 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתנגד לגישת נתניהו אותה הביע לאחרונה במספר ראיונות באנגלית ובעברית לפיה שאיפתנו היא להגיע למצב שבו השליטה האזרחית בעזה תימסר לאיזה שהוא "צד ג' " שאינו חמאס או הרשות הפלשתינית, בעוד שאנו נהיה אחראים לבטחון בלבד. אני חושב שזו עובדה שאין עליה עוררין שהציבור העזתי כמו גם הציבור ביהודה ושומרון הינו תומך חמאס. בגלל זה הרשות הפלשתינית לא קיימה בחירות שנים רבות, ולאחרונה אף עלה מספר פעמים רעיון נואל לקיים שם בחירות "ללא חמאס". אולי מדובר כאן בעוד קונץ פטנט של רעיון ה"דמוקרטיה המהותית" שמהותו טענה לקיום דמוקרטיה תוך שלילת הריבונות מהציבור, אבל איני רואה שום טעם בכך שנמסור את השליטה בעזה לאיזה שליט ערבי1 שיעבוד אצלנו. ומאחר שתמיכת הציבור הערבי בחמאס מהותה רצון לחסל אותנו עקב היותם אומה רצחנית, כפי שהתבטא ד"ר מיכאל בן ארי שעומד על כך שהתבטא כך לדין בימים אלה, כפי שהוכח בשבעה באוקטובר, אין מנוס מכך שנוותר על דמוקרטיה שם ושאנו נשלוט בשטחי עזה לא באמצעות מלאך ולא באמצעות שרף אלא אנו בעצמנו. אני גם חושב שהחודשים האחרונים הוכיחו שלא ניתן להיות אחראי לביטחון מבלי לשלוט שליטה אזרחית באוכלוסיה. טרם נסיגות אוסלו היינו במצב הזה. איני זוכר מאז תלונות על כך ש"זה עולה המון כסף" כפי שמאיימים עלינו היום. ואם נגיע לך יתברר שבניגוד למה שאמר נתניהו בראיון אחר, הקמת ישובים יהודיים שם תהיה מאד מעשית, ואפילו תביא לעוד יציבות. 1 אם זה ארצות הברית אז אולי זה בסדר, בתנאי שהשליטה שם תוחזר אלינו מיד ברגע שתברח משם. אבל מצריים, למשל, המומלצת על ידי יאיר לפיד, זו שדחפה דרך רפיח אמל"ח וציוד צבאי כבד בכל השנים האחרונות? חס ושלום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ציפיתי שתתמוך ברעיון של טראמפ להעביר את כל עזה למצריים (לא בסיני, איפשהו בין אלכסנדריה לגבול לוב). זה יעלה יותר, אבל אפשר לארגן מימון של סעודיה והמפרציות, וזה נותן הרבה יותר שקט מאשר שליטה בטחונית ואזרחית ברצועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי דברים שאמר פרופ' סיבוני בערוץ 14 לפיהם דבריו של ראש הממשלה: "החמס נמצא בלחץ אטומי" מזכירים לו את הקלישאה, מתוצרי הקונצפציה, "החמס מורתע", והזדהיתי עמוקות עם דבריו. איני יודע מה קרה לנתניהו בתקופה האחרונה. נראה שאט אט הוא נסחף ומשתלב בזרם המחנה הנגדי הכולל גם את המטה הכללי של צה"ל, הקורא כל הזמן לעסקה וסיום הלחימה. איני יודע מה מידת הלחץ שהחמס מצוי בו, והדיבורים על כך, לדעתי, מיותרים. צריך להכריע את החמס במעשים צבאיים ולא בדיבורים. אם אכן החמס נמצא בלחץ אני רוצה לראות תוצאות בשטח, ולא תיאורים ציוריים של המצב הזה. כשאתה צריך לירות ירה. אל תדבר. ואם תירה ירי ראוי תגיע גם העיסקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מידי פעם מקבל ״הבהובים״ שמצליחים לעבור איכשהו דרך הערפל של תפיסתך (המוטעית) את דמותו של נתניהו. בכל הבזק שכזה אתה שואל ״רגע, מה קרה לנתניהו?״ וזאת למרות שלא קרה לו כלום. זיג וגם זג אלו השמות האמצעיים של אחד ושמו מר נתניהו. אתה נמצא כבר שנתיים בהן המדיניות של הממשלה הזאת בעזה היא קודם כל דיבורים (בעיקר מיותרים) ואיזה מבצע צבאי מטומטם ללא מטרה ברורה ובלי End goal מוגדר היטב. למה אתה עדיין מופתע? אם תעז לחשוב לשניה שמה שנתניהו מנהל זה את ענייניו הפרטיים ואת ניסיון ההישרדות שלו על כסא ראש הממשלה (ולא את האינטרסים של מדינת ישראל, עפ״י גישה אידיאולוגית זו או אחרת) אתה תצליח להבין מה קורה קצת יותר טוב ועם פחות שאלות של ״אוי, מה פתאום קרה לו?״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי עניין להכנס לוויכוח, אלא רק להציג את דעתי על נתניהו בהנהיגו את המלחמה הנוכחית, משום שמי שקורא את תגובתך עלול לטעות לגבי דעתי זו. ובכן אני מעריץ את האיש הזה1. אני חושב שהוא הציל אותנו (אולי בתוספת קצת מזל) מכלייה. הוא פעל כנגד כוחות אדירים מבחוץ2 ומבפנים3 שדחפו בכל כוחם להחזירנו למצב העמידה על סף התהום כפי שהיינו טרם השבעה באוקטובר, מצב שרק בנס לא הביא לקץ סיפור הבית השלישי. והוא עשה זאת בתנאים ממש בלתי אפשריים שאמנע מלפרט בתגובה זו. אני חושב שעצם היותו ראש הממשלה בתקופה הזאת הוא אחד הניסים שקרו לנו. לאחרונה, אבל רק לאחרונה, נראה לי הוא חרג במעט מהקו הנכון, והתחיל להשמיע קולות דומים לאלה הבאים מהמחנה הנגדי הטועה, ועל כך באו שתי תגובותיי האחרונות4. 1 ושוב. אני מדבר עכשיו רק על נתניהו של אחרי השבעה באוקטובר. 2 אמריקרה המונהגת על ידי המפלגה הדמוקרטית בראשות ביידן המונחה על ידי הצורר אובאמה. 3 בכירי מערכת הביטחון, מערכות המשפט והתקשורת ומחנה השמאל. 4 הזכרת הראיון שבו אמר שהקמת ישובים אינה מעשית לא היה בה ביקורת. אני אמנם בעד הקמת ישובים בחבל עזה, אבל ייתכן שמה שאמר בראיון הזה הוא מה שצריך לומר בנקודת זמן זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מה להוסיף ואכן הויכוח מיותר. רק אוסיף שהמשפט ״נתניהו הציל אותנו״ זה משילובי המילים הכי מופרכים שיצא לי לקרוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי את תגובתי לא חשבתי על אירוע קבלת ההחלטה על התקיפה באיראן, אלא בעיקר על התעקשותו של נתניהו כנגד לחצים אדירים לא לעצור את המלחמה ולהשאיר כך את מערכת השואפים להכחידנו, הכוללת את נסראללה וחיזבאלה ואסד ואיראן במלוא כוחם, דרוכה ומוכנה ליום פקודה. זה עוד משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין ה"לחצים אדירים", מעניין לעקוב אחרי עמדת הפיקוד העליון של הצבא. לפני ימים מספר שמעתי את דובר צה"ל אומר בתשובה לשאלה בעניין עיסקה עם חמס, שעסקאות הן עניינו של הדרג המדיני ושאין זה תפקידו של הצבא לעסוק בכך. שמחתי מאד לשמוע את הדברים האלה כי לדעתי כך ראוי שיהיה. אבל מה לעשות. המציאות העגומה סותרת שוב ושוב את דברי הדובר. אמנם זה לא נאמר בגלוי ובצורה ישירה, אבל כל הזמן מדליפים לנו שהרמטכל מעדיף עסקה לפני פעולה של ממש. אני מעריך שלא מדובר בחדשות כזב אלא שהידיעות האלה הן ידיעות אמת המשקפות בנאמנות את עמדת הצבא. מבחינה זו אין חדש תחת השמש ולמרות שהוחלף הרמטכל1 הפיקוד נשאר עם אותן עמדות שעוצבו לפי רוח אוסלו. וזה לא טוב. הלחימה והשיחות צריכות להתנהל במקביל ללא קשר ביניהן, ובכלל לא צריך לספר לרמטכל איך הן מתקדמות. אם יושג הסכם שבו חלקנו יהיה הפסקת הלחימה לזמן מוגדר, ברור שנעשה זאת. אבל כל עוד אין הסכם כזה על הצבא לפעול כאילו לא מתנהלות שיחות ולא להשהות שום פעולה צבאית, וגם לא ללחוש לנו כל הזמן באוזן שהוא מחכה לעיסקה. זה לא עניינו. דובר צהל בפרוש אמר זאת. הצרה היא, שדומה שכוחו של נתניהו אולי תש, ולאחרונה הוא כל הזמן נכנע ללחץ מצד הצבא. היום זה נראה אולי פחות מפחיד, אבל בכל זאת אין הצדקה לכניעה הזאת. אני מקווה שמדובר במצב זמני ושבעתיד הדברים ייראו פחות רעים. 1 בזמנו גם קיויתי שהוא יחליף את הפצרית הפושעת. אבל נראה שלא נגרעת שערה משערות ראשה של הגברת, והיא ממשיכה להזיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוכרים לך לוקשים ואתה קונה. יש לי גשר למכור (הומלץ עליו בערוץ 14. מומלץ). אלו כן ידיעות כזב. אם הדרג המדיני היה מחליט באופן ברור מה על הצבא לעשות, הצבא היה פועל. לפוליטיקאים נוח שאתה מאמין להם שהם רוצים, אבל הפיקוד הצה״לי הוא זה שמהסס ולא מקיים את הוראות הדרג המדיני. אני יודע שקשה לך לקבל את זה שפוליטיקאים מ״המחנה הנכון״ משקרים לך, אבל הם משקרים לך. הם משקרים לך, עובדים עליך, מושכים לך ברגל, מספרים לך מעשיות, מספרים לך סיפורי אלף לילה ולילה, מרמים אותך, מטעים אותך, מבלפים אותך, מסובבים אותך, מוליכים אותך שולל, ממציאים עובדות, מעלימים פרטים, מייפים מספרים, מצנזרים אי־נוחות, מוכרים לך חלומות באספמיה, מכסים אותך בערפל, מסיחים את דעתך בקונפטי, שולחים אותך לחפש מחט בערימת שקרים, עובדים עליך בעיניים, שמים לך חול בעיניים, גונבים לך את המשקפיים, מספרים לך אגדות, קוטעים את הסוף, מוכרים לך את ההתחלה מחדש, מציעים לך אמת משומשת עם אחריות מוגבלת, מחליקים לך הבטחות בשמן תעמולה, פורשים לך שטיח אדום לתהום, מחלקים לך סוכריות רעילות, מכניסים מילים לפיך, מוציאים כסף מכיסך, שמים את הכסף בכיס מקורבים ומתנערים מאחריות בזמן שהם מאשימים מישהו אחר בכל הצרות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערכתי שלא מדובר בידיעות כזב מתחזקת על ידי העובדה שלא רק שדובר צה''ל שותק לנוכח הידיעות הבאות מפי ''גורם'' ולא מכחישן, אלא שאין הוא טורח להשיב לשאלה ששלחתי לו האם אמת דיבר ה''גורם'' ומי הוא אותו ''גורם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מזכיר שנתניהו נגרר ממש בכוח על ידי ראשי מערכת הביטחון ועל ידי גלנט למערכה בלבנון בספטמבר 2024. סמוטריץ’ לחץ עליו להמשיך להתמקד בעזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלחמה נכשלה? חמאס לא הושמד? החטופים לא הוחזרו? המחיר כבד מנשוא? לא נורא. דב ימציא לה מטרות חדשות. היא "משאירה את אוייבנו דרוכים". חיילנו וחטופינו ישמחו לשלם בחייהם כדי להשאיר את אוייבנו דרוכים. זהו בזיון ערכי. את העבר אי אפשר לשנות, גם אם מאד רוצים. אבל את המלחמה המתוכננת בעזה שתעלה לנו בחיי הרבה חיילים וחטופים (שלא לדבר על המשך המפולת המדינית והכלכלית), את זה עדיין אפשר לעצור. כל מה שצריך זה החלטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיים לוינסון ריכז את הפעמים בהם החמאס היה בלחץ: דצמבר 2024 מאי 2024 מרץ 2024 אפריל 2024 מאי 2025 מאי 2025 משום מה, כל הפעמים האלה הם ממחנה ״החמאס הוא נכס״... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלחץ בלחץ, אבל כמה PSI? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מלחץ, ביטוי דבילי נוסף (בעיקר במדמנה של מעריב) הוא "רועדים״. האיראנים רועדים, שרים בממשלה רועדים, תושבי הצפון רועדים, בעזה רועדים, במצרים רועדים מההשלכות, בדרום רועדים, הסעודים רועדים מתוצאותיה של תקיפת מתקני הגרעין באיראן... כולם כל הזמן משקשקים ורועדים. המזה״ת, האימה, הדרמה. צמרמורת. פופקורן. ליד המדור של עורכי הדין בגיהנום, הקצו גם מקום לעתונאים ועורכי חדשות של המאה ה-21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. הגרסא של ברקוני | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותרות הכתבות במעריב הן בהחלט ברמה של צהובון מכיתה ד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כמה פעמים הם היו בלחץ אטומי, הה? אולי רק עכשיו הגיעו אליהם דברי שר הטפשת והקשקשת מלפני שנתיים, וחמקה מהם צפירת ההרגעה המקובלת בחוגים מסויימים, לפיה זאת היתה מטאפורה - אותו ג'וקר1 שמכשיר כל שרץ1 עם פה גדול1 ומוח של נמלה ממוצעת לפני שהגיעה לגיל ההתבגרות2. __________ 1- מטאפורה. 2- לא מטאפורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריך משתמע שלדעתך עד כה לא ירינו כראוי. אתה יכול להסביר את כוונתך? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |