 |
זה מסתדר. נתניהו עושה מה שנתניהו תמיד עושה: 1) מצב חרום מתמשך בו הוא מלוהק בתפקיד המושיע. 2) ניהול מצב החרום בשיטת הזיג זג, כדי לשמור על שיווי משקל והשארות במקום שאפשר לכנותו ״לימבו״. שיטת העבודה היא אי הגעה ל-Resolution, לאורך כמה שיותר זמן, מתי שרק אפשר. הלימבו זה לא משהו שעוברים בו בדרך אל היעד, אלא היעד. 3) ההגעה למצבים משבריים היא חלק משיטת העבודה, אבל גם ניהולם (כדי לא לאבד לחלוטין שליטה וגם כמימוש הליהוק כמושיע) זה חלק משיטת העבודה. זה לא סותר.
הדרך להבין יותר את המהלכים של נתניהו היא להפנים שזירת הפעילות שלו היא אף פעם לא התמודדות עם בעיות במציאות שמטרידות אותנו בני התמותה. הזירה בה הוא משחק היא תמיד אך ורק תת קבוצה של המציאות שהיא הזירה הפוליטית בה הוא משחק. זה לא שהוא רוצה שיהיה לך אישית או למדינת ישראל באופן כללי רע. הוא פשוט לא יחשוב פעמיים לעשות רע אם זה משפר לו בנקודת זמן מסוימת את מצב לוח המשחק בזירה הזאת.
וכן. זאת טפשות ועורמה בו זמנית. זה סתם תלוי באיך בוחרים להסתכל על זה.
|
 |