בתשובה לאח של אייל, 17/08/25 11:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפגנת ענק בככר החטופים |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לשם שינוי הלכתי להפגנה. כבר המון זמן שלא הפגנתי, אני לא משוכנע שההפגנות האלה באמת מועילות לחטופים, אבל הפעם היה צורך במפגן כוח. לא שבתי, אבל את מ-7:45 ועד 9:45 הפגנתי בצומת אלעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל הפחות הן מועילות למשפחות החטופים, זה כשלעצמו מספיק (חטופים שחזרו סיפרו שהחשיפות מדי פעם לידיעה שנלחמים עליהם חיזקה אותם, גם כי בשלב הזה אני כבר לא יודעת עד כמה זה רלוונטי למי שעדיין שם, גם מבחינת תנאי ההחזקה שלהם וגם מבחינת מצבם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פה 2 סוגים של שונים של נימוקים. נימוק רגשי/ערכי ונימוק תועלתני. הנימוק הרגשי/ערכי הוא שפורום המשפחות, מבקש לשבות/להגיע לעצרת/לסייע בדרך אחרת והדבר הראוי לעשות מבחינת סולידריות זה להענות לבקשה שלהם. הנימוק התועלתני בעיקר משמש את הימין בצורה צינית של "זה לא עוזר, זה רק מזיק" ומבחינתי זוהי זריקת אחריות. לא המפגינים צריכים לשאול את עצמם מה מועיל. הממשלה צריכה לשאול את עצמה האם הצעדים שלה (המשך המלחמה, הכרזות על סיפוח, וכו) מועילים באיזשהי צורה או רק מזיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו נמצא במצוקה כבר כמעט שנתיים (ובכך אני מתכוונת למשפחות החטופים) ובפעולה פשוטה אני יכולה להקל עליו ולו בטיפה, מבחינתי זה בקטיגוריית ''מועיל'' לא ''רגשי''. סולידריות היא לגמרי עניין תועלתני. אם הממשלה הזו מבטיחה לנו עוד אסונות כאלה, אני צריכה לדעת שיילחמו גם עבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון על הקטלוג פחות חשוב מבחינתי. אני רק אסכם שאני קרוב הרבה יותר אלייך מאשר אל easy - במובן הזה שהמוטיבציה העיקרית שלי היא ש"משפחות החטופים נמצאות במצוקה ובפעולה יחסית פשוטה אני יכול להקל עליהם ולו בקצת". אצלי המוטיבציה הזו מגיעה ממקום רגשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושד שהמניע העיקרי שלי ללכת להפגין זה חוסר האונים והיאוש שאני מרגיש לאחרונה. בהפגנה אני מרגיש פחות בודד וגם שיפור מצב הרוח שלי זה משהו, אפילו שאף אחד ממכרי לא חטוף. בקיצור, זאת לא אמפתיה ולא נסיון לקדם את שחרור החטופים, רק אגואיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא לזה אגואיזם זה מוגזם בעיני.. בכל אופן תודה על השיתוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענק? עפ"י הגוטליבית זאת היתה הפגנת גמד של זרע האספסוף (סימני ההיכר הוא כידוע נשים בשיער שיבה וללא איפור וגברים משועממים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא רק זה - היא חזתה את גודל ההפגנה 6 שעות מראש.1 1 למי שפספס - הציוץ שלה הוא מ-3:23 בצהריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלי גוטליב היא לא סתם בנאדם; זה ציון במבחן טיורינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון """ ח"כ טלי גוטליב (הליכוד), שהגיעה לתמוך באוריך, התפרצה בדיון: "לא האמנתי שייאמרו פה כאלו דברים הזויים. רק כשמגיעים לכנסת מבינים את הכוח שלהם". אחרי שגוטליב הפריעה שוב למהלך הדיון, השופט מיכלס פנה לעברה: "גברתי, זה לא יעבוד כך. זאת פעם אחרונה, בפעם הבאה גברתי תמצא את עצמה בחוץ". גוטליב טענה שיש לה חסינות, ואז השופט מיכלס ביקש ממשמר בתי המשפט להוציא אותה. גוטליב אמרה: "אני לא מוכנה לצאת מהאולם. השופט פועל בניגוד לחוק החסינות", ופנתה למאבטחים: "תתביישו לכם אנשי המשמר, אי אפשר להוציא חברת כנסת. מה אתם קופים? באיזו זכות תוציאו אותי?". השופט מיכלס החליט להוציא את הדיון להפסקה, ואז ח"כ גוטליב הוצאה מהאולם בכוח. לאחד מהמאבטחים היא אמרה: "בהמה", ולאחרים קראה: "אתם 'יודנראט"'. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי לשים את הדברים בהקשר הראוי: הסצינה הזו כולה היא הצגה תקשורתית לבייס. אין לה שום מהות אמיתית מעבר לזה. ובתור שכזו, לפי סקר הליכוד שהתפרסם גם כאן אתמול, כמדומני, טלי גוטליב עולה יפה מאד בסולם הדרגות של מתפקדי הליכוד1. והסצינה הזו כמעט מילה במילה כבר שוחקה בדיונים קודמים של בית המשפט העליון. המידע האמיתי המוכל בפסקה הזו מהכתבה מוכל כולו ב"טלי גוטליב, בית משפט, טייק 4". 1 בשונה ממצביעי הליכוד, חשוב לציין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וישמו לב לנזיפה שהיא חוטפת מיריב לווין על כך שהיא התעמתה עם מאבטחי בית המשפט. כי יש הפרדה בין „העם” ל”אליטה” והרי לוין וגוטליב שייכים לעם ולא לאליטה1, ומאבטחי בית משפט הם חלק מהעם ולא מהאליטה. 1 העם: מי שאבישי בן חיים שם בקופסה של ישראל השניה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקום 8 מבין מה שלא מבינה מקום 2. העם לא אוהב שמקללים אותו. ואם כבר צריך לקלל בשביל הבייס, אז מה אשם הש״ג? לפחות הייתה מקללת שופט או רשם. טלי חייבת לעבור דחוף קורס בעממיות למתקדמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב אתם מניחים משום מה, שמי שמצליחה להתקדם בדירוג המפלגתי שלה זקוקה לעצות מאיתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הנוכחי זאת חידה קלה מאד: שרץ, גם כשהוא מתחבא במאורה עדיין רואים אותו (שתי מלים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כך קלה שאין לי מושג איך לפתור אותה ועכשיו אני מרגיש אידיוט (אבל לפחות לא בהמה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח לא נתת ל"בהקשר הנוכחי" את המשקל הראוי. טלי גוטליב. הסבר למצביעי הליכוד: טלי היא השרץ. וגם כשהיא בתוך הגוב קל לראות אותה. הנה: גוטליב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיים לא הייתי מגיע לגוב הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח לא נתת ל''בהקשר הנוכחי'' את המשקל הראוי. ואולי הפריעה הרתיעה התת-תודעתית מכל מה שמדיף צחנה מוכרת מהשרותים הציבוריים של התחנה המרכזית ומח''כיות מאופרות כליצניות קרקס, רחמנא ליצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנזירה החזירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חבל שהמאבטח לא ענה על ה"בהמה" שלה ב"כן, רואים, אבל מותר לנו להוציא מהאולם גם בהמות". היו מעזים לפטר אותו על זה, או שטענת "אמת אמרתי" היתה עומדת לו? (גם לי זה לא היה ספונטני. כלומר הרעיון היה מיידי, אבל הניסוח דרש קצת זמן. קורה לי די הרבה פעמים שבדיעבד אני מוצא תשובות ממש טובות (בעיני, אלא מי?) לכל מיני התכתשויות כאלה בעוד בזמן אמת הדבר הכי מתוחכם שאני מצליח להגיד הוא "אידיוט"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי דוקא האסטרטגיה הכי טובה למאבטח היא לא לומר כלום. כשהסמכות והכח ממילא בצד שלו, עימות מילולי יכול לפעול רק לרעתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הרציונל, אבל היצר הבלתי נשלט להעיף לחלל בדיחה מוחצת... אני כמאבטח הייתי עונה: בהמה? אני יודע, זיהיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו בלי זה המאבטח קיבל איום על משפחתו שעה קלה אחרי האירוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף על שלי. שאפו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר במחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר סיפרתי. (כמו שמורה אחד לספרות בתיכון היה מתלונן: אפילו את דובשני אתם לא קוראים!). רגע, דובשני עוד מוכר בכלל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף “אידיוט” על “שכבתי עם אשתך”. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היאוש מהסחבת, תחושת ההפקרה וקריאת המשפחות: צאו לרחובות מחר ההדגשה שלי. """ כ-22 חודשים שבר ושאר החטופים בשבי. הממשלה הזאת הפקירה אותם ב-7 באוקטובר וממשיכה להפקיר אותם מדי יום". כך אמרה הבוקר (יום שני) אורה רובינשטיין, דודתו של החטוף בר קופרשטיין, בריאיון לאולפן ynet. שבוע חלף מאז שחמאס הודיע כי הסכים עקרונית להצעת המתווכות, אך בירושלים טרם התקבלה החלטה, למרות הנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו להתחיל במו"מ מיידי. בזמן שהדרג המדיני שותק, במטה משפחות החטופים נערכים ל"יום עצירה" נוסף מחר. לדבריה, עצם הדיבור על עסקה חלקית רק מעצים את תחושת ההפקרה. "אם מדובר בעסקה שבה חטופים חיים יישארו שם - מה יהיה איתם? איך יקבעו מי יחזור ומי יישאר? איך יודעים בכלל מה מצבם הנפשי? לא מדברת על פיזי, כי פיזי אני בטוחה שיודעים מה קורה איתם. האם יהיו לנו עוד רון ארדים? וגם החללים - מה יעלה בגורלם? תחושת הייאוש קיימת, למרות שאנחנו מנסים להמשיך להיאבק", אמרה רובינשטיין. כשנשאלה האם ייתכן שראש הממשלה בנימין נתניהו צודק בהתעקשות על עסקה כוללת, השיבה רובינשטיין: "אם הוא באמת הולך על עסקה כוללת - אז כן. הבעיה שקיים חוסר אמון מוחלט. עד היום הוא הוכיח לנו את ההפך. בכל פעם שהייתה עסקה הוא ידע להכניס ספין באמצע, וגם היום הוא מדבר על עסקה מלאה אבל מכניס לתוכה כל כך הרבה תנאים שאני לא יודעת אם היא תתקיים". היא תיארה גם את המחסור במידע עדכני: "למדינה יש מידע על כל אחד מהחטופים, זה ברור. האם מעדכנים אותנו? לפעמים כן, לפעמים לא. מידע מראשי המדינה לחלוטין לא קיים. היחידי זה גל הירש שמעביר למשפחות מדי פעם וואטסאפ, מעבר לזה שום דבר. גם כשבאנו וביקשנו מידע מעבר נאמר לנו שזה מה שיש. המידע האחרון שיש לנו הוא מלפני 4-3 חודשים - סרטון שבו ראינו את בר כחוש, בתת-תזונה, מתחנן לחייו. זה המידע שאיתו אנחנו חיים עד היום". על חוסר האמון אמרה רובינשטיין: "כששומעים את טראמפ אומר שהיו 20 חטופים חיים וחלקם כבר לא איתנו, ואז הירש אומר שאין מידע חדש - אני לא יודעת לענות על זה. זה נאמר גם שראינו את רום ואביתר, הסרטונים, ההוכחות מול העיניים שלנו, והם אומרים לנו אחרת. הדמיון שלי לוקח אותי למקומות רעים". היא הוסיפה קריאה לציבור: "מבקשת שמחר ביום העצירה הנוסף - כל מי שיכול להשתתף, לא משנה מאיזה מגזר - תצאו החוצה, תביעו את דעתכם". חנה כהן, דודתה של ענבר הימן, החטופה היחידה שעדיין בעזה, תיארה גם היא תחושה קשה לא פחות. בריאיון לאולפן ynet אמרה: "אנחנו נושקים לשנתיים של סיוט. ההרגשה שלי היא שואה, חוסר אונים, עצב שאין לו סוף, הפקרה מתמשכת. לנו רצחו את הילדה, הפקירו אותה לגורלה. ענבר ברחה על נפשה במשך שעות - ולא חזרה. ענבר ועוד 49 חטופים מופקרים". היא הזכירה כי בעבר היו עסקאות שאחייניתה הייתה אמורה לחזור במסגרתן - ולא שבה. גם היא מתנגדת נחרצות לאפשרות של עסקה חלקית: "אסור לישראל ללכת לעסקאות חלקיות שיפקירו את השאר לגורלם. הם יישארו מיעוט, עסקה מופקרת. אני בצער עמוק אומרת את זה. סבא של ענבר ניצל בזכות הסלקציה, הוא קבור ברומניה בקבר אחים. ענבר קבורה בעזה, ואנחנו קבורים פה, מעל אדמת ארץ ישראל. הכאב הוא ענק, המצוקה ענקית". """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שכבר קישרו כאן ל"המקור", אבל אם לא, רק לבעלי לב חזק או לב אבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הערות לרגל היום. א. הייתי הבוקר במחאה מול אחד מבתי השרים. נעמו נציגי משפחות חטופים (קלדרון ומצגר). כולם הזכירו את הפרק ב"המקור". לדבריהם הפרק אישר את מה שהם חשדו/ידעו חלקית. לטרפד לטרפד לטרפד. ב. עיסקת חטופים - תשובת חמאס האחרונה הועברה לישראל לפני כשבוע. ישראל עדיין לא הגיבה. ג. ישיבת הקבינט היום הוגבלה בזמן כדי לאפשר לנתניהו ולשרים להשתתף באירוע במסעדה של מועצת בנימין. כי מה כבר בוער? זה חטופים, לא עוד איום של מפלגה חרדית חו"ח. אני מקווה שהמוחים הירושלמיים יצליחו לשבש את ההגעה לאירוע ולו במעט. ד. מדווח שהמבצע החדש1 לכיבוש עזה ימשך לתוך 2026. כזכור, צה"ל העריך שיהיו 100 לוחמים הרוגים. --- 1 מרכבות גדעון ב או שם אחר. לא עוקב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אהבתי את המשפט "הנשיא עזר וייצמן קצב" הנשיא שוקל לקצר את עונשו של עמי פופר """ בצל התקווה המתמשכת לפריצת דרך במגעים לעסקה לשחרור חטופים, וההבנה כי היא תוביל לתרעומת בחלקים מהציבור גם בגלל שחרור של מחבלים פלסטינים, נשקל כעת בבית הנשיא צעד מפתיע בשם הצורך ב"פיוס". הנשיא יצחק הרצוג נוטה להפעיל את סמכותו בענייני חנינות ולהקל על תקופת מאסרו של המחבל היהודי עמי פופר, שרצח שבעה פועלים פלסטינים לפני 35 שנה ואמור להשתחרר עוד חמש שנים. זאת רק אם תהיה עסקה שבה ישוחררו מחבלים פלסטינים. הרצוג טרם קיבל החלטה סופית, אך בחודשים האחרונים מחלקות החנינות, הן בבית הנשיא והן במשרד המשפטים, קיימו עבודת מטה שבחנה את בקשותיהם של אסירים ביטחוניים יהודים להקלה בעונשם בטענה ל"איזון" מול שחרורי מחבלים פלסטינים שכבר נעשו במסגרת עסקאות קודמות. רוב השמות נפסלו, אך קציבת עונשו של פופר - לא שחרורו המלא - עלתה כאפשרות רצינית שאותה שוקל הנשיא הרצוג. טרם ברור בכמה עונשו יקוצר במקרה כזה, אך שחרור מיידי לא עומד על הפרק. לפופר נותרו חמש שנים נוספות בכלא עד שירצה את עונשו ב-2030. זאת לאחר שהורשע ב-1990 ברצח שבעה פועלים פלסטינים בצומת גן הוורדים בראשון-לציון, לאחר שגנב נשק מאחיו החייל וריסס את אותם פועלים. פופר נידון תחילה לשבעה מאסרי עולם אך בשנת 1999, בהמלצת שר המשפטים דאז צחי הנגבי, הנשיא עזר ויצמן קצב את עונשם של שבעה אסירים יהודים ביטחוניים. בין האסירים שנקצב עונשם היו פופר, שעונשו נקצב ל-40 שנה, יורם שקולניק והאחים קהלני - כולם הואשמו ברצח או ניסיון רצח לאומני נגד פלסטינים. הנגבי אמר אז: "בעת שמקילים ומשחררים, בעונשים שהוטלו על אסירים ערבים, לא ניתן להתעלם מהאסירים היהודים, שביצעו את 'המעשים הנוראים' בעקבות העימות החריף בינינו לפלסטינים". על בסיס תקדים זה, בטענה ל"איזון, שיוויון ופיוס" בשעה שמדינת ישראל משחררת ואולי צפויה לשחרר עוד מחבלים פלסטינים, נוהל קמפיין בהובלת ארגון "חוננו". הארגון המייצג את האסירים היהודים הביטחוניים פעל מול שרים, ח"כים ורבנים כדי לשכנע את הנשיא הרצוג ושר המשפטים יריב לוין - שלפי החוק צריך לחתום על חנינות הנשיא כדי לאפשר את המהלך. רק בנובמבר האחרון, ועדת השחרורים דחתה את בקשתו של פופר להשתחרר מוקדם. ברקע עלתה התנגדות של הפרקליטות וגם של השב"כ שטען בחוות דעת כי שחרורו המוקדם של פופר עלול לגרום לפעולות חקיינות ולעודד אנשים קיצונים ואלימים לפעול בדומה אליו. סנגוריו של פופר ציינו באותה ועדה כי פופר יוצא כל יום מהכלא לעבודה וחוזר בערב וכי הוא מעורה בחברה. הם הזכירו גם את טענתו כי לפני הרצח עבר פגיעה מינית על ידי פועל פלסטיני. אגב, בזמן אחת מחופשותיו מהכלא, נהרגו בתאונה אשתו הראשונה שרה גולדברג ובנו שמשון, לאחר שפופר נהג עם רישיון שלא בתוקף. בעקבות זאת הוא הורשע בעסקת טיעון ונידון לשישה חודשי מאסר, בנוסף לעונשו הקיים. מבית הנשיא נמסר בתגובה: "בלשכת הנשיא התקבלה בקשה להקלה במאסר המתבססת על התקדים שקבע הנשיא עזר ויצמן בתקופתו בנוגע לשחרור מחבלים בעסקאות חטופים. יובהר כי החלטה בנושא טרם התקבלה והיא תידון כאמור בתנאי שתתממש עסקה להשבת החטופים שהיא ללא ספק מטרה חשובה ונעלה. חשוב לציין כי כל החלטה תיבחן ותתקבל לאחר שיקבל הנשיא את כלל חוות הדעת הנדרשות מהגורמים הרלוונטיים בהתאם לכללים". מלשכת שר המשפטים לוין לא נמסרה תגובה. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעם אני דווקא עם בוז'י! לשחרר את עמי פופר, ובדומה למחבלים המשוחררים להעביר אותו לעזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אומר לבוז'י - למה ללכת סחור סחור. יש רק עסקה אחת שראש הממשלה יהיה מוכן לשקול והיא החנינה לנאשם נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*בנימין* נתניהו. למען הסר כל ספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי מתבקש, אבל לזכרו של רמי הויברגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שהתוכנית של הנשיא היא לעשות מחטף על רקע העיסקה. מקור """ נשיא המדינה יצחק הרצוג שוקל ברצינות לקצוב את עונשו של הרוצח היהודי עמי פופר, על רקע העסקה לשחרור חטופים - שבמסגרתה ישוחררו כ-250 אסירי עולם ועוד 1,700 עצורים מרצועת עזה. הכוונה של הנשיא להפעיל את סמכותו בענייני חנינות נחשפה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות". החלטה צפויה להתקבל בנושא בימים הקרובים - אחרי שהנשיא התנה זאת בעסקת חטופים חדשה. הנשיא בוחן להקל גם בעונשם של אסירים ביטחוניים יהודים נוספים. פופר, נזכיר, רצח שבעה פועלים פלסטינים לפני 35 שנה. גם היום הרצוג טרם קיבל החלטה סופית, אך בחודשים האחרונים מחלקות החנינות, הן בבית הנשיא והן במשרד המשפטים, קיימו עבודת מטה שבחנה את בקשותיהם של אסירים ביטחוניים יהודים להקלה בעונשם בטענה ל"איזון" מול שחרורי מחבלים פלסטינים שכבר נעשו במסגרת עסקאות קודמות. קציבת עונשו של פופר - לא שחרורו המלא - עלתה כאפשרות רצינית שאותה שוקל הנשיא הרצוג. טרם ברור בכמה עונשו יקוצר במקרה כזה, אך שחרור מיידי לא עומד על הפרק. לפופר נותרו חמש שנים נוספות בכלא עד שירצה את עונשו ב-2030. זאת לאחר שהורשע ב-1990 ברצח שבעה פועלים פלסטינים בצומת גן הוורדים בראשון לציון, לאחר שגנב נשק מאחיו החייל וריסס את אותם פועלים. פופר נידון תחילה לשבעה מאסרי עולם אך בשנת 1999, בהמלצת שר המשפטים דאז צחי הנגבי, הנשיא עזר ויצמן קצב את עונשם של שבעה אסירים יהודים ביטחוניים. בין האסירים שנקצב עונשם היו פופר, שעונשו נקצב ל-40 שנה, יורם שקולניק והאחים קהלני - כולם הואשמו ברצח או ניסיון רצח לאומני נגד פלסטינים. הנגבי אמר אז: "בעת שמקילים ומשחררים, בעונשים שהוטלו על אסירים ערבים, לא ניתן להתעלם מהאסירים היהודים, שביצעו את 'המעשים הנוראים' בעקבות העימות החריף בינינו לפלסטינים". על בסיס תקדים זה, בטענה ל"איזון, שיוויון ופיוס" בשעה שמדינת ישראל משחררת ואולי צפויה לשחרר עוד מחבלים פלסטינים, נוהל קמפיין בהובלת ארגון "חוננו". הארגון המייצג את האסירים היהודים הביטחוניים פעל מול שרים, ח"כים ורבנים כדי לשכנע את הנשיא הרצוג ושר המשפטים יריב לוין - שלפי החוק צריך לחתום על חנינות הנשיא כדי לאפשר את המהלך. רק בנובמבר האחרון, ועדת השחרורים דחתה את בקשתו של פופר להשתחרר מוקדם. ברקע עלתה התנגדות של הפרקליטות וגם של השב"כ שטען בחוות דעת כי שחרורו המוקדם של פופר עלול לגרום לפעולות חקיינות ולעודד אנשים קיצונים ואלימים לפעול בדומה אליו. סנגוריו של פופר ציינו באותה ועדה כי פופר יוצא כל יום מהכלא לעבודה וחוזר בערב וכי הוא מעורה בחברה. הם הזכירו גם את טענתו כי לפני הרצח עבר פגיעה מינית על ידי פועל פלסטיני. אגב, בזמן אחת מחופשותיו מהכלא, נהרגו בתאונה אשתו הראשונה שרה גולדברג ובנו שמשון, לאחר שפופר נהג עם רישיון שלא בתוקף. בעקבות זאת הוא הורשע בעסקת טיעון ונידון לשישה חודשי מאסר, בנוסף לעונשו הקיים. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי הבא בתור... אם כבר הנשיא כל כך מעוניין באיזון, אולי כדאי לשמור את פופר כנכס למיקוח אחרי מלחמת האזרחים, ולהסכים לשחרר אותו מול עשרים חטופים קפלניסטים ממנהרות נערי הגבעות באיו''ש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |