 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל ידוע, מתועד ומן המפורסמות שהדרג המדיני הוא זה ש: - סגר עיסקה עם החמאס של שקט תמורת כסף. - סגר עסקאות של תן/קח עם ה-Sugar daddy של אירגוני הטירור בקטאר. - ניהל מדיניות (מוצהרת!) של חיזוק החמאס כחלק ממדיניות ״החמאס הוא נכס״ (משפט שאמר סמוטריץ׳, אבל במילים אחרות נאמר בפומבי גם על ידי אנשי ליכוד וביבי בכבודו ובעצמו). כשזה הסידור, נראה לי טריביאלי שאיש מודיעין מקצועי שמעלה בקשות והצעות להפעלת נכסים מודיעיניים ברצועת עזה, סומן כמישהו שמנסה לנענע את הספינה. סביר להניח (בהנתן המדיניות של הדרג המדיני לאורך שנים) שאם עלו הצעות לגבי עזה, הדרג המדיני החזיר תשובות שנעות אי שם בין סחבת/גרירת רגליים לבין סירוב בתוקף להרפתקאות בעזה. למה שביבי וחבורתו, שמשקיעה בהזרמת כספים כדי לקנות שקט, יאשרו (למשל) הפעלת סוכנים בתוך עזה שעלולים להיתפס ע״י החמאס ולסכן את ״הסידור הנוח״ של ההבנות בין ממשלת ישראל לשלטון החמאס? למה להסתכן בחיכוכים עם החמאס, פעולות תגמול ולהסתכן בכניסה לסבב נוסף בעזה? לא חבל על הכסף הקטארי? ממשלות ביבי רצו להמנע מחיכוך עם החמאס בכל מחיר וסביר להניח שזאת הסיבה שהדרג המקצועי לא סיפק את הסחורה של ידע מודיעיני על מה שקורה בתוך עזה. לא סיפקו את הסחורה כי לא היו קונים. הרי יש לנו דוגמאות שהדרג המקצועי עשה עבודה מצוינת בזירות שבהן הדרג המדיני נתן לדרג המקצועי לשחק (ראה ערך חיזבאללה ואיראן). מה ההסבר האלטרנטיבי לכך שמדובר בתוצאה של אי שיתוף פעולה עד סירוב להצעות הדרג המקצועי לגבי פעולות מודיעיניות בעזה? למה שהדרג המקצועי שעשה עבודה טובה בזירות מסובכות (ומסוכנות) לא פחות כמו לבנון ואיראן, יהסס וישתדל להמנע מאיסוף מודיעין בעזה, אם לא היתה התנגדות ברורה לכך מהדרג המדיני? למה שדווקא בעזה תהיה פתאום בעיה לדרג המקצועי, אם הסיבה היא לא מדיניות ממשלתית? אולי הם אלרגים ל-Sumaghiyyeh? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"מה ההסבר האלטרנטיבי" לכישלון המודיעיני בעזה לעומת חיזבאללה ואיראן? כשל קונספציה של בכירי המודיעין, בלי שום תרומה או דיכוי מצד הדרג המדיני. אותו שילוב של קונספציות, שלחמאס אין מוטיבציה, ו/או שהיכולות שלו פחות מסוכנות משל החיזבאללה ואיראן ולכן. אני לא טוען שזה יותר סביר מהתיאור שלך, אבל אם להיות כן עם עצמי זה גם לא נשמע לי פחות סביר. גם אם אני מקבל את התיאור שלך, אני רוצה לחדד אותו לכיוון שטיפה נוטה יותר חסד לממשלה: מה שסביר יותר הוא מעגל פידבק שאולי מתחיל מהמוטיבציה הגרועה של הממשלה, אבל ממשיך בשני הכיוונים; פחות סביר שהיו אנשי מודיעין שצעקו חזור וצעק "החמאס, החמאס, צריך להשקיע יותר מודיעין בחמאס!" והדרג המדיני התעלם או דיכא. כי אילו היו כאלה, אני מניח שאחרי ה-7 באוקטובר הם כבר היו נותנים שנדע על כך. אותה קצינה מפורסמת נתנה שנדע על כך שהיא התריעה ברמת האיסוף והמחקר, אני מניח שאם למישהו היה קרדיט לקחת ברמת תכנון המשאבים הוא היה לוקח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה סביר יותר שכשל הקונספציה של הדרג המקצועי הוא תוצאה של חוסר ידע מודיעיני לגבי המתרחש בתוך עזה ולא סיבתו. דרג מדיני דחף לכך שעזה תהיה חור שחור מודיעיני. בגלל חוסר הנראות (שנבעה ממדיניות), הדרג המקצועי העריך הערכות לא נכונות לגבי כוונות והתכנונים של החמאס (כי היה חסר מידע שממנו אפשר היה להסיק אחרת והיתה חסרה המוטיבציה לחפש את המידע הזה כי כל דבר שיצביע לדרג המדיני שאולי יש מה לחקור היה נתקל בחומה של דרג מדיני שהיה לו אינטרס שלא יקלקלו לו את הסידור עם החמאס-קטאר-כסף-שחיתות). מדובר גם באבולוציה של שנים בה המדיניות הממשלתית דחפה לדרגים הגבוהים בדרג המקצועי את אלו שהיה להם את הקונספציה הנכונה שנוחה לשלטון. אני לא כל כך מבין איך ״מעגל פידבק שאולי מתחיל מהמוטיבציה הגרועה של הממשלה, אבל ממשיך בשני הכיוונים״ (שנשמע לי כמו איך שהדברים באמת קרו) הוא תאור שהוא טיפה נוטה יותר לתת חסד לממשלה. הרי זה בדיוק התסריט שנשמע לי כמו תאור שראוי שיאשים במחדל קודם כל את הממשלה/ממשלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם את הענין ההוא עם יחידת 'צלצל' של המוסד שעסקה במקורות הכלכליים של החמאס ונסגרה משום מה לפני כחמש שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משום מה״ זה כמו להעביר ביקורת על ״הדרג המקצועי״ של המשטרה, בעיר בה ראש העיר והמערכת הפוליטית in cahoots עם הפשע המאורגן. הביקורת הזאת תהיה טכנית נכונה ואכן יהיה אפשר להצביע על בעיות במשטרה, אבל זה ממש לא העניין וממש לא שורש הבעיה. הבעיה עם תפקוד הדרג המקצועי זאת התוצאה של הריקבון המערכתי שמתחיל בפוליטיקאים / מנהיגים / שלטון ואת הניקיון צריך להתחיל משם. אחר כך אפשר להתחיל לתקן את המשטרה. הסדר לא יכול להיות הפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי התמונה עוד יותר ממוקדת ופשוטה ממה שתארת. הלקונה של אמ"ן במודיעחן עזה נוצרה בגלל הכישלון של סיירת מטכ"ל שנתפסה על חם בחאן יונס. את החלל שנוצר מלאו כל מיני כזבים והבטחות שווא של אנשי הייטק סוג ב שמצאו פרנסה ב-8200. אבל שאלת האחריות אינה יכולה להסתגר בד' אמות של כרוניקה של כשלי מודיעין. הכשלים האלו היו ידועים בזמן אמת והשאלה היתה איך מתמודדים איתם. אפשרות אחת היא לנסות לכמת ולאתר את הנזק ולתכנן אסטרטגיה שונה איך לאסוף את המידע החסר. האפשרות השנייה היא לומר שלכל אחד יש איסטרטגיות ורעייתי שרה שיש לה איסטרטגיות לעוגות היא לא פחות מועילה מאיסטרטגיות של אנשי מודיעין מנוסים ובקיאים. עצם הפקדת ניהול ביטחון המדינה בידי מר ביטחון וחבורת היוריכים והפלדשטיינים היא שמבטיחה ששומדבר מלבד הבטחות חסרות כיסוי, ספינים במדיה וכיסויי תחת למיניהם, לא יעשה לתיקון בעיות שידועות בעיקר בדרגים המקצועיים. ואכן איזו חשיבות ניתן ליחס לפעולה שבה חצר נתניהו אינה מעורבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד לא סביר שהאמצעים המודיעיניים במדינת אויב שלמה תלויים רק בפעולה יחידה - דרמטית ככל שתהיה - של סיירת מטכ''ל. אותם אנשי הייטק ''סוג ב' '' לשיטתך הם אלה שאחראים גם להצלחת המודיעין הפנומנלית באיראן ולבנון. לא סביר שיכולות הסייבר והתכנות שלהם התאדו דוקא מול מחשבי החמאס, יותר סביר שבדרג הקבוע אמרו להם לא להפנות משאבים לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. כשלון במבצע ספציפי זה חלק מהמשחק. אי אפשר להכניס סוכנים ופעילות מודיעינית בעזה בלי להכשל מידי פעם ובלי שזה יגרום לחיכוך מול האויב החמאסי. איסוף מודיעין זו פעולה עוינת ששונה באופיה מיציאה למלחמה, אבל זו עדיין פעילות עוינת. זו היתה החלטה של הדרג המדיני לצמצם פעילות עוינת שכזו מול החמאס. זה לא כשל של דרג מקצועי. צמצום המאמץ לאסוף מודיעין בעזה, זו החלטה של דרג מדיני (שהיא תוצאה של מדיניות מוצהרת של ממשלות ביבי לאורך שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לגבי עזה איני יודע, אבל בעיקרון אתה טועה. הנזק שנגרם למערך ההאזנה בגלל המידע שמסר שבוי אחד שנתפס בחרמון במלחמת יוה"כ גרם לשיתוק מאג'ורי של המודיעין על סוריה. נדרשו שנים אחדות וטכנולוגיות חדשות שנכנסו כדי לבנות את התמונה מחדש. ב. לגבי לבנון ואיראן אתה ממש טועה. בלבנון היה ל-8200 מידע מצויין, אבל זה מפני שהמבצעים שם כנראה לא נכשלו. מי שהוביל את הביצועים בלבנון ואיראן היה המוסד ולא השב"כ כמו בעזה. וזוהי בעצם הטענה. ההייטקיסטים מוכרים לוקשים בכל מקום. בחזיתות שאינן עזה פשוט היתה אלטרנטיבה יותר מוצלחת. ג. אין לי שמץ מושג איך התחלקו המשאבים בין החזיתות ולכן קשה לחלוק עליך בעניין זה. ההרגשה שלי היא שאין בהכרח הלימה בין גודל המשאבים לגודל ההישג ולשפוך כסף על בעייה לא בהכרח עובד. ד. קשה לי גם להאמין שמישהו הורה לאמ"ן לא להתאמץ יותר מדי בעזה. הקונספציה פעלה באופן אחר. פשוט אפאחד לא דרש מן המערכת לתקן את הנזק שנגרם, להתחבר מחדש לעורקי מידע ולוודא אמינות. יתכן גם שהמידע שפורסם בתקשורת בזמן הלחימה בחאן יונס בנוגע למערכות הקשר שם היה מוטעה ומטעה. יתכן שהמערכות האלו כלל לא היו מבצעיות והחמאס פשוט הקפיד על תקשורת מאד low-tech. ה. בזמנו שמעתי את אחד מבכירי ההייטק של 8200 בחזית הדרום, מתפאר ששום דבר לא קורה בעזה מבלי שהמערכת שלו יודעת על כך. במציאות נראה שהם ידעו מעט מאד ומה שידעו לא היה משמעותי. הפער התודעתי הזה מצביע על בעייה שהיא מעבר למוסכמה שצריכה להיות מובנת שכשלונות מודיעיניים אינם משהו חריג. ו. חה"א המוטס של ישראל הציג סטנדרטים גבוהים במיוחד של איכות ביצוע ואפס אבידות. ככל הנראה במקומות אחרים קשה מאד להתקרב לסטנדרטים האלו. ברוב השטחים נראה כי בדיקת השיטה והביצוע של התיחקור והפקת הלקחים בצה"ל לא תזיק. בפרט נראה שבהרבה מקומות שכחו שלתחקר את עצמך, זה לא רעיון טוב. יש לי הרגשה שדווקא בעניין זה הרצי הלוי היה בכיוון הנכון וממשלת הבאבות של הביבי סתמה על זה את הגולל. העובדה שהם פסלו חקירה ע"י אדם כל כך לא לעומתי כמו מופז אומרת דרשני. נראה שאת תפקיד תחקור צה"ל הם שומרים לקרעי, ואטורי, סטרוק וגלית דיסטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, נכון, סגירת "צלצל" היא אקדח מעשן בחוזקה נגד מי שהחליט / תמך בסגירתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומוסיף: א. כשסוגרים יחידה כזו קשה להאמין שזה לא בכוונת מכוון. ב. יחידה כזו היתה עלולה חו"ח לגלות קשרים פיננסים בין גורמים בכירים בלשכת רוה"מ למדינות "מורכבות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון שלך שאם מישהו היה צועק חמאס במודיעין הוא כבר היה מאפשר לנו לדעת על כך הוא טיעון חזק לדעתי. כנגדו אפשר להציב טיעון דומה שאילו המדיניות לא היתה מוכוונת בעוצמה מלמעלה נתניהו לא היה מתנגד כל כך לוועדת חקירה אמיתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולגבי טיעון הקרדיט שמסכם את תגובתך: פה כבר יכול להיות שמי שהיה בדרג מספיק בכיר כדי להחליט החלטות כאלה של משאבים, הוא כבר מהחשודים המיידיים בצמרת המודיעין. אם ראש אמ"ן או מישהו בדרגה מתחתיו רוצה לטעון דבר כזה, זה לא כל כך פשוט לעשות זאת בתקשורת, אפילו אחרי שסיימו את תפקידם1. לעומת זאת בוועדת חקירה ממלכתית זה *בדיוק* המקום שלהם לטעון טיעונים כאלה, שחלקם מן הסתם אמורים להיות חסויים מתחת הררים של סיווג ישיבות ומסמכים. בניגוד לראש הממשלה, שנוהג לחשוף בתקשורת (פסקאות חלקיות ומוטות מ-)מסמכים סודיים ביותר, לראשי מערכת המודיעין אין את הפריבילגיה הזו. ולכן אם כבר, כמו שנרמז בפתיל, הקרדיטים ונגזרותיהם הם חלק מהסיבות המרכזיות לאי-קיום וועדת חקירה היא בדיוק שכל אלה יתחילו להציף את כל הפעמים שהם כן ניסו להפנות משאבים/להמליץ על חיסול וכן הלאה. 1 וקל וחומר אחרי שקודמו, למשל לראש אמ"ן החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם ראש אמ"ן או מישהו בדרגה מתחתיו רוצה לטעון דבר כזה, זה לא כל כך פשוט לעשות זאת בתקשורת, אפילו אחרי שסיימו את תפקידם" אני חושב שזה קל מאוד בימינו, לפני או אחרי סיום התפקיד: הדלפות לתקשורת. לא צריך לחשוף סודות מודיעיניים קריטיים, רק לתת טיפ אמין לעיתונאי שנתפס כאמין, שיכתוב שידוע לו כי ג' התריע וגו'. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |