 |
א. לגבי עניין הטווח, תחושתי היא המציאות מאוד שונה ממה שציינת. אני ממליץ לחפש מאמרים המתארים את התרומה הייחודית של רפאל בפיתוח המערכת. אאז"ן רפאל ומי אם לא מפא"ת קשקשו הרבה יותר מדי בנושא, כך שזה נמצא במידע גלוי. למערכות יירוט לייזר יש היסטוריה ארוכה מאד. כך שבאופן עקרוני מדובר בבעיה לא פשוטה. בעיה כזו שלא נראה לי ש2-3 עתודאים ממפא"ת יכולים לפתור.
ב. יש עוד עניין שבו אני צריך לחזור בי וזה עניין קבורת החמור של מגן אור בשילובה כמערכת עזר בסוללות כיפת ברזל. כאן הלכתי שולל טחר קונספציה שלי שראתה מערכות יירוט לייזר קומפקטיות נישאות על גבי כלי טיס קלים או רק"מ שנלווה ליחדות שיריון. נראה שהמערכת הקיימת עדיין אינה מתאימה לניידות טקטית כזו. אם זה כך, הרי שזה אומר דרשני בפני עצמו. נכון שהצמדת מיירט לייזר כמערכת עזר לסוללת כיפת ברזל, עשוייה להתגלות בטווח הבינוני כקבורת חמור של המערכת מסיבות מנהליות. יחד עם זאת, חובתי לציין שההמךצה לשלב את מערכות הלייזר בסוללות עם מערכות יירוט אחרות, מופיעה בהרבה מאד מן המאמרים אותם הזכרתי.
ג. כעת אני עובר לתחום הספקולטבי לגמרי. לתחושתי, הבלתי מבוססת, מערכות יירוט בל"א (מערכות המשבשות או משתלטות על הפיקוד האלקטרוני של מערכות נשק אוטונומיות) הן בעלות פוטנציאל גבוה יותר לעתיד (וגם לדעתי נמצאות בשלב מתקדם יותר של פיתוח). אבל, הי, בעניין זה, דעתי טובה בדיוק כמו כל קורא עיתונים אחר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות