 |
|
 |
||
|
||||
 |
ייתכן שמקור אי ההבנה בינינו היא ציפיות שונות שיש לכל אחד מאתנו מהסכם. כפי שכתבתי בתגובה 782538 איני מאמין בביאת המשיח, והתכוונתי לכך שאיני מצפה לאיזה שהוא הסכם שיפתור את כל הבעיות שבסכסוך ונעבור למצב של שלווה לנצח. בסביבה שבה אנו מצויים אנו נמצאים עוד מתחילת המאה ה 20 ואולי אפילו סוף המאה ה 19 במאבק מתמיד. בעיני הסכם טוב הוא הסכם המשפר את מצבנו במאבק הזה. לא פתרון הסכסוך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שמוזר לי בדרך שבה אתה שופט הסכמים, איך אתה מחליט אם הסכם מסוים משפר את מצבנו. מה שכתוב בהסכם עצמו זה חשוב, אבל מבחינתי מבחן התוצאה הרבה יותר חשוב. אם בהסכם כתוב שחמאס יתפרק מנשקו וזה לא קורה, למה שאחשוב שזה היה הסכם טוב? הדבר מוזר עוד יותר אם לוקחים בחשבון שהמידע שיש לנו הוא חלקי (מאוד) וברור שיש עוד כל מיני הסכמות מאחורי הקלעים שאין לי שום דרך לדעת מה הן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מבחן התוצאה אינו קריטריון טוב לטיב ההסכם משום שהתוצאה אינה קשורה רק בכתוב בהסכם אלא גם, למשל, בטעויות שעשינו לאחר שכבר נחתם. אבל גם אם נלך לשיטתך אני חושב שהחזרת כל החטופים החיים הייתה הישג אדיר שהביא כבר ההסכם, ורק למען התוצאה הזאת היה כדאי לעשותו. זכור כי למען המטרה הזאת של החזרת חטופים היה בעבר לחץ אדיר מהשמאל לחתום על הסכם כניעה שבו הלחימה תסתיים, הצבא ייסוג מכל שטחי רצועת עזה כולל מהפרימטר וחמאס יישאר השליט ויקבל ערבויות מהמעצמות שלא נפעל שוב נגדו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |