בתשובה לאביב, 15/06/25 9:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למיטב זכרוני, ותקן אותי (עם קישורים בבקשה) אם אני טועה, מה שאתה מתאר היה הקונצנזוס במרכז ימין (וגם שם היו יוצאים מהכלל כמו ליברמן), העמדה של השמאל הישראלי, לפחות ככל שאני רואה במצע מרץ והעבודה היתה קצת יותר מורכבת12. 1 מצד אחד: ״מרצ רואה בשטחי עזה חלקי משטחי המדינה הפלסטינית ואינה רואה בשלטון המפוצל בין הגדה המערבית לעזה אינטרס ישראלי.״ ומצד שני: ״כל עוד מתנהלת עזה כישות עצמאית ונפרדת מן השלטון המרכזי ברמאללה, יש לקיים יחסי שיתוף פעולה מעשיים ותכליתיים, זאת על מנת לאפשר את פיתוחה של רצועת עזה לרווחת תושביה, בלי קשר לגורם השולט בה.״ 2 ״מדינת ישראל תפעל להכרעת תשתיות הטרור של החמאס והג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה ... תוכניות לפיתוח כלכלי בעזה ולהטבת מצבם של תושבי עזה תבוצענה בתיאום ובשיתוף הרשות הפלסטינית, מדינות ערב הרלוונטיות והקהילה הבינ"ל.״ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצע שמצע. תעשה ממנו טיארה. אני מדבר על תמיכה בציבור. אכן אין לי הוכחה סטטיסטית לטענה. רק ניסיון אנקדוטלי משיחות עם אנשים שהציגו עצמם כשמאלנים. הניסיון האישי שלי (שאני מודה שאיננו סקר / בעל משמעות סטטיסטית) שמאלנים רבים תמכו ועד הסכימו בשתיקה/משיכת כתפיים למדיניות הזרמת כסף לחמאס ושיתוף פעולה עם הנהגת החמאס בעזה. שמאלנים רבים גם תמכו בהתנתקות החד צדדית מעזה (מנימוקי ״לא אידיאלי, אבל צעד הכרחי בכיוון הנכון״). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמאלנים רבים גם אמרו ״בתור איש שמאל שתמיד חותר לניסיון למצוא נוסחה לחיים בשלום עם הפלסטינים, אני זוכר היטב שהן במהלך אוסלו והן במהלך ההתנתקות של אריק שרון, תשובתנו לימין שטען שיתקפו אותנו מעזה הייתה תמיד: "אם זה יקרה אז נשטח את עזה." לאמר - אנשים רבים מדברים הרבה דברים. ---- טוקבק מס׳ 396 ל״רפיח שוטחה ונמחקה. אין יותר עיר כזאת. והיא ממש לא היחידה״ - הארץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אם זה יקרה אז נשטח את עזה." זה לא היה סתם איזה משהו שמישהו אמר באיזה פורום צדדי. את הטיעון הזה שמעתי מאנשי שמאל רבים וזה היה Talking point מקובל. אפשר למצוא לו מגבילה גם היום בקרב התומכים בעסקת חטופים עם החמאס ״בכל מחיר״. הטיעון הוא משהו בסגנון של ״נסכים לדרישות החמאס, נחזיר את החטופים ותמיד אפשר לחזור להלחם בחמאס לאחר מכן״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהיה קונצנזוס שתמך במדיניות הזאת בשמאל (ולא בימין העמוק) אבל כנראה שהיה קונצנזוס שהסכים1 עם המדיניות הזאת בשמאל (ואולי גם בימין העמוק). זה מה שאתה טוען? ___ 1 באותו מובן שיש קונצנזוס שמסכים עם אי קיומם של נישואים אזרחיים בציבור החילוני בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 המילה שחסרה לך: הִסכין (במקום הסכים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. בדיוק. בימין היתה את האידיאולוגיה (ועדיין יש) של מדיניות הבידול. החמאס הוא נכס וכל הג׳אז הזה. בעוד הימין אשם והימין האחראי הראשי, אני בכל זאת חושב שהשמאל הישראלי (במידה לפחות מסוימת) שותף. בשמאל זה יותר סיפור של הבנאליות של הרוע. ביבי (מר זגזגן) תמיד השתמש בסנטימנטים הקיימים בחוגי השמאל כדי לקדם מדיניות מבוססת אידיאולוגיות ימין ושימוש בשפה לוחמנית כלפי הבייס שלו, תוך כדי זה שהוא מפזר למעלה תיבול של טיעוני ״הרע במיעוטו״ שמשתמשים בנטיה של אנשי שמאל להעדיף מצב של אי לחימה על מצב של לחימה. אז זה לא ששמאלנים קמו בבוקר והחליטו שהם מעודדים ורוצים בכל הכוח חמאס חזק (בניגוד לביביסטים ולסמוטריצ׳ים שכן עשו זאת) . אבל כן הינדסו להם את התודעה שהברירה הבינארית היא בין מלחמה לבין שקט יחסי + יותר רווחה לעזתים. אז שמאלנים תמכו בדבר שטבעי להם לתמוך בו (או לכל הפחות לא להתנגד לו). כך גם הם זרמו עם חיזוק כוח המשטר הדיקטטורי והרצחני של החמאס בעזה והתנחמו ב״אנחנו כאן והם שם״. זאת למרות שפשע המלחמה המתועב (כלפי הישראלים וכלפי הפלסטינים כאחד) של מימון משטר ותשתית הטירור בעזה מתרחש כמה עשרות/מאות מטרים מחלון הבית שלהם. כמה מאות מטרים, אבל בצד השני של גדר ״פארק היורה״ ש״לא חסכו בהוצאות״ בהקמתה, אז זה בכלל בעולם אחר ולא ממש כאן (ראה תגובה 763023). אני מכנה את תוכנית ההתנתקות החד צדדית מעזה כ-״תוכנית ההתנתקות הרגשית״. ממש ניסיון להדחיק את קיומה של עזה ואת קיום האנשים שחיים בה. באנלוגיה, פסיכולוגים יודעים כבר הרבה זמן לתאר לנו מה קורה כשמנסים להתמודד רגשית באמצעות הדחקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |