו? ומה לגבי דרישות אחרות (שהאזרח יצטרך להקריב בוהן, בהתאם לדת המקומית, ובניגוד לזכותו הדמוקרטית לסרב)?
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77935
היי גוד

איפשהו במעלה הפתיל דיברתי על "קהילה קיימת" לעומת "קהילה בהתהוות".

בישוב קהילתי מתהווה, אפשר לקבוע מראש אם זו קהילה יחודית (חרדית, אקולוגית, שיתופית), לקבוע כללים בהתאם, ולקבל או לדחות אנשים בהתאם‏1.
אם אתה בא אח"כ, ומתקבל, (שזה המקרה של "קהילה קיימת"), ברור שאתה חייב לכבד את חוקי המקום.
(אתה לא תיסע במאה שערים בשבת, נכון? לעומת זאת, במקומות שהדתיים מנסים להשתלט על כביש שהיה פתוח לתנועה עד עכשיו, יש בהחלט מקום למאבק!)

אגב, בעניין קהילה מתהווה- אם נותנים לקבוצה אידאולוגית, לאומית, חברתית, או מה-לא, אדמה לישוב קהילתי ברוח יחודית, צריך לתת גם לקבוצות אחרות.
כלומר- אם "יהודי" זה אפיון מספיק יחודי כדי לדחות בגללו ערבים, אז צריך לתת גם לערבים אישורים לישובים חדשים.

וסיפור קטן- לפני כמה שנים, בזמן אחת מממשלות הליכוד,(ביבי? המ.. מרוב בחירות מוקדמות כבר קשה לזכור) היה לי קשר לעמותה שרצתה להקים ישוב אקולוגי, עם תכנון אקולוגי מיוחד של הבתים והצמחיה. ובשום אופן לא הצלחנו לקבל אדמה מהמנהל- כלומר, לא בתחומי הקו הירוק. אם היינו מסכימים לעבור "כמה ק"מ מזרחה" היינו מקבלים אדמה מיד. לא הסכמנו, ובכך נגמר העניין.

1 טל הזכיר איפשהו למעלה את "נוף אלונים", שהוקמה על אדמה מופשרת של קיבוץ "סוללים"- הטרנד הזה, של בתים שמוקמים על אדמות-קיבוצים מקפל בתוכו תופעה מכוערת של דחיית אנשים ללא סיבה טובה- לא מדובר על ישוב עם אפיון יחודי ספציפי, או על קיום קשר משמעותי כלשהו עם הקיבוץ עצמו. אבל יושבות שם ועדות קבלה של קיבוצניקים, ומסננות אנשים לפי קריטריונים סנוביים ומעמדיים בעליל. וכשלוקחים בחשבון שהאדמה בעצם לא שייכת לקיבוץ אלא היא אדמת לאום, [ובכ"ז הקיבוץ "מוכר" אותה ומרוויח עליה כסף], לא ברור למה בכלל נותנים לעשות את הסינון המכוער הזה. [אני אישית לא הייתי רוצה לגור בישוב שבו יש אוכלוסיה הומוגנית מסוג מסויים מאוד, שאנשיה עמדו כולם ב"דרישות" הקבלה המסויימות האלה. גם לא הייתי מכפיפה את עצמי לנסיון לעבור את הוועדה הזאת]
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77955
היי אסתי.

אני מדבר על מצב שאני גר בכלל במקום אחר. נניח, אני גר בת"א, וביישוב הדתי עמנואל התושבים החליטו שאסור לנסוע בשבת בָרחובות. *לי*, ללא קשר לשאלה עם אני גר במקום או לא, שמורה הזכות הדמוקרטית "חופש התנועה". הכביש הנ"ל, גם אם אינו ערוץ תחבורה ראשי, אינו רכוש של תושבי עמנואל. הוא רכוש של המדינה הדמוקרטית. אולי אכבד את מנהגי המקום ולא אסע שם, אבל אינני חייב. אני חייב לציית רק לחוקי המדינה, ממש כמוהם. באיזו זכות הם עוברים על חוקים אלו ומקפחים את אחת מחירותיי?
לכן, הסיבה היחידה שלא אסע במאה שערים היא כי אני חרד (מצחיק, הא?) למכוניתי, ואולי לחיי. אינני *חייב* לכבד את מי שאינו מכבד זכויות-פרט אלמנטאריות. אולי לא אסע לשם רק משום שהנסיעה ועיצבון האנשים לא תביא תועלת. זה הכול.
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77962
לי לא אכפת לכבד את רגשותיהם של תושבי מאה שערים. אני לא אסע שם בשבת גם אם יובטח לי שלא יזרקו עלי אבנים. אבל לגבי כביש בר אילן למשל, לא הייתי מוותרת להם.

בעניין זה שאתה לא תכבד את רגשותיו של מי שלא מכבד את זכויות הפרט שלך- לדעתי כדאי למצוא דרכים אחרות להילחם באי-הכיבוד הזה מצידם. לא ע''י החזרה באותו מטבע. (אבל זאת רק דעתי, ואני יכולה בהחלט להבין את הזעם).
צריך להגדיר מהו ישוב קהילתי 77963
אולי נסחפתי קצת. אני לא אציק להם, כי הכלל המוסרי שלי הוא לא לגרום לסבל אנושי (כפי שהם גורמים לי. טוב, להם יש כללים אחרים). אבל בפירוש לא ניתן לומר כי פגיעה בזכויות יסוד אלמנטריות שווה לפגיעה ברגשות.
בכל מקרה, כיבוד הרגשות הוא במקרה הטוב רק עניין של נימוס. הוא בוודאי לא ראוי לגזור חיוב חוקי (אם כי הוא עלול להחשב כזה, ושלא כדין, לדעתי)
למה נניח, הוא כבר פסק 77564
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... גם באום אל פאחם וגם בשגב שלום. ואגב, נניח שבית המחוקקים הנורווגי היה פוסק שליהודים אסור לקנות בתים, מה לדעתך הייתה אומרת השרה לבנת?
למה נניח, הוא כבר פסק 77584
לא הגבתי עד כה על הידיעה משום שלא גבשתי לעצמי דעה החלטית בנושא, שיש בו פנים לכאן ולכאן.
השאלה שהבאתי הייתה בעצם שאלת ''מלכודת'' (כי כבר ידעתי את התשובה), ומטרתה לבקר (שוב) את בית המשפט העליון, מבלי להציג את עמדתי כלפי העניין עצמו.
פשוט שמעתי אתמול ברדיו על מקרה שבו ביקש יהודי להתיישב ברהט לפני שנים מספר, ובית המשפט העליון דחה אותו בנימוקים כפי שתיארתי.
אתה הוספת לידיעתי עוד שני מקרים אחרים שבהם נהג כך בית המשפט העליון במקרים שבהם הקהילה הייתה ערבית והמבקש להתיישב בה יהודי.
והנה במקרה שבו אזרח ערבי רוצה להתיישב ביישוב קהילתי יהודי מובהק, התמיכה של בית המשפט העליון היא דווקא בצד השני.
זו עוד דוגמה לאיפה ואיפה שבה נוהג בית המשפט הפוליטי הזה.
והנה עוד סיפור שתאהב 77586
והנה עוד סיפור שתאהב 77618
אין לי שום סיבה ''לאהוב'' את הסיפור הזה.
העובדה ששני שופטים יכולים להגיע לפסקי דין הפוכים עבור אותו מקרה היא מובנת מאליה. השופטים הם בני אדם, ואנו חייבים לקבל את העובדה שהמשפט אינו מתמטיקה. ולי גם מובן מאליו שמהותו של השופט שנוצרה עוד מאז ינק חלב משדי אמו תשפיע על פסקי הדין שלו. (איני רוצה להגיב לגבי המקרה הספציפי עצמו שלא התעמקתי בו ובודאי לא ידועים לי עליו כל הפרטים.)
מה שכן מפריע לי הוא שבבית המשפט העליון ובבג''ץ שאליו מגיעים מקרים שיש להם הקשר פוליטי, ונתונים בויכוח ציבורי, יושבים שופטים שמפסקי הדין שלהם אני יודע שרובם ככולם שמו פתק שמאלי בקלפי.
אותה איפה ואיפה שלכאורה צצה מסיפורי ה''יהודים ערבים'' הנ''ל, שמצביעה על השקפה פוליטית היא רק מקרה מאפיין.
למה נניח, הוא כבר פסק 77951
נו, מסתבר שטעיתי בהערכה שלי, ואין לי אלא להתעצב על החלטת בית המשפט, ולהביע את התנגדותי לערכים שהיא מייצגת.
למה נניח, הוא כבר פסק 78097
יש עוד פרטים / לינק על פסקי הדין שמדובר בהם?
האם היהדות היתה באמת הסיבה היחידה לפסילה?
למה נניח, הוא כבר פסק 78112
את הסיפור על רהט שמעתי בחצי אוזן ברדיו, ויהיה קשה לעשות עם זה משהו. בלינק שהביא האלמוני ישנה כתבה מ''הארץ'' ובה שם העותר. עם זה אפשר ללכת לאתר בית המשפט העליון ולחפש.
למה נניח, הוא כבר פסק 78161
חיפוש של אליעזר אביטן ב google הביא אותי לאתר של ערוץ 7. אליעזר אביטן מספר שם כי במקרה שלו היה מדובר בקבוצת אנשי משטרה וצבא שביקשה להקים שכונה בישוב שגב שלום ע"מ לחזק את הנוכחות השלטונית הישראלית במקום.

זה לא בדיוק זהה למקרה של קציר ששם זוג אחד רצה להתקבל למקום ללא יומרות לשנות את אופיו או לשמש כמעין שוטר על שאר התושבים.

הלינק:

למה נניח, הוא כבר פסק 78164
אני התכוונתי לחיפוש באתר בית המשפט העליון. קריאת פסק הדין מעניינית יותר. אולי הם לא התייחסו כלל לנימוק הזה של אביטן. ובכלל, הנימוק שבפי המתיישב לא צריך לתת לו משקל, אלא לעובדה עצמה. תאר לעצמך שקבוצת ערבים תבקש להשתלב בישוב יהודי מטעמים אידאולוגיים, כדי לדחוק את רגלי היהודים מאזור מסויים. בודאי לא יצהירו על כך בגלוי.
נניח 77948
אני נוטה להאמין שבג"ץ היה פוסק לזכות היהודי. אבל קשה לי להאמין שזה היה בכלל מגיע לבג"ץ - לרהט, למיטב ידיעתי, אין "ועדת קבלה". התנגדות התושבים, אם הייתה, הייתה בדרך אלימה, ולא בדרך של ניסיון להפעיל סעיף כלשהו בחוק כלשהו‏1.

1 באמירתי זו אין כדי לייחס לאוכלוסיית רהט נטייה לאלימות, אלא לכלים העומדים לרשות התושבים לו היו מעוניינים למנוע מאדם להתיישב בעיר. אני בספק אם אכן הייתה ננקטת אלימות כנגד יהודי כמתואר לעיל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים