 |
ההגות העוסקת במשיחיותה של התנועה הציונית היא לא רק מנת חלקה של ההגות הדתית שיש לה ׳עניין-אישי׳ לטעון זאת. למרבה הפלא, זאת לא הגות נסתרת החבויה לה במדפים הקורסים מעומס העבר. גרשם שלום ראה בציונות סוג של משיחיות חילונית. ישעיהו ליבוביץ טוען שהציונות הממלכתית היא סוג של "פולחן לאומי" שנטל את מקומה של הדת באופן שמזכיר את התפיסה המשיחית של שיבת ה' לעמו וארצו. גם ההיסטוריון דוד אוחנה, טוען כי דב״ג פעל מתוך חזון משיחי והוא האמין באופן עמוק בכוחה של המדינה להוות ׳ראשית צמיחת גאולתנו׳. תנועת "הכנענים", שקמה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, נתפסת על ידי מבקרים רבים כנושאי בשורה משיחית, אם כי חילונית לחלוטין. ב׳חמורו של משיח׳ רכלבסקי טוען כי הציונות, על אף שהתיימרה להיות תנועה חילונית, אימצה באופן מודע או לא מודע רעיונות משיחיים מהתרבות היהודית. הוא מראה כיצד הקודים, המיתוסים והסמלים המשיחיים חדרו עמוק אל תוך התרבות הפוליטית והחברתית של החברה הישראלית, והם משפיעים עליה עד היום.
|
 |