 |
התרבות והמחשבה המערבית, על כל גווניה התרבותיים, התיאולוגיים, הפוליטיים והמשפטיים, צמחה בחממות המטפיזיקה של הסדר. ממקורותיה ביוון העתיקה ועד לעת החדשה באירופה המרכזית והמערבית במאות ה-17 וה-18, סדר זה החזיק מעמד במשך למעלה משני מילניומים. בבסיסו עמדו שתי אקסיומות מרכזיות: אקסיומת השלמות האפלטונית מעולמות האידאות (האונטולוגיה האפלטונית) ואקסיומת ההדרגתיות האריסטוטלית. שילובן יצר מערכת קוסמית היררכית, מושלמת ונצחית, אשר עיצבה את תפיסת האדם והחברה. מערכת זו הגדירה בבהירות את מהות האדם, תבונתו ומוסריותו, והיוותה את המסד האקסיומטי לעמדותיה של הכנסייה הנוצרית. בראש מערכת גאוצנטרית זו ניצב האלוהים כריבון יחיד, שהעניק בחסדו את השלטון לקיסר באמצעות מיופי כוחו עלי אדמות.
2. ערעור הסדר הקוסמי והוצאת האדם ממערכת זו אל תפיסה הליוצנטרית, החלה עם צמיחת הרנסנס. תקופה זו הניחה את היסודות לליברליזם וסימנה את ראשיתן של מהפכות משמעותיות: המהפכה ההומניסטית, המהפכה התרבותית והמהפכה המדעית. מהפכות אלו סללו את הדרך למהפכת הנאורות, אשר חיסלה סופית את הסדר הישן. מהפכת הנאורות ביססה אקסיומה מטפיזית חדשה אודות מרכזיות האדם וריבונותו האימננטית. תנועות אלו הובילו לשלל הצהרות היסטוריות במרחב העולמי במערב, שהדגישו את עצמאותו, חירותו, ריבונותו, ייחודו וזכויותיו הבסיסיות/טבעיות של האדם באשר הוא. על אקסיומות אלו הולבשה טרנספורמציה מודרנית וחילונית לערך קדושת חיי האדם, אשר קיבל משמעות דתית מלאה מעצם הקדושה שניתנה לחיי האדם. צלם האדם הוא צלמו של האלוהים, וממנו נובע האיסור על חילולו. בזהירות אפשר לשאול שייתכן ו'המוסר' בעניין 'כבוד האדם' ונגזרותיו, כפי שרבים רואים אותו דרך עדשות הליברליזם, מבוסס למעשה על 'ליברליזם מהול בדת' - על מטפיזיקה ליברלית החולקת עמדות זהות עם המטפיזיקה הדתית.
|
 |