בתשובה לאח של אייל, 06/11/25 22:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בין לבין חומקת לה חלוקת הבקלאווה בכנסת של בנגביר לאחר הקריאה הראשונה של מוות למחבלים ערבים. ןיודעי חן בודאי יאמרו שהנבז כל כולו פרובוקציה מהלכת ועדיף להתעלם. החלק הראשון בודאי נכון, אבל לפני שמתחילים לזרוק אותנו מן הגגות, האם הדבר הנכון הוא להתעלם? נראה שיודעי החן צודקים והמטרה של הפרובוקציה מבית המדרש הכהניסטי של בנגביר היא להרחיק אותנו מן הקולקטיב הישראלי. נראה שיש כאן הגדרה חדשה וקיומית של השמאל החדש: כל מי שהשיח עם החמאס היהודי הוא בבחינת בלתי אפשרי. עבור השמאל הזה "רק לא בנגביר" אינו בחירה אלא הכרח. מחובתנו לצייר לקולקטיב הישראלי את חוסר האפשרות שלנו לשיח עם החמאס היהודי ולהעביר את הכדור למגרש שלו. הבחירה אינה שלנו אלא של הימין הישראלי. מי שבוחר לשתף פעולה עם החמאס היהודי, בוחר להוציא אותנו מחוץ לגדר. לא מדובר כאן במרי אזרחי מצדנו אלא בסרבנות ואי שיתוף פעולה לא אלים. לא מדובר במחלוקת על חוק כזה או אחר. מדובר בדחיקת השמאל הישראלי החדש לאירידנטה כמו זו של החרדים והערבים. מי שבוחר בשת"פ עם החמאס היהודי בוחר עבור השי"ח את המוסד הבטחוני היחיד בו יוכל להימצא: הכלא הצבאי. התנהגות אחרת של השי"ח היא טמינת הראש בחול ושת"פ פסיבי עם הפאשיזם היהודי החדש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרתי את זה בקצרה תגובה 782824 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון ותגובתי עוסקת בהשלכות של הארוע הזה שנראה כי כולם בוחרים לא להתייחס אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענ"ד לא מדובר בבדיחה אלא בסוגיות ליבה של דמוקרטיה מודרנית. אני מצביע כאן על סוגיית ה-outsider. א. בדמו' הליברלית המודרנית נראה שנדרש קונצנזוס שהוא מעבר לסוגיות הנידונות בקלפי הבחירות. נראה שדמו' כזו ללא קונצנזוס כזה אינה ברת קיימא. ב. מצד אחד, זה אומר שכמות ה-outsiders בדמו' הזאת צריך להיות מוגבל מאד. ג. מצד שני, אי אפשר ליישם דמו' כזו על מקבץ אקראי של שבטים שאין להם מכנה משותף. ד. הדמו' הישראלית הכירה שתי קבוצות outsiders כאלו. החרדים הם מקרה קל: הם בחרו ובוחרים בסטאטוס הזה. ה. אצל הערבים אזרחי ישראל המקרה מורכב יותר. יש להם אלטרנטיבה. מצד שני, ישנם בחברה הישראלית גורמים הדוחקים אותם לסטטוס הזה בעל כורחם. ("ערבים נוהרים באוטובוסים"). ו. וכעת אנו השמאל הישראלי החדש (שי"ח) ניצבים כפסע לפני הסטטוס. אין לנו ברירה אלא להבהיר לימין הישראלי את הבחירה שלפניו: בחירה בשת"פ עם החמאס היהודי (בנגביר, סטרוק, רוטמן, עמיחי אליהו, ...) משמעותה דחיקת השי"ח לסטטוס ה-outsider. ובקיצור: קוים לדמותו של ה-BB כמפרק החברה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך מזכירה לי את תהליך הדה-לגטימציה של מפלגת כך (שבן גביר היה פעיל שוליים שלה) שהסתיים בכך שהמפלגה הוצאה מחוץ לחוק. זה מקרה שראוי להחזיר עטרה ליושנה, ולעשות דה-לגימטציה לעוצמה יהודית. אני זוכר שעיתונאי תאר את במפלגה הזו כמקרה קלאסי של זרוע פוליטית של ארגון טרור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעוצמה יהודית? הכהניזם היום הוא חלק בלתי נפרד ממפלגת הליכוד. ״חבר הכנסת ניסים ואטורי אמר כי מאיר כהנא, שהורשע בטרור בישראל ובארה"ב, "צדק בהרבה מקומות שעם ישראל טעה - והליכוד טעה שהדיר אותו". לדבריו, "היום הוא היה קדוש. צריך לתקן את הראשים של אנשים"״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף לתהייתך. אב״ג הוא דמות גרוטסקית קיצונית בפוליטיקה הישראלית שמחלקת דברי מתיקה לעוברים ושבים, ושטרם התנפחה לגורם משמעותי. לו יצויר כי אב״ג היה מקבל 25 מנדטים, הרי שהצבע היה בוהק. אבל כל עוד הוא ממוסגר כתנועה שאוספת לחיקה את אנשי הימין שמבקשים פתרונות רדיקלים לבעיות הבטחוניות או החברתיות, עדיף שהם יהיו שם באופן מובחן ולא יתערבבו בתוך המיניסטרים הפוליטי. אם מבקשים לסגור מקלטים פוליטיים, יש סבירות שהם ימצאו אותם במפלגות השלטון. הקולות לאחר פסילת רשימת ׳כך׳ לבחירות לא נעלמו בגבעות, אלא היכו שורשים בתנועת השלטון, הליכוד ובשלוחתה העדתית בתנועת ש״ס. כמדומני, שאין חולק על כך שהם היכו שורשים וככל הנראה עוד יכו ויכו וכו׳ עד כלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על דה לגיטימציה לדעות גזעניות וחשוכות. לא על עצם קיומה של מפלגה כזו. אתה טוען שעדיף שתהיה מפלגה כזו בכנסת מאשר שמצביעיה יכו שורשים בליכוד? קשה לי להתייחס לזה, זה היפותטי מדי. אפשר גם לטעון שחברי הליכוד הם אופורטוניסטים שמעניין אותן רק שלושת הכפים. וכל "דיעה" שהם מביעים זה כדי להתחנף למישהו. אז אילו עוצמה יהודית היתה מוקצה, הם לא היו צריכים לשחק במשחק הזה. בכל מקרה התחלה טובה היא שעוצמה יהודית פשוט לא תהיה בממשלה. אנשים כבר שכחו: לפני 4 שנים בלבד נתניהו אמר בראיון: בן גביר לא יהיה שר בממשלה שלי. הוא לא אמר את זה כי הוא רצה, הוא אמר את זה כי בן גביר היה לא לגיטימי אז. כמובן שנתניהו באופן לא מפתיע, לא עמד במילה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין חולק בנינו שאין למפלגה זאת מקום בממשלה. נתניהו יטען להגנתו שלו המרכז הפוליטי היה מוכן להכנס לממשלתו עם החרדים, הוא היה מוכן להדיר את האגף הימני הקיצוני. אני בספק אם היום הוא יהיה מוכן להציע זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא נותר לנו אלא להיזכר בהיסטוריה הנשכחת הזו בנוסטלגיה עגמומית: "איפה הם הימים שלא ישובו עוד לא, הם לא ישובו לא לא". מה ההבדל בין הכנופיה של בנגביר לזו של סמוטריץ? ההבדל היחיד בין זיני לבנגביר הוא נסיבתי (הקריירה הצבאית של זיני חסכה ממנו את ההתמכרות לפרובוקציות במדיה). והאם אין קארי, גוטליב, מאי גולן ואוחנה חבורה בזוייה אפילו ביחס לכנופיית בנגביר? יש לומר שהמציאות הוכיחה שממשלת BB היא באמת דו-ראשית ולא מתחזה. סופדבר הממשלה לא נהגה ע"פ ההלכה של בנגביר. אם זה היה בנפשה, יכלה להפוך לממשלת מעבר ולתקוע את היוזמות האמריקאיות. ולכן, נכון, לא כל הימין הוא בנגביר. אבל, להבנתי, במצב הנוכחי, השי"ח הרבה יותר קרוב לדה-לגיטימיזציה מאשר הזרועות המדיניות של החמאס היהודי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |