בתשובה להפונז, 21/06/25 3:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני מבין כלום בענייני חומר בקיע, אבל יש לי הרגשה שיש הרבה חוסר הבנה בעניין זה. הכדורים האלו אינם משהו שאתה יכול להחביא אצל החותנת. אלו חומרים רדיואקטיביים ורעילים ביותר. נדרשת תשתית טכנולוגית ואנושית כדי להעביר ולטפל בהם. ברגע שאתה פוגע בתשתית הזו הכדורים האלו הופכים למטרד לא קטן, לא רק למי שמחזיק בהם, אלא גם למי שמחפש אותם. כל הסכם שיחתם עם איראן בבוא היום יהיה חייב לכלול הוצאת החומרים הללו מאיראן. מאחר וההוצאה היא לרוסיה או לסין, הסעיף הזה לא צריך להיות בעיתי מאד. באשר לרשימה ומה שנמצא בסופה, הרי זה לב העניין: לסיים את הרשימה ולחפש את נקודת היציאה לפני שחצי מדינת ישראל הופכת לעיי חורבות. האלטרנטיבה היא להגרר אחרי החלילנים זמיר והגמליאלית ש"משנים את ההיסטוריה" ו"מפילים את המשטר" ואחרי תעלוליו של המהמר מאטלנטיק סיטי. רק הצורך הדחוף הזה מצדיק את סיכון החיים של טובי בנינו על הקרקע. אתה מעדיף להמתין עד שהקשקשן מהבית הלבן יחליט שהמים מספיק חמים כדי לטבול את רגלו באוקיינוס? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מצהיר שאתה לא מבין בענייני חומר בקיע ומיד כותב הצהרה לא נכונה בנושא. הרדיואקטיביות של אורניום (מועשר או לא מועשר) היא מאוד נמוכה ואורנים מתכתי הוא גם לא רעיל במיוחד (בניגוד לפלוטוניום שהוא מאוד רעיל). אם האורניום המועשר מוחזק כתרכובת אורניום 6-פלואורי המשמשת להעשרה, אז אכן מדובר בחומר רעיל, אבל מכיוון שמדובר גם בחומר מאוד פעיל כימית ונדיף למדי, מן הסתם לא מחזיקים אותו ב”כדורים” אלא במיכלים אטומים היטב מחומר עמיד. בגלל השווי העצום של אורניום מועשר, לא הייתי סומך על החותנת שלי שתשמור עליו, אבל הלוגיסטיקה היא לא כזאת מסובכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...וקישוא אחד לא מוצאים אותו עד היום.'' | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |