בתשובה למיץ פטל, 14/08/02 11:19
84843
מהמשפט שלי משתמעות שלוש קביעות:
1. הגלולות נגד קרינה דביליות.
2. המדבקות על הפלאפונים דביליות.
3. הגלולות יותר דביליות מהמדבקות.

נתחיל:
1. קודם כל, הגלולות אינן גלולות נגד קרינה. הן גלולות נגד נשורת.
שנית, מכל הנזקים האיומים של נשורת, הן מפחיתות משום מה דווקא רק את השפעת היוד הרדיואקטיבי (לפני מה שכתוב בהארץ).
שלישית, לפי הבנתי את דרך פעולתן, הן פשוט נותנות לגוף יוד בכמות רבה, כך שלא יקלוט הרבה מן היוד הרדיואקטיבי בסביבה.
תסלח לי, מיץ, אבל זו פשוט בדיחה.
אם תתן לי לינק לפעולת התרופה אני אוכל להרחיב.

בממד הדביליות‏1, זה כמו לחבוש אצבעוני תפירה כמיגון לעובדי פיגומים של רבי קומות, במחיר זול של דולר אחד בלבד.

2. אם זה חשוב לך, אני יכול למצוא לך שרשור וגם קישור.

במדד הדביליות, זה כמו להקטין את הנזק מתאונות דרכים על ידי מיגון נורת האיתות הימנית אחורית.

3. פה אני גמיש, ולכן אני מוכן להתפשר ולהגיד שהגלולות פחות דביליות מהמדבקות, אבל רק אם לא שותים מים אחרי שאוכלים אבטיח.
84848
1. א. קודם כל, אז? האם להתגונן מפני נשורת רדיואקטיבית (דהיינו, הפולטת קרינה רדיואקטיבית) זה דבילי? אתה שוב מתבקש לנמק זאת.
ב. שנית, אז? קח בחשבון שהכמוסות הן מרכיב בערכה הכוללת גם מסכה המגנה על מערכת הנשימה.
ג. שלישית, אנא נמק מדוע "זו פשוט בדיחה". אם תתן לי לינק למבדקי יעילות (ולו בבעלי-חיים), אני אוכל לנסות לשפוט את הטענה שלך. כרגע, להגיד "זו פשוט בדיחה" לא משכנע אותי שזה דבילי. אני צריך לדעת על סמך מה קבעת ש"זו פשוט בדיחה".

כדי שאנלוגיה שלך לאצבעונים לעובדי פיגומים תתפוס, עליך לשכנע אותי שהסיכון שהכמוסות מפחיתות הוא זניח ביחס ליתר הסיכונים שאליהם חשוף מי שמקבל את יתר ההגנה של פקע"ר (שהייה בממ"ד, חבישת מסכה וכו').

2. תודה, אין צורך. התמקד בקישורים ושירשורים להוכחת טענה 1.

3. המדבקות אינן משנות כלל את הסיכון של מי שמשתמש בהן (אם בכלל קיימים סיכוני-קרינה בטלפונים סלולריים). אני מתפשר איתך, בסעיף 1 לעיל, על "שינוי זניח בסיכון".
i've been mitzed 84869
אתה צודק לחלוטין בכל מה שאתה אומר בקשר לשני הסעיפים העוקבים. גם המשפט "..עליך לשכנע אותי .." נכון בהחלט.

----------------------

נראה ששוב אצטרך לאכול את הכובע - אולי אעניש את עצמי בעוד תקופת התנזרות מהאייל. לינק: http://www.ki4u.com/index.html#2

יוד 131 גורם סרטן, כאשר הוא נקלט בבלוטוה הת'ירואידית.
גלולות KI אכן מרוות את הבלוטה ביוד, כך שהיא קולטת מעט מאוד יוד במשך תקופה מסויימת. חודש אחד של אכילת יוד יספיק. מה שכן, רצוי להתחיל לאכול יוד יום יומיים לפני שהפצצה מתפוצצת.
i've been mitzed 84888
כרגיל, נסוגתי בבהלה מהר מדי.

גלולות היוד מונעות סוג מסויים של סרטן. כתוצאה מניסויים גרעיניים מתו 15,000 אמריקאים בשנות החמישים והשישים, ומתוכם רק שישית מתו דווקא מהסרטן הזה.
במקרה של מלחמה גרעינית, בשונה מפיצוצים מבוקרים, אחוז גדול מהתמותה תגרם באופן מיידי, כמובן. בנוסף, הנזקים החמורים של הקרינה, מעבר לסוגי סרטן שונים, כוויות וכדומה, הם תורשתיים.
מכאן, שההגנה על האוכלוסיה מפני סוג זה של סרטן דווקא (ורק מפני שקל להתגונן מפניו), עדיין מהווה זריית חול בעיניים, ועדיין ניתן למצוא בה פן הומוריסטי, ציני וכן הלאה.
כל זאת, מבלי להזכיר את המשתמע מהערותיו של דורון הגלילי.

אני יודע שכרגע אני האחרון שיותר לו לדבר על סולם דביליות כלשהו, אבל בכל זאת, אם נחזור למטאפורות, צריכת גלולות דומה ל... חלוקת מצנחים לכל בן אדם שישי בבואינג 747.

אז אם בא אליכם מישהו באיזו מסיבה ומציע לכם כדור יוד, אל תסרבו.
i've been mitzed 84940
ראשית, מערכת הבטחון לא מדברת על מלחמה גרעינית, בהקשר הזה, אלא על תקלה (מכוונת או לא) במתקן גרעיני שתביא לפיזור נשורת גרעינית. בישראל יש לפחות 2 מתקנים גרעיניים. הגדול שבהם מוקם באזור דליל-אוכלוסיה, והדבר מצמצם את הפגיעה במעגל הקרוב והמיידי (בו נמצאים גם נפגעי הקרינה). מניעת 1/6 מהתמותה במעגלים הרחוקים יותר (שמהווים את רוב האוכלוסיה שבסיכון) אינה זניחה כלל ועיקר. אינני יודע מהם הנזקים ה"תורשתיים" במעגל זה, אולם לא הייתי מזדרז לקבוע שהם מ"הנזקים החמורים" במקרה של אוכלוסיה בלתי-מוגנת (במילים אחרות: קישור?). מכאן, שגם לפי נתוניך (אגב, "בלוטת התריס"), נטילת יוד מקטינה באופן משמעותי את הסיכון למרבית האוכלוסיה, בתרחישים הסבירים, והיא לא מהווה "זריית חול בעיניים" יותר מהפלרת מי-השתייה או כריות-אוויר בדלת-המכונית, למשל.
i've been mitzed 84944
אפשר לחפש בקישור הבא:
i've been mitzed 84953
אני מכבד את הדקדקנות והדיוק שלך, אבל לדעתי בחלוקת הגלולות יש כוונות נוספות מעבר למוצהר, ולזאת כיוונתי מלכתחילה.

חלוקת גלולות נגד סרטן, נגד שישית ממקרי הסרטן, תוך התעלמות מכל שאר נזקי קרינה, נשורת או פיצוצים, היא אינה אקט שניתן להסביר באופן רציונלי קר, כרצון להקטין את מספר הנפגעים. במיליוני הדולרים שעולות מיליוני הגלולות (המשתמש יצטרך לקחת הרבה יותר מגלולה אחת לאורך חודש) אפשר לערוך עוד תחקיר בטחוני, לשכור עוד כמה מאבטחים, להתקין עוד כמה טרמינלים של סיסמאות ולבנות עוד קליפת בטון, וכך להקטין את הסיכון אל הרבה פחות מחמש שישיות (או יותר נכון, חמש שישיות כפול היחס של מקרי המוות מסרטן דווקא) וגם להקטין את האבטלה באותה מכה. מה גם שבמקרה זה אין טעם בחישובי תוחלת - הקטנת הסיכון חשובה בהרבה מהקטנת הנזק.

אני לא חסיד של בלבן, כי אני מאמין שהתורה שלו דורשת יותר מדי אינטליגנציה ויותר מדי נתונים - אני מעדיף תורה שניזונה מחוסר אינטליגנציה וחוסר נתונים (והוכחתי בעצמי לפני כמה מלבנים שגם בחורים עם אינטליגנציה סבירה וידע סביר סובלים מחוסר אינטליגנציה וחוסר נתונים).

לכן, הפרספקטיבה שלי מכתיבה לי את האמונה שיש כאן אקט חלמאי, שהוא תוצאה של שיקולים אחרים לגמרי מאלו שאתה מציג.
אני מסכים איתך 84966
טוב, סתם כותרת פרובוקטיבית. אני מסכים איתך שבפרסום ההחלטה להוסיף את הכמוסות לערכת המגן, כמו גם בעצם ההחלטה, יש כוונות נוספות מעבר למוצהר. בקווים כלליים, זו כנראה חזרה על מה שדוד לוי עשה ב- 1990 כשלחץ שיחלקו את הערכות לאוכלוסיה מראש. הבעיה שלי עם ההסבר הזה הוא שעד עצם היום הזה אינני מבין את כל המשמעויות של ההחלטה ההיא, וממילא לא את המסקנות הע"ביות/גרינברגיות הנובעות מכך. אז אני אומר: זה דומה, אבל אני לא יודע מה זה.

אני נאלץ שוב למחות על "התעלמות מכל שאר נזקי...", כיוון שאני טוען שהכמוסות הן נדבך אחד מני רבים בהבטחת שלום האוכלוסיה. אגב, לעניין מיליוני הדולרים שהן עולות, קח בחשבון שממילא יש למדינה מלאי כמוסות, בדיוק כמו במקרה של ערכות האב"כ. גם לא הומלץ כאן על מבצע לוגיסטי יקר של חלוקת כמוסות, אלא בסך הכל על טפטופן מהמחסנים לאוכלוסיה במסגרת המתכונת שכבר נקבעה ב- 1990, ויש לגביה כבר די והותר נתונים, של תחזוק ערכות-מגן הנמצאות בידי האזרחים. אחד היתרונות הוא הרבה פחות פאניקה, הפתעות ועומסים במעבר למצב חירום. ובכלל – מבחינת הכסף ומה אפשר לעשות בו, זו בדיוק שאלת "החץ – כן או לא?" או "פצצה גרעינית בסלון – טוב או רע?".

לסיכום, לא התיימרתי לדעת מה הם השיקולים מאחורי ההחלטות ולא להצדיק אותם. ביקשתי לציין את המשמעויות המעשיות האפשריות ולחדד את מהות הביקורת שלך, ואני חושב שהצלחנו בכך.
גלולות נגד יוד רדיואקטיבי 84853
השיטה של הספגת הגוף ביוד כדי למנוע קליטת יוד רדיואקטיבי נשמעת סבירה. אם אינני טועה, כדורי פירידוסטיגמין (נגד גז עצבים) פועלים על אותו עקרון.

השאלה צריכה להיות האם במקרה של פיזור נשורת רדיואקטיבית, ספיגת יוד היא הבעיה העיקרית. למישהו יש נתונים בנושא?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים