בתשובה לדובי קננגיסר, 17/07/02 14:30
אבן בוחן למדיניות המערכת 79047
קודם כל הבהרה, לא קראתי ואני לא קורא למחיקת מאמר זה או כל מאמר אחר.
אין לי שום בעיה עם היותו של המאמר פרובוקטיבי, להיפך, אני שמח להתעמת עם דעות מנוגדות לשלי אפילו כאשר הן מנוסחות בחוסר טעם.
הבעיה שלי היא חוסר הדיוק בעובדות (בלשון המעטה) והסילופים הברורים.
הגזענות של שחר נתניהו מגובה בסימוכים ומבוססת על ראיית עולם כמו גם על נתונים שניתנים לפרשנות גזענית. (שאני כמובן לא מסכים איתה) לא זכורים לי סילופים ושקרים בוטים במאמר ההוא של שחר נתניהו כפי שיש במאמר הזה.
גם אם נסכים, שאין ביכולת המערכת לבדוק את כל ה"עובדות" המוזכרות במאמר, הרי שמספר סילופים הם כל כך בולטים, שהם שקולים לכך, ששחר נתניהו היה טוען, שהערבים שולטים בתקשורת העולמית וכך שומרים על תדמיתם.
הטענה בדבר ה"לובי החזק" היא כל כך מופרכת, שלא ברור איך עורך עם מודעות פוליטית לא רק העביר אותה אלא גם שם אותה בכותרת המשנה. למעשה זה הדבר הכי מרגיז במאמר, יותר מה"פרזיטים". אפילו אני התפתיתי להאמין, שיש לפחות 5 ח"כים קיבוצניקים ורק היום בבוקר בדקתי וגיליתי שיש רק שלושה.
בקיצור, לא להסיר ולא למחוק, רק להקפיד יותר בעריכה ואם כבר קרה, לתקן שגיאות גסות במיוחד.
אבן בוחן למדיניות המערכת 79230
לאור הצלחתם רבת השנים של הקיבוצים לזכות למימון נדיב מצד המדינה, אני חושב שלגיטימי לטעון שלקיבוצים יש לובי חזק. לובי, כידוע, אינו פנים-פרלמנטרי, אלא דווקא חוץ-פרלמנטרי - לובי הוא קבוצה של אנשים שמפעילים לחץ (דרך פיתויים חיוביים מחד ואיומים שליליים מאידך - הכל בתחום החוקי, כמובן) למען מטרה אהודה עליהם. תהרוג אותי אם אני מבין למה הלובי הזה מזיז למישהו, אבל הוא כן. עובדה. אפשר להתווכח עם הטענה שהוא משפיע על כל הממשלות בכל מצב - אבל, כאמור, זה עניין של פרשנות. בכל מקרה, מספר הח"כים הקיבוצניקים אינו רלוונטי לעניין. זה שלפחות שישית ממערכת האייל היא קיבוצניקית, זה אומר שיש לנו לובי קיבוצי חזק?

טענותיו של רוסטוקר מבוססות על עובדות המתובלות בפרשנויות משלו למצב. שום דבר ממה שנאמר במאמר אינו נאמר בו לראשונה - כל אחד מהטיעונים הללו הועלה לפחות פעם אחת, למיטב זכרוני, בכלי תקשורת גדולים יותר, ובכל מקרה - מדובר בטיעונים נפוצים ב"רחוב" הפרוברביאלי, ולכן יש מקום להתווכח איתם, ואם יש צורך בכך - להפריך אותם מכל וכל.
בד"כ, כשאני מגלה טעות ברורה במאמר שאני עורך (למשל, אם מישהו יכתוב שתורת האבולוציה אומרת שהאדם הוא צאצא ישיר של השימפנזה), אני מודיע לכותב המאמר על כך ומציע לו לשנות את המאמר בהתאם. במקרה זה, אולי משום שאינני מתמצה בתחום יתר על המידה, לא מצאתי שגיאות ברורות. מכיוון שאיש במערכת לא התריע על שגיאות שכאלו, פרסמתי את המאמר. אם טעויות מתגלות בדיעבד, ולא עולה בקשה מצד הכותב עצמו לתקן איזו שגיאה קטנה (נגיד, שם הרחוב של הבורגר בר במרכז ירושלים), אני מעדיף להשאיר את התיקון במסגרת הדיון. אם מר רוסטוקר יפנה אלי ויבקש לשנות אי אלו פרטים במאמר, אענה לבקשתו.
אבן בוחן למדיניות המערכת 79241
''טענותיו של רוסטוקר מבוססות על עובדות המתובלות בפרשנויות משלו למצב.''
הבעיה היא שלא מדובר בעובדות, אלא בשקרים וחצאי אמיתות. לא ברור לי איך לא מצאתם את הטעויות הברורות במאמר (כמו הטענה שמדובר בלשון מאזניים, שקיבוצניקים לא משלמים מיסים, העלמתה של מעלה החמישה, וכו'). אם אתה לא מתמצא בנושא מסויים, אתה יכול לבדוק, ועל הנושא הזה פורסמו מאמרים בעיתונים הגדולים, ככה שהמידע זמין. כמעט כל ''עובדה'' (רלונטית) אותה מציין מר רוסטוקר היא לא נכונה, או נכונה בחלקה.
מה שנכון, נכון 79244
אתה לא מתמצה בעובדות, אתה בד"כ מוסיף עליהן פרשנויות, דעות והגיגים.

;-) ‏1

-----------------

1 (תראה למה גרמת לי, מרוב פחד שאעצבן אותך אני מוסיף אמוטיקון. פיכסה עלי)
אבן בוחן למדיניות המערכת 79246
הצלחת לבלבל אותי לגמרי. כותב המאמר (או העורך שהחליט על כותרת המשנה) כותב "לובי חזק בכנסת". אם הוא בכנסת אז הוא לא חוץ-פרלמנטרי.
נניח שמדובר בניסוח כושל (ומי כמוני מנוסה בכך) והכוונה ללובי חוץ פרלמנטרי. איפה נמצא הלובי הזה? בעיתונות? בבנקים? באיגוד התעשיינים? למה אני לא שומע על הלובי הזה אף פעם?
"הצלחתם רבת השנים של הקיבוצים לזכות למימון נדיב מצד המדינה" נשמע לי יותר כמו אגדה אורבנית או עלילת דם מאשר מציאות. הייתי שמח אם מישהו כאן היה מצליח למצוא איזה מסמך המפרט בדיוק כמה כסף קיבלו הקיבוצים מהמדינה. עד היום בקיבוץ בו גדלתי לא ראו את ה"מיליארדים", שאותם לכאורה קיבלו.
אבן בוחן למדיניות המערכת 79259
לובי. לוביסט, לוביזם. חוץ-פרלמנטרי, כלומר - האנשים שהם הלוביסטים אינם חברי כנסת, אלא אנשים מחוץ לכנסת, שמנסים להשפיע על חברי כנסת. כל לובי הוא כזה. אם חברי הכנסת הם בעצמם הלובי, אז זה לא לובי - זה חברי-כנסת. חברי-כנסת לא צריכים לעשות לוביינג לעצמם. הלובי הזה מורכב מאנשים, קיבוצניקים, יש להעריך, שנמצאים בקשר עם חברי כנסת.

הכסף שקיבלו הקיבוצים, מה לעשות, עבר לכיסוי חובות, לא ישירות אליך.
אבן בוחן למדיניות המערכת 79267
אם כך נשאלת כמובן השאלה מהי הנוכחות של חברי קיבוצים במרכזי המפלגות?
אבן בוחן למדיניות המערכת 79275
אני כנראה בור בכל הקשור לפוליטיקה. אם כך, איך הלובי הנ"ל מהווה לשון מאזניים בכל ממשלה? דרך אגב, אפילו כותב המאמר נסוג מהטענה הזאת והבהיר, שהלובי של הקיבוצים הוא חלק מהלובי החקלאי. בכל מקרה יש בכנסת פי שניים מושבניקים (שלום שמחון, יגאל ביבי, צבי הנדל, יצחק ועקנין, ישראל כץ, נחמה רונן) מקיבוצניקים ואם תוסיף את ראש הממשלה האיכר ומן הסתם גם חלק מחברי הכנסת הערבים, תראה, שהלובי הקיבוצי מהווה חלק קטן מאוד מאותה לשון מאזניים אימתנית.
בכל מקרה, אם מדובר דוקא בלובי חוץ-פרלמנטרי, אז על אילו חברי כנסת הוא משפיע בדיוק? אילו החלטות או חוקים היו פרו-קיבוצים בצורה מובהקת מעבר להיותם פרו-חקלאים, שלהם כאמרו, נציגות רחבה יותר בכנסת.

ושוב אני חוזר על בקשתי לקבל איזשהו מסמך, (רצוי בקישור) המספר כמה כסף קיבלו הקיבוצים מהמדינה.
אבן בוחן למדיניות המערכת 79262
נו באמת גם אם תסתכל על החברה החרדית היום לא תראה מליארדים שמתגלגלים ברחובות.
רוב הקיבוצים עד תחילת שנות השבעים אולי ,לא פעלו בתוך מערכת של כלכלת שוק אלא במערכת סמי סוציאליסטית בו המדינה נתנה ל''חברת העובדים'' ,שהקיבוצים היו חלק ממנה, עדיפות ברורה.
אבן בוחן למדיניות המערכת 79277
נכון, אז? בשנות השבעים הקיבוצים לא קיבלו מיליארדים, (ואני מצפה לראייה כלשהי, שהם כן קיבלו מיליארדים בתקופה אחרת) לא קיבלו קרקעות מדינה לטובת נדל"ן ובאופן כללי היו חלק מהמדיניות הסוציאליסטית של המדינה. איפה כאן הבעיה ואיך זה קשור לנושא?
בקשר לחרדים, את הסכומים המוקצים להם ניתן למצוא בתקציב המדינה. את הסכומים, שהוקצו לקיבוצים אני לא מכיר וחוץ משמועות על מיליארדים, לא ראיתי שום ראייה לכך.
רק להבהיר, אני לא טוען, שהקיבוצים לא קיבלו תמיכה ממשלתית. רק לא ברור לי כמה תמיכה הם קיבלו והאם היא היתה חריגה ביחס לתמיכה אותה קיבלו גופים יצרניים אחרים במשק.
היסטוריה כלכלית 79279
משנות השלושים ועד שנות השישים השחקן המרכזי בכלכלה הארץ ישראלית היתה ההסתדרות או חברת העובדים.
כוחו הכלכלי של שחקן זה נבע בין היתר מכוחו הפוליטי בתחילה בהסתדרות הציונית ואחר במדינת ישראל.
הקיבוצים היו חלק מן המערך הכלכלי ונבנו מתוך משאביו וכספיו.עד שנות השבעים הם לא היו חלק מכלכלת השוק ולא נמדדו בפרמטרים כלכליים.
משקרס המערך הכלכלי של ההסתדרות בשנות השמונים הם אכן החלו לתפקד כיחידות כלכליות בתוך השוק.
חלקן עשה חיל (חצרים יפתח מגל אין לי מושג מה המצב שם היום) וחלקן הגיע לפת לחם.
היסטוריה כלכלית 79288
למען האמת, השחקן המרכזי בכלכלה הארץ-ישראלית משנות השלושים, ואולי אפילו עד היום, הייתה הממשלה. ההסתדרות לא הייתה גוף שנאבק בממשלה (אפילו היום אפשר להתווכח על זה), אלא גוף שהיה שייך לממשלה. במדינת ישראל מעולם לא היה לעובדים (להוציא מגזרים מסוימים) ייצוג אמיתי, כי ההסתדרות לא דאגה רק לאינטרסים שלהם, אלא גם (ובעיקר) לאינטרסים הלאומיים.
היסטוריה כלכלית 79293
זה נכון.
והיו שנים שלא היה הרבה הבדל בין הממשלה להיסתדרות.
והקיבוצים היו בחוד החנית של האינטרסים הלאומיים.
לא הבנתי את הטענה.
אם הטענה שלא דאגו לרוחת הפרט והוא נבלע באינטרס הכללי אז זה ודאי נכון.
אבל גם בחברה החרדית האידיאל הוא של חברת לומדים ולא של דאגה לרווחת הפרט.
היסטוריה כלכלית 79377
מעצם העובדה שאני מגיב על טענה שלך באייל לא משתמע לא שיש לי טענה בעצמי, ולא שאני תוקף אותך.
פשוט מהתגובה שלך היה ניתן להבין שההסתדרות הייתה כוח כלכלי ניכר ועצמאי בישראל, וזה לא מדויק, אז הרחבתי ותיקנתי.

זה הכל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים