בתשובה להאייל הקוטב, 16/09/25 18:23
אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט. 781939
אריק  (אתר) • בתשובה להאייל הקוטב שבת, 20/9/2025, 8:37
אני ממש לא מסכים שהאידאולוגיה היא תמיד שולית. האידאולוגיה היא הכח המניע הראשי של האנושות מאז ומעולם.
האדם הוא החיה מספרת הסיפורים. עיקר החיים שלנו אינו בעולם הפיזי של עצים ואבנים אלא בעולם מדומיין של יחסים בינאישיים. של סיפורים שאנחנו מאמינים בהם כמו אלוהים, כסף, חוק וריאל מדריד.
ואידאולוגיה היא אחד הסיפורים הגדולים מכולם. בין אם זו דת או המערכת הקפיטליסטית.

אני רוצה לעמוד על ההבדל בין הציונות של הרצל, ויצמן, ז'בוטינסקי ובן גוריון לבין הציונות של הרצי"ה, הרב כהנא, חנן פורת ואורית סטרוק.

ראשית, התכלית:
תכלית הציונות על פי האבות המייסדים היא הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל כפתרון לבעיה היהודית. המדינה היא המימוש של השאיפות הלאומיות של העם. היא הפתרון, היא התכלית.‏1

תכלית הציונות על פי המשיחיים היא לקדם את הגאולה. לקרב את ביאת המשיח והקמת בית המקדש השלישי.
המדינה איננה תכלית אלא אמצעי. כלי למימוש התכנית האלוהית הגדולה עבור העם היהודי.

משום שעבור הציונים המדינה היא התכלית, הרי שלמבנה ולאופי שלה יש חשיבות גדולה. לעומתם עבור המשיחיים אין למבנה של המדינה חשיבות מיוחדת, משום שהיא ממילא רק אמצעי מעבר בדרך למטרה.

לפיכך לקרוא לאבות המייסדים משיחיים זו הטעיה.
אפשר לומר על דרך המליצה שהיה בהם להט משיחי, במובן שהאידאולוגיה בערה בקרבם ושהם חתרו בעוז לעבר יעד שנראה כחלום באספמיה, אבל לקרוא להם משיחיים זה היפוך של כוונתם.
החזון שלהם היה להוביל למימוש השאיפות הלאומיות של העם בעוד שהחזון המשיחי הוא לממש את התכנית האלוהית.

____
‏1 לא שזה צריך אסמכתא, אבל ז'בוטינסקי כותב כל כך יפה. ראה למשל פרק ג' בחיבורו מ 1937 מדינה עברית- פתרון שאלת היהודים
אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט. 781940
הפונז • בתשובה לאריק שבת, 20/9/2025, 8:59
אבחנה והבחנה נאות.
אִם יֵשׁ לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט. 781941
האייל הקוטב • בתשובה לאריק שבת, 20/9/2025, 23:36
אנחנו חולקים אולי רק בהבנת הסמנטיקה המשיחית הרווחת בשיח הישראלי. אני גורס כדעת דב״ג שאפילו חשיפת שמו הפרטי של המשיח תשלול את עצם משיחיותו וזאת בהתאם לטאבו המשיחי בעולם היהודי מאז פרשות הכשל של בר כוכבא וש״ץ. הסתירה הנובעת מהתפילה היומיות לבואו של המשיח לבין הוצאתו להורג או ההתעלמות ממנו, כשהוא מנסה את מזלו ומבקש להתגלות כמשיח, הרי שזה בכלל אותן קביעות לא רציונליות שיש בדוגמטיות היהודית וזאת בדומה לתחיית המתים השוללת את תחייתו מחדש של האדם ממי שלא יאמין בחייו שזה באמת יהיה. אפשר להבין את הפחדים הקמאיים ואת מילות הגנאי למונח המשיחי, אבל עובדה היסטורית היא שהציונות הפדגוגית עוד בראשיתה העריצה את הדמויות המשיחיות כמו בר כוכבא והחשמונאים ואת גיבורי התנ״ך ונביאי ישראל שבינן לבין האידאות החילוניות ישראליות בעת הזאת המרחק הוא רב למרות הקירבה המיתית.

הציונות, זאת החילונית/כללית והן זאת אחייניתה הדתית - משיחית לפחות במובן הפוליטי ובהגשמתה הפוליטית שהיא הקמת מדינה יהודית. יש כאלו שיטענו שהציונות היא רק תנועה פוליטית עם מטרות כלשהן ובניהן היא הקמת מדינה יהודית במרחב הערבי, שהיא במקרה גם התגשמות החזון המשיחי היהודי - שיבת ציון. אולי אפשר להסכים שהציונות היא תנועה פוליטית עם מאפיינים משיחיים חילוניים שכן אין חולק על כך שהציונות השתמשה במשיחיות המקראית הדתית כדי לקבל מדינה חילונית גם אם היא כזאת הכפופה לדת המקראית או זאת האורתודוקסית. אפשר גם לכנות זאת גם כ׳גאולה חילונית׳ ליהודי הנרדף מבני אומות העולם ומבני עמו ההדוקים בדתם. כאמור, אחייניתה הציונות הדתית רואה בהקמת המדינה החילונית את ההתחלה של הגאולה הדתית. לפחות במבחן התוצאה, המדינה היהודית - גם אם היא חילונית - היא תוצאה של חזון משיחי ולא חזון חילוני. בשונה מהן האחות הישישה והמאובנת החרדית, דוחה כל משיחיות שהיא מעבר לתפילה והפיוט גם שהיא חוסה תחת הגנתה של היצירה המשיחית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות