בתשובה לניצה, 14/07/02 19:55
אין ויכוח על התועלת הכלכלית 78411
של שליטה שלנו על כל שטחי יש''ע, כי פשוט אין תועלת כלכלית כזו.
אין ויכוח על התועלת הכלכלית 78423
הפלשתינים תחת שליטתינו חיו ברמת חיים יותר גבוהה מזו שהיתה להם בזמן כלשהו תחת שליטת הרשות.
מבחינת מדינת ישראל, מאז מלחמת ששת הימים המצב הכלכלי החל את הזינוק שלו. הטיעון הכלכלי היחיד שהיה בעד לצאת מיהודה שומרון ועזה היה שאז ישרור שלום שיביא משקיעים וכו'. כמו שאתה רואה שלום אין כל כך וגם משקיעים לא, והמלחמה שהיא תוצאה ישירה של עזיבת חלקים מיש''ע והכנסת הרשות הפלשתינית, עלתה לנו מחיר כלכלי כבד.
כלכלה ומדיניות 78433
כפי שהוסבר גם לעיל, הזינוק הכלכלי בעקבות מלחמת ששת הימים לא היה בגלל המלחמה, או בגלל כיבוש השטחים, אלא בשל השלום היחסי ששרר בגלל שהערבים המנוצחים התרחקו לזמן מסוים מרצונם לתקוף את ישראל (כלומר, בגלל השלום שאחרי המלחמה). המצב הכלכלי הידרדר מחדש לאחר מלחמת יום-כיפור, כשהסתבר שהאופוריה הזאת מוקדמת מדי. אח"כ הוא הידרדר עוד יותר בשנות השמונים (כשהשטחים היו תחת שליטתנו הבלעדית) והשתפר, ראי זה פלא, בשנות התשעים הראשונות, במקביל לתהליך אוסלו ומסירת עזה ויריחו לפלסטינים.
שנת 2000 הייתה שנה נהדרת למשק הישראלי. מאז ספטמבר 2000 לא העבירה ישראל שום סנטימטר לרשות הפלסטינית. להיפך, שטחים פלסטינים נכבשו במבצעים רבים. במשך שנתיים אלו הידרדר מצבנו הכלכלי במהירות מדהימה.
מצד שני, למה לבלבל אותך עם עובדות?
כלכלה ומדיניות 78456
לפלשתינים בודאי היה רוח כלכלי משליטתנו עליהם.
מבחינתינו, ניתן לנתח את הנתונים הכלכליים אחרת לגמרי ממך (אגב ההערה האחרונה שלך מיותרת לחלוטין בעיני), כיון שאין לי זמן להכנס למקורות ונתונים, ומכיון שזו בכלל לא נקודה חשובה בעיני, אני מסתפקת בלומר שבודאי לא הפסדנו כלכלית משליטתנו ביש''ע (וגם בסיני בשעתו).
כלכלה ומדיניות 78525
אפשר לבדוק נתונים
לגבי העשור האחרון נדמה לי ששעור הצמיחה הגבוה ביותר היה בשנת 94 סביב 7% (הסכם אוסלו) ובשנת 1999 סביב 6% + (עלית ברק לשלטון) בתחילת שנות התשעים (סוף האינתיפאדה הראשונה) הוא גם עמד על 6% בערך.ואלה היו שעורי הצמיחה הגבוהים ביותר של מדינת ישראל במשך כול שנות קיומה.
(הנתונים מהזכרון אולי אני טועה ומטעה)
כל חישוב של מה היה קורה אילו הוא ספקולטיבי ביותר.
במשך שלושים פלוס שנות השלטון בגדה ההשקעה באוכלוסיה הפלסטינאית היתה אפסית רוב התשתית נבנתה שם בכסף ירדני ערבי או פלסטיני.שוב שליפה מהמותן אבל גם את זה אפשר לבדוק.
כלכלה ומדיניות 78756
אני חושב שאתה טועה, ואם אני לא טועה היו לישראל תקופות צמיחה משמעותיות הרבה יותר, למשל בסוף שנות השישים ובשנות השבעים.

כמו כן, נדמה לי שגם לאוכלוסיה הפלסטינית ביש''ע היו תקופות צמיחה משמעותיות יותר בעבר לפני האינתיפאדות, אולי במקביל לזו של ישראל.
כלכלה ומדיניות 78780
זה מה שיש באתר של משרד האוצר אחר חיפוש קליל
כלכלה ומדיניות 78787
הנה גם האקונומיסט שלא ממש עוזר
למשהו יש גישה לגליונות ישנים משנות השישים שבעים.
או לחתכים היסטורים של כלכלת ישראל
כלכלה ומדיניות 78788
נסה כאן http://www.bankisrael.gov.il/publheb/dataheb.htm בעיקר כאן http://www.bankisrael.gov.il/publheb/6-7heb.htm
כלכלה ומדיניות 78943
לא שהיה לי יותר מידי זמן ''לחפש''
אבל עדין חסרים ברובם אני משער חתכים הסטוריים של אינדיקטורים כלכליים של סוף שנות השישים ותחילת השבעים
בכל אופן תודה.
כלכלה ומדיניות 78952
אני זוכר (שוב,זה רק על פי הזכרון,אך אני זוכר בברור),
שהמרצה למקרוכלכלה באוניברסיטה דיברה על צמיחה בכלל וצמיחה בישראל בפרט,היא דיברה ארוכות על צמיחה של מעל ל14%(את הנתון הנ"ל יש לבדוק) שהייתה במשק עוד הרבה לפני ברק והסכמי אוסלו .
(אשר ללא ספק,תרמו גם הם חלק מכובד לצמיחה בשנות התשעים וליציאה ממצב הקפאון הארוך בו היה המשק הישראלי שרוי משך זמן רב,אך יש להזכיר שמלבד תהליך השלום שהחל אז,הייתה גם תנופה גדולה בשוק העולמי בעיקר האמריקאי,ההיי-טק החל לפרוח והמון השקעות חוץ הגיעו לכאן בגלל הריבית ותנאים אחרים שהיו אטרקטיביים עבור המשקיעים ועל כל זאת נכתב ונאמר הרבה כאן ובמקומות אחרים . . .).
כלכלה ומדיניות 78982
בקובץ הpdf של משרד האוצר יש גרף אחד שבודק את נתוני הצמיחה מ77 ואין שם שום דבר שמתקרב ל14% .
השאלה שלי מתמקדת בנתוני הצמיחה בתקופה שבין 67- 73 שרבים זוכרים אותה כתקופה של פריחה כלכלית גורפת.
שאלתי אתמול מישהו שיכול לזכור והוא זרק 9% אבל שלח אותי לבדוק.
על הסיבות אכן אפשר להתוכח עד מחר.
כלכלה ומדיניות 78996
התקופה שאליה התכוונתי היא מוקדמת יותר מ77,אם אינני טועה מדובר על סוף שנות החמישים ושנות השישים בהם המשק "התרחב" בצורה משמעותית.
(נכון,שהיתה גם תקופת הצנע,שבה היה עודף ביקוש שבו לא יכל המשק לעמוד וגם לא היה מספיק כסף כדי לקנות את החוסרים בחו"ל אז נאלצו להסתפק במדיניות של קיצוב ופיקוח שאחריה באה צמיחה גדולה מפני שהמשק התאים בצורה הדרגתית את המבנה שלו לביקוש שגדל),.
יש לי עדיין את הספרים בבית,מכיוון שבזה הרגע אני נמצא במשרד,אוכל לנסות ולמצוא פרטים מדויקים יותר בערב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים