בתשובה להפונז, 12/08/25 20:26
780955
החמאס לא רוצה מדינה פלשתינאית‏1. זה לא מובן מאליו? כל פעם שלחמאס היתה אפשרות: לפעול לקידום הקמת מדינה פלשתינאית או לפעול לעיקוב הקמת מדינה פלשתינאית החמאס בחר באפשרות השניה. לא סתם הימין הישראלי חשב שהחמאס הוא נכס.

לחמאס לא היה איכפת שהמדינה הפלשתינאית היתה "פגר תודעתי" לפני שנתיים.

א. "נראה לי שכמות האסירים הפלסטינים שכבר שוחררו במלחמה מגמדת בסדר גודל כל עסקה קודמת." השאלה היא המחיר של כל חטוף לא כמה אסירים שוחררו (מה גם שבנטו צריך לספור גם את אלא שנאסרו).
ב. "החמאס הרויח בכל הפוגה מאות מיליונים על הסיוע שנכנס, והרווח הטקטי מהפוגה ללוחמיו כם הוא לא יסולה בפז" - אבל זה לא מעניין, אלמלא השביעי באוקטובר לא היה צורך בהפוגות.
ג. "אפילו המחיר הסגולי של אסירים לחטןף רק עולה במכפלות מאז העסקה הראשונה." ראה למעלה, ההשוואה הרלוונטית היא לא לעסקה הראשונה אלא למצב שהיה לפניה.

1 ז"א, אם כל הפלשתינאים המוסלמים החילוניים יחזרו בתשובה, והנוצרים שבהם יתאסלמו, וה"חוטאים" יהרגו, אם כל תומכי הפת"ח והג'יהאד יתגייסו לחמאס או ימותו, אם כל היהודים יתאסלמו או יהגרו לאמריקה, אם כל פלשתין מהים עד לנהר תהיה מדינת הלכה מוסלמית, אז, בסדר, הם יהיו מוכנים לקבל מדינה פלשתינאית. תחשוב על זה ככה: החמאס רוצה מדינה פלשתינאית כמו שסמוטריץ רוצה שלום.
780961
א. למה השאלה היא המחיר של כל חטוף? אתה מכמת הישגי מלחמה או מבצע לפי כמה כדורים ירית כדי לחסל כל חייל?
בשבת אחת מתוך רבות בפברואר שוחררו 640 מחבלים, כולל עשרות אסירי עולם. וזה שנה אחרי היציאה למלחמה, לא חמש שנים כמו גלעד שליט - אם אתה כבר מנסה לנרמל, אולי תנרמל גם בכמות המשוחררים ליחידת זמן.

אין לי הרבה לאן ללכת לגבי השאיפות של חמאס ומדינה פלסטינית, אבל אומר רק זאת - אם לשיטתך המטרה של חמאס היא לא להשיג מדינה אלא סתם לזרוע טרור, מוות, כאוס, דם ואש ותמרות עשן לכופרים והמוסלמים גם יחד, הרי שהוא הצליח בגדול.
780969
למיטב הבנתי המטרה של החמאס (המטרה ה״רציונלית״ בסופו של דבר אני מניח שהם רוצים להקים חליפות איסלמית על כל השטח שהיה אי פעם בשליטה מוסלמית אם לא יותר, אבל אני מניח שברור להם שזה לא יקרה קרוב בלי מעורבות אלוהית) היא כח פוליטי. זריעת טרור, חטופים, הרג, דם, אש, עשן, הרס... כל אלא הם אמצעים, חלקם (אולי) גורמים לחלקם לכאבי בטן, אבל כמו מירי, גם הם מתעלים מעבר לכאבי הבטן שלהם.

ישראל תמיד תוכל לייצר עוד אסירים, ותמיד מייצרת עוד אסירים. המגבלה היחידה שיש לישראל על קצב ייצור האסירים הוא המקום בעופר. ככל שיש יותר אסירים חדשים זה מועיל לחמאס (גם מכשיר חיילים חדשים וגם מגדיל את הכח הפוליטי של החמאס במשחק הפנים פלשתינאי), לכן האינטרס של החמאס, למיטב הבנתי, הוא להגדיל את זרימת האסירים (לא שיהיו כמה שיותר פלשתינאים חופשיים, זה לא אותו הדבר). לצורך זה הם צריכים לשחרר אסירים. המטבע בעזרתו אפשר לשחרר אסירים הוא בעזרת חטופים (תיאורתית בעזרת הסכם אפשר לשחרר הרבה יותר, אבל זה כמובן מנוגד לחלוטין לאינטרס של החמאס כמו שאני מבין אותו וכמו שהסברתי למעלה), השגת חטופים זאת פעולה יקרה, לכן, ככל שאתה מצליח להגדיל את המחיר של חטוף יחיד אתה מצליח להגדיל את הרווח של פעולת חטיפה.

במילים אחרות, אני חושב שצריך לנרמל את מספר המשוחררים יחסית לעלות של פעולות עתידיות. זה לא שכל פעולה עתידים תצליח להם טקטית כמו השביעי באוקטובר, והיום (ובעתיד הנראה לעיין) גם יהיה להם הרבה יותר קשה לחטוף חיילים או אזרחים (שמשום מה שווים פחות בשוק המטורף הזה), וגם המחיר שהם יקבלו תמורת חטיפה כזאת יהיה הרבה יותר נמוך.

כאמור, אני לא חושב שהמטרה של החמאס הוא: ״לזרוע טרור, מוות, כאוס, דם ואש ותמרות עשן לכופרים והמוסלמים גם יחד״, זה סתם תוצאת לוואי נחמדה, המטרה שלהם היא להשיג כח פוליטי, לדעתי הם הפסידו די הרבה כח פוליטי מאז השביעי לאוקטובר, וקיימת אפשרות שהם יאבדו יותר (וקיימת אפשרות שהם יצליחו להחזיר את הכח שהיה להם, ונראה לי שזאת המטרה של נתניהו וממשלתו). כרגע נראה לי שיש סיכוי לא רע שאפשר יהיה להגדיר את השביעי באוקטובר ככשלון ענק של החמאס.
780968
השנקל שלי (באמת לא יותר. אני לא מחזיק מעצמו איסלמולוג):
החמאס ניצח נצחון ענק ב 7 באוקטובר. הוא הצליח בכוחות דלים מאוד להשיג הישג צבאי מול ישראל שרק פעם אחת מצרים וסוריה השיגו לפניו, לפני 50 שנה.
הכרה של מדינות העולם במדינה פלסטינית היא הישג מדיני בעקבות ההישג הצבאי. אני חושב שאם מדינה פלסטינית תקום בעקבות ה 7 באוקטובר החמאס יהיה מרוצה, כי הוא יהיה אבי המדינה הפלסטינית ולא אש"ף והרשות, והוא ינסה לתרגם את המוניטין הזה לשליטה.
הגליה של תושבי הרצועה תהיה המכה הגדולה ביותר לחמאס, ונגד זה הם ילחמו הכי חזק, עד כדי חזרה על בית"ר. בכלל החמאס מזכיר לי את המרידות של היהודים באימפריה הרומאית. הרי למסתכל מבחוץ היה ברור שכל נצחון של בר כוכבא יהיה זמני, אבל בכל זאת הוא חשב שיצליח.
780970
טקטית מדובר ללא ספק על הצלחה. אסטרטגית, אני בספק.

אם החמאס היה רוצה בהכרה של מדינות העולם במדינה פלסטינית, הוא היה פועל להקמת ״מדינה שבדרך״ בעזה בזמן שהיה לו מאז העליה לשלטון דה פקטו בעזה ועד לאוקטובר, במקום להלחם נגד ה״מדינה שבדרך״ של הרשות ולעודד את ההתקפות הישראליות. שום דבר בהתנהגות של החמאס עד היום לא גורם לי להסיק שהוא מעוניין בהכרה של מדינות העולם במדינה פלסטינית.
780973
אז מה המטרה שלו לדעתך?
אתה לא רואה את הדמיון לבר כוכבא?
780989
אוסיף את השניקל שלי.

יש סוג מסוים של אנשים שמחזיקים בסוג מסוים של אידיאולוגיות בהן מובנה, כבר בשורש של האידיאולוגיה, שלהפסיד זה ניצחון, מפלה היא תקומה, סבל זה אושר ומוות זה משמעות החיים. שלעשות רע בעולם האמיתי זה לעשות טוב (באיזה עולם שהוא מעל ומעבר).
במובן הזה ורק במובן הזה, החמאס ניצח בשביעי לאוקטובר. זה לא יותר מידי משנה בג׳יהאדיזם איזה אחוז מהשאיפות שלך מתממש (נכון, טבעת האש היתה פחות אפקטיבית ממה שהם רצו, אבל מה זה משנה האירועים הספציפיים הללו בזמן ובמקום? ההתנגדות היא לטווח הרחוק ומה שלא הצליחו עכשיו יצליחו בהמשך המאבק). אצל האנשים האלה העיקר זה הכוונה ועצם היציאה לפעולה זה כבר הניצחון. זה מאוד דומה לאופן בו האביר השחור של מונטי פייטון נלחם ובמובנים רבים (מנקודת מבטו) ממש ניצח את ארתור שברח כמו שפן.

אבל מה? המערכון של מונטי פייטון הוא לא משל טוב למה שאנחנו חווים במציאות העגומה של ישראל בשנתיים האחרונות. הלחימה הזאת היא לא בין אביר שחור מטורף לבין מלך שבוחר מתי כדאי להלחם ומתי זה חסר תוחלת.

הבעיה עם הממשלה הישראלית המחורבנת שהיא גם חולה, באופן דומה לחמאס (גם אם לא לגמרי זהה), בהלך החשיבה הפנאטי/מנותק מהמציאות/עם העדפה של כבוד/מוניטין/תמיכה של ציבור משולהב ומיתולוגיה על פני העולם כפי שהוא ועל פני האינטרסים האמיתיים של העם שלהם. התוצאה היא הגורטסקה שהיא המלחמה הבלתי נגמרת של ביבי והמיניונים שלו בעזה. ככה מקבלים מערכון (״קצת״ פחות מצחיק מזה של מונטי פייטון) בו שני אבירים שחורים נלחמים זה בזה. לא רק ששני הצדדים הללו פוגעים זה בזה, שני האבירים השחורים הדפוקים הללו אפילו בוחרים מידי פעם לדקור את עצמם בעין עם מסרגה, בשביל איזו תוספת של תיאטרליות וקורטוב של פתוס.

במערכון המקורי, לפחות, ארתור מבין בשלב כלשהו שאין לו אינטרס להמשיך לשחק את המשחק של האביר השחור וממשיך הלאה בדהרה על הסוס הלא קיים שלו לקול צלילי נקישות הקוקוס. המציאות הישראלית, לצערי, הרבה יותר אבסורדית מזה.
780990
אני חושב שרבי עקיבא ובר כוכבא באמת חשבו שינצחו את האימפריה הרומית. כי אלוהים לצדם‏1.
והמפלה שלהם סגרה ענין על אוטונומיה יהודית בא"י ב 1800 השנים הבאות.

___________
1 ר' עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא א"ל ר' יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא.
(רבי עקיבא כשהיה רואה את בר כוכבא היה אומר: "זה הוא מלך המשיח". אמר לו רבי יוחנן בן תורתא: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבוא."
תלמוד ירושלמי, מסכת תענית ד', ה'

אגב, אפשר לצטט לחרדים מתוך האמרה השניה המפורסמת של רבי יוחנן בן תורתא על החורבן והגלות:"...מכירין אנו בהן שהן עמלין בתורה וזהירין במעשרות. מפני מה גלו? מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו. ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום, ושקלה הכתוב כנגד עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים."
780994
אז יש לנו דוגמא היסטורית ששילוב של מגלומן ורבנים זה מתכון לאסון.
מי היה מאמין.
781004
למה זה סותר משהו שאמרתי?

באארור שסינוואר באמת האמין שהם מובילים לניצחון כנגד האויב הציוני. אני מבטיח לך שזה מה שהוא האמין בו גם ברגעיו האחרונים בהם הוא ישב מדמם בין ההריסות. אינשאללה.

איסלאמיסטים/ג׳יהאדיסטים באמת חושבים שהם ינצחו כי אלוהים לצידם. אם הם ישר מנצחים, זה סימן מאלוהים. אם נראה לי ולך שהתוכניות שלהם לא עבדה כמו שהם רצו, מבחינתם זה עדיין סימן מאלוהים ושהם עדיין הולכים בדרך מנצחת. יחי ההתנגדות! העיקר הכוונה.

כל מה שאני טוען הוא שזו חוכמה מאוד מפוקפקת להיות פנאט קטוע גפיים, שיושב על תל חורבות וחש תחושת ניצחון. לנתח את המצב הגיאו פוליטי מנקודת המבט של כתות מוות כמו החמאס יכול להוביל רק לתפיסת מציאות לקויה (למשל כמו זו של בן גביר וסומטריץ׳ שגם הם מבינים את המציאות דרך משקפיים שקונים באותה החנות).
781005
כי להפסיד זה לא נצחון.
ההתנתקות ב 2007 לא מתפסה כנצחון בגוש הדתי לאומי אלא כהפסד (שסמוטריץ' רוצה עכשיו לתקן) והביאה לבעיות תאולוגיות ואפילו משבר אמוני מסוים.
781006
אף אחד לא טען שהציונות הדתית זה אותו הדבר כמו החמאס.
781007
הפלג הכהניסטי.
781008
יש כל מיני דברים ואנשים רעים בעולם. כל אחד יכול להיות רע בדרכו שלו, גם אם אפשר למצוא איזה רמז לדמיון מסוים.

חבל שלא דיברו על זה יותר ברחוב סומסום בפרקים בהם מסבירים לילדים שכולנו מיוחדים.
781010
אדולף הקטן הוא לא ילד רע, הוא ילד שרע לו.
781017
המטרה, לדעתי, היא פוליטית פנימית. פירטתי למעלה.

כן, יש דמיון לבר כוכבא, מצד שני, יש גם דמיון ליהודה המכבי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים