 |
דווקא הדוגמא שהבאת בסוף היא מעניינת - את כל מה שאני והכותבים האחרים עושים כאן - אנחנו עושים בהתנדבות ובחינם. כיום אני בחופש, או חודשיים אני סטודנט. אם יתגלה לי שהחיים הסטודנטיאליים (פלוס עבודה) אינם מותירים לי זמן לטפל באייל הקורא, לא יהיה יותר אייל קורא. אז זה יפה מאוד שכל אחד יכול לעשות מה שבא לו והציבור ישפוט - אבל מעט מאוד אתרים (פרט לאלו הפורנוגרפיים ולפורטלים הגדולים) מרוויחים כסף מפרסומות. אתרים מסויימים מצליחים אולי לכסות על הוצאות הסרבר והדומיין, אבל משכורת? בחיים לא.
אז אתה חושב שאמנים ימשיכו ליצור מוזיקה בתנאים כאלה של אי-תשלום? הם יוציאו "אלבום" או שניים (אם יש לזה משמעות בצורת השיווק עליה אתה מדבר) אבל יעלמו עד מהרה.
ומה יקרה לכל הלהקות שאני אוהב, אבל הרוב לא? אם הייתי נזקק ל"עריכה הדמוקרטית" כפי שהצגת אותה, בחיים לא הייתי מגיע ללהקת קטטוניה, למשל. הרי אם כל אמן יאלץ לבנות לעצמו תדמית של מוצר כדי להצליח, וכל השאר יפלו לצידי הדרך - הדבר היחיד שישאר זה הבריטני ספירזיות והבוי-בנדז - לנם יש מנטליות של מוצר מראש, והם אכן הכי מצליחים. מה גורם לך לחשוב שהם לא יהיו הכי מצליחים גם בקרב ה"עורך הדמוקרטי הגלובלי" שלך?
בקיצור, אם התחזית שלך כי המושג הקיים של הוצאת אלבום ומכירתו כיצירה, לא יתקיים יותר, אני לא יכול לצפות ליותר מאשר העלמותה של המוזיקה האיכותית מחיי. רק משוגעים לדבר יצליחו לדלות את המוזיקה שהם אוהבים ממעמקי הרשת.
מה גם שאני רוצה לקנות דיסק ולשמוע אותו, לא לשבת 10 שעות ליד המחשב ולחכות שהוא יגמור להוריד את כל הטראקים שאני רוצה...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש