![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
על הבחירות הבאות. א. אני חוזר וטוען כבר יותר משנה שבבחירות הבאות תתהפך המגמה הידועה שהליכוד (וש''ס) מקבלות יותר בבחירות מאשר בסקרים. בבחירות קודמות הליברל המצוי היה עונה לסוקר אבל ביום הבחירות היה מעקם את האף והולך לים או מצביע למפלגה קיקיונית שלא תעבור את אחוז החסימה, או שם פתק לבן. אני טוען שבבחירות הבאות זה יהיה הפוך ורבים שענו לסוקר שיצביעו ליכוד (או ש''ס) יתביישו וישארו בבית (או ילכו לים, או ישימו פתק לבן). ב. אאז''נ גם ההתרסקויות החוזרות ונשנות של מפלגת העבודה לא התחילו שנה לפני הבחירות אלא התרחשו ''בהפתעה'' רק בחודשים האחרונים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
א. אני מבין שזה מה שאתה טוען, אבל אני לא מבין למה. (לשיטת הרוב המוחלט של מצביעי ליכוד) השביעי באוקטובר זה בגלל לפיד, מרצ, אוסלו, הפיקוד הצה״לי, הקונספציה של השמאלנים ועוד רשימה ארוכה של שקרים כלשהם. לא פגשתי או שמעתי אפילו מצביע ליכוד אחד שחושב שמדיניות הליכוד (נגיד, למשל, מימון החמאס) היא זו שעיצבה את המציאות שאנו חיים בה בשנים האחרונות. ממה הם אמורים להתבייש בדיוק? העולם שאתה חי בו והעולם שהם חיים בו הוא לא אותו העולם. ב. אז מה? לא אמרתי שזה לא בגדר האפשרי. אני רק מנסה להבין על בסיס מה בעולם (שהוא לא משאלות לב) אתה חושב שזה סביר שזה מה שיהיה. להגיד שזה קרה למפלגה אחרת זו לא סיבה משכנעת (וגם אפשר להדגים ולהראות למה זה קרה ספציפית למפלגת העבודה. סיבות שאי אפשר למצוא להן שום דבר מקביל במפלגת הליכוד). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה ניחוש מושכל. מדויק יותר להגיד "לא פגשתי אפילו מצביע ליכוד אחד שאומר...". חלקם, אולי רובם, באמת חושב כך, אבל אני די משוכנע שלחלקם יש ספקות. הקולניים הם אלו שימשיכו להצביע ליכוד. מי ששותק יכול להשאר בבית. בכל מקרה, הז' באוקטובר הוא רק חלק אחד בפאזל. חלק חשוב יותר לדעתי הוא חוק הגיוס. את ב' אמרתי רק כדי להדגים שלא חייבים לראות את ההתרסקות בסקרים המוקדמים. הסיבות ודאי שונות, אבל לדעתי התהליך דומה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הבנתי שאתה די משוכנע, אבל לא הבנתי מה ראית בעולם שגרם לך להשתכנע שזה המצב. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לגבי שיעור ההצבעה לגוש הרל"ב1 אני משליך מעצמי ומסביבתי אל הכלל. לגבי מצביעי הליכוד גם קצת, המדגם יותר קטן, אבל זו בעיקר תחושת בטן. אתה בהחלט רשאי לקרוא לזה משאלת לב, אבל לאחרונה גם אשתי אמרה, והאינטואיציה שלה טובה משלי. ______ 1מכנה אותו כך רק משום שאני מתקשה לקרוא לו הגוש הליברלי אחרי שדירגתי לעצמי את מידת הליברליות של מנהיגי הסיעות בעקבות הפתיל כאן. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש משהו מפתיע בצפייה בVejxKnF3eyvU ראיון של מאי גולן אצל פירס מורגן. א. קשה להמליץ על צפייה בראיון. לצופה הישראלי זה די משעמם וצפוי מראש. אבל מנקודת מבט חיצונית יש כאן הפתעה מסויימת. ב. הצופה הבינלאומי שאינו מתעניין יתר על המידה, יתרשם שהשרה אינה חכמה מאד והיא מאד לא אמינה. אבל אותי למשל הפתיעה האנגלית הטובה. אמנם ראיתי כותרות על אנגלית רצוצה, אבל האנגלית שלה מכל מקום, טובה משלי (אם כי צריך לציין שהמעביד שלי הרבה פחות נדיב בהזדמנויות לצחצוח האנגלית מאשר המעביד שלה). בסטנדרטים של הגרנדמייזר מדובר באנגלית אוקספורדית. ג. קשה להבין מה ראו אנשי השרה להתהדר בראיון או מה הרויחה ההסברה הישראלית מן הראיון הזה (פירס מורגן וצוותו עושים עבודה טובה). אבל ההפתעה היא שהשרה מאי גולן מתגלה כטיפוס המאד נפוץ של שרים לא ישרים ולא אמינים. אבל זה טיפוס די נורמלי במרחב הזה. היכן הקריקטורה הבהמית שהתרגלנו אליה בתקשורת הישראלית? ניכר שהשרה בהחלט מסוגלת להציג מצג של אדם מן השורה (מין שמן זית זך מסוג השר לענייני ספורט זוהר). מדוע היא נמנעת מחשיפת הפן הזה שלה בפני האלקטורט שלה? ד. ההשערה שלי היא שהסיבה לכך היא העובדה שנבחרי הליכוד יודעים היטב שליבת המצביעים שלהם מורכבת מאידיוטים נבערים. הדרך להשיג את קולות האספסוף הזה אינה באמצעות הצגת כישורים ותובנות מרשימים, אלא באמצעות וולגריות ופרובוקציות המדברות ללב המצביע הלא רציונלי. ה. אני מאד מזדהה עם הרצון לראות את הליכוד נגרר דרך הביבים של התבוסה, כמו מפלגת העבודה. אלא שהדרך לכך אינה עוברת בשכנוע והסברים שכלתניים. הדרך לכך עוברת בכך שסופסוף ימצא צוות המוכשר בצדדים היותר טכניים ופסיכולוגיים של מערכת בחירות ודינמיקה של המון. הדגל שצריך להרים אינו חטאי ומחדלי העבר אלא ביסוס ההיפותזה של התבוסה הצפוייה לליכוד. לא רק לא ביבי אלא רק לא ליכוד. וצריך לזכור שמי שאינו מעיז גם לטעות, בד"כ אינו מנצח! |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טענה ותיקה שלי היא שהדמות שאנחנו רואים של נבחרי ציבור היא ברוב המקרים פרסונה שהללו עוטים לצרכיהם האלקטורליים. פעולה (להצביע בקלפי ביום בחירות) נובעת מרגש. פוליטיקאים פונים לרגש. לעתים על ידי בניית פרסונה שתפעיל רגש אצל האלקטורט. בראיון (אמל''ק) מאי גולן אינה משתמשת בפרסונה הנמוכה כי קהל היעד שונה. ברור שגנץ ואיזנקוט זקוקים נואשות ליועצי שיווק טובים יותר, או שמא יש להם והם רק צריכים להתחיל להקשיב להם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שלמה קרעי הוא רו"ח, קיבל דוקטורט על מחקר בתזמון במכונות רב-תכליתיות1 ופרסם כמה מחקרים בתחום. בתחילת דרכו בכנסת היה לו את השיא הנוכחות השני או השלישי מבין חברי הליכוד בועדות הכנסת והוא הגיש הרבה שאילתות וקידם כמה חוקים שקשורים ברקע המקצועי שלו2. לפני כמה שנים, מישהו מ"שקוף" (נראה לי) שאל אותו איך כל זה מסתדר עם ההתלהמות שלו נגד בג"צ בטוויטר. הוא אמר (מזיכרון) "תראה, כשאני יושב 8 שעות בועדה, אני מקסימום מקבל איזה צל"ש באתר שלכם שאף אחד מהמצביעים שלי לא רואה. כשאני מעלה פוסט על בג"צ בטוויטר זה פותח מהדורות חדשות". ___ 2 רק חבל שהדבר הכי משמעותי שהוא עשה כנראה היה לדחוף להוריד את המגבלה על הפריים במשכנתאות. ההקלה של בנק ישראל באה על רקע איומים שלו להעביר את העניין בחקיקה. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |