 |
אנחנו חולקים אולי רק בהבנת הסמנטיקה המשיחית הרווחת בשיח הישראלי. אני גורס כדעת דב״ג שאפילו חשיפת שמו הפרטי של המשיח תשלול את עצם משיחיותו וזאת בהתאם לטאבו המשיחי בעולם היהודי מאז פרשות הכשל של בר כוכבא וש״ץ. הסתירה הנובעת מהתפילה היומיות לבואו של המשיח לבין הוצאתו להורג או ההתעלמות ממנו, כשהוא מנסה את מזלו ומבקש להתגלות כמשיח, הרי שזה בכלל אותן קביעות לא רציונליות שיש בדוגמטיות היהודית וזאת בדומה לתחיית המתים השוללת את תחייתו מחדש של האדם ממי שלא יאמין בחייו שזה באמת יהיה. אפשר להבין את הפחדים הקמאיים ואת מילות הגנאי למונח המשיחי, אבל עובדה היסטורית היא שהציונות הפדגוגית עוד בראשיתה העריצה את הדמויות המשיחיות כמו בר כוכבא והחשמונאים ואת גיבורי התנ״ך ונביאי ישראל שבינן לבין האידאות החילוניות ישראליות בעת הזאת המרחק הוא רב למרות הקירבה המיתית.
הציונות, זאת החילונית/כללית והן זאת אחייניתה הדתית - משיחית לפחות במובן הפוליטי ובהגשמתה הפוליטית שהיא הקמת מדינה יהודית. יש כאלו שיטענו שהציונות היא רק תנועה פוליטית עם מטרות כלשהן ובניהן היא הקמת מדינה יהודית במרחב הערבי, שהיא במקרה גם התגשמות החזון המשיחי היהודי - שיבת ציון. אולי אפשר להסכים שהציונות היא תנועה פוליטית עם מאפיינים משיחיים חילוניים שכן אין חולק על כך שהציונות השתמשה במשיחיות המקראית הדתית כדי לקבל מדינה חילונית גם אם היא כזאת הכפופה לדת המקראית או זאת האורתודוקסית. אפשר גם לכנות זאת גם כ׳גאולה חילונית׳ ליהודי הנרדף מבני אומות העולם ומבני עמו ההדוקים בדתם. כאמור, אחייניתה הציונות הדתית רואה בהקמת המדינה החילונית את ההתחלה של הגאולה הדתית. לפחות במבחן התוצאה, המדינה היהודית - גם אם היא חילונית - היא תוצאה של חזון משיחי ולא חזון חילוני. בשונה מהן האחות הישישה והמאובנת החרדית, דוחה כל משיחיות שהיא מעבר לתפילה והפיוט גם שהיא חוסה תחת הגנתה של היצירה המשיחית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות