בתשובה להרמן שמואל, 16/08/00 1:16
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8230
תגובה שנייה, אני מאד מרוצה. אבל מה קרה לרוח החג? איזה צורה איומה להסתכל על החיים? אין אהבה בכלל? מדוע זה כל כך לא אפשרי בעיניך שתאהב מישהו שגם תימשך אליו, כמו שאוהבים הורים או אחים או חברים, בנוסף לסיפוק הצורך המיני שאסור להכחיש אותו? למה זה לא אפשרי שיהיו יחסים של אמון והבנה, שבן הזוג יהיה גם החבר/ה הכי טובה שלך? אני לפחות מצאתי כזה זיווג מושלם. ולמרות קרקע המציאות אני עדיין מצהירה ותומכת באהבה ביחד עם ההורמונים, ולא לחוד. בתקווה שתמצא בקרוב גם אתה.
שלי.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8245
אני מסתכן בלהשמע כמו מגיב באתר בננות אבל "אוייש, כמה שאת צודקת"

אני הולך לשפוך עכשיו כמה מילים מפוצצות אבל בלי כוונה, בסדר?

גם אני נשביתי לפני כ-‏6 שנים, עת קראתי את ספרו של ריצ'רד דוקינס "הגן האנוכי", בקסמי הסוציוביולוגיה. לכאורה הכל מכאניסטי ודטרמיניסטי - ראיתי מישהי בעלת סימטריית ימין-שמאל טובה ואז התחזק לו איזשהו קשר נוירוני, אולי גם איזה פרומון שנפלט מהבושם שלה הפעיל שרשרת כימית זו או אחרת במוחי.

אבל האם זה באמת משנה, מחוץ לעולם המדעי? האם באמת כל פעם אנו עושים חישובי גנים סטטיסטיים בנוסח "אם אציל את אחי אזי אני ממשיך את קיומם של %50 מהגנים שלי?". גם אם התיאוריות הנ"ל נכונות הן לא משנות לפרט הבודד - לי או לך או לשמואל - כי לא עלפיהן ננהל את חיינו.
מי שניסה לעשות משהו דומה היה ד"ר משה קרוי שכבר יצא לי להזכיר את שמו באייל פעם-פעמיים - הוא חיבר ספר בשם "החיים על-פי השכל" סופו היה שהתאבד לאחר שטען שהוא אחד מבני-האור המועטים המוקפים בבני-החושך. ודי לחכימא ברמיזה, ולשטיא - בכורמיזה.

אני עדיין מקווה שבניגוד למה שכתב אריאל הורביץ ושרה זוגתו תמר גלעדי "והאהבה (לא) מתה"

בברכת ט"ו באב מאושר ושמח

ערן
א הוא א 8247
האמנם התאבד קרוי? עד כמה שזכור לי, הוא התראיין בטלוויזיה (אצל רם עברון) וסיפר את הסיפור המוזר על בני האור ובני החושך ואיך הוא אחד מבני האור שבני החושך מנסים לחסל, ושבוע או שבועיים אח"כ מצאו אותו מת בביתו כשסיבת המוות היתה "דום לב" (מה שאומרים בדרך כלל כשאין שום סיבה ידועה למותו של אדם). מאין הטענה שקרוי התאבד?
? 8248
הממממ, טוב,

למיטב זכרוני, הוא התראיין לעיתון ''מעריב'' כחודש לפני מותו. בראיון טען שיתכן ותוך חודש הוא ימצא מת בדירתו, כאשר נסיבות המוות יראו כהתאבדות, אבל בעצם היו אלו בני-חושך שרצחו אותו וגרמו לכך להראות כהתאבדות. אבל יכול להיות שאני טועה.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8281
נו באמת, מדבריך משתמע כאילו דוקינס הוא מטיף מטורף.

ודווקא לא היית צריך להזכיר את דוקינס, שתמיד נרתע מלדבר על בני-אדם, אלא את דזמונד מוריס, וספרו המפורסם, "הקוף העירום". בספר זה הסופר מדבר על כיצד מתחת לכל מעטה המוסר, המודרניזציה, הטכנולוגיה והאינטלגנציה, אנחנו עדיין שבט גדול במיוחד של קופים מפותחים למדי. קריאה מרתקת, למי שלא יצא לקרוא עדיין.

להסתכל על דברים בצורתם הביולוגיות, האבולוציוניות או ההתפתחותיות לא אמורה לשרת אותך כדי לדעת מה ללבוש כשאתה יוצא עם איזו עלמת חמודות. זה נועד כדי ללמד אותך כיצד דברים, אותם אתה רואה טריוויאלים, הגיעו לעולם. דברים כמו אגו, רגשות, אינטואיציה ואחרים. אתה לא אמור לעשות חישובים על פי זה, כי הגוף שלך עושה את החישובים האלו בין שתרצה ובין שלא תרצה - וכמובן שלא באופן מודע.
כשאתה נמשך למישהי, זה בגלל שאתה בנוי בצורה כזו, שמראה של בת המין השני, המרמז על דברים בעיניך כמו פוריות, רעננות, נאמנות ושאר דברים שיועילו לרבייתך והפצת הגנים שלך - כל זאת באופן בלתי מודע לחלוטין. אתה לא עורך את החישובים האלו - הם נערכים בשבילך, פחות או יותר.

השאלה הנפוצה בוויכוחים מסוג אלו היא: "מה, אי אפשר להימשך באדם עקר?" - כמובן שאפשר. כיוון שמה שאתה יודע על אדם לא נכנס למערכת השיקולים הפיסיולוגית ש- "מחליטה" אם אתה נמשך אל מישהו או לא.

ולפני שיתנפלו עלי, מובן שמשיכה מינית אינה מרכיב גנטי בלבד, אלא מושפעת גם כן משפע השלכות סביבתיות וחברתיות. עם זאת, אני סבור שנקודת הראיה הביולוגית של החיים ושל אהבה בפרט היא חשובה ומרתקת, למרות שהיא אולי לא מוסיפה הרבה לסקס-אפיל.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8306
אני יכול רק לצטט את ד"ר מאירה וייס, שעסקה רבות בסוגיה של הקשר בין הסוציולוגיה לרפואה, למראה הפיזי ועוד -
בהחלט יכול להיות שהסוציוביולוגיה יכולה להסביר הרבה מאוד דברים. אבל מדובר במשהו שהוא יותר פרדיגמה מאשר תיאוריה: מרגע שהחלטת ללבוש את משקפי הסוציוביולוג שלך, לא נותר לך אלא להתבונן על כל דבר דרכן. מדובר במערכת טאוטולוגית, המצדיקה את עצמה, ושלא ניתן להפריח אותה לעולם. זוהי הסיבה לכך שהמערכת גם אינה מדעית, וגם אינה מועילה במיוחד.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8374
המערכת הסוציוביולוגית, אינה "מערכת" ואינה עומדת בפני עצמה. מאחוריה עומדת תיאוריית מוצא המינים באמצעים של ברירה טבעית של דארווין. אם תפריך אותה, הפרכת גם את התפיסה הזו.

לגבי מידת התועלת שלה, זה עניין סובייקטיבי. איזו תועלת אמיתית יש בתיאוריית האבולוציה? אילו שיפורים אמיתיים באיכות חיינו היא יצרה? קשה לי להגיד. ועם זאת, היא נחשבת בעיני רבים, וגם בעיני, לתגלית המדעית בהא הידיעה. בגלל שהיא גרמה לנו להבין אם בחרנו שלהאמין לה, בצורה ברורה, שלמה ובלי סתירות איך נוצרנו ולמה אנחנו פועלים. התפיסה הסוציוביולוגית, בעיני, היא הרחבה של הראיה הזו.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8457
מה שאתה אומר, בעצם, זה שהתיאוריה הסוציוביולוגית נכונה בין אם אני רוצה להאמין בכך ובין אם לא.
זה, כמובן, איננו המצב - התיאוריה הסוציוביולוגית הינה תיאוריה נתונה מאוד בספק: יש התומכים בה ויש המתנגדים לה.
זה ראשית לכל.

אבל, לענין - התפיסה האבולוציונית (שאגב, ידיד שלי שלומד ביולוגיה הפטיר יום אחד שכיום כבר מפקפקים באמיתותה, והשאיר אותי עם הלשון בחוץ ובלי מידע נוסף) אינה מדברת כלל על התנהגות היחיד, היא מדברת על הצורה בה התנהגות היחיד משפיעה על הישרדות המין לאורך זמן. או, במילים אחרות, מינים שיפתחו ראייה טובה ישרדו, בעוד שמינים שיתקעו בעצים בחושך לא.
ההשלכות מכאן להנחה שכאשר אני פוגש בחורה ראשית לכל אני מכבה את האור ורואה אם היא נתקעת בספה או לא הגיוניות במידת מה, אבל אינן מתבקשות כלל.
הן אינן מתבקשות קודם כל בגלל שהן מניחות שהאדם הוא מין כשאר המינים (דבר בו אינני מאמין כלל - רק אנחנו בעלי תבונה ומודעות עצמית), שנשלט בידי צרכים ודחפים לא מודעים מעל לכל; ושנית בגלל שהן מניחות שהאופי האנושי נקבע ברמה הפיזיולוגית בלבד ולא בחינוך ובלמידה של הילד הרך (או, לחלופין, שגם החינוך והלמידה פועלים בעיקר ממניעים לא מודעים).

כל אלה מוציאים, לדעתי, את כל העוקץ מהקיום האנושי. ברמה המדעית אין לי יכולת רבה להתווכח על נכונותה של הסוציוביולוגיה, ואני בוחר באופציה הנוחה של הסתפקות בעובדה שזוהי תיאוריה מוטלת בספק. ברמה החברתית, התרבותית והפילוסופית, התיאוריה הזו מבהילה אותי להחריד, ואני מוצא את השלכותיה הרות אסון כמעט בכל צורה אפשרית - ולכן אני בוחר לדחות אותה מכל וכל.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8489
אתה על תתחיל איתי בכלל עם הקטע של ''רק אנחנו בעלי תבונה ומודעות עצמית''. לפרימטים יש גם זה וגם זה. אין מותר האדם מהבהמה - יש ''לאדם יש יותר גדול'', וזהו. הבדל כמותי ולא איכותי.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8509
אל, כמובן, לא על. אני חולה. תעזבו אותי בשקט.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8634
ראשית, נחמד שבחרת להתעלם מכל הטיעונים בתגובה הארוכה (מידי?...) שלי, והתמקדת דווקא באחד.

שנית, גם הבדל כמותי, אם הוא גדול מספיק, נהיה הבדל איכותי.

שלישית, להשוות ביננו לבין הפרימטים זה, תסלח לי, מגוחך למדי. רק תסתכל על האימפקט שאנחנו הותרנו על כדור הארץ לעומת שלהם, על העובדה שאנחנו משנים את סביבתנו והם לא, על העובדה שאנחנו מדברים וכותבים ועוסקים בשטויות והם (כמעט) לא.

רביעית, אתה באמת חולה אם אתה חושב שאתה יכול לזרוק סתם כך הצהרות (ובמיוחד כאלו שאין עליהן כלל אחדות דעים, לא מדעית ולא פופולרית), לגבות אותן ב"אל תתחיל איתי" ולקוות שכל הקוראים יסתנוורו ויתהפנטו כאחד.

וחמישית, תהיה בריא.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8671
ראשית, דבריך כוונו למר נחמיאס, כך שאין לי שום מחוייבות להתייחס לכולם. עניתי למה שעניין אותי.

שנית, פה אנחנו לא מסכימים.

שלישית, אני לא רואה בכל הדברים הללו דווקא דברים חיוביים במיוחד. בכל מקרה - זה עדיין הבדל של כמות ולא של איכות. הפרימטים עושים שינויים קטנים לסביבה שלהם, אנחנו עושים שינויים גדולים. הפרימטים מסוגלים לפתח תרבות קטנה לכל שבט, אנחנו מסוגלים ליצור שפה. מכאן ועד להגיד ''רק לאדם יש מודעות עצמית ותבונה'' - וואו, איזה מרחק יש.

רביעית, לא ציפיתי מאף אחד להתהפנט או להסתנוור. אתה מכיר את דעותי היטב, ולא היה לי ממש כוח להכנס אליהם. מתישהו בזמן הקרוב אני מקווה לכתוב מאמר בנושא, ושם נוכל לדון בכך בהרחבה. כרגע רק רציתי להביע מורת רוח.

חמישית, תודה.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8290
אהבה היא ההגדרה שהבאתי בתגובתי קודמת ושום דבר ממה שאמרתי אינו טעות, זוהיא צורה קצת יותר מעמיקה להסתכלות על הדברים שאת רואה בצורה פשוטה לכאורה אך מסובכת להפליא כאשר כל סיסמאות הילדות מתנפצים כזה אחר זה ולא מביאות הסבר הגיוני למתרחש.
כעיקרון מי שידע מידע כמו זה אשר כתבתי בתגובתי ויתחנך על כך מגיל צעיר יוכל להתגבר על הבעיות אותם הזכרת במאמרך או אף להגיע למצב בו הוא יכול לנחש את צעדי זולתו בקצב מהיר ואף לנצל את הזולת.

רוח האהבה המסוגננת והנפלאה היא פיזיולוגיה במסכה אינושית אשר צורתה האמיתית גלויה לאילו אשר במודעותם נמצאים צעד לפני האחרים, אבל בסופו של דבר כל חיינו הם אשליה והאמיתי הוא דבר יחסי לכל אחד ולכן לאף אחד פשוט לא אכפת להשאר בחלומותיו הממכרים כאופיום.
לאן נעלמה רוח ט"ו באב? 8294
אם בכל מקרה אנחנו חיים כל הזמן באשלייה, ואין אמת אחת נכונה, אז למה להתאמץ ולנתץ את האשליה הזאת שכל כך מקלה על החיים. חוץ מזה שאהבה או כל דבר אחר הוא מה שאתה עושה אותו, ואם תתעקש לעשות אותו רק ביולוגי, אני משערת לעצמי שהוא יסכים להשאר כזה.וחבל.שלי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים