בתשובה לשוקי שמאל, 29/05/25 17:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ה. הצצת בסרטון שמופיע בשני הקישורים שהבאת? לגבי הטווח: ראשית, אל תמהר לקבוע אם התינוק שעדיין יונק יגדל להיות וילהלם טל. גם עם הלייזרים בהספק העכשווי (100 עד 300 kw - תלוי למי אתה מאמין) אני מאמין שפיתוחים של המערכת צפויים לשפר מאד את הטווח כבר בעתיד הלא רחוק (דומני שכבר הזכרתי את זה אבל לא מצאתי את התגובה), שלא לדבר על כך שתחום הלזירה עצמו טרם אמר את מילתו האחרונה. שנית, גם אם "חוצב להבות" (ושיפסיקו לעצבן אותי עם השמות השבלוניים שלהם) ישמש רק לטווחים קצרים עדיין הוא יכול להביא תועלת רבה בהגנה על נקודות חיוניות - ואני לא מתכוון רק למעונות ראש הממשלה אלא גם לשדות תעופה, למיכלי אמוניה, למפעלי טקסטיל ואפילו למוסדות שלטוניים סמליים כמו הכנסת, ישיבת שובו בנים ובית המשפט העליון (אופס, לצערנו התקציב בדיוק נגמר) וכיו"ב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא. טעות שלי. יתכן שאני טועה. נצטרך פשוט להמתין עוד כמה שנים כדי לדעת בודאות. א. הלוז של טענתי הוא שמפא"ת לא מסוגלת לפתח מערכת נשק, בפרט לא מן הסוג הזה. בד"כ אנשי מפא"ת מלווים ומסייעים לתעשיות הבטחוניות שמפתחות את המערכות. אתה יודע על מערכת נשק אחת שמפא"ת מוכרת לחו"ל למשל? ב. ההצגה של הפיתוח של מערכת מיירט הלייזר נראית לי קמפיין שיווק של מפא"ת ומוזר שאנשי רפאל לא מובילים את הקמפיין. ג. הלייזר בו משתמשים אינו פיתוח ישראלי ואפילו הרכבתו היתה גדולה על רפאל (נעשה ע"י אלביט). קל וחומר אני מתקשה להאמין שמפא"ת יכולה "לפתח" מערכת לייזר. ד. כשיש מערכת נשק ניסיונית, תמיד יש שיפצורים, תיקונים התאמות ושינויים. קוראים לזה מבצוע. זה רחוק מאד מסיפורי הפיתוח והדורות החדשים של דני גולד ופורצי הדרך של מפא"ת. ה. שמת לב לעמימות לגבי שם וזהות המערכת המיירטת? ו. הסרט מורכב משני קטעים שאינם קשורים. הקטע הראשון לקוח מסרטונים של רפאל המציגים את מערכת מגן אור. הקטע השני מראה רחפן שהכנף שלו עולה באש ללא ציון תאריך או זיהוי אחר. לאור ההיסטוריה של המערכת, זה לא מופרז לטעון שיש משהו מעורר חשד בקמפיין הזה. המסקנה אליה אני מגיע, מתאימה למה שראיתי יותר מפעם אחת במאמרים העוסקים בתחום: מדובר במערכת הנמצאת בשלב ניסיוני מוקדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לגבי עניין הטווח, תחושתי היא המציאות מאוד שונה ממה שציינת. אני ממליץ לחפש מאמרים המתארים את התרומה הייחודית של רפאל בפיתוח המערכת. אאז"ן רפאל ומי אם לא מפא"ת קשקשו הרבה יותר מדי בנושא, כך שזה נמצא במידע גלוי. למערכות יירוט לייזר יש היסטוריה ארוכה מאד. כך שבאופן עקרוני מדובר בבעיה לא פשוטה. בעיה כזו שלא נראה לי ש2-3 עתודאים ממפא"ת יכולים לפתור. ב. יש עוד עניין שבו אני צריך לחזור בי וזה עניין קבורת החמור של מגן אור בשילובה כמערכת עזר בסוללות כיפת ברזל. כאן הלכתי שולל טחר קונספציה שלי שראתה מערכות יירוט לייזר קומפקטיות נישאות על גבי כלי טיס קלים או רק"מ שנלווה ליחדות שיריון. נראה שהמערכת הקיימת עדיין אינה מתאימה לניידות טקטית כזו. אם זה כך, הרי שזה אומר דרשני בפני עצמו. נכון שהצמדת מיירט לייזר כמערכת עזר לסוללת כיפת ברזל, עשוייה להתגלות בטווח הבינוני כקבורת חמור של המערכת מסיבות מנהליות. יחד עם זאת, חובתי לציין שההמךצה לשלב את מערכות הלייזר בסוללות עם מערכות יירוט אחרות, מופיעה בהרבה מאד מן המאמרים אותם הזכרתי. ג. כעת אני עובר לתחום הספקולטבי לגמרי. לתחושתי, הבלתי מבוססת, מערכות יירוט בל"א (מערכות המשבשות או משתלטות על הפיקוד האלקטרוני של מערכות נשק אוטונומיות) הן בעלות פוטנציאל גבוה יותר לעתיד (וגם לדעתי נמצאות בשלב מתקדם יותר של פיתוח). אבל, הי, בעניין זה, דעתי טובה בדיוק כמו כל קורא עיתונים אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון מרפאל. סופסוף מידע קצת יותר משמעותי: עד סוף השנה יסופקו מיירטי לייזר מבצעיים לצה"ל. מדובר ב-3 וריאציות של מערכת מגן אור שהיא בעצם לייזר מצב מוצק הפועל עם אופטיקה אדפטיבית. זה פחות או יותר מה שידעתי. החדשות הטובות הן הוריאציות עם ניידות טקטית. 1. הדגם הגדול, 100KW, יוצמד לסוללות כיפת ברזל וכדומה. 2. דגם 50KW M, מין תק"ש על טריילר שיהיה אפשר להציב ליד מתקנים מוגנים. 3. דגם 10KW L, יותקן על טנדרים. בניגוד למה שחשבתי, זו כבר אינה מערכת ניסיונית, אלא יותר סוג של דגם ראשוני של כלי נשק חדש. עכשיו אני מבין גם את השתיקה של רפאל ביחס להודעות חסרות האחריות והמזיקות של משהב"ט ומפא"ת. מה שצריך לשים לב בהודעות האחרונות הוא למידע הלא מקצועי והרשלני היוצר רושם ברור של יחצ"נות וחוסר רצינות. מסתבר כי בזמן המלחמה בוצעו פחות מ-40 ניסיונות יירוט. לא ברור מה היה סוג המטרות שיורטו וכמה מהן נפגעו. צריך לצרף לכך את הרושם הכללי שהתקבל בציבור שלצה"ל אין פיתרון טוב לכתב"מים קטנים מנמיכי טוס. בתור דגם ראשון של כלי נשק חדש הביצועים של המערכת רחוקים מאד ממה שמסופר בסיפורי המדע הבדיוני. הבעיה המאד סבוכה של הסיכון לכוחותינו נפתרת כאן חלקית בגלל שמדובר במעטפות קטנות יחסית מסביב למיירט. וזוהי גם המגבלה הכי גדולה של המערכת. הנבואה שנבאתי למערכת (קבורת חמור) אמנם התגלתה כמוקדמת ואולי מוגזמת, אבל היא עדיין כאן. יהיה צורך לעקוב בשנים הקרובות, אחר הביצועים בשטח ואחר הדגמים הבאים. ללא פריצת דרך בנושא ההספק-טווח, ברור שמדובר באבטיפוס ניסיוני שאינו מערכת נשק מרכזית (כמו כיפת ברזל) ויתכן שגם לעולם לא תהיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |