 |
כתבה של סבר פלוצקר על ההנהגה החרדית
"""
ממה ההנהגה החרדית חוששת כמו מאש זרה?
הפוליטיקאים, העסקנים והרבנים החרדים דורשים, לכאורה, השלמת חקיקה המסדירה את גיוס בחורי הישיבות לצה"ל ללא דיחוי. השלמה - הסכמה על נוסח החוק, על התקנות שלו, על הפרשנות שלו ועל היישום בפועל שלו. כל המהלכים הללו צריכים להיות מוסכמים על ההנהגה העסקנית-רבנית; אם לא, מאיימים ראשיה, נצביע בעד פיזור הכנסת. "השתגעתם?!", עונה להם ראש הממשלה נתניהו - הרי הצבעה על פיזור הכנסת משמעותה יריית פתיחה למערכת הבחירות שבה, סביר להניח, חוק הגיוס (או "חוק ההשתמטות") כלל לא יונח על שולחן הכנסת. "וכך", מוסיף ביבי, "אתם החרדים תצאו מופסדים".
האומנם? הרבה יותר סביר להניח שלעסקונה הפוליטית-רבנית החרדית אין עניין בחוק המסדיר את השירות הצבאי של בחורי הישיבות והכוללים. הם יודעים שכל חקיקה בנושא, מלבד זו שתכיר בלימוד בישיבה ובכולל כשווה ערך לשירות צבאי מלא, תהא לרעתם. היא תחליש את אחיזתם בגורל הצעירים החרדים ותערער את שליטתם הגורפת בנפשם, רוחם וסדר יומם.
מבחינתם, עדיף לעבור עוד שנה ועוד בחירות בלי חקיקה, כשצה"ל מנפיק צווי גיוס לרבבות צעירים בריאים וחסונים, והם מצידם מצפצפים. במקרה הכי גרוע, שאינו נראה מעשי במציאות הפוליטית הישראלית, ישללו מהמשתמטים כמה פריווילגיות כלכליות שוליות - הסיכון נמוך עד לא קיים. חרדים ספורים בלבד לא יעברו בביקורת הדרכונים בנתב"ג. הרוב ימצא שביל עוקף. הרי הלב היהודי החם לא ישלים עם איסור לבקר הורים קשישים בנכר.
בקיצור, הסידור העכשווי שבו אין דין ואין דיין משרת היטב את ש"ס ויהדות התורה ואין להן תמריץ לשנותו. בעבר הרחוק, כשהחברה הישראלית הלא-חרדית עוד התכוונה לפצח את הבדלנות של הקהילייה החרדית, הוצעו חוקים המתנים הטבות סוציאליות ב"מצוי כושר השתכרות". השתתפות בהגרלה לדיור מוזל (לדוגמה) הייתה צריכה להיות מותנית במאמץ של הגבר החרדי למצוא עבודה. כוונות החקיקה לא מומשו, רוככו ולבסוף נמחקו.
להנהגה העסקנית החרדית המצב העכשווי אידיאלי. את התקציבים הייחודיים כבר קיבלו ואת צה"ל כבר כופפו. בטענת סרק ש"לא משיגים שום דבר בכוח" נמנע המטכ"ל מלנהוג בבחורי הישיבות כמו בכל צעיר בריא אחר בגיל הגיוס. והרי, מדינה מפעילה את כוחה השלטוני באינספור תחומי חיינו - את המיסים למדינה אנחנו משלמים מכוח החוק, את המכוניות אנחנו עוצרים באור אדום מכוח החוק ולצה"ל מתגייסים מכוח החוק.
בחוגים החרדיים לא חוששים מצווי גיוס, כן חוששים מהיענות של צעירים חרדים לצווים. גם אם הצבא יקים חטיבות סופר-חרדיות למופת, גלאט כושר, מדרג הסמכויות בהן יהיה בהכרח צבאי-חילוני. את הצווים "עשה" ו"אל תעשה", את הפקודות "לך להרוג" ו"לך להיהרג", לא יוציאו רבנים - אלא מפקדים עם דרגות על הכתפיים. זהו שינוי דרמטי בסולם הציות וכיוצא ממנו בסולם הערכים שיתרחש בעולמו של צעיר חרדי. השירות בצה"ל עשוי לשנות את צביונה של החברה החרדית - היא לא תהא חלילה פחות דתית, פחות אמונית, פחות מקפידה על מצוות - אבל כן תהא פתוחה לעולם הלא-חרדי, למרותו ולעבודה המפרנסת. מזה, חוששת ההנהגה החרדית כמו מאש זרה.
"""
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות